יציאה בשאלה בפרספקטיבה של עשרים שנה: ההשפעות המתמשכות של היפרדות מהחברה החרדית
|
2022
|
ברוך ולן, אביחי מרציאנו ותמר טרוזמן
|
סוציולוגיה פסיכולוגיה
/
יציאה מהחברה החרדית
/
משפחה וקהילה
/
השכלה גבוהה
/
השכלה ותעסוקה
/
מחקרי יוצאים לשינוי
|
תקציר: אלפי צעירים ישראלים עוזבים מדי שנה את הקהילות החרדיות, ומצטרפים לחברה הישראלית הכללית. מחקר זה נשען על הגישה של פרספקטיבת מהלך החיים, כדי לבחון את השפעות המעבר הסוציו-תרבותי הזה על מסלול חייהם של העוזבים. שישה-עשר מרואיינים שעזבו את חברת המקור שלהם לפני כשני עשורים, נתבקשו להתייחס להשפעות של השינוי על חייהם. ניתוח איכותני של הראיונות מורה כי ההיפרדות מהקהילה ומאורח החיים החרדי היוותה תפנית מרכזית בחייהם של העוזבים, והשפיעה על עיצוב האישיות שלהם, על התפיסות שלהם ועל ההתנהלות שלהם. תהליך היציאה לשינוי חידד אצלם תכונות אופי, כמו עצמאות, אומץ, מוטיבציה ופעלתנות, ובמקביל פיתח אצלם השקפת עולם פלורליסטית ומכילה. מעבר לכך, נראה כי יש להיפרדות השפעות מרחיקות לכת על שלבי חיים ספציפיים, כמו שירות צבאי, השכלה גבוהה, פיתוח קריירה, נישואין והורות.
ניתוח פרשני של הממצאים מלמד על כך שניתן להגדיר את ההשפעות השונות של ה'יציאה לשינוי', על פי האינטראקציות של היוצאים עם חברת המקור ועם חברת היעד. מהלכי החיים של היוצאים בשאלה מתאפיינים בשלושה כיוונים עיקריים: א) ניסיון להיטמעות מֵרבית בחברה הישראלית, ב) חיפוש אחר דרך חיים ייחודית ושונה ו- ג) מיצוב דו-תרבותי, תוך שילוב בין מאפיינים של החברה החרדית והכללית.
מחקר זה יכול לתרום לעוזבים עצמם ולהעניק להם נקודת מבט טובה יותר על חייהם, אך יש בכוחו גם לתרום להבנה עמוקה יותר של אינטראקציות בין-תרבותיות, משום שהוא מספק דוגמה טובה לתהליכי מעבר בין קבוצות חברתיות שונות שמובחנות על ידי תרבותן ומידת הדתיות שלהן.
|
חנוך לנער על פי דרכו: מסגרות חינוך חלופיות לנערים חרדים
|
2022
|
כותב אורח
|
חרדים
/
לימודי ליבה
/
השכלה ותעסוקה
/
מחקרים חדשים
|
אודות:
המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון. הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני: על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים.
הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים. אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט. כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית
מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו.
מחבר: אסף מלחי
|
השכלה, תעסוקה והשתכרות של גברים חרדים במבט ארוך־טווח: האם הפערים מצטמצמים?
|
2021
|
אריאל קולינסקי
|
חרדים
/
השכלה ותעסוקה
/
כלכלה
|
נייר הסוקר את מצבם של גברים חרדים בשוק העבודה בישראל, וכן את מסלול ההשכלה שלהם בהשוואה לזה של גברים יהודים לא־חרדים, באמצעות שילוב נתונים מנהליים עם סקרי הלמ"ס וכן מעקב ארוך־טווח אחר בוגרי מערכות החינוך בישראל.
מאת: אריאל קולינסקי, פורום קהלת למדיניות, מרץ 2021.
|
ישראל והקהילה החרדית: חומות מתגבהות ועתיד מאתגר
|
2021
|
שוקי פרידמן
|
חרדים
/
לימודי ליבה
/
השכלה גבוהה
/
השכלה ותעסוקה
/
כלכלה
|
המחקר כולל מספר פרקים העוסקים בניסיונות לשלב את החרדים בתחומי ההשכלה והתעסוקה. כמו כן מתייחס המחקר למאפיינים ולערכים בחברה החרדית, להנהגה ולפוליטיקה החרדית ולתחזיות הדמוגרפיות, תוך אומדן ההשפעות של כל אלו על החברה הישראלית כולה. כותב המאמר מסכם בתמונה עגומה בעבר ובעתיד בעניין שילוב חרדים בחברה הכללית, ומציע שינויים ממשיים בכל ההיבטים הקשורים לכך.
תאריך: מרץ, 2021
מאת: שוקי פרידמן
עורך הסדרה: גלעד מלאך
|
מגמות ההצטרפות והעזיבה במגזר החרדי
|
2021
|
גלעד מלאך
|
יציאה מהחברה החרדית
/
חרדים
/
חזרה בתשובה
/
השכלה ותעסוקה
|
המחקר גרסה מלאה מספק אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים בין הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי). המחקר מתייחס לשיעור העוזבים את המגזר החרדי והמצטרפים אליו בחתך של גילאים, שנים, וזרמים בתוך הציבור החרדי, תוך התייחסות למגדר, השכלה ועוד. כמו כן, המחקר מציע תחזיות דמוגרפיות מעודכנות לאלו של הלמ"ס, בשקלול המעברים הבין מגזריים.
מאת: איתן רגב וגבריאל גורדון, המכון הישראלי לדמוקרטיה
תאריך: פברואר, 2021
עורך הסדרה: גלעד מלאך
|
בין נשירה לתקווה: גורמים המשפיעים על התמדתם של סטודנטים חרדים בלימודים אקדמיים
|
2020
|
דר נורית נוביס
|
חרדים
/
לימודי ליבה
/
השכלה גבוהה
/
השכלה ותעסוקה
|
מחקר כמותני-איכותני, שמטרותיו:
- לאפיין את אוכלוסיית הסטודנטים החרדים הנושרים ביחס לסטודנטים החרדים המתמידים.
- לזהות גורמים המגבירים ומפחיתים התמדה בלימודים בקרב סטודנטים חרדים.
- להפיק המלצות למדיניות להגברת ההתמדה של סטודנטים חרדים.
המחקר מתיחס באופן מפורט לחוויית הסטודנטים החרדים באקדמיה, ולסיבות לנשירתם ממנה.
לבסוף, מנסחות כותבות המחקר המלצות לקובעי המדיניות ביחס לשילוב מוצלח של סטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה.
לקריאת המחקר המלא לחצו כאן:
בין נשירה לתקווה- דר נורית נוביס 2020
|
השלמת השכלה בצה"ל לחיילים חרדים ולחיילים חרדים לשעבר
|
2020
|
ד"ר אילה אליהו
|
יציאה מהחברה החרדית
/
חרדים
/
השכלה גבוהה
/
השכלה ותעסוקה
/
שירות צבאי
|
מסמך זה נכתב לבקשת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לעניין חיילים בודדים, והוא עוסק בחיילים חרדים וחיילים חרדים לשעבר ובהשלמת ההשכלה שלהם בזמן שירותם בצה"ל ואחריו
מחברת: ד"ר אילה אליהו
תאריך: אוגוסט 2020
|
החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות
|
2020
|
ד"ר לי כהבר
|
סוציולוגיה פסיכולוגיה
/
חרדים
/
השכלה ותעסוקה
|
אודות הספר:
החברה החרדית איננה עשויה מקשה אחת כפי שהיא אולי נראית למתבונן מרחוק, אלא מדובר בחברה מגוונת שיש בה זרמים וקבוצות שונות. החלוקה הרווחת ביותר היא לשלוש תתי־קבוצות או לשלושה מגזרים: חסידים, ליטאים ומזרחים או ספרדים. חלוקה זו חשובה להבנת הפערים בהשקפות העולם וכן באורחות החיים בין חרדים המשתייכים לכל אחד מן המגזרים, הבדלים שיש להם השלכות גם על מדיניות ציבורית.
בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת במחקר החברה החרדית לעלייתה של קבוצה נוספת — הקבוצה החרדית־מודרנית, שיש לה מאפיינים ייחודיים בהקשרים של תעסוקה, השכלה גבוהה, מקומות מגורים ותרבות פנאי. אומנם קבוצה זו מוגדרת פחות מהזרמים החרדיים וגם איננה מתנהלת כקבוצה, אך למודעות לקיומה יש השלכות בכל הנוגע להבנת תהליכי השינוי בחברה החרדית וכן נגזרות בכל הנוגע למדיניות המוכוונת לקהל היעד המודרני.
החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות במחקר זה ד"ר לי כהנר עושה צעד חשוב נוסף בהבנת החברה החרדית. מעבר לזיהוי הקבוצה החרדית־מודרנית היא מציבה את החברה החרדית כולה על הציר שבין מודרנה לשמרנות. הצבה זו מאפשרת לנתח עמדות והתנהגויות חרדיות לא רק בפילוח לזרמים אלא גם בפילוח חדש, על הציר מודרני–שמרני. מבט זה חשוב
מכיוון שהוא מאפשר הבנה של אוכלוסיות ואינדיווידואלים לא רק על בסיס המגזר שהם משתייכים אליו. בתחומים מסוימים המכנה המשותף בין ספרדי, ליטאי וחסיד מודרנים יהיה גדול יותר מהמכנה המשותף בין ליטאי אולטרה־שמרן לליטאי מודרני. להבחנה זו עשויות להיות גם השלכות על מדיניות ציבורית שמתייחסת לגוונים שונים של החרדיות לא על פי המגזר בלבד אלא גם
על פי המיקום על הציר שבין שמרנות למודרנה.
המחקר מסרטט ארבע קבוצות שונות במנעד שבין מודרניות ואולטרה־שמרנות בחברה החרדית. בהסתמך על סקר נרחב ד"ר לי כהנר בונה פרופיל מקיף של כל אחת מן הקבוצות הללו, הכולל את יחסן לנושאים כמו לימודי חול לבנים, השכלה גבוהה, טכנולוגיה, תעסוקה, מעמד הנשים ומגוון תחומים נוספים. התוצאות המרתקות חושפות מבט חדש ומקורי על החברה החרדית, שללא ספק ישמש בסיס להבנה מורכבת ועדכנית של חברה זו ושל תהליכי השינוי שהיא עוברת.
מחברת: ד"ר לי כהבר
שנת פרסום: 2020
|
שנתון החברה החרדית בישראל 2020
|
2020
|
גלעד מלאך | לי כהנר
|
סוציולוגיה פסיכולוגיה
/
חרדים
/
משפחה וקהילה
/
השכלה ותעסוקה
/
כלכלה
|
שנתון החברה החרדית בישראל מפורסם מדי שנה (החל משנת 2016) על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
השנתון כולל תמונה מקיפה של החברה החרדית לשנת 2020, וכן התייחסות למגמות השינוי בה לאורך זמן.
בשנתון הנוכחי ניתן למצוא פרקים העוסקים בתחומים הבאים: אוכלוסייה, חינוך, רמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ומגפת הקורונה.
|
Handbook of Leaving Religion
|
2020
|
Daniel Enstedt, Göran Larsson, Teemu T. Mantsinen
|
סוציולוגיה פסיכולוגיה
/
יציאה מהחברה החרדית
/
השכלה ותעסוקה
/
כלכלה
|
הספר, הקיים גם במהדורה כתובה, כולל פרקים אודות יציאה בשאלה מדתות שונות, בהן יהדות חרדית, איימיש, איסלאם, בודהיזם ועוד.
בספר כלולים תיאורי מקרה, וכן גישות ותיאוריות שונות לעזיבה, בהן דמוגרפיות, גיאוגרפיות, היסטוריות, פסיכולוגיות ועוד.
ציטוט הסופרים ושמירה על זכויות יוצרים באחריות המשתמש, ובהתאם למצוין בספר.
תאריך הוצאה: 2020
עורכים ראשיים:
Daniel Enstedt
Göran Larsson
Teemu T. Mantsinen
|