ארכיון מחקר

שנתון ”יוצאים עם נתונים“ מציג נתונים מעודכנים וכוללים על מאפייני אוכלוסיית היוצאים ועל תעסוקת גברים יוצאים. רוב הנתונים בשנתון מוצגים באופן השוואתי לפי אורח החיים בעבר ובהווה: יוצאים, מצטרפים לחרדים, חרדים מבית ויהודים שאינם חרדים.

חלקו הראשון של השנתון מוקדש לסיקור השיטות לזיהוי היוצאים בנתוני הלמ“ס.

בחלק השני מפורטים מאפייני רקע של אוכלוסיית היוצאים: אזורי מגורים, שירות צבאי, נתוני השכלה ומצב משפחתי.

בחלק השלישי מוצגים נתונים מקיפים ומייצגים על תעסוקת גברים יוצאים, ובכללם נתוני אבטלה, מקצועות המועסקים ושיעורי המועסקים בהייטק.

החלק הרביעי מציג את מדדי הרווחה בקרב היוצאים: רמת חיים כללית, שביעות רצון כללית ושביעות רצון מהמצב הכלכלי, שכיחות תחושות של בדידות ודיכאון.

לקריאה והורדת השנתון הקליקו כאן פרק 1 - מבוא להורדת פרק 2 - שיטות לזיהוי יוצאים לפי נתוני הלמ"ס להורדת פרק 3 – מאפייני היוצאים הקליקו כאן להורדת פרק 4 – תעסוקה לגברים הקליקו כאן להורדת פרק 5 – מדדי רווחה הקליקו כאן The Data is Out -2022 – English

אודות: המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון. הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני: על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים. הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים. אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט. כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו. מחבר: אסף מלחי

המחקר כולל מספר פרקים העוסקים בניסיונות לשלב את החרדים בתחומי ההשכלה והתעסוקה. כמו כן מתייחס המחקר למאפיינים ולערכים בחברה החרדית, להנהגה ולפוליטיקה החרדית ולתחזיות הדמוגרפיות, תוך אומדן ההשפעות של כל אלו על החברה הישראלית כולה. כותב המאמר מסכם בתמונה עגומה בעבר ובעתיד בעניין שילוב חרדים בחברה הכללית, ומציע שינויים ממשיים בכל ההיבטים הקשורים לכך. תאריך: מרץ, 2021 מאת: שוקי פרידמן עורך הסדרה: גלעד מלאך

מחקר כמותני-איכותני, שמטרותיו:

1. לאפיין את אוכלוסיית הסטודנטים החרדים הנושרים ביחס לסטודנטים החרדים המתמידים.
2. לזהות גורמים המגבירים ומפחיתים התמדה בלימודים בקרב סטודנטים חרדים.
3. להפיק המלצות למדיניות להגברת ההתמדה של סטודנטים חרדים.

המחקר מתיחס באופן מפורט לחוויית הסטודנטים החרדים באקדמיה, ולסיבות לנשירתם ממנה. לבסוף, מנסחות כותבות המחקר המלצות לקובעי המדיניות ביחס לשילוב מוצלח של סטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה. לקריאת המחקר המלא לחצו כאן: בין נשירה לתקווה- דר נורית נוביס 2020

המאמר סוקר באופן מקיף מספר תופעות בחברה הישראלית : מערכת החינוך החרדית, היעדר לימודי ליבה לבנים והתמודדות המדינה בסוגיה זו. כמו כן מתייחס המאמר לתופעת היציאה בשאלה והיקפה, למאבקם של יוצאים בשאלה באפלייתם בסוגיית ההשכלה, ולבסוף לעמותת 'יוצאים לשינוי' שעמדה בחזית המאבק נגד אפליה זו, והובילה את תביעת הליבה של יוצאים בשאלה נגד המדינה. מאמר זה הוא גרסה של המאמר באנגלית The Right to Education המופיע בספר: Off the Derech: Leaving Orthodox Judaism הספר התפרסם בהוצאת האוניברסיטה של מדינת ניו יורק (SUNY). מחבר המאמר: משה שנפלד שנה: 2020 לקריאת המאמר המלא לחצו כאן אל הספר לחצו כאן

הערת פסיקה בעקבות פסק דין רובינשטיין: זכות היציאה וחינוך לחשיבה ביקורתית במסגרת לימודי הליבה במגזר החרדי בישראל. המאמר טוען כי תכנית הליבה הקיימת אינה מתמודדת כראוי עם אתגרי המדינה הליברלית והרב-תרבותית המכילה מיעוט שאינו ליברלי. במאמר מוצגות ההצדקות המרכזיות להתערבות המדינה במערכת החינוך החרדית באמצעות תכנית "לימודי ליבה". מחבר: טל פרוסט שנה: 2017 לקריאת המאמר לחץ כאן  

עבודת תזה הבוחנת את הלגיטימיות של הימנעות מכפיית לימודי ליבה בארה"ב על מערכת החינוך החרדית, על בסיס מוסכמות המשפט הבינלאומי. מחבר: Shmuel Levin, Monash University שנה: 2017 לקריאת המאמר לחץ כאן

המאמר עומד על תהליכי התפתחותם של ההסדרים המרכזיים שעיצבו את הזכות לחינוך בישראל בשני העשורים האחרונים, במטרה לבחון אם וכיצד שיקף פסק- הדין בבג"ץ טבקה את המגמות המאפיינות את מדיניות החינוך.  מן הממצאים ניכר כי מימוש הזכות לחינוך, על כל יסודותיה, אינו שוויוני, וכי רבדיו השונים של אי-השוויון בחינוך משתלבים זה בזה ומעצימים את השפעתו. מחברת: לטם פרי-חזן שנה: 2013

מטרת מאמר זה לבחון את המאבק המתחולל במדינת ישראל מסוף שנות התשעים של המאה הקודמת סביב הדרישה ליישום תכנית ליבה חינוכית בחינוך החרדי. מאבק זה ישמש מקרה בוחן לבחינת אופיים של דפוסי השסע הדתי-חילוני, באמצעות תאוריות רלוונטיות. מחבר: מידן קורש שנה: 2012 לקריאת המאמר לחץ כאן

המאמר בוחן את ההתאמה של המצב הקיים בישראל ביחס החוק ללימודי ליבה לכללי המשפט הבינלאומי אליהם מחויבת ישראל ובפרט בהקשר של הזכות לחינוך ולאור חובות המדינה בהתאם לאמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, האמנה בדבר זכויות הילד, והאמנה נגד אפליה בחינוך. הסוגיות הרלוונטיות המרכזיות העולות ממתן פטור זה במשפט הבינלאומי הן: (1 חובת המדינה לספק חינוך והתכנים של החינוך אותו היא חייבת לספק. (2 חופש ההורים לקבוע את מסגרת החינוך על פי הכרתם הדתית והמגבלות על חופש זה. (3 חובת המדינה לפקח ולוודא את מימושה של הזכות לחינוך גם בבתי ספר פרטיים. מחברים: פרופ' פרנסס רדאי ועו"ד עידו רונצוייג שנה: 2011