ארכיון מחקר

סוגיית הקשר של יוצאי החברה החרדית עם משפחותיהם עולה לעיתים תכופות לדיון הציבורי, אך אין כמעט מחקרים שבדקו זאת עד כה. המחקרים המעטים שעסקו בסוגיה זו, השתמשו לרוב בשיטות איכותניות, והגיעו למסקנות שונות הן ביחס להיקף תופעת הנתק בין היוצאים. למשפחותיהם והן ביחס לגורם לנתק זה. בחוברת זו נציג ניתוח של הקשר המשפחתי אצל כלל היוצאים, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בניתוח זה, ההתמקדות היא בשביעות הרצון של היוצאים מהקשרים המשפחתיים שלהם ובמידת ההערכה שלדעתם המשפחה מפגינה כלפיהם, תוך השוואה לחרדים וליהודים שאינם חרדים. כהשלמה לניתוח זה, על בסיס סקר של עמותת יוצאים לשינוי שהופץ בין השנים 2019–2016 ,נבחן הקשר המשפחתי עם היוצאים בשנה הראשונה ליציאה, וכן כעבור שלוש שנים ויותר. הממצאיםמלמדים כי לרוב מוחלט של היוצאים יש קשר עם משפחותיהם, אך מידת הקשר מופחתת ביחס לשתי האוכלוסיות הנוספות שנבדקו. אצל רוב אלו שהיו מנותקי קשר מהוריהם בשנה הראשונה, הקשר התחדש עם הזמן. נוסף על כך, מניתוח מאפייני הקשר עולה כי רק מיעוט מן היוצאים נתמכים כלכלית על ידי המשפחה, ושהנימוק המוביל להיעדר התמיכה הכלכלית הוא היציאה. עם זאת, רוב היוצאים דיווחו שהם מוזמנים לאירועים משפחתיים.

שנתון ”יוצאים עם נתונים“ מציג נתונים מעודכנים וכוללים על מאפייני אוכלוסיית היוצאים ועל תעסוקת גברים יוצאים. רוב הנתונים בשנתון מוצגים באופן השוואתי לפי אורח החיים בעבר ובהווה: יוצאים, מצטרפים לחרדים, חרדים מבית ויהודים שאינם חרדים.

חלקו הראשון של השנתון מוקדש לסיקור השיטות לזיהוי היוצאים בנתוני הלמ“ס.

בחלק השני מפורטים מאפייני רקע של אוכלוסיית היוצאים: אזורי מגורים, שירות צבאי, נתוני השכלה ומצב משפחתי.

בחלק השלישי מוצגים נתונים מקיפים ומייצגים על תעסוקת גברים יוצאים, ובכללם נתוני אבטלה, מקצועות המועסקים ושיעורי המועסקים בהייטק.

החלק הרביעי מציג את מדדי הרווחה בקרב היוצאים: רמת חיים כללית, שביעות רצון כללית ושביעות רצון מהמצב הכלכלי, שכיחות תחושות של בדידות ודיכאון.

תקציר: אלפי צעירים ישראלים עוזבים מדי שנה את הקהילות החרדיות, ומצטרפים לחברה הישראלית הכללית. מחקר זה נשען על הגישה של פרספקטיבת מהלך החיים, כדי לבחון את השפעות המעבר הסוציו-תרבותי הזה על מסלול חייהם של העוזבים. שישה-עשר מרואיינים שעזבו את חברת המקור שלהם לפני כשני עשורים, נתבקשו להתייחס להשפעות של השינוי על חייהם. ניתוח איכותני של הראיונות מורה כי ההיפרדות מהקהילה ומאורח החיים החרדי היוותה תפנית מרכזית בחייהם של העוזבים, והשפיעה על עיצוב האישיות שלהם, על התפיסות שלהם ועל ההתנהלות שלהם. תהליך היציאה לשינוי חידד אצלם תכונות אופי, כמו עצמאות, אומץ, מוטיבציה ופעלתנות, ובמקביל פיתח אצלם השקפת עולם פלורליסטית ומכילה. מעבר לכך, נראה כי יש להיפרדות השפעות מרחיקות לכת על שלבי חיים ספציפיים, כמו שירות צבאי, השכלה גבוהה, פיתוח קריירה, נישואין והורות. ניתוח פרשני של הממצאים מלמד על כך שניתן להגדיר את ההשפעות השונות של ה'יציאה לשינוי', על פי האינטראקציות של היוצאים עם חברת המקור ועם חברת היעד. מהלכי החיים של היוצאים בשאלה מתאפיינים בשלושה כיוונים עיקריים: א) ניסיון להיטמעות מֵרבית בחברה הישראלית, ב) חיפוש אחר דרך חיים ייחודית ושונה ו- ג) מיצוב דו-תרבותי, תוך שילוב בין מאפיינים של החברה החרדית והכללית. מחקר זה יכול לתרום לעוזבים עצמם ולהעניק להם נקודת מבט טובה יותר על חייהם, אך יש בכוחו גם לתרום להבנה עמוקה יותר של אינטראקציות בין-תרבותיות, משום שהוא מספק דוגמה טובה לתהליכי מעבר בין קבוצות חברתיות שונות שמובחנות על ידי תרבותן ומידת הדתיות שלהן.  

המחקר גרסה מלאה מספק אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים בין הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי). המחקר מתייחס לשיעור העוזבים את המגזר החרדי והמצטרפים אליו בחתך של גילאים, שנים, וזרמים בתוך הציבור החרדי, תוך התייחסות למגדר, השכלה ועוד. כמו כן, המחקר מציע תחזיות דמוגרפיות מעודכנות לאלו של הלמ"ס, בשקלול המעברים הבין מגזריים. מאת: איתן רגב וגבריאל גורדון, המכון הישראלי  לדמוקרטיה תאריך: פברואר, 2021 עורך הסדרה: גלעד מלאך

מסמך זה נכתב לבקשת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לעניין חיילים בודדים, והוא עוסק בחיילים חרדים וחיילים חרדים לשעבר ובהשלמת ההשכלה שלהם בזמן שירותם בצה"ל ואחריו מחברת: ד"ר אילה אליהו תאריך: אוגוסט 2020  

הספר, הקיים גם במהדורה כתובה, כולל פרקים אודות יציאה בשאלה מדתות שונות, בהן יהדות חרדית, איימיש, איסלאם, בודהיזם ועוד. בספר כלולים תיאורי מקרה, וכן גישות ותיאוריות שונות לעזיבה, בהן דמוגרפיות, גיאוגרפיות, היסטוריות, פסיכולוגיות ועוד. ציטוט הסופרים ושמירה על זכויות יוצרים באחריות המשתמש, ובהתאם למצוין בספר. תאריך הוצאה: 2020 עורכים ראשיים: Daniel Enstedt Göran Larsson Teemu T. Mantsinen

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת עופר שלח ובו נבחן האם המדינה מפעילה תכניות סיוע ייעודיות לחרדים לשעבר המבקשים להשתלב בשוק התעסוקה, והאם התוכניות המיועדות לחרדים פתוחות בפניהם. מחברת: אוריאנה אלמסי תאריך: אוגוסט 2019

המחקר בוחן את הרגלי הבריאות של יוצאים בשאלה ומשווה אותם לממצאים קודמים על הרגלי בריאות בקרב מהגרים, בוגרים צעירים, וחברי הקהילה הלהט"בית. המאמר מציע כי תהליך המעבר (transition) פר-סה מהווה גורם לפגיעות בנושאי בריאות. מחברים: ברוך ולן ורונית פנחס מזרחי שנה: 2019 לקריאת המאמר לחץ כאן  

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת עופר שלח, ובו התבקשנו לבחון את שילובם של חרדים לשעבר בשירות צבאי בצה"ל, ובתוך כך להציג נתונים על מספרם ועל הסיוע המוצע להם. מחברת: אוריאנה אלמסי תאריך: נובמבר 2018  

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת עפר שלח, והוא עוסק בתוכניות הממשלתיות לשילוב אנשים מרקע חרדי בהשכלה הגבוהה. במסמך נסקרת תמיכת המועצה להשכלה גבוהה ומשרד החינוך בלומדים במכינות הקדם-אקדמיות ובסטודנטים מרקע חרדי ומוצגים בו נתונים על מקבלי התמיכה ועל התקציב המוקצה לתמיכות אלו. מחבר: עדו אבגר תאריך: נובמבר 2018