ארכיון מחקר

שנתון ”יוצאים עם נתונים“ מציג נתונים מעודכנים וכוללים על מאפייני אוכלוסיית היוצאים ועל תעסוקת גברים יוצאים. רוב הנתונים בשנתון מוצגים באופן השוואתי לפי אורח החיים בעבר ובהווה: יוצאים, מצטרפים לחרדים, חרדים מבית ויהודים שאינם חרדים.

חלקו הראשון של השנתון מוקדש לסיקור השיטות לזיהוי היוצאים בנתוני הלמ“ס.

בחלק השני מפורטים מאפייני רקע של אוכלוסיית היוצאים: אזורי מגורים, שירות צבאי, נתוני השכלה ומצב משפחתי.

בחלק השלישי מוצגים נתונים מקיפים ומייצגים על תעסוקת גברים יוצאים, ובכללם נתוני אבטלה, מקצועות המועסקים ושיעורי המועסקים בהייטק.

החלק הרביעי מציג את מדדי הרווחה בקרב היוצאים: רמת חיים כללית, שביעות רצון כללית ושביעות רצון מהמצב הכלכלי, שכיחות תחושות של בדידות ודיכאון.

לקריאה והורדת השנתון הקליקו כאן פרק 1 - מבוא להורדת פרק 2 - שיטות לזיהוי יוצאים לפי נתוני הלמ"ס להורדת פרק 3 – מאפייני היוצאים הקליקו כאן להורדת פרק 4 – תעסוקה לגברים הקליקו כאן להורדת פרק 5 – מדדי רווחה הקליקו כאן The Data is Out -2022 – English

אודות: המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון. הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני: על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים. הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים. אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט. כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו. מחבר: אסף מלחי

נייר הסוקר את מצבם של גברים חרדים בשוק העבודה בישראל, וכן את מסלול ההשכלה שלהם בהשוואה לזה של גברים יהודים לא־חרדים, באמצעות שילוב נתונים מנהליים עם סקרי הלמ"ס וכן מעקב ארוך־טווח אחר בוגרי מערכות החינוך בישראל. מאת: אריאל קולינסקי, פורום קהלת למדיניות, מרץ 2021.

המחקר כולל מספר פרקים העוסקים בניסיונות לשלב את החרדים בתחומי ההשכלה והתעסוקה. כמו כן מתייחס המחקר למאפיינים ולערכים בחברה החרדית, להנהגה ולפוליטיקה החרדית ולתחזיות הדמוגרפיות, תוך אומדן ההשפעות של כל אלו על החברה הישראלית כולה. כותב המאמר מסכם בתמונה עגומה בעבר ובעתיד בעניין שילוב חרדים בחברה הכללית, ומציע שינויים ממשיים בכל ההיבטים הקשורים לכך. תאריך: מרץ, 2021 מאת: שוקי פרידמן עורך הסדרה: גלעד מלאך

המחקר גרסה מלאה מספק אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים בין הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי). המחקר מתייחס לשיעור העוזבים את המגזר החרדי והמצטרפים אליו בחתך של גילאים, שנים, וזרמים בתוך הציבור החרדי, תוך התייחסות למגדר, השכלה ועוד. כמו כן, המחקר מציע תחזיות דמוגרפיות מעודכנות לאלו של הלמ"ס, בשקלול המעברים הבין מגזריים. מאת: איתן רגב וגבריאל גורדון, המכון הישראלי  לדמוקרטיה תאריך: פברואר, 2021 עורך הסדרה: גלעד מלאך

תקציר: בעבודה זו מוצע מודל חדש לאמידת גודלה והרכבה של האוכלוסייה החרדית בישראל. המודל החדש מבוסס על למידת מכונה (Learning Machine), ומטרתו לבצע חיזוי עבור כל פרט באוכלוסייה שייקבע מה ההסתברות שהוא חרדי. באמצעות שימוש בלמידה מונחית (Learning Supervised) המודל "לומד" את המשתנים המאפיינים אנשים לפי תיוג של חרדי/לא-חרדי שהתקבל מנתוני הסקר החברתי. לאחר שהמודל למד את המאפיינים של הקובץ ניתן להזין אליו רשומות פרט חדשות ולקבל לכל פרט הסתברות להיות חרדי. בסופו של התהליך מתקבל אומדן שנתי ברמת פרט שמכסה את כלל האוכלוסייה היהודית אותה ניתן לפלח לפי גיל, מין, יישוב, אזור סטטיסטי ועוד, ואשר ניתן לקשר לשלל קבצים מנהליים. מחבר: אביעד קלינגר תאריך: נובמבר 2020

מחקר כמותני-איכותני, שמטרותיו:

1. לאפיין את אוכלוסיית הסטודנטים החרדים הנושרים ביחס לסטודנטים החרדים המתמידים.
2. לזהות גורמים המגבירים ומפחיתים התמדה בלימודים בקרב סטודנטים חרדים.
3. להפיק המלצות למדיניות להגברת ההתמדה של סטודנטים חרדים.

המחקר מתיחס באופן מפורט לחוויית הסטודנטים החרדים באקדמיה, ולסיבות לנשירתם ממנה. לבסוף, מנסחות כותבות המחקר המלצות לקובעי המדיניות ביחס לשילוב מוצלח של סטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה. לקריאת המחקר המלא לחצו כאן: בין נשירה לתקווה- דר נורית נוביס 2020

מסמך זה נכתב לבקשת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לעניין חיילים בודדים, והוא עוסק בחיילים חרדים וחיילים חרדים לשעבר ובהשלמת ההשכלה שלהם בזמן שירותם בצה"ל ואחריו מחברת: ד"ר אילה אליהו תאריך: אוגוסט 2020  

המאמר סוקר באופן מקיף מספר תופעות בחברה הישראלית : מערכת החינוך החרדית, היעדר לימודי ליבה לבנים והתמודדות המדינה בסוגיה זו. כמו כן מתייחס המאמר לתופעת היציאה בשאלה והיקפה, למאבקם של יוצאים בשאלה באפלייתם בסוגיית ההשכלה, ולבסוף לעמותת 'יוצאים לשינוי' שעמדה בחזית המאבק נגד אפליה זו, והובילה את תביעת הליבה של יוצאים בשאלה נגד המדינה. מאמר זה הוא גרסה של המאמר באנגלית The Right to Education המופיע בספר: Off the Derech: Leaving Orthodox Judaism הספר התפרסם בהוצאת האוניברסיטה של מדינת ניו יורק (SUNY). מחבר המאמר: משה שנפלד שנה: 2020 לקריאת המאמר המלא לחצו כאן אל הספר לחצו כאן

אודות הספר: החברה החרדית איננה עשויה מקשה אחת כפי שהיא אולי נראית למתבונן מרחוק, אלא מדובר בחברה מגוונת שיש בה זרמים וקבוצות שונות. החלוקה הרווחת ביותר היא לשלוש תתי־קבוצות או לשלושה מגזרים: חסידים, ליטאים ומזרחים או ספרדים. חלוקה זו חשובה להבנת הפערים בהשקפות העולם וכן באורחות החיים בין חרדים המשתייכים לכל אחד מן המגזרים, הבדלים שיש להם השלכות גם על מדיניות ציבורית. בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת במחקר החברה החרדית לעלייתה של קבוצה נוספת — הקבוצה החרדית־מודרנית, שיש לה מאפיינים ייחודיים בהקשרים של תעסוקה, השכלה גבוהה, מקומות מגורים ותרבות פנאי. אומנם קבוצה זו מוגדרת פחות מהזרמים החרדיים וגם איננה מתנהלת כקבוצה, אך למודעות לקיומה יש השלכות בכל הנוגע להבנת תהליכי השינוי בחברה החרדית וכן נגזרות בכל הנוגע למדיניות המוכוונת לקהל היעד המודרני. החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות במחקר זה ד"ר לי כהנר עושה צעד חשוב נוסף בהבנת החברה החרדית. מעבר לזיהוי הקבוצה החרדית־מודרנית היא מציבה את החברה החרדית כולה על הציר שבין מודרנה לשמרנות. הצבה זו מאפשרת לנתח עמדות והתנהגויות חרדיות לא רק בפילוח לזרמים אלא גם בפילוח חדש, על הציר מודרני–שמרני. מבט זה חשוב מכיוון שהוא מאפשר הבנה של אוכלוסיות ואינדיווידואלים לא רק על בסיס המגזר שהם משתייכים אליו. בתחומים מסוימים המכנה המשותף בין ספרדי, ליטאי וחסיד מודרנים יהיה גדול יותר מהמכנה המשותף בין ליטאי אולטרה־שמרן לליטאי מודרני. להבחנה זו עשויות להיות גם השלכות על מדיניות ציבורית שמתייחסת לגוונים שונים של החרדיות לא על פי המגזר בלבד אלא גם על פי המיקום על הציר שבין שמרנות למודרנה. המחקר מסרטט ארבע קבוצות שונות במנעד שבין מודרניות ואולטרה־שמרנות בחברה החרדית. בהסתמך על סקר נרחב ד"ר לי כהנר בונה פרופיל מקיף של כל אחת מן הקבוצות הללו, הכולל את יחסן לנושאים כמו לימודי חול לבנים, השכלה גבוהה, טכנולוגיה, תעסוקה, מעמד הנשים ומגוון תחומים נוספים. התוצאות המרתקות חושפות מבט חדש ומקורי על החברה החרדית, שללא ספק ישמש בסיס להבנה מורכבת ועדכנית של חברה זו ושל תהליכי השינוי שהיא עוברת. מחברת: ד"ר לי כהבר שנת פרסום: 2020