ארכיון מחקר

המחקר הנוכחי עוסק במגמות עזיבה של החברה החרדית בישראל והצטרפות אליה, תוך התמקדות בגורמים המשפיעים על דינמיקת המעברים. המחקר מתמקד בשתי אוכלוסיות: הראשונה היא אלו הבוחרים לעזוב את החברה החרדית, מתוך הבנה שצעירות וצעירים שעוזבים את החברה החרדית מעוניינים להשתלב בצבא, בהשכלה ובתעסוקה במסגרות מעורבות עם האוכלוסייה הכללית, וזקוקים למענים שיאפשרו להם השתלבות מיטיבה. השנייה היא אלו הבוחרים להצטרף לחברה החרדית, בשל ההבנה שזיהויים עשוי לטייב את הערכות הגידול הצפוי בחברה הזו והשלכותיו גם על מוסדות המדינה וגם על שיעורי העזיבה עצמם.

בחינת המעברים במחקר מתבססת על נתונים מסקרים שונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בין השנים 2007 ל-2023. המקור העיקרי לנתונים המוצגים במחקר זה הוא הסקר החברתי, בהשוואה גם לנתונים מתוך סקר כוח אדם (סכ"א) ולניתוחים קודמים. הסקר החברתי נבחר כמקור העיקרי במחקר זה לאחר שבניתוח מקדים השוואתי בין מקורות הנתונים השונים הראה עדיפות למקור זה לניתוח מגמות לאורך זמן. באמצעות השימוש בסקר החברתי העבודה מציעה ניתוח רב-משתני הבוחן את המגמות על פני זמן, תוך התייחסות לגיל בעת ההשבה וכן להבדלים מגדריים ומאפייני רקע נוספים.

הממצאים מצביעים ששיעורי העזיבה של החברה החרדית גבוהים יותר בקרב צעירים, ונראה כי העזיבה נמצאת במגמת עלייה בעשורים האחרונים. כתוצאה מכך – ובשילוב עם הריבוי הטבעי הגבוה בחברה החרדית – ניכרת גם מגמת עלייה משמעותית בשיעורם של היוצאים מתוך כלל היהודים הלא-חרדים. בנוגע לשיעורי ההצטרפות, הממצאים מצביעים על ירידה לאורך השנים כאשר לא מפקחים על גיל ועל יציבות כאפשר מפקחים על גיל. מרבית ההצטרפות לחברה החרדית נעשית לאחר גיל 25, נתון שעלול להשפיע על האומדנים בקרב השנתונים המאוחרים שנדגמו בגיל צעיר.

מהמחקר עולה שמספר הצעירים שעוזבים את החברה החרדית צפוי להמשיך ולעלות בשל הגידול הטבעי של החברה החרדית והעלייה בשיעורי העזיבה. לעומת זאת, שיעורי המצטרפים נותרים קבועים, אך משקלם בחברה החרדית הולך ויורד בשל הריבוי הטבעי הגבוה בחברה זו. המחקר מדגיש גם את חשיבות הגדרת גיל המעבר בעת חקירת מגמות אלה: בעוד שהעזיבה מהחברה החרדית מתרחשת לרוב בגיל צעיר, ההצטרפות נמשכת עד גיל מאוחר.

המחקר בוחן את המודעות לתופעת עזיבת החברה החרדית, עמדות בקרב הציבור היהודי והחרדי בנוגע ליוצאי החברה החרדית, מידת ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית והאתגרים העומדים בפניהם. מעל ל-70% מהמשיבים, חרדים ולא חרדים, מכירים מישהו שעזב את החברה החרדית, ובקרב המשיבים החרדים, מעל לשליש מדווחים על היכרות קרובה עם בן משפחה שעזב. 66% מהלא-חרדים תומכים בסיוע מהמדינה ליוצאים, לעומת 48% מהחרדים.  כמעט כל המשיבים מהמגזר החרדי סבורים כי יש לשמור על קשרים משפחתיים מלאים עם מי שעזב את החברה החרדית. לעומת זאת, כשמדובר בחברים קרובים 53% סבורים שיש לשמור על קשר מלא עם היוצא כאשר הוא שומר מצוות ו36% בלבד כאשר הוא לא שומר מצוות. עצם היותו של היוצא בן משפחה הוא השיקול המשפיע ביותר על שמירת הקשר בין ההורים לילד שיצא מהחברה החרדית. בנוגע לסיוע לחרדים לשעבר, רוב מוחלט מהמשיבים החרדים היו מוכנים לסייע, אך חלקם מתנים זאת בהתייעצות עם סמכות רבנית.

זו הפעם הרביעית ברציפות ששנתון יוצאים עם נתונים יוצא לאור - ובו מרוכזים כל הנתונים על תנועת היציאה מהחברה החרדית. השנתון שם לו למטרה להציג תמונה מייצגת, השוואתית ומקיפה של יוצאות ויוצאי החברה החרדית (המכונים גם "חרדים לשעבר") בכל האמור במאפייניהם הדמוגרפיים, ההשכלתיים והתעסוקתיים. עד כה המידע המחקרי עליהם היה מוגבל, שכן מלבד הנתונים שפורסמו בשנתון זה בשנים האחרונות בהתבסס על מאגרי הנתונים המייצגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט שלא פורסמו נתונים מייצגים על יוצאי החברה החרדית, והמעט שפורסם אינו מציג תמונה מקיפה והשוואתית של מאפייניהם. שנתון זה בא למלא את החסר באמצעות ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשוואת המידע על יוצאי החברה החרדית לקבוצות אחרות שמסווגות על בסיס השתייכותן לחברה החרדית בהווה ובעבר. השנתון מחולק לחמישה פרקים: מגמות ביציאה ונתונים על גיל ומידת דתיות, מאפייני היוצאים, תעסוקה לגברים, הקשר עם המשפחה, השכלת נשים ועוד...

פרק א מציג מגמות בשיעורי היציאה מהחברה החרדית, וכן מציג נתונים על גיל היוצאות והיוצאים ועל מידת דתיותם כיום.

פרק ב סוקר את המאפיינים של היוצאות והיוצאים: אזורי מגורים, מצבם המשפחתי, נתוני שירות בצה"ל או בשירות אזרחי וכן רמות השכלה.

פרק ג עוסק בתעסוקה לגברים: מציג מגמות במדדי שילוב בכוח העבודה, בכללם שיעורי התעסוקה והאבטלה, וכן נתונים על מקצועות המועסקים בדגש על תחומי ההייטק.

פרק ד סוקר את מאפייני היוצאים בכל האמור בקשר עם המשפחה, מדדי רווחה כלכליים כגון שביעות רצון מהמצב הכלכלי ורמת חיים כללית, וכן מדדי רווחה כמו תחושות של בדידות ודיכאון.

פרק ה עוסק בהשכלת נשים: מתאר את מערכת החינוך החרדית לבנות ומציג נתונים על הקשר בין השלב שבו הנשים היוצאות עוזבות את מערכת החינוך העל־יסודית החרדית להשכלתן בהמשך.

לשנתון מצורף נספח מקוון ובו מילון מונחים מורחב, דיון מתודולוגי על שיטת הזיהוי בסקר החברתי ובסקר כוח אדם בשיטת דש"ת, על סקר ההשתלבות של יוצאים לשינוי, וכן הסבר על טעות הדגימה היחסית שלפיה הוחלט האם לפרסם נתונים או לסייגם.

מטרת השנתון היא להנגיש את הנתונים אודות היוצאים לכל בעלות ובעלי העניין - קובעי מדיניות, חוקרים, עיתונאים, משקיעים, מעסיקים ונותני שירותים ליוצאים - ארגונים, עו"ס ומטפלים, משרדי ממשלה, מרכזי הזדמנות ועוד...

השנתון הוא פרי מחקר מעמיק ומקיף של מחלקת המחקר של "יוצאים לשינוי".

להורדת השנתון המלא The Data is Out - 2024 – English להורדת תקציר השנתון   פרקי השנתון להורדה: מבוא פרק א - מגמות בשיעורי היציאה פרק ב - מאפייני היוצאים פרק ג - תעסוקה לגברים פרק ד - קשר עם משפחה פרק ה - השכלת נשים     שנתונים קודמים: יוצאים עם נתונים 2023 יוצאים עם נתונים 2022 יוצאים עם נתונים 2021

זו הפעם השלישית ברציפות ששנתון יוצאים עם נתונים יוצא לאור - ובו מרוכזים כל הנתונים על תנועת היציאה מהחברה החרדית. השנתון שם לו למטרה להציג תמונה מייצגת, השוואתית ומקיפה של יוצאי החברה החרדית (המכונים גם ”חרדים לשעבר“) בכל האמור במאפייניהם הדמוגרפיים, ההשכלתיים והתעסוקתיים. עד כה המידע המחקרי עליהם מוגבל, שכן מלבד הנתונים שפורסמו בשנתון זה בהתבסס על מאגרי הנתונים המייצגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט שלא פורסמו נתונים מייצגים על יוצאי החברה החרדית, והמעט שפורסם אינו מציג תמונה מקיפה והשוואתית של מאפייניהם. שנתון זה בא למלא את החסר באמצעות ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשוואת המידע על יוצאי החברה החרדית לקבוצות אחרות שמסווגות על בסיס ההווה והעבר החרדיים.   השנתון מחולק לחמישה פרקים ועוסק בשיעורי היציאה בישראל, במאפייני היוצאים ובאופי השתלבותם בחברה - שיעורי היוצאים בצה"ל בהשוואה לשיעורים בחברה החרדית, כמות היוצאים בהייטק, ההשתלבות בשוק התעסוקה, שביעות הרצון מהחיים מידת הקשר שלנו עם המשפחות, מעורבות בחיים הציבוריים ועוד...

פרק א סוקר את שתי השיטות המשמשות אותנו לזיהוי יוצאים ובעלי רקע חרדי בנתוני הסקר החברתי ובנתוני סקר כוח אדם (סכ"א) של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומשווה אותם לשיטה ששימשה את רגב וגורדון (2021); מציג שיעורי יציאה בשלוש השיטות לפי קבוצות גיל ומגדר; ומציג ניתוח של מגמות בשיעורי היציאה על בסיס נתוני הסקר החברתי.

פרק ב סוקר את מאפיינים של היוצאות והיוצאים: התפלגות הגיל ומידת הדתיות שלהם, אזורי מגוריהם ומצבם משפחתי. עוד מובאים בפרק נתוני שירות בצה“ל או בשירות אזרחי וכן רמות ההשכלה בחלוקה לפי מגדר. רוב הניתוחים מתבססים על הסקר החברתי, ומיעוטם על נתוני סכ“א לגברים בלבד (שיטת דש“ת). במידת האפשר הושוו הנתונים גם לממצאי רגב וגורדון (2021), הכולל גם נשים.

פרק ג עוסק בתעסוקה לגברים: מוצגות בו מגמות במדדי שילוב בכוח העבודה, בכללם שיעורי התעסוקה והאבטלה, וכן נתונים על מקצועות המועסקים בדגש על תחומי ההייטק. עוד מוצג בפרק ניתוח מעמיק של מדדי תעסוקה בקרב בעלי רקע חרדי ושיעור היוצאים מכוח העבודה שלהם. הניתוחים בפרק זה מבוססים על נתוני סקר כוח אדם.

פרק ד סוקר את מאפייני היוצאים בכל האמור ברמת חיים כללית, שביעות רצון מהמצב הכלכלי ומדדי רווחה כמו תחושות של בדידות ודיכאון. עוד מציג הפרק עמדות כלפי שירותי ממשל בנושאים נבחרים. הניתוחים מבוססים על נתוני הסקר החברתי.

פרק ה מציג לראשונה ניתוח ייחודי של מגמות בשיעורי השירות הצבאי של גברים מרקע חרדי בחלוקה בין יוצאים לחרדים מבית בהתבסס על הסקר החברתי, שנוסף על יכולתו לזהות את העבר וההווה החרדיים, מאפשר לזהות שירות צבאי לפי דיווח עצמי.

לשנתון מצורף נספח מקוון ובו מילון מונחים מורחב, דיון מתודולוגי על שיטת הזיהוי בסקר החברתי ובסקר כוח אדם בשיטת דש“ת, וכן הסבר על הטעות הדגימה היחסית שלפיה הוחלט האם לפרסם נתונים או לסייגם.

  מטרת השנתון היא להנגיש את הנתונים אודות היוצאים לכל בעלות ובעלי העניין - קובעי מדיניות, חוקרים, עיתונאים, משקיעים, מעסיקים ונותני שירותים ליוצאים - ארגונים, עו"ס ומטפלים, משרדי ממשלה, מרכזי הזדמנות ועוד...  

השנתון הוא פרי מחקר מעמיק ומקיף של מחלקת המחקר של "יוצאים לשינוי".

להורדת השנתון המלא The Data is Out -2023 – English להורדת המבוא להורדת פרק א - שיטות ושיעורי יציאה להורדת פרק ב - מאפייני היוצאים להורדת פרק ג - תעסוקה לגברים להורדת פרק ד - מדדי רווחה ועמדות להורדת פרק ה - גיוס בקרב גברים מרקע חרדי נספח מתודולוגי   להורדת שנתון יוצאים עם נתונים 2022 להורדת שנתון יוצאים עם נתונים 2021

שנתון ”יוצאים עם נתונים“ מציג נתונים על היוצאים בחברה הישראלית.

החלק הראשון של השנתון מוקדש לנתוני היוצאים בחברה הישראלית - בצה"ל, שוק התעסוקה והאקדמיה.

בחלק השני מפורטים אתגרים תרבותיים-חברתיים בתהליך היציאה מהחברה החרדית.

בחלק השלישי מוצגים נתונים על תפיסות ועמדות בציבור הישראלי בנוגע ליוצאים מהחברה החרדית.  

לקריאה והורדת השנתון הקליקו כאן   לעמוד שנתון 2022 לחצו כאן לעמוד שנתון 2023 לחצו כאן

שנתון ”יוצאים עם נתונים“ מציג נתונים מעודכנים וכוללים על מאפייני אוכלוסיית היוצאים ועל תעסוקת גברים יוצאים. רוב הנתונים בשנתון מוצגים באופן השוואתי לפי אורח החיים בעבר ובהווה: יוצאים, מצטרפים לחרדים, חרדים מבית ויהודים שאינם חרדים.

חלקו הראשון של השנתון מוקדש לסיקור השיטות לזיהוי היוצאים בנתוני הלמ“ס.

בחלק השני מפורטים מאפייני רקע של אוכלוסיית היוצאים: אזורי מגורים, שירות צבאי, נתוני השכלה ומצב משפחתי.

בחלק השלישי מוצגים נתונים מקיפים ומייצגים על תעסוקת גברים יוצאים, ובכללם נתוני אבטלה, מקצועות המועסקים ושיעורי המועסקים בהייטק.

החלק הרביעי מציג את מדדי הרווחה בקרב היוצאים: רמת חיים כללית, שביעות רצון כללית ושביעות רצון מהמצב הכלכלי, שכיחות תחושות של בדידות ודיכאון.

לקריאה והורדת השנתון הקליקו כאן פרק 1 - מבוא להורדת פרק 2 - שיטות לזיהוי יוצאים לפי נתוני הלמ"ס להורדת פרק 3 – מאפייני היוצאים הקליקו כאן להורדת פרק 4 – תעסוקה לגברים הקליקו כאן להורדת פרק 5 – מדדי רווחה הקליקו כאן The Data is Out -2022 – English   לעמוד שנתון 2021 הקליקו כאן לעמוד שנתון 2023 הקליקו כאן

אודות: המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון. הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני: על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים. הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים. אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט. כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו. מחבר: אסף מלחי

נייר הסוקר את מצבם של גברים חרדים בשוק העבודה בישראל, וכן את מסלול ההשכלה שלהם בהשוואה לזה של גברים יהודים לא־חרדים, באמצעות שילוב נתונים מנהליים עם סקרי הלמ"ס וכן מעקב ארוך־טווח אחר בוגרי מערכות החינוך בישראל. מאת: אריאל קולינסקי, פורום קהלת למדיניות, מרץ 2021.

המחקר כולל מספר פרקים העוסקים בניסיונות לשלב את החרדים בתחומי ההשכלה והתעסוקה. כמו כן מתייחס המחקר למאפיינים ולערכים בחברה החרדית, להנהגה ולפוליטיקה החרדית ולתחזיות הדמוגרפיות, תוך אומדן ההשפעות של כל אלו על החברה הישראלית כולה. כותב המאמר מסכם בתמונה עגומה בעבר ובעתיד בעניין שילוב חרדים בחברה הכללית, ומציע שינויים ממשיים בכל ההיבטים הקשורים לכך. תאריך: מרץ, 2021 מאת: שוקי פרידמן עורך הסדרה: גלעד מלאך

המחקר גרסה מלאה מספק אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים בין הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי). המחקר מתייחס לשיעור העוזבים את המגזר החרדי והמצטרפים אליו בחתך של גילאים, שנים, וזרמים בתוך הציבור החרדי, תוך התייחסות למגדר, השכלה ועוד. כמו כן, המחקר מציע תחזיות דמוגרפיות מעודכנות לאלו של הלמ"ס, בשקלול המעברים הבין מגזריים. מאת: איתן רגב וגבריאל גורדון, המכון הישראלי  לדמוקרטיה תאריך: פברואר, 2021 עורך הסדרה: גלעד מלאך