ארכיון מחקר

תקציר: סוגיית הקשר של יוצאי החברה החרדית עם משפחותיהם עולה לעיתים תכופות לדיון הציבורי, אך אין כמעט מחקרים שבדקו זאת עד כה. המחקרים המעטים שעסקו בסוגיה זו, השתמשו לרוב בשיטות איכותניות, והגיעו למסקנות שונות הן ביחס להיקף תופעת הנתק בין היוצאים למשפחותיהם והן ביחס לגורם לנתק זה. בחוברת זו נציג ניתוח של הקשר המשפחתי אצל כלל היוצאים, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בניתוח זה, ההתמקדות היא בשביעות הרצון של היוצאים מהקשרים המשפחתיים שלהם ובמידת ההערכה שלדעתם המשפחה מפגינה כלפיהם, תוך השוואה לחרדים וליהודים שאינם חרדים. כהשלמה לניתוח זה, על בסיס סקר של עמותת יוצאים לשינוי שהופץ בין השנים 2019 – 2016 , נבחן הקשר המשפחתי עם היוצאים בשנה הראשונה ליציאה, וכן כעבור שלוש שנים ויותר. הממצאים מלמדים כי לרוב מוחלט של היוצאים יש קשר עם משפחותיהם, אך מידת הקשר מופחתת ביחס לשתי האוכלוסיות הנוספות שנבדקו. אצל רוב אלו שהיו מנותקי קשר מהוריהם בשנה הראשונה, הקשר התחדש עם הזמן. נוסף על כך, מניתוח מאפייני הקשר עולה כי רק מיעוט מן היוצאים נתמכים כלכלית על ידי המשפחה, ושהנימוק המוביל להיעדר התמיכה הכלכלית הוא היציאה. עם זאת, רוב היוצאים דיווחו שהם מוזמנים לאירועים משפחתיים. שמות הכותבים: צביקה דויטש ושני קפלן להורדת תקציר המחקר הקליקו כאן להורדת סיכום המחקר הקליקו כאן להורדת המחקר המלא הקליקו כאן Summary - Family Research - English - March 2023

סוגיית הקשר של יוצאי החברה החרדית עם משפחותיהם עולה לעיתים תכופות לדיון הציבורי, אך אין כמעט מחקרים שבדקו זאת עד כה. המחקרים המעטים שעסקו בסוגיה זו, השתמשו לרוב בשיטות איכותניות, והגיעו למסקנות שונות הן ביחס להיקף תופעת הנתק בין היוצאים. למשפחותיהם והן ביחס לגורם לנתק זה. בחוברת זו נציג ניתוח של הקשר המשפחתי אצל כלל היוצאים, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בניתוח זה, ההתמקדות היא בשביעות הרצון של היוצאים מהקשרים המשפחתיים שלהם ובמידת ההערכה שלדעתם המשפחה מפגינה כלפיהם, תוך השוואה לחרדים וליהודים שאינם חרדים. כהשלמה לניתוח זה, על בסיס סקר של עמותת יוצאים לשינוי שהופץ בין השנים 2019–2016 ,נבחן הקשר המשפחתי עם היוצאים בשנה הראשונה ליציאה, וכן כעבור שלוש שנים ויותר. הממצאיםמלמדים כי לרוב מוחלט של היוצאים יש קשר עם משפחותיהם, אך מידת הקשר מופחתת ביחס לשתי האוכלוסיות הנוספות שנבדקו. אצל רוב אלו שהיו מנותקי קשר מהוריהם בשנה הראשונה, הקשר התחדש עם הזמן. נוסף על כך, מניתוח מאפייני הקשר עולה כי רק מיעוט מן היוצאים נתמכים כלכלית על ידי המשפחה, ושהנימוק המוביל להיעדר התמיכה הכלכלית הוא היציאה. עם זאת, רוב היוצאים דיווחו שהם מוזמנים לאירועים משפחתיים.

תקציר: אלפי צעירים ישראלים עוזבים מדי שנה את הקהילות החרדיות, ומצטרפים לחברה הישראלית הכללית. מחקר זה נשען על הגישה של פרספקטיבת מהלך החיים, כדי לבחון את השפעות המעבר הסוציו-תרבותי הזה על מסלול חייהם של העוזבים. שישה-עשר מרואיינים שעזבו את חברת המקור שלהם לפני כשני עשורים, נתבקשו להתייחס להשפעות של השינוי על חייהם. ניתוח איכותני של הראיונות מורה כי ההיפרדות מהקהילה ומאורח החיים החרדי היוותה תפנית מרכזית בחייהם של העוזבים, והשפיעה על עיצוב האישיות שלהם, על התפיסות שלהם ועל ההתנהלות שלהם. תהליך היציאה לשינוי חידד אצלם תכונות אופי, כמו עצמאות, אומץ, מוטיבציה ופעלתנות, ובמקביל פיתח אצלם השקפת עולם פלורליסטית ומכילה. מעבר לכך, נראה כי יש להיפרדות השפעות מרחיקות לכת על שלבי חיים ספציפיים, כמו שירות צבאי, השכלה גבוהה, פיתוח קריירה, נישואין והורות. ניתוח פרשני של הממצאים מלמד על כך שניתן להגדיר את ההשפעות השונות של ה'יציאה לשינוי', על פי האינטראקציות של היוצאים עם חברת המקור ועם חברת היעד. מהלכי החיים של היוצאים בשאלה מתאפיינים בשלושה כיוונים עיקריים: א) ניסיון להיטמעות מֵרבית בחברה הישראלית, ב) חיפוש אחר דרך חיים ייחודית ושונה ו- ג) מיצוב דו-תרבותי, תוך שילוב בין מאפיינים של החברה החרדית והכללית. מחקר זה יכול לתרום לעוזבים עצמם ולהעניק להם נקודת מבט טובה יותר על חייהם, אך יש בכוחו גם לתרום להבנה עמוקה יותר של אינטראקציות בין-תרבותיות, משום שהוא מספק דוגמה טובה לתהליכי מעבר בין קבוצות חברתיות שונות שמובחנות על ידי תרבותן ומידת הדתיות שלהן.  

תקציר: בעבודה זו מוצע מודל חדש לאמידת גודלה והרכבה של האוכלוסייה החרדית בישראל. המודל החדש מבוסס על למידת מכונה (Learning Machine), ומטרתו לבצע חיזוי עבור כל פרט באוכלוסייה שייקבע מה ההסתברות שהוא חרדי. באמצעות שימוש בלמידה מונחית (Learning Supervised) המודל "לומד" את המשתנים המאפיינים אנשים לפי תיוג של חרדי/לא-חרדי שהתקבל מנתוני הסקר החברתי. לאחר שהמודל למד את המאפיינים של הקובץ ניתן להזין אליו רשומות פרט חדשות ולקבל לכל פרט הסתברות להיות חרדי. בסופו של התהליך מתקבל אומדן שנתי ברמת פרט שמכסה את כלל האוכלוסייה היהודית אותה ניתן לפלח לפי גיל, מין, יישוב, אזור סטטיסטי ועוד, ואשר ניתן לקשר לשלל קבצים מנהליים. מחבר: אביעד קלינגר תאריך: נובמבר 2020

שנתון החברה החרדית בישראל מפורסם מדי שנה (החל משנת 2016) על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. השנתון כולל תמונה מקיפה של החברה החרדית לשנת 2020, וכן התייחסות למגמות השינוי בה לאורך זמן. בשנתון הנוכחי ניתן למצוא פרקים העוסקים בתחומים הבאים: אוכלוסייה, חינוך, רמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ומגפת הקורונה.    

המאמר דן בשאלת היחס לחברי קהילה שאינם מקפידים על קלה כחמורה, או אף לחברי קהילה שהם עבריינים ידועים, שאינם מקפידים ביודעין על מצוות כגון שבת, אכילת טרפות, אי הנחת תפילין וכיו"ב. מדובר בעבריינות אישית, לא כזו המבקשת לשבש את הדין והנוהג הקהילתי. המאמר עומד על דעותיהם של רבנים מהדורות האחרונים ביחס לסוגיה זו. לקריאת המאמר לחץ כאן

במאמר זה סוקרת הכותבת את תופעת החרדים המנהלים אורח חיים כפול: כחילונים בסתר וכחרדים בגלוי. החוקרת מכנה תופעה זו בשם "טרנס-יציאה" ומתחקה אחר מאפייניה, אחר זהותם של ה"טרנס-יוצאים" ואחר סוגיות העולות עם אורח חיים שכזה, דוגמת חינוך הילדים. כותבת: שרית ברזילאי שנה: 2003 לקריאת המאמר לחץ כאן