התחברות

נא הכנס את מספר הטלפון שלך למטה נא הכנס את הקוד שנשלח לטלפון שלך שלח קוד מחדש
עדיין אין לך משתמש? הרשם ליוצאים לשינוי עכשיו!

ארכיון מחקר

הארכיון מרכז מגוון רחב של מחקרים שנערכו על תנועת היציאה מהחברה החרדית. אנו עושים כל מאמץ להביא אליכם את המידע בצורה מדויקת ככל האפשר. אם מצאתם טעות או שנפלה תקלה תחת ידינו, אנא כיתבו לנו למייל: shani@leshinuy.org

הארכיון מוקדש לזכרו של ישראל קרול ז"ל.

שנתון יוצאים עם נתונים 2023

2023
עורכים: צביקה דויטש ומשה שנפלד

זו הפעם השלישית ברציפות ששנתון יוצאים עם נתונים יוצא לאור - ובו מרוכזים כל הנתונים על תנועת היציאה מהחברה החרדית. השנתון שם לו למטרה להציג תמונה מייצגת, השוואתית ומקיפה של יוצאי החברה החרדית (המכונים גם ”חרדים לשעבר“) בכל האמור במאפייניהם הדמוגרפיים, ההשכלתיים והתעסוקתיים. עד כה המידע המחקרי עליהם מוגבל, שכן מלבד הנתונים שפורסמו בשנתון זה בהתבסס על מאגרי הנתונים המייצגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט שלא פורסמו נתונים מייצגים על יוצאי החברה החרדית, והמעט שפורסם אינו מציג תמונה מקיפה והשוואתית של מאפייניהם. שנתון זה בא למלא את החסר באמצעות ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשוואת המידע על יוצאי החברה החרדית לקבוצות אחרות שמסווגות על בסיס ההווה והעבר החרדיים.   השנתון מחולק לחמישה פרקים ועוסק בשיעורי היציאה בישראל, במאפייני היוצאים ובאופי השתלבותם בחברה - שיעורי היוצאים בצה"ל בהשוואה לשיעורים בחברה החרדית, כמות היוצאים בהייטק, ההשתלבות בשוק התעסוקה, שביעות הרצון מהחיים מידת הקשר שלנו עם המשפחות, מעורבות בחיים הציבוריים ועוד...

פרק א סוקר את שתי השיטות המשמשות אותנו לזיהוי יוצאים ובעלי רקע חרדי בנתוני הסקר החברתי ובנתוני סקר כוח אדם (סכ"א) של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומשווה אותם לשיטה ששימשה את רגב וגורדון (2021); מציג שיעורי יציאה בשלוש השיטות לפי קבוצות גיל ומגדר; ומציג ניתוח של מגמות בשיעורי היציאה על בסיס נתוני הסקר החברתי.

פרק ב סוקר את מאפיינים של היוצאות והיוצאים: התפלגות הגיל ומידת הדתיות שלהם, אזורי מגוריהם ומצבם משפחתי. עוד מובאים בפרק נתוני שירות בצה“ל או בשירות אזרחי וכן רמות ההשכלה בחלוקה לפי מגדר. רוב הניתוחים מתבססים על הסקר החברתי, ומיעוטם על נתוני סכ“א לגברים בלבד (שיטת דש“ת). במידת האפשר הושוו הנתונים גם לממצאי רגב וגורדון (2021), הכולל גם נשים.

פרק ג עוסק בתעסוקה לגברים: מוצגות בו מגמות במדדי שילוב בכוח העבודה, בכללם שיעורי התעסוקה והאבטלה, וכן נתונים על מקצועות המועסקים בדגש על תחומי ההייטק. עוד מוצג בפרק ניתוח מעמיק של מדדי תעסוקה בקרב בעלי רקע חרדי ושיעור היוצאים מכוח העבודה שלהם. הניתוחים בפרק זה מבוססים על נתוני סקר כוח אדם.

פרק ד סוקר את מאפייני היוצאים בכל האמור ברמת חיים כללית, שביעות רצון מהמצב הכלכלי ומדדי רווחה כמו תחושות של בדידות ודיכאון. עוד מציג הפרק עמדות כלפי שירותי ממשל בנושאים נבחרים. הניתוחים מבוססים על נתוני הסקר החברתי.

פרק ה מציג לראשונה ניתוח ייחודי של מגמות בשיעורי השירות הצבאי של גברים מרקע חרדי בחלוקה בין יוצאים לחרדים מבית בהתבסס על הסקר החברתי, שנוסף על יכולתו לזהות את העבר וההווה החרדיים, מאפשר לזהות שירות צבאי לפי דיווח עצמי.

לשנתון מצורף נספח מקוון ובו מילון מונחים מורחב, דיון מתודולוגי על שיטת הזיהוי בסקר החברתי ובסקר כוח אדם בשיטת דש“ת, וכן הסבר על הטעות הדגימה היחסית שלפיה הוחלט האם לפרסם נתונים או לסייגם.

  מטרת השנתון היא להנגיש את הנתונים אודות היוצאים לכל בעלות ובעלי העניין - קובעי מדיניות, חוקרים, עיתונאים, משקיעים, מעסיקים ונותני שירותים ליוצאים - ארגונים, עו"ס ומטפלים, משרדי ממשלה, מרכזי הזדמנות ועוד...  

השנתון הוא פרי מחקר מעמיק ומקיף של מחלקת המחקר של "יוצאים לשינוי".

להורדת השנתון המלא להורדת המבוא להורדת פרק א - שיטות ושיעורי יציאה להורדת פרק ב - מאפייני היוצאים להורדת פרק ג - תעסוקה לגברים להורדת פרק ד - מדדי רווחה ועמדות להורדת פרק ה - גיוס בקרב גברים מרקע חרדי נספח מתודולוגי   להורדת שנתון יוצאים עם נתונים 2022 להורדת שנתון יוצאים עם נתונים 2021

קרוב רחוק: הקשר של יוצאי החברה החרדית עם משפחותיהם

2023
צביקה דוייטש ושני קפלן

תקציר: סוגיית הקשר של יוצאי החברה החרדית עם משפחותיהם עולה לעיתים תכופות לדיון הציבורי, אך אין כמעט מחקרים שבדקו זאת עד כה. המחקרים המעטים שעסקו בסוגיה זו, השתמשו לרוב בשיטות איכותניות, והגיעו למסקנות שונות הן ביחס להיקף תופעת הנתק בין היוצאים למשפחותיהם והן ביחס לגורם לנתק זה. בחוברת זו נציג ניתוח של הקשר המשפחתי אצל כלל היוצאים, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בניתוח זה, ההתמקדות היא בשביעות הרצון של היוצאים מהקשרים המשפחתיים שלהם ובמידת ההערכה שלדעתם המשפחה מפגינה כלפיהם, תוך השוואה לחרדים וליהודים שאינם חרדים. כהשלמה לניתוח זה, על בסיס סקר של עמותת יוצאים לשינוי שהופץ בין השנים 2019 – 2016 , נבחן הקשר המשפחתי עם היוצאים בשנה הראשונה ליציאה, וכן כעבור שלוש שנים ויותר. הממצאים מלמדים כי לרוב מוחלט של היוצאים יש קשר עם משפחותיהם, אך מידת הקשר מופחתת ביחס לשתי האוכלוסיות הנוספות שנבדקו. אצל רוב אלו שהיו מנותקי קשר מהוריהם בשנה הראשונה, הקשר התחדש עם הזמן. נוסף על כך, מניתוח מאפייני הקשר עולה כי רק מיעוט מן היוצאים נתמכים כלכלית על ידי המשפחה, ושהנימוק המוביל להיעדר התמיכה הכלכלית הוא היציאה. עם זאת, רוב היוצאים דיווחו שהם מוזמנים לאירועים משפחתיים. שמות הכותבים: צביקה דויטש ושני קפלן להורדת תקציר המחקר הקליקו כאן להורדת סיכום המחקר הקליקו כאן להורדת המחקר המלא הקליקו כאן Summary - Family Research - English - March 2023

יציאה בשאלה בפרספקטיבה של עשרים שנה: ההשפעות המתמשכות של היפרדות מהחברה החרדית

2022
ברוך ולן, אביחי מרציאנו ותמר טרוזמן

תקציר: אלפי צעירים ישראלים עוזבים מדי שנה את הקהילות החרדיות, ומצטרפים לחברה הישראלית הכללית. מחקר זה נשען על הגישה של פרספקטיבת מהלך החיים, כדי לבחון את השפעות המעבר הסוציו-תרבותי הזה על מסלול חייהם של העוזבים. שישה-עשר מרואיינים שעזבו את חברת המקור שלהם לפני כשני עשורים, נתבקשו להתייחס להשפעות של השינוי על חייהם. ניתוח איכותני של הראיונות מורה כי ההיפרדות מהקהילה ומאורח החיים החרדי היוותה תפנית מרכזית בחייהם של העוזבים, והשפיעה על עיצוב האישיות שלהם, על התפיסות שלהם ועל ההתנהלות שלהם. תהליך היציאה לשינוי חידד אצלם תכונות אופי, כמו עצמאות, אומץ, מוטיבציה ופעלתנות, ובמקביל פיתח אצלם השקפת עולם פלורליסטית ומכילה. מעבר לכך, נראה כי יש להיפרדות השפעות מרחיקות לכת על שלבי חיים ספציפיים, כמו שירות צבאי, השכלה גבוהה, פיתוח קריירה, נישואין והורות. ניתוח פרשני של הממצאים מלמד על כך שניתן להגדיר את ההשפעות השונות של ה'יציאה לשינוי', על פי האינטראקציות של היוצאים עם חברת המקור ועם חברת היעד. מהלכי החיים של היוצאים בשאלה מתאפיינים בשלושה כיוונים עיקריים: א) ניסיון להיטמעות מֵרבית בחברה הישראלית, ב) חיפוש אחר דרך חיים ייחודית ושונה ו- ג) מיצוב דו-תרבותי, תוך שילוב בין מאפיינים של החברה החרדית והכללית. מחקר זה יכול לתרום לעוזבים עצמם ולהעניק להם נקודת מבט טובה יותר על חייהם, אך יש בכוחו גם לתרום להבנה עמוקה יותר של אינטראקציות בין-תרבותיות, משום שהוא מספק דוגמה טובה לתהליכי מעבר בין קבוצות חברתיות שונות שמובחנות על ידי תרבותן ומידת הדתיות שלהן.  

חנוך לנער על פי דרכו: מסגרות חינוך חלופיות לנערים חרדים

אודות: המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון. הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני: על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים. הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים. אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט. כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו. מחבר: אסף מלחי

אמידת האוכלוסייה החרדית בישראל באמצעות למידת מכונה

2020
אביעד קלינגר
חרדים / משפחה וקהילה

תקציר: בעבודה זו מוצע מודל חדש לאמידת גודלה והרכבה של האוכלוסייה החרדית בישראל. המודל החדש מבוסס על למידת מכונה (Learning Machine), ומטרתו לבצע חיזוי עבור כל פרט באוכלוסייה שייקבע מה ההסתברות שהוא חרדי. באמצעות שימוש בלמידה מונחית (Learning Supervised) המודל "לומד" את המשתנים המאפיינים אנשים לפי תיוג של חרדי/לא-חרדי שהתקבל מנתוני הסקר החברתי. לאחר שהמודל למד את המאפיינים של הקובץ ניתן להזין אליו רשומות פרט חדשות ולקבל לכל פרט הסתברות להיות חרדי. בסופו של התהליך מתקבל אומדן שנתי ברמת פרט שמכסה את כלל האוכלוסייה היהודית אותה ניתן לפלח לפי גיל, מין, יישוב, אזור סטטיסטי ועוד, ואשר ניתן לקשר לשלל קבצים מנהליים. מחבר: אביעד קלינגר תאריך: נובמבר 2020

שנתון החברה החרדית בישראל 2020

2020
גלעד מלאך | לי כהנר

שנתון החברה החרדית בישראל מפורסם מדי שנה (החל משנת 2016) על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. השנתון כולל תמונה מקיפה של החברה החרדית לשנת 2020, וכן התייחסות למגמות השינוי בה לאורך זמן. בשנתון הנוכחי ניתן למצוא פרקים העוסקים בתחומים הבאים: אוכלוסייה, חינוך, רמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ומגפת הקורונה.    

מורכבות יחס הרב לחברי קהילה שאינם מקפידים על קלה כחמורה

2010
נריה גוטל
חרדים / משפחה וקהילה

המאמר דן בשאלת היחס לחברי קהילה שאינם מקפידים על קלה כחמורה, או אף לחברי קהילה שהם עבריינים ידועים, שאינם מקפידים ביודעין על מצוות כגון שבת, אכילת טרפות, אי הנחת תפילין וכיו"ב. מדובר בעבריינות אישית, לא כזו המבקשת לשבש את הדין והנוהג הקהילתי. המאמר עומד על דעותיהם של רבנים מהדורות האחרונים ביחס לסוגיה זו. לקריאת המאמר לחץ כאן

חיים כפולים: סיפורי המרקדים בין העולם החילוני לעולם החרדי

2003
שרית ברזילאי

במאמר זה סוקרת הכותבת את תופעת החרדים המנהלים אורח חיים כפול: כחילונים בסתר וכחרדים בגלוי. החוקרת מכנה תופעה זו בשם "טרנס-יציאה" ומתחקה אחר מאפייניה, אחר זהותם של ה"טרנס-יוצאים" ואחר סוגיות העולות עם אורח חיים שכזה, דוגמת חינוך הילדים. כותבת: שרית ברזילאי שנה: 2003 לקריאת המאמר לחץ כאן

שם המחקר שנה כותבים קטגוריות תקציר
שנתון יוצאים עם נתונים 2023 2023 עורכים: צביקה דויטש ומשה שנפלד מדיניות ורווחה / משפחה וקהילה / לימודי ליבה / השכלה ותעסוקה / שירות צבאי / יציאה מהחברה החרדית / חרדים זו הפעם השלישית ברציפות ששנתון יוצאים עם נתונים יוצא לאור - ובו מרוכזים כל הנתונים על תנועת היציאה מהחברה החרדית. השנתון שם לו למטרה להציג תמונה מייצגת, השוואתית ומקיפה של יוצאי החברה החרדית (המכונים גם ”חרדים לשעבר“) בכל האמור במאפייניהם הדמוגרפיים, ההשכלתיים והתעסוקתיים. עד כה המידע המחקרי עליהם מוגבל, שכן מלבד הנתונים שפורסמו בשנתון זה בהתבסס על מאגרי הנתונים המייצגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט שלא פורסמו נתונים מייצגים על יוצאי החברה החרדית, והמעט שפורסם אינו מציג תמונה מקיפה והשוואתית של מאפייניהם. שנתון זה בא למלא את החסר באמצעות ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשוואת המידע על יוצאי החברה החרדית לקבוצות אחרות שמסווגות על בסיס ההווה והעבר החרדיים.   השנתון מחולק לחמישה פרקים ועוסק בשיעורי היציאה בישראל, במאפייני היוצאים ובאופי השתלבותם בחברה - שיעורי היוצאים בצה"ל בהשוואה לשיעורים בחברה החרדית, כמות היוצאים בהייטק, ההשתלבות בשוק התעסוקה, שביעות הרצון מהחיים מידת הקשר שלנו עם המשפחות, מעורבות בחיים הציבוריים ועוד...

פרק א סוקר את שתי השיטות המשמשות אותנו לזיהוי יוצאים ובעלי רקע חרדי בנתוני הסקר החברתי ובנתוני סקר כוח אדם (סכ"א) של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומשווה אותם לשיטה ששימשה את רגב וגורדון (2021); מציג שיעורי יציאה בשלוש השיטות לפי קבוצות גיל ומגדר; ומציג ניתוח של מגמות בשיעורי היציאה על בסיס נתוני הסקר החברתי.

פרק ב סוקר את מאפיינים של היוצאות והיוצאים: התפלגות הגיל ומידת הדתיות שלהם, אזורי מגוריהם ומצבם משפחתי. עוד מובאים בפרק נתוני שירות בצה“ל או בשירות אזרחי וכן רמות ההשכלה בחלוקה לפי מגדר. רוב הניתוחים מתבססים על הסקר החברתי, ומיעוטם על נתוני סכ“א לגברים בלבד (שיטת דש“ת). במידת האפשר הושוו הנתונים גם לממצאי רגב וגורדון (2021), הכולל גם נשים.

פרק ג עוסק בתעסוקה לגברים: מוצגות בו מגמות במדדי שילוב בכוח העבודה, בכללם שיעורי התעסוקה והאבטלה, וכן נתונים על מקצועות המועסקים בדגש על תחומי ההייטק. עוד מוצג בפרק ניתוח מעמיק של מדדי תעסוקה בקרב בעלי רקע חרדי ושיעור היוצאים מכוח העבודה שלהם. הניתוחים בפרק זה מבוססים על נתוני סקר כוח אדם.

פרק ד סוקר את מאפייני היוצאים בכל האמור ברמת חיים כללית, שביעות רצון מהמצב הכלכלי ומדדי רווחה כמו תחושות של בדידות ודיכאון. עוד מציג הפרק עמדות כלפי שירותי ממשל בנושאים נבחרים. הניתוחים מבוססים על נתוני הסקר החברתי.

פרק ה מציג לראשונה ניתוח ייחודי של מגמות בשיעורי השירות הצבאי של גברים מרקע חרדי בחלוקה בין יוצאים לחרדים מבית בהתבסס על הסקר החברתי, שנוסף על יכולתו לזהות את העבר וההווה החרדיים, מאפשר לזהות שירות צבאי לפי דיווח עצמי.

לשנתון מצורף נספח מקוון ובו מילון מונחים מורחב, דיון מתודולוגי על שיטת הזיהוי בסקר החברתי ובסקר כוח אדם בשיטת דש“ת, וכן הסבר על הטעות הדגימה היחסית שלפיה הוחלט האם לפרסם נתונים או לסייגם.

  מטרת השנתון היא להנגיש את הנתונים אודות היוצאים לכל בעלות ובעלי העניין - קובעי מדיניות, חוקרים, עיתונאים, משקיעים, מעסיקים ונותני שירותים ליוצאים - ארגונים, עו"ס ומטפלים, משרדי ממשלה, מרכזי הזדמנות ועוד...  

השנתון הוא פרי מחקר מעמיק ומקיף של מחלקת המחקר של "יוצאים לשינוי".

להורדת השנתון המלא להורדת המבוא להורדת פרק א - שיטות ושיעורי יציאה להורדת פרק ב - מאפייני היוצאים להורדת פרק ג - תעסוקה לגברים להורדת פרק ד - מדדי רווחה ועמדות להורדת פרק ה - גיוס בקרב גברים מרקע חרדי נספח מתודולוגי   להורדת שנתון יוצאים עם נתונים 2022 להורדת שנתון יוצאים עם נתונים 2021
קרוב רחוק: הקשר של יוצאי החברה החרדית עם משפחותיהם 2023 צביקה דוייטש ושני קפלן משפחה וקהילה / מחקרי יוצאים לשינוי / מחקרים בולטים תקציר: סוגיית הקשר של יוצאי החברה החרדית עם משפחותיהם עולה לעיתים תכופות לדיון הציבורי, אך אין כמעט מחקרים שבדקו זאת עד כה. המחקרים המעטים שעסקו בסוגיה זו, השתמשו לרוב בשיטות איכותניות, והגיעו למסקנות שונות הן ביחס להיקף תופעת הנתק בין היוצאים למשפחותיהם והן ביחס לגורם לנתק זה. בחוברת זו נציג ניתוח של הקשר המשפחתי אצל כלל היוצאים, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בניתוח זה, ההתמקדות היא בשביעות הרצון של היוצאים מהקשרים המשפחתיים שלהם ובמידת ההערכה שלדעתם המשפחה מפגינה כלפיהם, תוך השוואה לחרדים וליהודים שאינם חרדים. כהשלמה לניתוח זה, על בסיס סקר של עמותת יוצאים לשינוי שהופץ בין השנים 2019 – 2016 , נבחן הקשר המשפחתי עם היוצאים בשנה הראשונה ליציאה, וכן כעבור שלוש שנים ויותר. הממצאים מלמדים כי לרוב מוחלט של היוצאים יש קשר עם משפחותיהם, אך מידת הקשר מופחתת ביחס לשתי האוכלוסיות הנוספות שנבדקו. אצל רוב אלו שהיו מנותקי קשר מהוריהם בשנה הראשונה, הקשר התחדש עם הזמן. נוסף על כך, מניתוח מאפייני הקשר עולה כי רק מיעוט מן היוצאים נתמכים כלכלית על ידי המשפחה, ושהנימוק המוביל להיעדר התמיכה הכלכלית הוא היציאה. עם זאת, רוב היוצאים דיווחו שהם מוזמנים לאירועים משפחתיים. שמות הכותבים: צביקה דויטש ושני קפלן להורדת תקציר המחקר הקליקו כאן להורדת סיכום המחקר הקליקו כאן להורדת המחקר המלא הקליקו כאן Summary - Family Research - English - March 2023
יציאה בשאלה בפרספקטיבה של עשרים שנה: ההשפעות המתמשכות של היפרדות מהחברה החרדית 2022 ברוך ולן, אביחי מרציאנו ותמר טרוזמן סוציולוגיה פסיכולוגיה / יציאה מהחברה החרדית / משפחה וקהילה / השכלה גבוהה / השכלה ותעסוקה / מחקרי יוצאים לשינוי תקציר: אלפי צעירים ישראלים עוזבים מדי שנה את הקהילות החרדיות, ומצטרפים לחברה הישראלית הכללית. מחקר זה נשען על הגישה של פרספקטיבת מהלך החיים, כדי לבחון את השפעות המעבר הסוציו-תרבותי הזה על מסלול חייהם של העוזבים. שישה-עשר מרואיינים שעזבו את חברת המקור שלהם לפני כשני עשורים, נתבקשו להתייחס להשפעות של השינוי על חייהם. ניתוח איכותני של הראיונות מורה כי ההיפרדות מהקהילה ומאורח החיים החרדי היוותה תפנית מרכזית בחייהם של העוזבים, והשפיעה על עיצוב האישיות שלהם, על התפיסות שלהם ועל ההתנהלות שלהם. תהליך היציאה לשינוי חידד אצלם תכונות אופי, כמו עצמאות, אומץ, מוטיבציה ופעלתנות, ובמקביל פיתח אצלם השקפת עולם פלורליסטית ומכילה. מעבר לכך, נראה כי יש להיפרדות השפעות מרחיקות לכת על שלבי חיים ספציפיים, כמו שירות צבאי, השכלה גבוהה, פיתוח קריירה, נישואין והורות. ניתוח פרשני של הממצאים מלמד על כך שניתן להגדיר את ההשפעות השונות של ה'יציאה לשינוי', על פי האינטראקציות של היוצאים עם חברת המקור ועם חברת היעד. מהלכי החיים של היוצאים בשאלה מתאפיינים בשלושה כיוונים עיקריים: א) ניסיון להיטמעות מֵרבית בחברה הישראלית, ב) חיפוש אחר דרך חיים ייחודית ושונה ו- ג) מיצוב דו-תרבותי, תוך שילוב בין מאפיינים של החברה החרדית והכללית. מחקר זה יכול לתרום לעוזבים עצמם ולהעניק להם נקודת מבט טובה יותר על חייהם, אך יש בכוחו גם לתרום להבנה עמוקה יותר של אינטראקציות בין-תרבותיות, משום שהוא מספק דוגמה טובה לתהליכי מעבר בין קבוצות חברתיות שונות שמובחנות על ידי תרבותן ומידת הדתיות שלהן.  
חנוך לנער על פי דרכו: מסגרות חינוך חלופיות לנערים חרדים 2022 כותב אורח יציאה מהחברה החרדית / חרדים / מדיניות ורווחה / משפחה וקהילה / לימודי ליבה / השכלה גבוהה / השכלה ותעסוקה / שירות צבאי אודות: המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון. הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני: על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים. הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים. אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט. כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו. מחבר: אסף מלחי
אמידת האוכלוסייה החרדית בישראל באמצעות למידת מכונה 2020 אביעד קלינגר חרדים / משפחה וקהילה תקציר: בעבודה זו מוצע מודל חדש לאמידת גודלה והרכבה של האוכלוסייה החרדית בישראל. המודל החדש מבוסס על למידת מכונה (Learning Machine), ומטרתו לבצע חיזוי עבור כל פרט באוכלוסייה שייקבע מה ההסתברות שהוא חרדי. באמצעות שימוש בלמידה מונחית (Learning Supervised) המודל "לומד" את המשתנים המאפיינים אנשים לפי תיוג של חרדי/לא-חרדי שהתקבל מנתוני הסקר החברתי. לאחר שהמודל למד את המאפיינים של הקובץ ניתן להזין אליו רשומות פרט חדשות ולקבל לכל פרט הסתברות להיות חרדי. בסופו של התהליך מתקבל אומדן שנתי ברמת פרט שמכסה את כלל האוכלוסייה היהודית אותה ניתן לפלח לפי גיל, מין, יישוב, אזור סטטיסטי ועוד, ואשר ניתן לקשר לשלל קבצים מנהליים. מחבר: אביעד קלינגר תאריך: נובמבר 2020
שנתון החברה החרדית בישראל 2020 2020 גלעד מלאך | לי כהנר חרדים / השכלה ותעסוקה / משפחה וקהילה / סוציולוגיה פסיכולוגיה / כלכלה שנתון החברה החרדית בישראל מפורסם מדי שנה (החל משנת 2016) על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. השנתון כולל תמונה מקיפה של החברה החרדית לשנת 2020, וכן התייחסות למגמות השינוי בה לאורך זמן. בשנתון הנוכחי ניתן למצוא פרקים העוסקים בתחומים הבאים: אוכלוסייה, חינוך, רמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ומגפת הקורונה.    
מורכבות יחס הרב לחברי קהילה שאינם מקפידים על קלה כחמורה 2010 נריה גוטל חרדים / משפחה וקהילה המאמר דן בשאלת היחס לחברי קהילה שאינם מקפידים על קלה כחמורה, או אף לחברי קהילה שהם עבריינים ידועים, שאינם מקפידים ביודעין על מצוות כגון שבת, אכילת טרפות, אי הנחת תפילין וכיו"ב. מדובר בעבריינות אישית, לא כזו המבקשת לשבש את הדין והנוהג הקהילתי. המאמר עומד על דעותיהם של רבנים מהדורות האחרונים ביחס לסוגיה זו. לקריאת המאמר לחץ כאן
חיים כפולים: סיפורי המרקדים בין העולם החילוני לעולם החרדי 2003 שרית ברזילאי חרדים / סוציולוגיה פסיכולוגיה / משפחה וקהילה / יציאה מהחברה החרדית במאמר זה סוקרת הכותבת את תופעת החרדים המנהלים אורח חיים כפול: כחילונים בסתר וכחרדים בגלוי. החוקרת מכנה תופעה זו בשם "טרנס-יציאה" ומתחקה אחר מאפייניה, אחר זהותם של ה"טרנס-יוצאים" ואחר סוגיות העולות עם אורח חיים שכזה, דוגמת חינוך הילדים. כותבת: שרית ברזילאי שנה: 2003 לקריאת המאמר לחץ כאן

נשמח לשמוע ממך

יש לך רעיונות? שאלות? נשמח לשמוע ממך :)
  • Hidden
  • Hidden
  • Hidden

תמונת תרומות

הצטרפו לשינוי

אלפים כבר תרמו, אנו מזמינים גם אתכם להיות השותפים שלנו לדרך :)
דילוג לתוכן