התחברות

נא הכנס את מספר הטלפון שלך למטה נא הכנס את הקוד שנשלח לטלפון שלך שלח קוד מחדש
עדיין אין לך משתמש? הרשם ליוצאים לשינוי עכשיו!

ארכיון מחקר

הארכיון מרכז מגוון רחב של מחקרים שנערכו על תנועת היציאה מהחברה החרדית. אנו עושים כל מאמץ להביא אליכם את המידע בצורה מדויקת ככל האפשר. אם מצאתם טעות או שנפלה תקלה תחת ידינו, אנא כיתבו לנו למייל: [email protected]

הארכיון מוקדש לזכרו של ישראל קרול ז"ל.

The Efects of Sociocultural Transitioning on Accessibility to Healthcare

מרץ 2022
Ronit Pinchas‑Mizrachi, Baruch Velan

The Effects of Sociocultural Transitioning on Accessibility to Healthcare: The Case of Haredi Jews Who Leave Their Communities

Minority groups and immigrants encounter complex issues when attempting to access healthcare. This study examines factors afecting access to healthcare by a group of individuals in Israel who decided to leave their Haredi Jewish communities. We conducted 23 semi-structured interviews with individuals disafliating from Haredi communities in Israel in order to identify hurdles encountered during the process of seeking healthcare. We focused on specifc steps in this process, including recognizing the need for help, deciding to actually turn to the health system, interaction with the system, and behavior after referring to the health system. We identifed approximately 20 factors which can be either barriers or catalysts afecting healthcare access at the various stages. These were then traced to religious upbringing, hurdles of sociocultural transition, and unique characteristics of individuals reshaping their lives. The fndings can be instrumental in designing culturally adapted health programs for individuals leaving the Haredi community. Moreover, the methodology that we are proposing can serve other investigations studying access to healthcare among various groups undergoing sociocultural transitions.

 Go to the research file

יציאה בשאלה בפרספקטיבה של עשרים שנה: ההשפעות המתמשכות של היפרדות מהחברה החרדית

2022
ברוך ולן, אביחי מרציאנו ותמר טרוזמן

תקציר: אלפי צעירים ישראלים עוזבים מדי שנה את הקהילות החרדיות, ומצטרפים לחברה הישראלית הכללית. מחקר זה נשען על הגישה של פרספקטיבת מהלך החיים, כדי לבחון את השפעות המעבר הסוציו-תרבותי הזה על מסלול חייהם של העוזבים. שישה-עשר מרואיינים שעזבו את חברת המקור שלהם לפני כשני עשורים, נתבקשו להתייחס להשפעות של השינוי על חייהם. ניתוח איכותני של הראיונות מורה כי ההיפרדות מהקהילה ומאורח החיים החרדי היוותה תפנית מרכזית בחייהם של העוזבים, והשפיעה על עיצוב האישיות שלהם, על התפיסות שלהם ועל ההתנהלות שלהם. תהליך היציאה לשינוי חידד אצלם תכונות אופי, כמו עצמאות, אומץ, מוטיבציה ופעלתנות, ובמקביל פיתח אצלם השקפת עולם פלורליסטית ומכילה. מעבר לכך, נראה כי יש להיפרדות השפעות מרחיקות לכת על שלבי חיים ספציפיים, כמו שירות צבאי, השכלה גבוהה, פיתוח קריירה, נישואין והורות. ניתוח פרשני של הממצאים מלמד על כך שניתן להגדיר את ההשפעות השונות של ה'יציאה לשינוי', על פי האינטראקציות של היוצאים עם חברת המקור ועם חברת היעד. מהלכי החיים של היוצאים בשאלה מתאפיינים בשלושה כיוונים עיקריים: א) ניסיון להיטמעות מֵרבית בחברה הישראלית, ב) חיפוש אחר דרך חיים ייחודית ושונה ו- ג) מיצוב דו-תרבותי, תוך שילוב בין מאפיינים של החברה החרדית והכללית. מחקר זה יכול לתרום לעוזבים עצמם ולהעניק להם נקודת מבט טובה יותר על חייהם, אך יש בכוחו גם לתרום להבנה עמוקה יותר של אינטראקציות בין-תרבותיות, משום שהוא מספק דוגמה טובה לתהליכי מעבר בין קבוצות חברתיות שונות שמובחנות על ידי תרבותן ומידת הדתיות שלהן.  

החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות

2020
ד"ר לי כהבר

אודות הספר: החברה החרדית איננה עשויה מקשה אחת כפי שהיא אולי נראית למתבונן מרחוק, אלא מדובר בחברה מגוונת שיש בה זרמים וקבוצות שונות. החלוקה הרווחת ביותר היא לשלוש תתי־קבוצות או לשלושה מגזרים: חסידים, ליטאים ומזרחים או ספרדים. חלוקה זו חשובה להבנת הפערים בהשקפות העולם וכן באורחות החיים בין חרדים המשתייכים לכל אחד מן המגזרים, הבדלים שיש להם השלכות גם על מדיניות ציבורית. בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת במחקר החברה החרדית לעלייתה של קבוצה נוספת — הקבוצה החרדית־מודרנית, שיש לה מאפיינים ייחודיים בהקשרים של תעסוקה, השכלה גבוהה, מקומות מגורים ותרבות פנאי. אומנם קבוצה זו מוגדרת פחות מהזרמים החרדיים וגם איננה מתנהלת כקבוצה, אך למודעות לקיומה יש השלכות בכל הנוגע להבנת תהליכי השינוי בחברה החרדית וכן נגזרות בכל הנוגע למדיניות המוכוונת לקהל היעד המודרני. החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות במחקר זה ד"ר לי כהנר עושה צעד חשוב נוסף בהבנת החברה החרדית. מעבר לזיהוי הקבוצה החרדית־מודרנית היא מציבה את החברה החרדית כולה על הציר שבין מודרנה לשמרנות. הצבה זו מאפשרת לנתח עמדות והתנהגויות חרדיות לא רק בפילוח לזרמים אלא גם בפילוח חדש, על הציר מודרני–שמרני. מבט זה חשוב מכיוון שהוא מאפשר הבנה של אוכלוסיות ואינדיווידואלים לא רק על בסיס המגזר שהם משתייכים אליו. בתחומים מסוימים המכנה המשותף בין ספרדי, ליטאי וחסיד מודרנים יהיה גדול יותר מהמכנה המשותף בין ליטאי אולטרה־שמרן לליטאי מודרני. להבחנה זו עשויות להיות גם השלכות על מדיניות ציבורית שמתייחסת לגוונים שונים של החרדיות לא על פי המגזר בלבד אלא גם על פי המיקום על הציר שבין שמרנות למודרנה. המחקר מסרטט ארבע קבוצות שונות במנעד שבין מודרניות ואולטרה־שמרנות בחברה החרדית. בהסתמך על סקר נרחב ד"ר לי כהנר בונה פרופיל מקיף של כל אחת מן הקבוצות הללו, הכולל את יחסן לנושאים כמו לימודי חול לבנים, השכלה גבוהה, טכנולוגיה, תעסוקה, מעמד הנשים ומגוון תחומים נוספים. התוצאות המרתקות חושפות מבט חדש ומקורי על החברה החרדית, שללא ספק ישמש בסיס להבנה מורכבת ועדכנית של חברה זו ושל תהליכי השינוי שהיא עוברת. מחברת: ד"ר לי כהבר שנת פרסום: 2020

שנתון החברה החרדית בישראל 2020

2020
גלעד מלאך | לי כהנר

שנתון החברה החרדית בישראל מפורסם מדי שנה (החל משנת 2016) על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. השנתון כולל תמונה מקיפה של החברה החרדית לשנת 2020, וכן התייחסות למגמות השינוי בה לאורך זמן. בשנתון הנוכחי ניתן למצוא פרקים העוסקים בתחומים הבאים: אוכלוסייה, חינוך, רמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ומגפת הקורונה.    

Handbook of Leaving Religion

2020
Daniel Enstedt, Göran Larsson, Teemu T. Mantsinen

הספר, הקיים גם במהדורה כתובה, כולל פרקים אודות יציאה בשאלה מדתות שונות, בהן יהדות חרדית, איימיש, איסלאם, בודהיזם ועוד. בספר כלולים תיאורי מקרה, וכן גישות ותיאוריות שונות לעזיבה, בהן דמוגרפיות, גיאוגרפיות, היסטוריות, פסיכולוגיות ועוד. ציטוט הסופרים ושמירה על זכויות יוצרים באחריות המשתמש, ובהתאם למצוין בספר. תאריך הוצאה: 2020 עורכים ראשיים: Daniel Enstedt Göran Larsson Teemu T. Mantsinen

יציאה בשאלה - סיכון סיכוי ומדיניות חברתית

2018
נרי הורוביץ

תוכנית אב זו נכתבה ע"י ד"ר נרי הורוביץ (מכון אגורא) בשותפות עם עמותת "יוצאים לשינוי". זהו המסמך המקיף הראשון שנכתב על תופעת עזיבת החברה החרדית וההשתלבות בחברה הכללית הן מהזווית הסוציולוגית והן בראייה פרקטית של האופנים לסיוע בשילובם של חרדים לשעבר בחברה הישראלית. לקריאת המסמך המלא לחץ כאן

Apostasy and conversion: Attachment orientations and individual differences in the process of religious change

2018
Greenwald, Y., Mikulincer, M., Granqvist, P., & Shaver, P. R.

Abstract

We studied attachment-related variations in the process of apostasy (abandonment of religion) and compared these variations to those occurring in religious conversion. A sample of 280 Israeli Jews who had undergone  religious change (apostasy or conversion) completed scales assessing attachment orientations, themes/motives and other characteristics of religious change, and well-being. Attachment orientations had similar associations with the two forms of religious change. Specifically, attachment anxiety was associated with reports of more sudden changes, more rejection of parents’ religiosity, and more emotional compensation themes. Attachment-related avoidance was associated with weaker exploration and socialization themes. Moreover, compensation themes, for both forms of religious change, were associated with lower well-being at present and a heightened link between attachment anxiety and distress. Socialization themes were related to greater well-being at present and a weakened link between attachment anxiety and distress. Implications for an attachment-theoretical approach to the study of life transformations are discussed.

Authors: Greenwald, Y., Mikulincer, M., Granqvist, P., & Shaver, P. R. (2018).

המאמר זמין (ייתכן בתשלום) בקישור הבא ובספריות האקדמיות.

הקשר בין דרכי התמודדות ורווחה נפשית סובייקטיבית בקרב "יוצאים לשאלה"

2018
לירון אורבך

תקציר: מחקר זה בדק את תהליך היציאה לשאלה בהתייחס לסוגיות הבאות: 1) מה הם גורמי הלחץ המרכזיים בהם נתקלים יוצאים לשאלה; 2 )מה הן דרכי ההתמודדות בהן משתמשים יוצאים לשאלה כדי להתמודד עם לחצים אלו; 3 ) האם דרכי התמודדות אלו קשורות לרווחה הנפשית הסובייקטיבית של המשתמשים בהן. שיטה: אוכלוסיית המחקר הייתה יוצאים לשאלה - אנשים אשר עזבו את הקהילה החרדית, וכללה 97 משתתפים. שיטת הדגימה במחקר הייתה דגימה לא הסתברותית באמצעות מדגם נוחות. הנתונים נאספו ע"י שאלונים אשר הופצו דרך האינטרנט. המשתתפים מילאו מספר שאלונים אשר כללו רקע דמוגרפי, גורמי הלחץ איתם מתמודדים יוצאים לשאלה, דרכי התמודדות, שביעות רצון מהחיים ואושר. ממצאי המחקר הצביעו על כך שגורמי הלחץ המרכזיים הכרוכים בתהליך היציאה לשאלה חלשו על תחומי חיים רבים וסווגו ל-4 תמות מרכזיות: 1 ) קונפליקט אישי; 2 )קונפליקט ביחסים בין-אישיים; 3 ) קריסת מסגרת תמך סוציאלית; 4) פערי תרבות וידע. בנוסף, ממצאי המחקר העלו כי דרכי ההתמודדות שבהן המשתתפים עשו את השימוש הנרחב ביותר הן התמודדות אקטיבית, הסחת דעת ומסגור חיובי. לעומת זאת, דרכי ההתמודדות הכי פחות נפוצות היו השימוש בחומרים ממכרים, הכחשה ודת. ממצאיו העיקריים של מחקר זה מצביעים על קשר חיובי בין מספר דרכי התמודדות, הנחשבות אדפטיביות בספרות, לבין רווחה נפשית סובייקטיבית. אף על פי שמחקר זה אינו חף ממגבלות, לממצאי המחקר השלכות חשובות לתיאוריה ולפרקטיקה. השלכות אלו, בנוסף להצעות למחקר עתידי, נידונות בעבודה מחברת: לירון אורבך, 2018. במסגרת עבודת תיזה באוניברסיטת תל אביב.

Starting a Conversation: A Pioneering Survey of Those Who Have Left the Orthodox Community

2016
Nishma Research

The goal of this survey was to give this group – a fledgling segment of the Jewish community that has not been quantitatively studied – a voice.

Authors: Nishma Research

Year: 2016

לקריאת המאמר המלא לחץ כאן  

Challenges and coping strategies in leavening an ultra-Orthodox community

2015
Roni Berger

תקציר:

This article reports and illustrates challenges encountered by those who were born and raised in an insular Ultra-Orthodox Jewish community and opted to transition to the modern world. Based on content analysis of the narratives shared by means of in-depth interviews with 19 men and women from the NY metropolitan area, social, intellectual, legal, logistic, and financial challenges were identified. Reported strategies for coping with these challenges included reaching compromises and reasoning, relocating to a different geographical area, often to states with a small Jewish population, pretending, developing a ‘‘thick skin,’’ catching up and reinventing.

These findings are discussed using a stress and copying conceptual framework. Implications for practice and directions for future research are suggested.

מחבר: Roni Berger שנה: 2015 המאמר זמין (ייתכן בתשלום) בספריות אקדמיות 

שם המחקר שנה כותבים קטגוריות תקציר
The Efects of Sociocultural Transitioning on Accessibility to Healthcare מרץ 2022 Ronit Pinchas‑Mizrachi, Baruch Velan סוציולוגיה פסיכולוגיה / יציאה מהחברה החרדית / מדיניות ורווחה

The Effects of Sociocultural Transitioning on Accessibility to Healthcare: The Case of Haredi Jews Who Leave Their Communities

Minority groups and immigrants encounter complex issues when attempting to access healthcare. This study examines factors afecting access to healthcare by a group of individuals in Israel who decided to leave their Haredi Jewish communities. We conducted 23 semi-structured interviews with individuals disafliating from Haredi communities in Israel in order to identify hurdles encountered during the process of seeking healthcare. We focused on specifc steps in this process, including recognizing the need for help, deciding to actually turn to the health system, interaction with the system, and behavior after referring to the health system. We identifed approximately 20 factors which can be either barriers or catalysts afecting healthcare access at the various stages. These were then traced to religious upbringing, hurdles of sociocultural transition, and unique characteristics of individuals reshaping their lives. The fndings can be instrumental in designing culturally adapted health programs for individuals leaving the Haredi community. Moreover, the methodology that we are proposing can serve other investigations studying access to healthcare among various groups undergoing sociocultural transitions.

 Go to the research file

יציאה בשאלה בפרספקטיבה של עשרים שנה: ההשפעות המתמשכות של היפרדות מהחברה החרדית 2022 ברוך ולן, אביחי מרציאנו ותמר טרוזמן סוציולוגיה פסיכולוגיה / יציאה מהחברה החרדית / משפחה וקהילה / השכלה גבוהה / השכלה ותעסוקה / מחקרי יוצאים לשינוי תקציר: אלפי צעירים ישראלים עוזבים מדי שנה את הקהילות החרדיות, ומצטרפים לחברה הישראלית הכללית. מחקר זה נשען על הגישה של פרספקטיבת מהלך החיים, כדי לבחון את השפעות המעבר הסוציו-תרבותי הזה על מסלול חייהם של העוזבים. שישה-עשר מרואיינים שעזבו את חברת המקור שלהם לפני כשני עשורים, נתבקשו להתייחס להשפעות של השינוי על חייהם. ניתוח איכותני של הראיונות מורה כי ההיפרדות מהקהילה ומאורח החיים החרדי היוותה תפנית מרכזית בחייהם של העוזבים, והשפיעה על עיצוב האישיות שלהם, על התפיסות שלהם ועל ההתנהלות שלהם. תהליך היציאה לשינוי חידד אצלם תכונות אופי, כמו עצמאות, אומץ, מוטיבציה ופעלתנות, ובמקביל פיתח אצלם השקפת עולם פלורליסטית ומכילה. מעבר לכך, נראה כי יש להיפרדות השפעות מרחיקות לכת על שלבי חיים ספציפיים, כמו שירות צבאי, השכלה גבוהה, פיתוח קריירה, נישואין והורות. ניתוח פרשני של הממצאים מלמד על כך שניתן להגדיר את ההשפעות השונות של ה'יציאה לשינוי', על פי האינטראקציות של היוצאים עם חברת המקור ועם חברת היעד. מהלכי החיים של היוצאים בשאלה מתאפיינים בשלושה כיוונים עיקריים: א) ניסיון להיטמעות מֵרבית בחברה הישראלית, ב) חיפוש אחר דרך חיים ייחודית ושונה ו- ג) מיצוב דו-תרבותי, תוך שילוב בין מאפיינים של החברה החרדית והכללית. מחקר זה יכול לתרום לעוזבים עצמם ולהעניק להם נקודת מבט טובה יותר על חייהם, אך יש בכוחו גם לתרום להבנה עמוקה יותר של אינטראקציות בין-תרבותיות, משום שהוא מספק דוגמה טובה לתהליכי מעבר בין קבוצות חברתיות שונות שמובחנות על ידי תרבותן ומידת הדתיות שלהן.  
החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות 2020 ד"ר לי כהבר סוציולוגיה פסיכולוגיה / חרדים / השכלה ותעסוקה אודות הספר: החברה החרדית איננה עשויה מקשה אחת כפי שהיא אולי נראית למתבונן מרחוק, אלא מדובר בחברה מגוונת שיש בה זרמים וקבוצות שונות. החלוקה הרווחת ביותר היא לשלוש תתי־קבוצות או לשלושה מגזרים: חסידים, ליטאים ומזרחים או ספרדים. חלוקה זו חשובה להבנת הפערים בהשקפות העולם וכן באורחות החיים בין חרדים המשתייכים לכל אחד מן המגזרים, הבדלים שיש להם השלכות גם על מדיניות ציבורית. בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת במחקר החברה החרדית לעלייתה של קבוצה נוספת — הקבוצה החרדית־מודרנית, שיש לה מאפיינים ייחודיים בהקשרים של תעסוקה, השכלה גבוהה, מקומות מגורים ותרבות פנאי. אומנם קבוצה זו מוגדרת פחות מהזרמים החרדיים וגם איננה מתנהלת כקבוצה, אך למודעות לקיומה יש השלכות בכל הנוגע להבנת תהליכי השינוי בחברה החרדית וכן נגזרות בכל הנוגע למדיניות המוכוונת לקהל היעד המודרני. החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות במחקר זה ד"ר לי כהנר עושה צעד חשוב נוסף בהבנת החברה החרדית. מעבר לזיהוי הקבוצה החרדית־מודרנית היא מציבה את החברה החרדית כולה על הציר שבין מודרנה לשמרנות. הצבה זו מאפשרת לנתח עמדות והתנהגויות חרדיות לא רק בפילוח לזרמים אלא גם בפילוח חדש, על הציר מודרני–שמרני. מבט זה חשוב מכיוון שהוא מאפשר הבנה של אוכלוסיות ואינדיווידואלים לא רק על בסיס המגזר שהם משתייכים אליו. בתחומים מסוימים המכנה המשותף בין ספרדי, ליטאי וחסיד מודרנים יהיה גדול יותר מהמכנה המשותף בין ליטאי אולטרה־שמרן לליטאי מודרני. להבחנה זו עשויות להיות גם השלכות על מדיניות ציבורית שמתייחסת לגוונים שונים של החרדיות לא על פי המגזר בלבד אלא גם על פי המיקום על הציר שבין שמרנות למודרנה. המחקר מסרטט ארבע קבוצות שונות במנעד שבין מודרניות ואולטרה־שמרנות בחברה החרדית. בהסתמך על סקר נרחב ד"ר לי כהנר בונה פרופיל מקיף של כל אחת מן הקבוצות הללו, הכולל את יחסן לנושאים כמו לימודי חול לבנים, השכלה גבוהה, טכנולוגיה, תעסוקה, מעמד הנשים ומגוון תחומים נוספים. התוצאות המרתקות חושפות מבט חדש ומקורי על החברה החרדית, שללא ספק ישמש בסיס להבנה מורכבת ועדכנית של חברה זו ושל תהליכי השינוי שהיא עוברת. מחברת: ד"ר לי כהבר שנת פרסום: 2020
שנתון החברה החרדית בישראל 2020 2020 גלעד מלאך | לי כהנר סוציולוגיה פסיכולוגיה / חרדים / משפחה וקהילה / השכלה ותעסוקה / כלכלה שנתון החברה החרדית בישראל מפורסם מדי שנה (החל משנת 2016) על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. השנתון כולל תמונה מקיפה של החברה החרדית לשנת 2020, וכן התייחסות למגמות השינוי בה לאורך זמן. בשנתון הנוכחי ניתן למצוא פרקים העוסקים בתחומים הבאים: אוכלוסייה, חינוך, רמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ומגפת הקורונה.    
Handbook of Leaving Religion 2020 Daniel Enstedt, Göran Larsson, Teemu T. Mantsinen סוציולוגיה פסיכולוגיה / יציאה מהחברה החרדית / השכלה ותעסוקה / כלכלה הספר, הקיים גם במהדורה כתובה, כולל פרקים אודות יציאה בשאלה מדתות שונות, בהן יהדות חרדית, איימיש, איסלאם, בודהיזם ועוד. בספר כלולים תיאורי מקרה, וכן גישות ותיאוריות שונות לעזיבה, בהן דמוגרפיות, גיאוגרפיות, היסטוריות, פסיכולוגיות ועוד. ציטוט הסופרים ושמירה על זכויות יוצרים באחריות המשתמש, ובהתאם למצוין בספר. תאריך הוצאה: 2020 עורכים ראשיים: Daniel Enstedt Göran Larsson Teemu T. Mantsinen
יציאה בשאלה - סיכון סיכוי ומדיניות חברתית 2018 נרי הורוביץ סוציולוגיה פסיכולוגיה / יציאה מהחברה החרדית / מדיניות ורווחה תוכנית אב זו נכתבה ע"י ד"ר נרי הורוביץ (מכון אגורא) בשותפות עם עמותת "יוצאים לשינוי". זהו המסמך המקיף הראשון שנכתב על תופעת עזיבת החברה החרדית וההשתלבות בחברה הכללית הן מהזווית הסוציולוגית והן בראייה פרקטית של האופנים לסיוע בשילובם של חרדים לשעבר בחברה הישראלית. לקריאת המסמך המלא לחץ כאן
Apostasy and conversion: Attachment orientations and individual differences in the process of religious change 2018 Greenwald, Y., Mikulincer, M., Granqvist, P., & Shaver, P. R. סוציולוגיה פסיכולוגיה / יציאה מהחברה החרדית / מדיניות ורווחה

Abstract

We studied attachment-related variations in the process of apostasy (abandonment of religion) and compared these variations to those occurring in religious conversion. A sample of 280 Israeli Jews who had undergone  religious change (apostasy or conversion) completed scales assessing attachment orientations, themes/motives and other characteristics of religious change, and well-being. Attachment orientations had similar associations with the two forms of religious change. Specifically, attachment anxiety was associated with reports of more sudden changes, more rejection of parents’ religiosity, and more emotional compensation themes. Attachment-related avoidance was associated with weaker exploration and socialization themes. Moreover, compensation themes, for both forms of religious change, were associated with lower well-being at present and a heightened link between attachment anxiety and distress. Socialization themes were related to greater well-being at present and a weakened link between attachment anxiety and distress. Implications for an attachment-theoretical approach to the study of life transformations are discussed.

Authors: Greenwald, Y., Mikulincer, M., Granqvist, P., & Shaver, P. R. (2018).

המאמר זמין (ייתכן בתשלום) בקישור הבא ובספריות האקדמיות.
הקשר בין דרכי התמודדות ורווחה נפשית סובייקטיבית בקרב "יוצאים לשאלה" 2018 לירון אורבך סוציולוגיה פסיכולוגיה / יציאה מהחברה החרדית / מדיניות ורווחה תקציר: מחקר זה בדק את תהליך היציאה לשאלה בהתייחס לסוגיות הבאות: 1) מה הם גורמי הלחץ המרכזיים בהם נתקלים יוצאים לשאלה; 2 )מה הן דרכי ההתמודדות בהן משתמשים יוצאים לשאלה כדי להתמודד עם לחצים אלו; 3 ) האם דרכי התמודדות אלו קשורות לרווחה הנפשית הסובייקטיבית של המשתמשים בהן. שיטה: אוכלוסיית המחקר הייתה יוצאים לשאלה - אנשים אשר עזבו את הקהילה החרדית, וכללה 97 משתתפים. שיטת הדגימה במחקר הייתה דגימה לא הסתברותית באמצעות מדגם נוחות. הנתונים נאספו ע"י שאלונים אשר הופצו דרך האינטרנט. המשתתפים מילאו מספר שאלונים אשר כללו רקע דמוגרפי, גורמי הלחץ איתם מתמודדים יוצאים לשאלה, דרכי התמודדות, שביעות רצון מהחיים ואושר. ממצאי המחקר הצביעו על כך שגורמי הלחץ המרכזיים הכרוכים בתהליך היציאה לשאלה חלשו על תחומי חיים רבים וסווגו ל-4 תמות מרכזיות: 1 ) קונפליקט אישי; 2 )קונפליקט ביחסים בין-אישיים; 3 ) קריסת מסגרת תמך סוציאלית; 4) פערי תרבות וידע. בנוסף, ממצאי המחקר העלו כי דרכי ההתמודדות שבהן המשתתפים עשו את השימוש הנרחב ביותר הן התמודדות אקטיבית, הסחת דעת ומסגור חיובי. לעומת זאת, דרכי ההתמודדות הכי פחות נפוצות היו השימוש בחומרים ממכרים, הכחשה ודת. ממצאיו העיקריים של מחקר זה מצביעים על קשר חיובי בין מספר דרכי התמודדות, הנחשבות אדפטיביות בספרות, לבין רווחה נפשית סובייקטיבית. אף על פי שמחקר זה אינו חף ממגבלות, לממצאי המחקר השלכות חשובות לתיאוריה ולפרקטיקה. השלכות אלו, בנוסף להצעות למחקר עתידי, נידונות בעבודה מחברת: לירון אורבך, 2018. במסגרת עבודת תיזה באוניברסיטת תל אביב.
Starting a Conversation: A Pioneering Survey of Those Who Have Left the Orthodox Community 2016 Nishma Research סוציולוגיה פסיכולוגיה / יציאה מהחברה החרדית

The goal of this survey was to give this group – a fledgling segment of the Jewish community that has not been quantitatively studied – a voice.

Authors: Nishma Research

Year: 2016

לקריאת המאמר המלא לחץ כאן  
Challenges and coping strategies in leavening an ultra-Orthodox community 2015 Roni Berger סוציולוגיה פסיכולוגיה / יציאה מהחברה החרדית תקציר:

This article reports and illustrates challenges encountered by those who were born and raised in an insular Ultra-Orthodox Jewish community and opted to transition to the modern world. Based on content analysis of the narratives shared by means of in-depth interviews with 19 men and women from the NY metropolitan area, social, intellectual, legal, logistic, and financial challenges were identified. Reported strategies for coping with these challenges included reaching compromises and reasoning, relocating to a different geographical area, often to states with a small Jewish population, pretending, developing a ‘‘thick skin,’’ catching up and reinventing.

These findings are discussed using a stress and copying conceptual framework. Implications for practice and directions for future research are suggested.

מחבר: Roni Berger שנה: 2015 המאמר זמין (ייתכן בתשלום) בספריות אקדמיות 

נשמח לשמוע ממך

יש לך רעיונות? שאלות? נשמח לשמוע ממך :)
  • Hidden
  • Hidden
  • Hidden

תמונת תרומות

הצטרפו לשינוי

אלפים כבר תרמו, אנו מזמינים גם אתכם להיות השותפים שלנו לדרך :)
דילוג לתוכן