ארכיון מחקר

The Effects of Sociocultural Transitioning on Accessibility to Healthcare: The Case of Haredi Jews Who Leave Their Communities

Minority groups and immigrants encounter complex issues when attempting to access healthcare. This study examines factors afecting access to healthcare by a group of individuals in Israel who decided to leave their Haredi Jewish communities. We conducted 23 semi-structured interviews with individuals disafliating from Haredi communities in Israel in order to identify hurdles encountered during the process of seeking healthcare. We focused on specifc steps in this process, including recognizing the need for help, deciding to actually turn to the health system, interaction with the system, and behavior after referring to the health system. We identifed approximately 20 factors which can be either barriers or catalysts afecting healthcare access at the various stages. These were then traced to religious upbringing, hurdles of sociocultural transition, and unique characteristics of individuals reshaping their lives. The fndings can be instrumental in designing culturally adapted health programs for individuals leaving the Haredi community. Moreover, the methodology that we are proposing can serve other investigations studying access to healthcare among various groups undergoing sociocultural transitions.

 Go to the research file

אודות: המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון. הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני: על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים. הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים. אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט. כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו. מחבר: אסף מלחי

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת עופר שלח ובו נבחן האם המדינה מפעילה תכניות סיוע ייעודיות לחרדים לשעבר המבקשים להשתלב בשוק התעסוקה, והאם התוכניות המיועדות לחרדים פתוחות בפניהם. מחברת: אוריאנה אלמסי תאריך: אוגוסט 2019

המחקר בוחן את הרגלי הבריאות של יוצאים בשאלה ומשווה אותם לממצאים קודמים על הרגלי בריאות בקרב מהגרים, בוגרים צעירים, וחברי הקהילה הלהט"בית. המאמר מציע כי תהליך המעבר (transition) פר-סה מהווה גורם לפגיעות בנושאי בריאות. מחברים: ברוך ולן ורונית פנחס מזרחי שנה: 2019 לקריאת המאמר לחץ כאן  

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת עפר שלח, והוא עוסק בתוכניות הממשלתיות לשילוב אנשים מרקע חרדי בהשכלה הגבוהה. במסמך נסקרת תמיכת המועצה להשכלה גבוהה ומשרד החינוך בלומדים במכינות הקדם-אקדמיות ובסטודנטים מרקע חרדי ומוצגים בו נתונים על מקבלי התמיכה ועל התקציב המוקצה לתמיכות אלו. מחבר: עדו אבגר תאריך: נובמבר 2018

תוכנית אב זו נכתבה ע"י ד"ר נרי הורוביץ (מכון אגורא) בשותפות עם עמותת "יוצאים לשינוי". זהו המסמך המקיף הראשון שנכתב על תופעת עזיבת החברה החרדית וההשתלבות בחברה הכללית הן מהזווית הסוציולוגית והן בראייה פרקטית של האופנים לסיוע בשילובם של חרדים לשעבר בחברה הישראלית. לקריאת המסמך המלא לחץ כאן

We studied attachment-related variations in the process of apostasy (abandonment of religion) and compared these variations to those occurring in religious conversion. A sample of 280 Israeli Jews who had undergone  religious change (apostasy or conversion) completed scales assessing attachment orientations, themes/motives and other characteristics of religious change, and well-being. Attachment orientations had similar associations with the two forms of religious change. Specifically, attachment anxiety was associated with reports of more sudden changes, more rejection of parents’ religiosity, and more emotional compensation themes. Attachment-related avoidance was associated with weaker exploration and socialization themes. Moreover, compensation themes, for both forms of religious change, were associated with lower well-being at present and a heightened link between attachment anxiety and distress. Socialization themes were related to greater well-being at present and a weakened link between attachment anxiety and distress. Implications for an attachment-theoretical approach to the study of life transformations are discussed.

Authors: Greenwald, Y., Mikulincer, M., Granqvist, P., & Shaver, P. R. (2018).

תקציר: מחקר זה בדק את תהליך היציאה לשאלה בהתייחס לסוגיות הבאות: 1) מה הם גורמי הלחץ המרכזיים בהם נתקלים יוצאים לשאלה; 2 )מה הן דרכי ההתמודדות בהן משתמשים יוצאים לשאלה כדי להתמודד עם לחצים אלו; 3 ) האם דרכי התמודדות אלו קשורות לרווחה הנפשית הסובייקטיבית של המשתמשים בהן. שיטה: אוכלוסיית המחקר הייתה יוצאים לשאלה - אנשים אשר עזבו את הקהילה החרדית, וכללה 97 משתתפים. שיטת הדגימה במחקר הייתה דגימה לא הסתברותית באמצעות מדגם נוחות. הנתונים נאספו ע"י שאלונים אשר הופצו דרך האינטרנט. המשתתפים מילאו מספר שאלונים אשר כללו רקע דמוגרפי, גורמי הלחץ איתם מתמודדים יוצאים לשאלה, דרכי התמודדות, שביעות רצון מהחיים ואושר. ממצאי המחקר הצביעו על כך שגורמי הלחץ המרכזיים הכרוכים בתהליך היציאה לשאלה חלשו על תחומי חיים רבים וסווגו ל-4 תמות מרכזיות: 1 ) קונפליקט אישי; 2 )קונפליקט ביחסים בין-אישיים; 3 ) קריסת מסגרת תמך סוציאלית; 4) פערי תרבות וידע. בנוסף, ממצאי המחקר העלו כי דרכי ההתמודדות שבהן המשתתפים עשו את השימוש הנרחב ביותר הן התמודדות אקטיבית, הסחת דעת ומסגור חיובי. לעומת זאת, דרכי ההתמודדות הכי פחות נפוצות היו השימוש בחומרים ממכרים, הכחשה ודת. ממצאיו העיקריים של מחקר זה מצביעים על קשר חיובי בין מספר דרכי התמודדות, הנחשבות אדפטיביות בספרות, לבין רווחה נפשית סובייקטיבית. אף על פי שמחקר זה אינו חף ממגבלות, לממצאי המחקר השלכות חשובות לתיאוריה ולפרקטיקה. השלכות אלו, בנוסף להצעות למחקר עתידי, נידונות בעבודה מחברת: לירון אורבך, 2018. במסגרת עבודת תיזה באוניברסיטת תל אביב.

מסמך זה הוגש לח"כ מיקי לוי ומטרותיו לסקור את היקף תופעת היציאה בשאלה, את הקשיים עמם יוצאים בשאלה מתמודדים ואת הסיוע המדינתי שניתן להם ולאוכלוסיות שמתמודדות עם אתגרים דומים. בהתאם לממצאים, מציע המסמך אפשרויות לסיוע מדינתי ליוצאים בשאלה מאת: עומק – מרכז לעיצוב מדיניות וחקיקה תאריך: דצמבר 2016  

מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת עדי קול ועניינו "תכניות סיוע לבעלי רקע חרדי". במסמך זה ייסקרו שלושה מסלולי סיוע ממשלתיות לבעלי רקע חרדי: תכניות סיוע להשתלבות בהשכלה הגבוהה, תכניות סיוע להשתלבות בתעסוקה ותכניות סיוע להשתלבות בשירות הצבאי. מחבר: איתי פלדמן שנה: 2014