ארכיון מחקר

זו הפעם השלישית ברציפות ששנתון יוצאים עם נתונים יוצא לאור - ובו מרוכזים כל הנתונים על תנועת היציאה מהחברה החרדית. השנתון שם לו למטרה להציג תמונה מייצגת, השוואתית ומקיפה של יוצאי החברה החרדית (המכונים גם ”חרדים לשעבר“) בכל האמור במאפייניהם הדמוגרפיים, ההשכלתיים והתעסוקתיים. עד כה המידע המחקרי עליהם מוגבל, שכן מלבד הנתונים שפורסמו בשנתון זה בהתבסס על מאגרי הנתונים המייצגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט שלא פורסמו נתונים מייצגים על יוצאי החברה החרדית, והמעט שפורסם אינו מציג תמונה מקיפה והשוואתית של מאפייניהם. שנתון זה בא למלא את החסר באמצעות ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשוואת המידע על יוצאי החברה החרדית לקבוצות אחרות שמסווגות על בסיס ההווה והעבר החרדיים.   השנתון מחולק לחמישה פרקים ועוסק בשיעורי היציאה בישראל, במאפייני היוצאים ובאופי השתלבותם בחברה - שיעורי היוצאים בצה"ל בהשוואה לשיעורים בחברה החרדית, כמות היוצאים בהייטק, ההשתלבות בשוק התעסוקה, שביעות הרצון מהחיים מידת הקשר שלנו עם המשפחות, מעורבות בחיים הציבוריים ועוד...

פרק א סוקר את שתי השיטות המשמשות אותנו לזיהוי יוצאים ובעלי רקע חרדי בנתוני הסקר החברתי ובנתוני סקר כוח אדם (סכ"א) של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומשווה אותם לשיטה ששימשה את רגב וגורדון (2021); מציג שיעורי יציאה בשלוש השיטות לפי קבוצות גיל ומגדר; ומציג ניתוח של מגמות בשיעורי היציאה על בסיס נתוני הסקר החברתי.

פרק ב סוקר את מאפיינים של היוצאות והיוצאים: התפלגות הגיל ומידת הדתיות שלהם, אזורי מגוריהם ומצבם משפחתי. עוד מובאים בפרק נתוני שירות בצה“ל או בשירות אזרחי וכן רמות ההשכלה בחלוקה לפי מגדר. רוב הניתוחים מתבססים על הסקר החברתי, ומיעוטם על נתוני סכ“א לגברים בלבד (שיטת דש“ת). במידת האפשר הושוו הנתונים גם לממצאי רגב וגורדון (2021), הכולל גם נשים.

פרק ג עוסק בתעסוקה לגברים: מוצגות בו מגמות במדדי שילוב בכוח העבודה, בכללם שיעורי התעסוקה והאבטלה, וכן נתונים על מקצועות המועסקים בדגש על תחומי ההייטק. עוד מוצג בפרק ניתוח מעמיק של מדדי תעסוקה בקרב בעלי רקע חרדי ושיעור היוצאים מכוח העבודה שלהם. הניתוחים בפרק זה מבוססים על נתוני סקר כוח אדם.

פרק ד סוקר את מאפייני היוצאים בכל האמור ברמת חיים כללית, שביעות רצון מהמצב הכלכלי ומדדי רווחה כמו תחושות של בדידות ודיכאון. עוד מציג הפרק עמדות כלפי שירותי ממשל בנושאים נבחרים. הניתוחים מבוססים על נתוני הסקר החברתי.

פרק ה מציג לראשונה ניתוח ייחודי של מגמות בשיעורי השירות הצבאי של גברים מרקע חרדי בחלוקה בין יוצאים לחרדים מבית בהתבסס על הסקר החברתי, שנוסף על יכולתו לזהות את העבר וההווה החרדיים, מאפשר לזהות שירות צבאי לפי דיווח עצמי.

לשנתון מצורף נספח מקוון ובו מילון מונחים מורחב, דיון מתודולוגי על שיטת הזיהוי בסקר החברתי ובסקר כוח אדם בשיטת דש“ת, וכן הסבר על הטעות הדגימה היחסית שלפיה הוחלט האם לפרסם נתונים או לסייגם.

  מטרת השנתון היא להנגיש את הנתונים אודות היוצאים לכל בעלות ובעלי העניין - קובעי מדיניות, חוקרים, עיתונאים, משקיעים, מעסיקים ונותני שירותים ליוצאים - ארגונים, עו"ס ומטפלים, משרדי ממשלה, מרכזי הזדמנות ועוד...  

השנתון הוא פרי מחקר מעמיק ומקיף של מחלקת המחקר של "יוצאים לשינוי".

להורדת השנתון המלא להורדת המבוא להורדת פרק א - שיטות ושיעורי יציאה להורדת פרק ב - מאפייני היוצאים להורדת פרק ג - תעסוקה לגברים להורדת פרק ד - מדדי רווחה ועמדות להורדת פרק ה - גיוס בקרב גברים מרקע חרדי נספח מתודולוגי   להורדת שנתון יוצאים עם נתונים 2022 להורדת שנתון יוצאים עם נתונים 2021

The Effects of Sociocultural Transitioning on Accessibility to Healthcare: The Case of Haredi Jews Who Leave Their Communities

Minority groups and immigrants encounter complex issues when attempting to access healthcare. This study examines factors afecting access to healthcare by a group of individuals in Israel who decided to leave their Haredi Jewish communities. We conducted 23 semi-structured interviews with individuals disafliating from Haredi communities in Israel in order to identify hurdles encountered during the process of seeking healthcare. We focused on specifc steps in this process, including recognizing the need for help, deciding to actually turn to the health system, interaction with the system, and behavior after referring to the health system. We identifed approximately 20 factors which can be either barriers or catalysts afecting healthcare access at the various stages. These were then traced to religious upbringing, hurdles of sociocultural transition, and unique characteristics of individuals reshaping their lives. The fndings can be instrumental in designing culturally adapted health programs for individuals leaving the Haredi community. Moreover, the methodology that we are proposing can serve other investigations studying access to healthcare among various groups undergoing sociocultural transitions.

 Go to the research file

אודות: המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון. הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני: על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים. הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים. אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט. כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו. מחבר: אסף מלחי

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת עופר שלח ובו נבחן האם המדינה מפעילה תכניות סיוע ייעודיות לחרדים לשעבר המבקשים להשתלב בשוק התעסוקה, והאם התוכניות המיועדות לחרדים פתוחות בפניהם. מחברת: אוריאנה אלמסי תאריך: אוגוסט 2019

המחקר בוחן את הרגלי הבריאות של יוצאים בשאלה ומשווה אותם לממצאים קודמים על הרגלי בריאות בקרב מהגרים, בוגרים צעירים, וחברי הקהילה הלהט"בית. המאמר מציע כי תהליך המעבר (transition) פר-סה מהווה גורם לפגיעות בנושאי בריאות. מחברים: ברוך ולן ורונית פנחס מזרחי שנה: 2019 לקריאת המאמר לחץ כאן  

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת עפר שלח, והוא עוסק בתוכניות הממשלתיות לשילוב אנשים מרקע חרדי בהשכלה הגבוהה. במסמך נסקרת תמיכת המועצה להשכלה גבוהה ומשרד החינוך בלומדים במכינות הקדם-אקדמיות ובסטודנטים מרקע חרדי ומוצגים בו נתונים על מקבלי התמיכה ועל התקציב המוקצה לתמיכות אלו. מחבר: עדו אבגר תאריך: נובמבר 2018

תוכנית אב זו נכתבה ע"י ד"ר נרי הורוביץ (מכון אגורא) בשותפות עם עמותת "יוצאים לשינוי". זהו המסמך המקיף הראשון שנכתב על תופעת עזיבת החברה החרדית וההשתלבות בחברה הכללית הן מהזווית הסוציולוגית והן בראייה פרקטית של האופנים לסיוע בשילובם של חרדים לשעבר בחברה הישראלית. לקריאת המסמך המלא לחץ כאן

We studied attachment-related variations in the process of apostasy (abandonment of religion) and compared these variations to those occurring in religious conversion. A sample of 280 Israeli Jews who had undergone  religious change (apostasy or conversion) completed scales assessing attachment orientations, themes/motives and other characteristics of religious change, and well-being. Attachment orientations had similar associations with the two forms of religious change. Specifically, attachment anxiety was associated with reports of more sudden changes, more rejection of parents’ religiosity, and more emotional compensation themes. Attachment-related avoidance was associated with weaker exploration and socialization themes. Moreover, compensation themes, for both forms of religious change, were associated with lower well-being at present and a heightened link between attachment anxiety and distress. Socialization themes were related to greater well-being at present and a weakened link between attachment anxiety and distress. Implications for an attachment-theoretical approach to the study of life transformations are discussed.

Authors: Greenwald, Y., Mikulincer, M., Granqvist, P., & Shaver, P. R. (2018).

המאמר זמין (ייתכן בתשלום) בקישור הבא ובספריות האקדמיות.

תקציר: מחקר זה בדק את תהליך היציאה לשאלה בהתייחס לסוגיות הבאות: 1) מה הם גורמי הלחץ המרכזיים בהם נתקלים יוצאים לשאלה; 2 )מה הן דרכי ההתמודדות בהן משתמשים יוצאים לשאלה כדי להתמודד עם לחצים אלו; 3 ) האם דרכי התמודדות אלו קשורות לרווחה הנפשית הסובייקטיבית של המשתמשים בהן. שיטה: אוכלוסיית המחקר הייתה יוצאים לשאלה - אנשים אשר עזבו את הקהילה החרדית, וכללה 97 משתתפים. שיטת הדגימה במחקר הייתה דגימה לא הסתברותית באמצעות מדגם נוחות. הנתונים נאספו ע"י שאלונים אשר הופצו דרך האינטרנט. המשתתפים מילאו מספר שאלונים אשר כללו רקע דמוגרפי, גורמי הלחץ איתם מתמודדים יוצאים לשאלה, דרכי התמודדות, שביעות רצון מהחיים ואושר. ממצאי המחקר הצביעו על כך שגורמי הלחץ המרכזיים הכרוכים בתהליך היציאה לשאלה חלשו על תחומי חיים רבים וסווגו ל-4 תמות מרכזיות: 1 ) קונפליקט אישי; 2 )קונפליקט ביחסים בין-אישיים; 3 ) קריסת מסגרת תמך סוציאלית; 4) פערי תרבות וידע. בנוסף, ממצאי המחקר העלו כי דרכי ההתמודדות שבהן המשתתפים עשו את השימוש הנרחב ביותר הן התמודדות אקטיבית, הסחת דעת ומסגור חיובי. לעומת זאת, דרכי ההתמודדות הכי פחות נפוצות היו השימוש בחומרים ממכרים, הכחשה ודת. ממצאיו העיקריים של מחקר זה מצביעים על קשר חיובי בין מספר דרכי התמודדות, הנחשבות אדפטיביות בספרות, לבין רווחה נפשית סובייקטיבית. אף על פי שמחקר זה אינו חף ממגבלות, לממצאי המחקר השלכות חשובות לתיאוריה ולפרקטיקה. השלכות אלו, בנוסף להצעות למחקר עתידי, נידונות בעבודה מחברת: לירון אורבך, 2018. במסגרת עבודת תיזה באוניברסיטת תל אביב.

מסמך זה הוגש לח"כ מיקי לוי ומטרותיו לסקור את היקף תופעת היציאה בשאלה, את הקשיים עמם יוצאים בשאלה מתמודדים ואת הסיוע המדינתי שניתן להם ולאוכלוסיות שמתמודדות עם אתגרים דומים. בהתאם לממצאים, מציע המסמך אפשרויות לסיוע מדינתי ליוצאים בשאלה מאת: עומק – מרכז לעיצוב מדיניות וחקיקה תאריך: דצמבר 2016