ארכיון מחקר

תקציר: דוח מחקר שנערך לבקשת המועצה להשכלה גבוהה כחלק מבניית מודל מיטבי לשילוב יוצאי החברה החרדית באקדמיה. במחקר נבדקו האתגרים הקיימים והמענים הדרושים בהשתלבות באקדמיה של יוצאי החברה החרדית. במסגרתו נערכו ארבע קבוצות מיקוד, בהשתתפות 21 יוצאי ויוצאות החברה החרדית מ־11 מוסדות אקדמיים שונים, שנמצאים במהלך לימודיהם, סיימו בשנה האחרונה או למדו ופרשו. בחלוקת האתגרים לפי שלבי הלימוד נמצאה מורכבות רבה בשלבי הכניסה לתואר, שבמהלכם נדרש סיוע מיוחד. מדובר בשלב ההחלטה מה והיכן ללמוד, שלבי השלמת החוסרים, תקופת הלימוד במכינה האקדמית, והשנה הראשונה בתואר. בחלוקה לאתגרים לפי סוגי הקשיים עלו האתגר הלימודי־פדגוגי – הכולל קושי במיומנויות למידה, קושי במקצועות ספציפיים, וצורך בתיווך בכניסה לאקדמיה; האתגר הכלכלי; ואתגרים חברתיים, תרבותיים ורגשיים. עוד עלה אתגר במיצוי והנגשת הזכויות ליוצאים, במוסדות שבהם קיימים זכויות כאלה. המענים המוצעים כוללים פתרונות אפשריים בכל אחד מהתחומים הללו, אשר ניתנים לאימוץ הן על ידי המועצה להשכלה גבוהה או המוסדות עצמם, והן על ידי גורמי המעטפת המעניקים סיוע ליוצאים.

שנתון ”יוצאים עם נתונים“ מציג נתונים מעודכנים וכוללים על מאפייני אוכלוסיית היוצאים ועל תעסוקת גברים יוצאים. רוב הנתונים בשנתון מוצגים באופן השוואתי לפי אורח החיים בעבר ובהווה: יוצאים, מצטרפים לחרדים, חרדים מבית ויהודים שאינם חרדים.

חלקו הראשון של השנתון מוקדש לסיקור השיטות לזיהוי היוצאים בנתוני הלמ“ס.

בחלק השני מפורטים מאפייני רקע של אוכלוסיית היוצאים: אזורי מגורים, שירות צבאי, נתוני השכלה ומצב משפחתי.

בחלק השלישי מוצגים נתונים מקיפים ומייצגים על תעסוקת גברים יוצאים, ובכללם נתוני אבטלה, מקצועות המועסקים ושיעורי המועסקים בהייטק.

החלק הרביעי מציג את מדדי הרווחה בקרב היוצאים: רמת חיים כללית, שביעות רצון כללית ושביעות רצון מהמצב הכלכלי, שכיחות תחושות של בדידות ודיכאון.

לקריאה והורדת השנתון הקליקו כאן פרק 1 - מבוא להורדת פרק 2 - שיטות לזיהוי יוצאים לפי נתוני הלמ"ס להורדת פרק 3 – מאפייני היוצאים הקליקו כאן להורדת פרק 4 – תעסוקה לגברים הקליקו כאן להורדת פרק 5 – מדדי רווחה הקליקו כאן The Data is Out -2022 – English

תקציר: אלפי צעירים ישראלים עוזבים מדי שנה את הקהילות החרדיות, ומצטרפים לחברה הישראלית הכללית. מחקר זה נשען על הגישה של פרספקטיבת מהלך החיים, כדי לבחון את השפעות המעבר הסוציו-תרבותי הזה על מסלול חייהם של העוזבים. שישה-עשר מרואיינים שעזבו את חברת המקור שלהם לפני כשני עשורים, נתבקשו להתייחס להשפעות של השינוי על חייהם. ניתוח איכותני של הראיונות מורה כי ההיפרדות מהקהילה ומאורח החיים החרדי היוותה תפנית מרכזית בחייהם של העוזבים, והשפיעה על עיצוב האישיות שלהם, על התפיסות שלהם ועל ההתנהלות שלהם. תהליך היציאה לשינוי חידד אצלם תכונות אופי, כמו עצמאות, אומץ, מוטיבציה ופעלתנות, ובמקביל פיתח אצלם השקפת עולם פלורליסטית ומכילה. מעבר לכך, נראה כי יש להיפרדות השפעות מרחיקות לכת על שלבי חיים ספציפיים, כמו שירות צבאי, השכלה גבוהה, פיתוח קריירה, נישואין והורות. ניתוח פרשני של הממצאים מלמד על כך שניתן להגדיר את ההשפעות השונות של ה'יציאה לשינוי', על פי האינטראקציות של היוצאים עם חברת המקור ועם חברת היעד. מהלכי החיים של היוצאים בשאלה מתאפיינים בשלושה כיוונים עיקריים: א) ניסיון להיטמעות מֵרבית בחברה הישראלית, ב) חיפוש אחר דרך חיים ייחודית ושונה ו- ג) מיצוב דו-תרבותי, תוך שילוב בין מאפיינים של החברה החרדית והכללית. מחקר זה יכול לתרום לעוזבים עצמם ולהעניק להם נקודת מבט טובה יותר על חייהם, אך יש בכוחו גם לתרום להבנה עמוקה יותר של אינטראקציות בין-תרבותיות, משום שהוא מספק דוגמה טובה לתהליכי מעבר בין קבוצות חברתיות שונות שמובחנות על ידי תרבותן ומידת הדתיות שלהן.  

המחקר כולל מספר פרקים העוסקים בניסיונות לשלב את החרדים בתחומי ההשכלה והתעסוקה. כמו כן מתייחס המחקר למאפיינים ולערכים בחברה החרדית, להנהגה ולפוליטיקה החרדית ולתחזיות הדמוגרפיות, תוך אומדן ההשפעות של כל אלו על החברה הישראלית כולה. כותב המאמר מסכם בתמונה עגומה בעבר ובעתיד בעניין שילוב חרדים בחברה הכללית, ומציע שינויים ממשיים בכל ההיבטים הקשורים לכך. תאריך: מרץ, 2021 מאת: שוקי פרידמן עורך הסדרה: גלעד מלאך

מחקר כמותני-איכותני, שמטרותיו:

1. לאפיין את אוכלוסיית הסטודנטים החרדים הנושרים ביחס לסטודנטים החרדים המתמידים.
2. לזהות גורמים המגבירים ומפחיתים התמדה בלימודים בקרב סטודנטים חרדים.
3. להפיק המלצות למדיניות להגברת ההתמדה של סטודנטים חרדים.

המחקר מתיחס באופן מפורט לחוויית הסטודנטים החרדים באקדמיה, ולסיבות לנשירתם ממנה. לבסוף, מנסחות כותבות המחקר המלצות לקובעי המדיניות ביחס לשילוב מוצלח של סטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה. לקריאת המחקר המלא לחצו כאן: בין נשירה לתקווה- דר נורית נוביס 2020

מסמך זה נכתב לבקשת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לעניין חיילים בודדים, והוא עוסק בחיילים חרדים וחיילים חרדים לשעבר ובהשלמת ההשכלה שלהם בזמן שירותם בצה"ל ואחריו מחברת: ד"ר אילה אליהו תאריך: אוגוסט 2020  

המאמר סוקר באופן מקיף מספר תופעות בחברה הישראלית : מערכת החינוך החרדית, היעדר לימודי ליבה לבנים והתמודדות המדינה בסוגיה זו. כמו כן מתייחס המאמר לתופעת היציאה בשאלה והיקפה, למאבקם של יוצאים בשאלה באפלייתם בסוגיית ההשכלה, ולבסוף לעמותת 'יוצאים לשינוי' שעמדה בחזית המאבק נגד אפליה זו, והובילה את תביעת הליבה של יוצאים בשאלה נגד המדינה. מאמר זה הוא גרסה של המאמר באנגלית The Right to Education המופיע בספר: Off the Derech: Leaving Orthodox Judaism הספר התפרסם בהוצאת האוניברסיטה של מדינת ניו יורק (SUNY). מחבר המאמר: משה שנפלד שנה: 2020 לקריאת המאמר המלא לחצו כאן אל הספר לחצו כאן

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת עפר שלח, והוא עוסק בתוכניות הממשלתיות לשילוב אנשים מרקע חרדי בהשכלה הגבוהה. במסמך נסקרת תמיכת המועצה להשכלה גבוהה ומשרד החינוך בלומדים במכינות הקדם-אקדמיות ובסטודנטים מרקע חרדי ומוצגים בו נתונים על מקבלי התמיכה ועל התקציב המוקצה לתמיכות אלו. מחבר: עדו אבגר תאריך: נובמבר 2018

תהליך עזיבת העולם החרדי משמעויות נפשיות, משפחתיות וכלכליות רבות. נייר המדיניות, יתמקד בתפקיד המדינה לסייע ולתמוך בקשיים עמם חרדים לשעבר מתמודדים בניסיונותיהם להשתלב במערכת להשכלה גבוהה. הקשיים עימם מתמודדים חרדל“שים מתחלקים למספר היבטים; ראשית, פגיעה בשוויון הזדמנות והזכות להשכלה גבוהה. מצד אחד, חרדל“שים חסומים מגישה לאקדמיה כבוגרי החינוך החרדי בילדותם. מצד שני, הם אינם מקבלים בפועל את התמיכה המיועדת לגישור על החסמים העומדים בפניהם מכיוון שאינם שותפים לעולם החרדי בבגרותם. שנית, פגיעה ברווחה אישית ואוטונומיה קהילתית. פגיעות אלו נגרמות בעקבות נידוי מצד הקהילה החרדית, נתק מן המשפחה, שינוי בתפיסת העצמי והעולם עם עזיבת העולם החרדי. כל אלו, מובילים לתחושות בדידות קשות המגבירות מצבי סיכון אישיים וחברתיים. העדר מסגרת תומכת עבור חרדל“שים משמרת פגיעה ברווחה האישית ובמקביל פוגעת בזכות לאוטונומיה קהילתית אשר מסופקת לקבוצות אוכלוסייה בעלות מאפיינים דומים. שלישית, פגיעה במשק והזדמנויות כלכליות. שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה של חרדל"שים גורם להפסד ישיר ועקיף למשק בהיקף של מיליוני שקלים בשנה. בנוסף, חסמים בנגישות למשרות איכותיות התלויות ברכישת השכלה גבוהה מעצימות את הפגיעה ברמת החיים האישית. כך, למרות המוטיבציה הגבוהה, חרדל“שים נקלעים למצוקה כלכלית ולעיתים נאלצים אף להיתמך על ידי המדינה. לפי התופעות הבלתי רצויות שתוארו עולה שמחסור במערכת תמיכה וסיוע מונע מחרדים לשעבר גישה למערכת ההשכלה הגבוהה. מבין החלופות המוצעות, נראה כי הקמת מרכזי הכוון קהילתי יעניקו מענה הוליסטי לצרכים הפרטניים והקהילתיים עימם מתמודדים חרדל“שים. מרכזים אלו יוקמו במודל 'מיזם משותף' בין הסוכנות היהודית ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים חברתיים לצורך הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה.   להורדת המחקר המלא לחץ כאן

המחקר מנתח את תהליך כניסתם של חרדים ללימודים אקדמיים. תהליך זה החל בשלהי שנות התשעים של המאה העשרים, ומאז הוא מתעצם והולך. המחקר מצביע על כך שהקמת מסלולים אקדמיים לחרדים הינה חלק ממגוון הסדרים שהתפתחו בתקופה זו, שמטרתם שילוב החברה החרדית במשק הישראלי. במסגרת הסדרים אלו הוקמו גם מסלולים ייחודיים לחרדים בתחומי הצבא והשירות האזרחי, ההכשרה המקצועית, ההשמה והתעסוקה. מחבר: גלעד מלאך, מכון פלורסהיימר שנה: 2014