ארכיון מחקר

שנתון ”יוצאים עם נתונים“ מציג נתונים על היוצאים בחברה הישראלית.

החלק הראשון של השנתון מוקדש לנתוני היוצאים בחברה הישראלית - בצה"ל, שוק התעסוקה והאקדמיה.

בחלק השני מפורטים אתגרים תרבותיים-חברתיים בתהליך היציאה מהחברה החרדית.

בחלק השלישי מוצגים נתונים על תפיסות ועמדות בציבור הישראלי בנוגע ליוצאים מהחברה החרדית.  

Report of research conducted at the request of the Council for Higher Education as part of building an optimal model for integrating those leaving the Ultra-Orthodox community into academia, planned for initial inclusion in the upcoming Council for Higher Education five-year plan.

תקציר: סוגיית הקשר של יוצאי החברה החרדית עם משפחותיהם עולה לעיתים תכופות לדיון הציבורי, אך אין כמעט מחקרים שבדקו זאת עד כה. המחקרים המעטים שעסקו בסוגיה זו, השתמשו לרוב בשיטות איכותניות, והגיעו למסקנות שונות הן ביחס להיקף תופעת הנתק בין היוצאים למשפחותיהם והן ביחס לגורם לנתק זה. בחוברת זו נציג ניתוח של הקשר המשפחתי אצל כלל היוצאים, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בניתוח זה, ההתמקדות היא בשביעות הרצון של היוצאים מהקשרים המשפחתיים שלהם ובמידת ההערכה שלדעתם המשפחה מפגינה כלפיהם, תוך השוואה לחרדים וליהודים שאינם חרדים. כהשלמה לניתוח זה, על בסיס סקר של עמותת יוצאים לשינוי שהופץ בין השנים 2019 – 2016 , נבחן הקשר המשפחתי עם היוצאים בשנה הראשונה ליציאה, וכן כעבור שלוש שנים ויותר. הממצאים מלמדים כי לרוב מוחלט של היוצאים יש קשר עם משפחותיהם, אך מידת הקשר מופחתת ביחס לשתי האוכלוסיות הנוספות שנבדקו. אצל רוב אלו שהיו מנותקי קשר מהוריהם בשנה הראשונה, הקשר התחדש עם הזמן. נוסף על כך, מניתוח מאפייני הקשר עולה כי רק מיעוט מן היוצאים נתמכים כלכלית על ידי המשפחה, ושהנימוק המוביל להיעדר התמיכה הכלכלית הוא היציאה. עם זאת, רוב היוצאים דיווחו שהם מוזמנים לאירועים משפחתיים. שמות הכותבים: צביקה דויטש ושני קפלן להורדת תקציר המחקר הקליקו כאן להורדת סיכום המחקר הקליקו כאן להורדת המחקר המלא הקליקו כאן Summary - Family Research - English - March 2023

תקציר: דוח מחקר שנערך לבקשת המועצה להשכלה גבוהה כחלק מבניית מודל מיטבי לשילוב יוצאי החברה החרדית באקדמיה. במחקר נבדקו האתגרים הקיימים והמענים הדרושים בהשתלבות באקדמיה של יוצאי החברה החרדית. במסגרתו נערכו ארבע קבוצות מיקוד, בהשתתפות 21 יוצאי ויוצאות החברה החרדית מ־11 מוסדות אקדמיים שונים, שנמצאים במהלך לימודיהם, סיימו בשנה האחרונה או למדו ופרשו. בחלוקת האתגרים לפי שלבי הלימוד נמצאה מורכבות רבה בשלבי הכניסה לתואר, שבמהלכם נדרש סיוע מיוחד. מדובר בשלב ההחלטה מה והיכן ללמוד, שלבי השלמת החוסרים, תקופת הלימוד במכינה האקדמית, והשנה הראשונה בתואר. בחלוקה לאתגרים לפי סוגי הקשיים עלו האתגר הלימודי־פדגוגי – הכולל קושי במיומנויות למידה, קושי במקצועות ספציפיים, וצורך בתיווך בכניסה לאקדמיה; האתגר הכלכלי; ואתגרים חברתיים, תרבותיים ורגשיים. עוד עלה אתגר במיצוי והנגשת הזכויות ליוצאים, במוסדות שבהם קיימים זכויות כאלה. המענים המוצעים כוללים פתרונות אפשריים בכל אחד מהתחומים הללו, אשר ניתנים לאימוץ הן על ידי המועצה להשכלה גבוהה או המוסדות עצמם, והן על ידי גורמי המעטפת המעניקים סיוע ליוצאים.

שנתון ”יוצאים עם נתונים“ מציג נתונים מעודכנים וכוללים על מאפייני אוכלוסיית היוצאים ועל תעסוקת גברים יוצאים. רוב הנתונים בשנתון מוצגים באופן השוואתי לפי אורח החיים בעבר ובהווה: יוצאים, מצטרפים לחרדים, חרדים מבית ויהודים שאינם חרדים.

חלקו הראשון של השנתון מוקדש לסיקור השיטות לזיהוי היוצאים בנתוני הלמ“ס.

בחלק השני מפורטים מאפייני רקע של אוכלוסיית היוצאים: אזורי מגורים, שירות צבאי, נתוני השכלה ומצב משפחתי.

בחלק השלישי מוצגים נתונים מקיפים ומייצגים על תעסוקת גברים יוצאים, ובכללם נתוני אבטלה, מקצועות המועסקים ושיעורי המועסקים בהייטק.

החלק הרביעי מציג את מדדי הרווחה בקרב היוצאים: רמת חיים כללית, שביעות רצון כללית ושביעות רצון מהמצב הכלכלי, שכיחות תחושות של בדידות ודיכאון.

תקציר: אלפי צעירים ישראלים עוזבים מדי שנה את הקהילות החרדיות, ומצטרפים לחברה הישראלית הכללית. מחקר זה נשען על הגישה של פרספקטיבת מהלך החיים, כדי לבחון את השפעות המעבר הסוציו-תרבותי הזה על מסלול חייהם של העוזבים. שישה-עשר מרואיינים שעזבו את חברת המקור שלהם לפני כשני עשורים, נתבקשו להתייחס להשפעות של השינוי על חייהם. ניתוח איכותני של הראיונות מורה כי ההיפרדות מהקהילה ומאורח החיים החרדי היוותה תפנית מרכזית בחייהם של העוזבים, והשפיעה על עיצוב האישיות שלהם, על התפיסות שלהם ועל ההתנהלות שלהם. תהליך היציאה לשינוי חידד אצלם תכונות אופי, כמו עצמאות, אומץ, מוטיבציה ופעלתנות, ובמקביל פיתח אצלם השקפת עולם פלורליסטית ומכילה. מעבר לכך, נראה כי יש להיפרדות השפעות מרחיקות לכת על שלבי חיים ספציפיים, כמו שירות צבאי, השכלה גבוהה, פיתוח קריירה, נישואין והורות. ניתוח פרשני של הממצאים מלמד על כך שניתן להגדיר את ההשפעות השונות של ה'יציאה לשינוי', על פי האינטראקציות של היוצאים עם חברת המקור ועם חברת היעד. מהלכי החיים של היוצאים בשאלה מתאפיינים בשלושה כיוונים עיקריים: א) ניסיון להיטמעות מֵרבית בחברה הישראלית, ב) חיפוש אחר דרך חיים ייחודית ושונה ו- ג) מיצוב דו-תרבותי, תוך שילוב בין מאפיינים של החברה החרדית והכללית. מחקר זה יכול לתרום לעוזבים עצמם ולהעניק להם נקודת מבט טובה יותר על חייהם, אך יש בכוחו גם לתרום להבנה עמוקה יותר של אינטראקציות בין-תרבותיות, משום שהוא מספק דוגמה טובה לתהליכי מעבר בין קבוצות חברתיות שונות שמובחנות על ידי תרבותן ומידת הדתיות שלהן.  

המחקר גרסה מלאה מספק אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים בין הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי). המחקר מתייחס לשיעור העוזבים את המגזר החרדי והמצטרפים אליו בחתך של גילאים, שנים, וזרמים בתוך הציבור החרדי, תוך התייחסות למגדר, השכלה ועוד. כמו כן, המחקר מציע תחזיות דמוגרפיות מעודכנות לאלו של הלמ"ס, בשקלול המעברים הבין מגזריים. מאת: איתן רגב וגבריאל גורדון, המכון הישראלי  לדמוקרטיה תאריך: פברואר, 2021 עורך הסדרה: גלעד מלאך

המאמר סוקר באופן מקיף מספר תופעות בחברה הישראלית : מערכת החינוך החרדית, היעדר לימודי ליבה לבנים והתמודדות המדינה בסוגיה זו. כמו כן מתייחס המאמר לתופעת היציאה בשאלה והיקפה, למאבקם של יוצאים בשאלה באפלייתם בסוגיית ההשכלה, ולבסוף לעמותת 'יוצאים לשינוי' שעמדה בחזית המאבק נגד אפליה זו, והובילה את תביעת הליבה של יוצאים בשאלה נגד המדינה. מאמר זה הוא גרסה של המאמר באנגלית The Right to Education המופיע בספר: Off the Derech: Leaving Orthodox Judaism הספר התפרסם בהוצאת האוניברסיטה של מדינת ניו יורק (SUNY). מחבר המאמר: משה שנפלד שנה: 2020 לקריאת המאמר המלא לחצו כאן אל הספר לחצו כאן