מורכבות יחס הרב לחברי קהילה שאינם מקפידים על קלה כחמורה

זו הפעם החמישית ברציפות ששנתון יוצאים עם נתונים יוצא לאור – ובו מרוכזים כל הנתונים על תנועת היציאה מהחברה החרדית.

השנתון שם לו למטרה להציג תמונה מייצגת, השוואתית ומקיפה של יוצאות ויוצאי החברה החרדית (המכונים גם “חרדים לשעבר”) בכל האמור במאפייניהם הדמוגרפיים, ההשכלתיים והתעסוקתיים. עד כה המידע המחקרי עליהם היה מוגבל, שכן מלבד הנתונים שפורסמו בשנתון זה בשנים האחרונות בהתבסס על מאגרי הנתונים המייצגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט שלא פורסמו נתונים מייצגים על יוצאי החברה החרדית, והמעט שפורסם אינו מציג תמונה מקיפה והשוואתית של מאפייניהם. שנתון זה בא למלא את החסר באמצעות ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשוואת המידע על יוצאי החברה החרדית לקבוצות אחרות שמסווגות על בסיס השתייכותן לחברה החרדית בהווה ובעבר.

• פרק א מציג מגמות בשיעורי היציאה מהחברה החרדית, וכן מציג נתונים על גיל היוצאות והיוצאים ועל מידת דתיותם כיום.
• פרק ב סוקר את המאפיינים של היוצאות והיוצאים: אזורי מגורים, מצבם המשפחתי, נתוני שירות בצה"ל או בשירות לאומי וכן רמות ההשכלה.
• פרק ג עוסק בתעסוקה של גברים: מציג מגמות במדדי שילוב בכוח העבודה, בכללם שיעורי התעסוקה והאבטלה, וכן נתונים על מקצועות המועסקים בדגש על תחומי ההייטק.
• פרק ד סוקר את מאפייני היוצאים בכל האמור בקשר עם המשפחה, מדדי רווחה כלכליים, כגון שביעות רצון מהמצב הכלכלי ורמת חיים כללית, וכן מדדי רווחה כמו תחושות של בדידות ודיכאון.
• פרק ה בוחן את התמורות בהרכבה של החברה החרדית: סוקר את גלי ההצטרפות לחברה החרדית ואת הרכבה, ובוחן כיצד השינויים בה משפיעים על היוצאים ועל עזיבת החברה החרדית.

לשנתון מצורף נספח מקוון ובו מילון מונחים מורחב, דיון מתודולוגי על שיטת הזיהוי בסקר החברתי ובסקר כוח אדם בשיטת דש”ת, על סקר ההשתלבות של יוצאים לשינוי, וכן הסבר על טעות הדגימה היחסית שלפיה הוחלט האם לפרסם נתונים או לסייגם.

מטרת השנתון היא להנגיש את הנתונים אודות היוצאים לכל בעלות ובעלי העניין – קובעי מדיניות, חוקרים, עיתונאים, משקיעים, מעסיקים ונותני שירותים ליוצאים – ארגונים, עו”ס ומטפלים, משרדי ממשלה, מרכזי הזדמנות ועוד…

השנתון הוא פרי מחקר מעמיק ומקיף של מחלקת המחקר של “יוצאים לשינוי”.

המחקר הנוכחי עוסק במגמות עזיבה של החברה החרדית בישראל והצטרפות אליה, תוך התמקדות בגורמים המשפיעים על דינמיקת המעברים. המחקר מתמקד בשתי אוכלוסיות: הראשונה היא אלו הבוחרים לעזוב את החברה החרדית, מתוך הבנה שצעירות וצעירים שעוזבים את החברה החרדית מעוניינים להשתלב בצבא, בהשכלה ובתעסוקה במסגרות מעורבות עם האוכלוסייה הכללית, וזקוקים למענים שיאפשרו להם השתלבות מיטיבה. השנייה היא אלו הבוחרים להצטרף לחברה החרדית, בשל ההבנה שזיהויים עשוי לטייב את הערכות הגידול הצפוי בחברה הזו והשלכותיו גם על מוסדות המדינה וגם על שיעורי העזיבה עצמם.

בחינת המעברים במחקר מתבססת על נתונים מסקרים שונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בין השנים 2007 ל-2023. המקור העיקרי לנתונים המוצגים במחקר זה הוא הסקר החברתי, בהשוואה גם לנתונים מתוך סקר כוח אדם (סכ"א) ולניתוחים קודמים. הסקר החברתי נבחר כמקור העיקרי במחקר זה לאחר שבניתוח מקדים השוואתי בין מקורות הנתונים השונים הראה עדיפות למקור זה לניתוח מגמות לאורך זמן. באמצעות השימוש בסקר החברתי העבודה מציעה ניתוח רב-משתני הבוחן את המגמות על פני זמן, תוך התייחסות לגיל בעת ההשבה וכן להבדלים מגדריים ומאפייני רקע נוספים.

הממצאים מצביעים ששיעורי העזיבה של החברה החרדית גבוהים יותר בקרב צעירים, ונראה כי העזיבה נמצאת במגמת עלייה בעשורים האחרונים. כתוצאה מכך – ובשילוב עם הריבוי הטבעי הגבוה בחברה החרדית – ניכרת גם מגמת עלייה משמעותית בשיעורם של היוצאים מתוך כלל היהודים הלא-חרדים. בנוגע לשיעורי ההצטרפות, הממצאים מצביעים על ירידה לאורך השנים כאשר לא מפקחים על גיל ועל יציבות כאפשר מפקחים על גיל. מרבית ההצטרפות לחברה החרדית נעשית לאחר גיל 25, נתון שעלול להשפיע על האומדנים בקרב השנתונים המאוחרים שנדגמו בגיל צעיר.

מהמחקר עולה שמספר הצעירים שעוזבים את החברה החרדית צפוי להמשיך ולעלות בשל הגידול הטבעי של החברה החרדית והעלייה בשיעורי העזיבה. לעומת זאת, שיעורי המצטרפים נותרים קבועים, אך משקלם בחברה החרדית הולך ויורד בשל הריבוי הטבעי הגבוה בחברה זו. המחקר מדגיש גם את חשיבות הגדרת גיל המעבר בעת חקירת מגמות אלה: בעוד שהעזיבה מהחברה החרדית מתרחשת לרוב בגיל צעיר, ההצטרפות נמשכת עד גיל מאוחר.