ארכיון מחקר

המאמר סוקר באופן מקיף מספר תופעות בחברה הישראלית : מערכת החינוך החרדית, היעדר לימודי ליבה לבנים והתמודדות המדינה בסוגיה זו. כמו כן מתייחס המאמר לתופעת היציאה בשאלה והיקפה, למאבקם של יוצאים בשאלה באפלייתם בסוגיית ההשכלה, ולבסוף לעמותת 'יוצאים לשינוי' שעמדה בחזית המאבק נגד אפליה זו, והובילה את תביעת הליבה של יוצאים בשאלה נגד המדינה. מאמר זה הוא גרסה של המאמר באנגלית The Right to Education המופיע בספר: Off the Derech: Leaving Orthodox Judaism הספר התפרסם בהוצאת האוניברסיטה של מדינת ניו יורק (SUNY). מחבר המאמר: משה שנפלד שנה: 2020 לקריאת המאמר המלא לחצו כאן אל הספר לחצו כאן

הערת פסיקה בעקבות פסק דין רובינשטיין: זכות היציאה וחינוך לחשיבה ביקורתית במסגרת לימודי הליבה במגזר החרדי בישראל. המאמר טוען כי תכנית הליבה הקיימת אינה מתמודדת כראוי עם אתגרי המדינה הליברלית והרב-תרבותית המכילה מיעוט שאינו ליברלי. במאמר מוצגות ההצדקות המרכזיות להתערבות המדינה במערכת החינוך החרדית באמצעות תכנית "לימודי ליבה". מחבר: טל פרוסט שנה: 2017 לקריאת המאמר לחץ כאן  

עבודת תזה הבוחנת את הלגיטימיות של הימנעות מכפיית לימודי ליבה בארה"ב על מערכת החינוך החרדית, על בסיס מוסכמות המשפט הבינלאומי. מחבר: Shmuel Levin, Monash University שנה: 2017 לקריאת המאמר לחץ כאן

מחקר העוסק בקהילה החרדית במונטריאול, קנדה. המחקר מתמקד בשילובם של החרדים באוכלוסיה הכללית מול פסקי דין אחרונים בנושא. מחבר: Shauna Van Praagh שנה: 2016 לקריאת המאמר לחץ כאן

המאמר עומד על תהליכי התפתחותם של ההסדרים המרכזיים שעיצבו את הזכות לחינוך בישראל בשני העשורים האחרונים, במטרה לבחון אם וכיצד שיקף פסק- הדין בבג"ץ טבקה את המגמות המאפיינות את מדיניות החינוך.  מן הממצאים ניכר כי מימוש הזכות לחינוך, על כל יסודותיה, אינו שוויוני, וכי רבדיו השונים של אי-השוויון בחינוך משתלבים זה בזה ומעצימים את השפעתו. מחברת: לטם פרי-חזן שנה: 2013

המאמר בוחן את ההתאמה של המצב הקיים בישראל ביחס החוק ללימודי ליבה לכללי המשפט הבינלאומי אליהם מחויבת ישראל ובפרט בהקשר של הזכות לחינוך ולאור חובות המדינה בהתאם לאמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, האמנה בדבר זכויות הילד, והאמנה נגד אפליה בחינוך. הסוגיות הרלוונטיות המרכזיות העולות ממתן פטור זה במשפט הבינלאומי הן: (1 חובת המדינה לספק חינוך והתכנים של החינוך אותו היא חייבת לספק. (2 חופש ההורים לקבוע את מסגרת החינוך על פי הכרתם הדתית והמגבלות על חופש זה. (3 חובת המדינה לפקח ולוודא את מימושה של הזכות לחינוך גם בבתי ספר פרטיים. מחברים: פרופ' פרנסס רדאי ועו"ד עידו רונצוייג שנה: 2011

ניתוח איכותני וכמותי של חוק זכויות הילד. בדיקת השפעות חוק זכויות הילד בעזרת השוואה כמותית של פסיקות שופטים הנוגעים בחוק זה. מחבר: דן גבתון שנה: 2011 לקריאת המאמר לחץ כאן

ביסוס של הזכויות הקולקטיביות, המעניקות משקל משפטי וחברתי נכבד ביותר לאינטרסי הקבוצתי ולשימור המסגרת הקהילתית, נעשה לעתים תוך התעלמות מחולשתה היחסית של זכות היציאה מקהילות אלו, ולעתים בסתירה מוחלטת לזכויות האדם וחירות הפרט. השראה לפתרון ניתן לשאוב מן המודל הצרפתי הlaïcité, המאופיין במרחב השתתפותי, ובו הזיקה היחידה היא האזרחות המשותפת. מחברת: יעל סימון שנה: 2010

הדילמה בדבר מעורבותה של המדינה במוסדות החינוך של הציבור החרדי ממלאת מקום חשוב בשיח הציבורי והמשפטי בישראל זה שנים רבות. לאחרונה חוקק חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, הקובע כי בתי ספר של העדה החרדית אשר יוכרו כמוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים יקבלו מימון מאת המדינה, גם ללא לימוד ״תכנית הליבה״, ובלבד שתוכנית הלימודים או אורח החיים בבית הספר לא יהיו מנוגדים לערכיה של מדינת-ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. במאמר זה אטען כי החוק מעניק אוטונומיה רחבה מדי לאוכלוסיה החרדית על חינוך ילדיה מבלי לספק מנגנוני הגנה לאינטרס הציבורי בחינוך, ובעיקר לאינטרס שהתלמידים יגדלו להיות אזרחים סובלניים ועצמאיים כלכלית. נוסף על כך, הסדר זה עלול לפגוע בזכותם של ילדים בני העדה החרדית לקבל חינוך שיאפשר להם לבחור בעתיד לעזוב את הקהילה. מחברת: תמי הראל בן-שחר שנה: 2008 לקריאת המאמר לחץ כאן