לאיזה תלמיד החוק דואג? חוק זכויות התלמיד: תרומתו תפקידו בראי הפסיקה

זו הפעם החמישית ברציפות ששנתון יוצאים עם נתונים יוצא לאור – ובו מרוכזים כל הנתונים על תנועת היציאה מהחברה החרדית.

השנתון שם לו למטרה להציג תמונה מייצגת, השוואתית ומקיפה של יוצאות ויוצאי החברה החרדית (המכונים גם “חרדים לשעבר”) בכל האמור במאפייניהם הדמוגרפיים, ההשכלתיים והתעסוקתיים. עד כה המידע המחקרי עליהם היה מוגבל, שכן מלבד הנתונים שפורסמו בשנתון זה בשנים האחרונות בהתבסס על מאגרי הנתונים המייצגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט שלא פורסמו נתונים מייצגים על יוצאי החברה החרדית, והמעט שפורסם אינו מציג תמונה מקיפה והשוואתית של מאפייניהם. שנתון זה בא למלא את החסר באמצעות ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשוואת המידע על יוצאי החברה החרדית לקבוצות אחרות שמסווגות על בסיס השתייכותן לחברה החרדית בהווה ובעבר.

• פרק א מציג מגמות בשיעורי היציאה מהחברה החרדית, וכן מציג נתונים על גיל היוצאות והיוצאים ועל מידת דתיותם כיום.
• פרק ב סוקר את המאפיינים של היוצאות והיוצאים: אזורי מגורים, מצבם המשפחתי, נתוני שירות בצה"ל או בשירות לאומי וכן רמות ההשכלה.
• פרק ג עוסק בתעסוקה של גברים: מציג מגמות במדדי שילוב בכוח העבודה, בכללם שיעורי התעסוקה והאבטלה, וכן נתונים על מקצועות המועסקים בדגש על תחומי ההייטק.
• פרק ד סוקר את מאפייני היוצאים בכל האמור בקשר עם המשפחה, מדדי רווחה כלכליים, כגון שביעות רצון מהמצב הכלכלי ורמת חיים כללית, וכן מדדי רווחה כמו תחושות של בדידות ודיכאון.
• פרק ה בוחן את התמורות בהרכבה של החברה החרדית: סוקר את גלי ההצטרפות לחברה החרדית ואת הרכבה, ובוחן כיצד השינויים בה משפיעים על היוצאים ועל עזיבת החברה החרדית.

לשנתון מצורף נספח מקוון ובו מילון מונחים מורחב, דיון מתודולוגי על שיטת הזיהוי בסקר החברתי ובסקר כוח אדם בשיטת דש”ת, על סקר ההשתלבות של יוצאים לשינוי, וכן הסבר על טעות הדגימה היחסית שלפיה הוחלט האם לפרסם נתונים או לסייגם.

מטרת השנתון היא להנגיש את הנתונים אודות היוצאים לכל בעלות ובעלי העניין – קובעי מדיניות, חוקרים, עיתונאים, משקיעים, מעסיקים ונותני שירותים ליוצאים – ארגונים, עו”ס ומטפלים, משרדי ממשלה, מרכזי הזדמנות ועוד…

השנתון הוא פרי מחקר מעמיק ומקיף של מחלקת המחקר של “יוצאים לשינוי”.

מסמך זה סוקר את נתוני ההשכלה והתעסוקה של יוצאות ויוצאי החברה החרדית בהשוואה לשלוש קבוצות: יהודים לא־חרדים – המייצגים את החברה שבה היוצאים שואפים להשתלב; חרדים מבית – המייצגים את החברה שהיוצאים עזבו; ומצטרפים – מי שגדלו בחברה הלא־חרדית ושואפים להשתלב בחברה החרדית. הנתונים מדגימים את הפוטנציאל הגבוה של היוצאים, הנובע מהפנמת הנורמות של החברה שבה הם שואפים להשתלב, אך גם את הפערים הנובעים מחסמי העבר המשותפים של היוצאים ושל חרדים מבית ומחסמי ההווה הייחודיים ליוצאים.המסמך מראה שהמדינה מכירה בחשיבות הקידום של תעסוקה איכותית בקרב אוכלוסיות בעלות חסמים ייחודיים, וכן בתפקידם החשוב בהקשר זה של תוכניות ומרכזים הוליסטיים המתאימים לאוכלוסיית היעד. החסמים העומדים בפני היוצאים מראים כי יש צורך וביקוש רב למענים הוליסטיים ומותאמים, שיאפשרו ליוצאות וליוצאים לצמצם את פערי העבר וההווה ולמצות את הפוטנציאל שלהם בתעסוקה איכותית.