שנתון יוצאים עם נתונים 2025

המחקר הנוכחי עוסק במגמות עזיבה של החברה החרדית בישראל והצטרפות אליה, תוך התמקדות בגורמים המשפיעים על דינמיקת המעברים. המחקר מתמקד בשתי אוכלוסיות: הראשונה היא אלו הבוחרים לעזוב את החברה החרדית, מתוך הבנה שצעירות וצעירים שעוזבים את החברה החרדית מעוניינים להשתלב בצבא, בהשכלה ובתעסוקה במסגרות מעורבות עם האוכלוסייה הכללית, וזקוקים למענים שיאפשרו להם השתלבות מיטיבה. השנייה היא אלו הבוחרים להצטרף לחברה החרדית, בשל ההבנה שזיהויים עשוי לטייב את הערכות הגידול הצפוי בחברה הזו והשלכותיו גם על מוסדות המדינה וגם על שיעורי העזיבה עצמם.

בחינת המעברים במחקר מתבססת על נתונים מסקרים שונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בין השנים 2007 ל-2023. המקור העיקרי לנתונים המוצגים במחקר זה הוא הסקר החברתי, בהשוואה גם לנתונים מתוך סקר כוח אדם (סכ"א) ולניתוחים קודמים. הסקר החברתי נבחר כמקור העיקרי במחקר זה לאחר שבניתוח מקדים השוואתי בין מקורות הנתונים השונים הראה עדיפות למקור זה לניתוח מגמות לאורך זמן. באמצעות השימוש בסקר החברתי העבודה מציעה ניתוח רב-משתני הבוחן את המגמות על פני זמן, תוך התייחסות לגיל בעת ההשבה וכן להבדלים מגדריים ומאפייני רקע נוספים.

הממצאים מצביעים ששיעורי העזיבה של החברה החרדית גבוהים יותר בקרב צעירים, ונראה כי העזיבה נמצאת במגמת עלייה בעשורים האחרונים. כתוצאה מכך – ובשילוב עם הריבוי הטבעי הגבוה בחברה החרדית – ניכרת גם מגמת עלייה משמעותית בשיעורם של היוצאים מתוך כלל היהודים הלא-חרדים. בנוגע לשיעורי ההצטרפות, הממצאים מצביעים על ירידה לאורך השנים כאשר לא מפקחים על גיל ועל יציבות כאפשר מפקחים על גיל. מרבית ההצטרפות לחברה החרדית נעשית לאחר גיל 25, נתון שעלול להשפיע על האומדנים בקרב השנתונים המאוחרים שנדגמו בגיל צעיר.

מהמחקר עולה שמספר הצעירים שעוזבים את החברה החרדית צפוי להמשיך ולעלות בשל הגידול הטבעי של החברה החרדית והעלייה בשיעורי העזיבה. לעומת זאת, שיעורי המצטרפים נותרים קבועים, אך משקלם בחברה החרדית הולך ויורד בשל הריבוי הטבעי הגבוה בחברה זו. המחקר מדגיש גם את חשיבות הגדרת גיל המעבר בעת חקירת מגמות אלה: בעוד שהעזיבה מהחברה החרדית מתרחשת לרוב בגיל צעיר, ההצטרפות נמשכת עד גיל מאוחר.

המחקר בוחן את המודעות לתופעת עזיבת החברה החרדית, עמדות בקרב הציבור היהודי והחרדי בנוגע ליוצאי החברה החרדית, מידת ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית והאתגרים העומדים בפניהם. מעל ל-70% מהמשיבים, חרדים ולא חרדים, מכירים מישהו שעזב את החברה החרדית, ובקרב המשיבים החרדים, מעל לשליש מדווחים על היכרות קרובה עם בן משפחה שעזב. 66% מהלא-חרדים תומכים בסיוע מהמדינה ליוצאים, לעומת 48% מהחרדים.  כמעט כל המשיבים מהמגזר החרדי סבורים כי יש לשמור על קשרים משפחתיים מלאים עם מי שעזב את החברה החרדית. לעומת זאת, כשמדובר בחברים קרובים 53% סבורים שיש לשמור על קשר מלא עם היוצא כאשר הוא שומר מצוות ו36% בלבד כאשר הוא לא שומר מצוות. עצם היותו של היוצא בן משפחה הוא השיקול המשפיע ביותר על שמירת הקשר בין ההורים לילד שיצא מהחברה החרדית. בנוגע לסיוע לחרדים לשעבר, רוב מוחלט מהמשיבים החרדים היו מוכנים לסייע, אך חלקם מתנים זאת בהתייעצות עם סמכות רבנית.