שאילתת יוצאים לשינוי לצה”ל

המחקר בוחן את המודעות לתופעת עזיבת החברה החרדית, עמדות בקרב הציבור היהודי והחרדי בנוגע ליוצאי החברה החרדית, מידת ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית והאתגרים העומדים בפניהם. מעל ל-70% מהמשיבים, חרדים ולא חרדים, מכירים מישהו שעזב את החברה החרדית, ובקרב המשיבים החרדים, מעל לשליש מדווחים על היכרות קרובה עם בן משפחה שעזב. 66% מהלא-חרדים תומכים בסיוע מהמדינה ליוצאים, לעומת 48% מהחרדים.  כמעט כל המשיבים מהמגזר החרדי סבורים כי יש לשמור על קשרים משפחתיים מלאים עם מי שעזב את החברה החרדית. לעומת זאת, כשמדובר בחברים קרובים 53% סבורים שיש לשמור על קשר מלא עם היוצא כאשר הוא שומר מצוות ו36% בלבד כאשר הוא לא שומר מצוות. עצם היותו של היוצא בן משפחה הוא השיקול המשפיע ביותר על שמירת הקשר בין ההורים לילד שיצא מהחברה החרדית. בנוגע לסיוע לחרדים לשעבר, רוב מוחלט מהמשיבים החרדים היו מוכנים לסייע, אך חלקם מתנים זאת בהתייעצות עם סמכות רבנית.

המחקר עוסק בהתהוות הסובייקטיביות המינית בקרב יוצאות ויוצאים מהחברה החרדית, שעוברים מקהילה סגורה המאופיינת במערכת מגבלות מחמירה בתחום המיניות, הפרדה מגדרית, ופרקטיקות דתיות מגבילות בדגש על צניעות והיעדר חינוך מיני מוסדר, לחברה הישראלית הכללית, נושא שכמעט לא נדון במחקר. המחקר איכותני באופיו ומתבסס על 20 ראיונות עומק עם יוצאות ויוצאים מהמגזר החרדי, והנתונים נותחו לפי ציר זמן שכולל שלושה שלבים: מיניות בחברה החרדית, מיניות בשלב היציאה, ומיניות לאורך זמן. בחברה החרדית המיניות נבנית מתוך השתקה, מחסור במידע ודגש על איסורים וצניעות. המרואיינים, גברים ונשים, תיארו חוויות של חינוך מיני מוגבל בחברה החרדית, בה המיניות נבנית מתוך השתקה. בתקופת היציאה, הראיונות עלו מגוון התנסויות וחוויות במרחב של חוסר ידע והתנהגויות סיכוניות. בשלב שלאחר ההתאקלמות בחברה הכללית עולה מדברי המרואיינות והמרואיינים תהליך עיצוב מחדש של הסובייקטיביות המינית שלהם. שלב זה מתאפיין בשחרור הדרגתי מהשפעות חינוכיות מוקדמות ובניית שפה חדשה לתיאור הגוף והמיניות. המרואיינים הדגישו את החשיבות שבמציאת קשרים אינטימיים מבוססי אמון, לצד התמודדות עם חוויות טראומתיות והתפכחות מהנחות יסוד מוקדמות.