במסמך זה מובאים לראשונה נתונים רשמיים של צה”ל על בוגרי החינוך החרדי במסלולים כלליים, בתשובה לשאילתא שהגישה עמותת יוצאים לשינוי.
הנתונים מתייחסים לשנים 2021-2019 – לאחר שצה”ל עדכן את שיטת הספירה של בוגרי החינוך החרדי בעקבות המלצות ועדת נומה.
ממצאים עיקריים:
- רוב המתגייסים בוגרי החינוך החרדי משרתים במסלול מעורב ולא במסלול ייעודי לחרדים.
- בקרב בוגרי החינוך החרדי המשרתים במסלולים הכלליים, כרבע נשלחו לגיבושים וימי סיירות, למיונים לתפקידים טכנולוגיים או למיונים לתוכניות עתודה ואקדמיזציה; מתוך המתמיינים, שיעור גבוה צלחו את המיונים.
- באשר למענים וקידום, רק מעטים מבוגרי החינוך החרדי המשרתים במסלולים הכלליים יצאו לקורסי תג”ת (תעודת גמר תיכון), ומיעוט יצאו לפיקוד וקצונה.
לציטוט: קפלן, ש., ודויטש, צ. (2024). בוגרי החינוך החרדי במסלולים כלליים (מעורבים): נתוני צה”ל בתשובה לשאילתת יוצאים לשינוי. ירושלים: יוצאים לשינוי.
לעיבוד המלא של הנתונים: https://tinyurl.com/2dgsd86k
מחקרים שיכולים לעניין אותך
מיניות של יוצאים מהחברה החרדית
המחקר עוסק בהתהוות הסובייקטיביות המינית בקרב יוצאות ויוצאים מהחברה החרדית, שעוברים מקהילה סגורה המאופיינת במערכת מגבלות מחמירה בתחום המיניות, הפרדה מגדרית, ופרקטיקות דתיות מגבילות בדגש על צניעות והיעדר חינוך מיני מוסדר, לחברה הישראלית הכללית, נושא שכמעט לא נדון במחקר.
המחקר איכותני באופיו ומתבסס על 20 ראיונות עומק עם יוצאות ויוצאים מהמגזר החרדי, והנתונים נותחו לפי ציר זמן שכולל שלושה שלבים: מיניות בחברה החרדית, מיניות בשלב היציאה, ומיניות לאורך זמן.
בחברה החרדית המיניות נבנית מתוך השתקה, מחסור במידע ודגש על איסורים וצניעות. המרואיינים, גברים ונשים, תיארו חוויות של חינוך מיני מוגבל בחברה החרדית, בה המיניות נבנית מתוך השתקה. בתקופת היציאה, הראיונות עלו מגוון התנסויות וחוויות במרחב של חוסר ידע והתנהגויות סיכוניות. בשלב שלאחר ההתאקלמות בחברה הכללית עולה מדברי המרואיינות והמרואיינים תהליך עיצוב מחדש של הסובייקטיביות המינית שלהם. שלב זה מתאפיין בשחרור הדרגתי מהשפעות חינוכיות מוקדמות ובניית שפה חדשה לתיאור הגוף והמיניות. המרואיינים הדגישו את החשיבות שבמציאת קשרים אינטימיים מבוססי אמון, לצד התמודדות עם חוויות טראומתיות והתפכחות מהנחות יסוד מוקדמות.
מאפייני גיוס ושירות בקרב יוצאות ויוצאי החברה החרדית
שיעור המתגייסים מקרב בוגרי החינוך החרדי נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית, ונמוך לנורמות תרבותיות שהשתרשו בחברה החרדית ולתפיסה כי עצם השירות מתנגש עם אורח החיים החרדי. מחקרים קודמים (דויטש ושנפלד, 2023; קפלן ודויטש, 2024) מצאו שמרבית בוגרי החינוך החרדי שמתגייסים לצה"ל הם יוצאי החברה החרדית.
המחקר הנוכחי משלב ניתוח סקרי למ"ס, נתונים מנהליים של צה"ל, סקרים שהועברו בקרב יוצאי החברה החרדית ומחקר איכותני. המחקר בוחן את המאפיינים הייחודים של המתגייסים יוצאי החברה החרדית לצה"ל בהשוואה לכלל בוגרי החינוך החרדי בהיבט של שיעורי הגיוס, הסיבות לגיוס ואי־גיוס בקרב היוצאים והיוצאות, סוג השירות שלהם בצה"ל ואופן השתלבותם בחברה הכללית לאחר השירות.
מהנתונים עולה כי קיים קשר בין גיל היציאה מהחברה החרדית לבין השירות הצבאי בכלל ומסלול השירות בפרט. בנוסף מהמחקר עולה שמרבית היוצאים המשרתים לצה"ל מתגייסים לאחר היציאה או תוך כדי תהליך היציאה. השירות בצה"ל נתפס אצל רובם ככלי להשתלבות בחברה הישראלית, גם במקרים של שירות במסלול ייעודי לחרדים. ממצא זה מספק הקשר לממצאים קודמים, המובאים במחקר זה ומראים כי 60%–70% מכלל המתגייסים מרקע חרדי הם יוצאים (דויטש ושנפלד, 2023), וכי סביר להניח כי נתון זה נכון גם לעת הגיוס.
בנוסף, המחקר מצביע על סיבות לשיעור הגיוס הנמוך בקרב נשים יוצאות החברה החרדית, ותרומות אפשריות של השירות הצבאי ליוצאים וליוצאות הבוחרים בו.