תקציר: דוח מחקר שנערך לבקשת המועצה להשכלה גבוהה כחלק מבניית מודל מיטבי לשילוב יוצאי החברה החרדית באקדמיה.
במחקר נבדקו האתגרים הקיימים והמענים הדרושים בהשתלבות באקדמיה של יוצאי החברה החרדית. במסגרתו נערכו ארבע קבוצות מיקוד, בהשתתפות 21 יוצאי ויוצאות החברה החרדית מ־11 מוסדות אקדמיים שונים, שנמצאים במהלך לימודיהם, סיימו בשנה האחרונה או למדו ופרשו. בחלוקת האתגרים לפי שלבי הלימוד נמצאה מורכבות רבה בשלבי הכניסה לתואר, שבמהלכם נדרש סיוע מיוחד. מדובר בשלב ההחלטה מה והיכן ללמוד, שלבי השלמת החוסרים, תקופת הלימוד במכינה האקדמית, והשנה הראשונה בתואר.
בחלוקה לאתגרים לפי סוגי הקשיים עלו האתגר הלימודי־פדגוגי – הכולל קושי במיומנויות למידה, קושי במקצועות ספציפיים, וצורך בתיווך בכניסה לאקדמיה; האתגר הכלכלי; ואתגרים חברתיים, תרבותיים ורגשיים. עוד עלה אתגר במיצוי והנגשת הזכויות ליוצאים, במוסדות שבהם קיימים זכויות כאלה.
המענים המוצעים כוללים פתרונות אפשריים בכל אחד מהתחומים הללו, אשר ניתנים לאימוץ הן על ידי המועצה להשכלה גבוהה או המוסדות עצמם, והן על ידי גורמי המעטפת המעניקים סיוע ליוצאים.
מחקרים שיכולים לעניין אותך
יוצאי החברה החרדית: אתגרים בתעסוקה וקידום תעסוקתי
מסמך זה סוקר את נתוני ההשכלה והתעסוקה של יוצאות ויוצאי החברה החרדית בהשוואה לשלוש קבוצות: יהודים לא־חרדים – המייצגים את החברה שבה היוצאים שואפים להשתלב; חרדים מבית – המייצגים את החברה שהיוצאים עזבו; ומצטרפים – מי שגדלו בחברה הלא־חרדית ושואפים להשתלב בחברה החרדית. הנתונים מדגימים את הפוטנציאל הגבוה של היוצאים, הנובע מהפנמת הנורמות של החברה שבה הם שואפים להשתלב, אך גם את הפערים הנובעים מחסמי העבר המשותפים של היוצאים ושל חרדים מבית ומחסמי ההווה הייחודיים ליוצאים.
המסמך מראה שהמדינה מכירה בחשיבות הקידום של תעסוקה איכותית בקרב אוכלוסיות בעלות חסמים ייחודיים, וכן בתפקידם החשוב בהקשר זה של תוכניות ומרכזים הוליסטיים המתאימים לאוכלוסיית היעד. החסמים העומדים בפני היוצאים מראים כי יש צורך וביקוש רב למענים הוליסטיים ומותאמים, שיאפשרו ליוצאות וליוצאים לצמצם את פערי העבר וההווה ולמצות את הפוטנציאל שלהם בתעסוקה איכותית.
מאפייני גיוס ושירות בקרב יוצאות ויוצאי החברה החרדית
שיעור המתגייסים מקרב בוגרי החינוך החרדי נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית, ונמוך לנורמות תרבותיות שהשתרשו בחברה החרדית ולתפיסה כי עצם השירות מתנגש עם אורח החיים החרדי. מחקרים קודמים (דויטש ושנפלד, 2023; קפלן ודויטש, 2024) מצאו שמרבית בוגרי החינוך החרדי שמתגייסים לצה"ל הם יוצאי החברה החרדית.
המחקר הנוכחי משלב ניתוח סקרי למ"ס, נתונים מנהליים של צה"ל, סקרים שהועברו בקרב יוצאי החברה החרדית ומחקר איכותני. המחקר בוחן את המאפיינים הייחודים של המתגייסים יוצאי החברה החרדית לצה"ל בהשוואה לכלל בוגרי החינוך החרדי בהיבט של שיעורי הגיוס, הסיבות לגיוס ואי־גיוס בקרב היוצאים והיוצאות, סוג השירות שלהם בצה"ל ואופן השתלבותם בחברה הכללית לאחר השירות.
מהנתונים עולה כי קיים קשר בין גיל היציאה מהחברה החרדית לבין השירות הצבאי בכלל ומסלול השירות בפרט. בנוסף מהמחקר עולה שמרבית היוצאים המשרתים לצה"ל מתגייסים לאחר היציאה או תוך כדי תהליך היציאה. השירות בצה"ל נתפס אצל רובם ככלי להשתלבות בחברה הישראלית, גם במקרים של שירות במסלול ייעודי לחרדים. ממצא זה מספק הקשר לממצאים קודמים, המובאים במחקר זה ומראים כי 60%–70% מכלל המתגייסים מרקע חרדי הם יוצאים (דויטש ושנפלד, 2023), וכי סביר להניח כי נתון זה נכון גם לעת הגיוס.
בנוסף, המחקר מצביע על סיבות לשיעור הגיוס הנמוך בקרב נשים יוצאות החברה החרדית, ותרומות אפשריות של השירות הצבאי ליוצאים וליוצאות הבוחרים בו.