המאמר בוחן את ההתאמה של המצב הקיים בישראל ביחס החוק ללימודי ליבה לכללי המשפט הבינלאומי אליהם מחויבת ישראל ובפרט בהקשר של הזכות לחינוך ולאור חובות המדינה בהתאם לאמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, האמנה בדבר זכויות הילד, והאמנה נגד אפליה בחינוך. הסוגיות הרלוונטיות המרכזיות העולות ממתן פטור זה במשפט הבינלאומי הן: (1 חובת המדינה לספק חינוך והתכנים של החינוך אותו היא חייבת לספק. (2 חופש ההורים לקבוע את מסגרת החינוך על פי הכרתם הדתית והמגבלות על חופש זה. (3 חובת המדינה לפקח ולוודא את מימושה של הזכות לחינוך גם בבתי ספר פרטיים.
שנתון ”יוצאים עם נתונים“ מציג נתונים מעודכנים וכוללים על מאפייני אוכלוסיית היוצאים ועל תעסוקת גברים יוצאים. רוב הנתונים בשנתון מוצגים באופן השוואתי לפי אורח החיים בעבר ובהווה: יוצאים, מצטרפים לחרדים, חרדים מבית ויהודים שאינם חרדים.
חלקו הראשון של השנתון מוקדש לסיקור השיטות לזיהוי היוצאים בנתוני הלמ“ס.
בחלק השני מפורטים מאפייני רקע של אוכלוסיית היוצאים: אזורי מגורים, שירות צבאי, נתוני השכלה ומצב משפחתי.
בחלק השלישי מוצגים נתונים מקיפים ומייצגים על תעסוקת גברים יוצאים, ובכללם נתוני אבטלה, מקצועות המועסקים ושיעורי המועסקים בהייטק.
החלק הרביעי מציג את מדדי הרווחה בקרב היוצאים: רמת חיים כללית, שביעות רצון כללית ושביעות רצון מהמצב הכלכלי, שכיחות תחושות של בדידות ודיכאון.
אודות:
המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון. הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני: על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים.
הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים. אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט. כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית
מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו.
מחבר: אסף מלחי
