הידיעה שאין לדעת אותה: על פסיכותרפיה פסיכואנליטית בקהילה הדתית-חרדית

זו הפעם השלישית ברציפות ששנתון יוצאים עם נתונים יוצא לאור - ובו מרוכזים כל הנתונים על תנועת היציאה מהחברה החרדית. השנתון שם לו למטרה להציג תמונה מייצגת, השוואתית ומקיפה של יוצאי החברה החרדית (המכונים גם ”חרדים לשעבר“) בכל האמור במאפייניהם הדמוגרפיים, ההשכלתיים והתעסוקתיים. עד כה המידע המחקרי עליהם מוגבל, שכן מלבד הנתונים שפורסמו בשנתון זה בהתבסס על מאגרי הנתונים המייצגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט שלא פורסמו נתונים מייצגים על יוצאי החברה החרדית, והמעט שפורסם אינו מציג תמונה מקיפה והשוואתית של מאפייניהם. שנתון זה בא למלא את החסר באמצעות ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשוואת המידע על יוצאי החברה החרדית לקבוצות אחרות שמסווגות על בסיס ההווה והעבר החרדיים.   השנתון מחולק לחמישה פרקים ועוסק בשיעורי היציאה בישראל, במאפייני היוצאים ובאופי השתלבותם בחברה - שיעורי היוצאים בצה"ל בהשוואה לשיעורים בחברה החרדית, כמות היוצאים בהייטק, ההשתלבות בשוק התעסוקה, שביעות הרצון מהחיים מידת הקשר שלנו עם המשפחות, מעורבות בחיים הציבוריים ועוד...

פרק א סוקר את שתי השיטות המשמשות אותנו לזיהוי יוצאים ובעלי רקע חרדי בנתוני הסקר החברתי ובנתוני סקר כוח אדם (סכ"א) של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומשווה אותם לשיטה ששימשה את רגב וגורדון (2021); מציג שיעורי יציאה בשלוש השיטות לפי קבוצות גיל ומגדר; ומציג ניתוח של מגמות בשיעורי היציאה על בסיס נתוני הסקר החברתי.

פרק ב סוקר את מאפיינים של היוצאות והיוצאים: התפלגות הגיל ומידת הדתיות שלהם, אזורי מגוריהם ומצבם משפחתי. עוד מובאים בפרק נתוני שירות בצה“ל או בשירות אזרחי וכן רמות ההשכלה בחלוקה לפי מגדר. רוב הניתוחים מתבססים על הסקר החברתי, ומיעוטם על נתוני סכ“א לגברים בלבד (שיטת דש“ת). במידת האפשר הושוו הנתונים גם לממצאי רגב וגורדון (2021), הכולל גם נשים.

פרק ג עוסק בתעסוקה לגברים: מוצגות בו מגמות במדדי שילוב בכוח העבודה, בכללם שיעורי התעסוקה והאבטלה, וכן נתונים על מקצועות המועסקים בדגש על תחומי ההייטק. עוד מוצג בפרק ניתוח מעמיק של מדדי תעסוקה בקרב בעלי רקע חרדי ושיעור היוצאים מכוח העבודה שלהם. הניתוחים בפרק זה מבוססים על נתוני סקר כוח אדם.

פרק ד סוקר את מאפייני היוצאים בכל האמור ברמת חיים כללית, שביעות רצון מהמצב הכלכלי ומדדי רווחה כמו תחושות של בדידות ודיכאון. עוד מציג הפרק עמדות כלפי שירותי ממשל בנושאים נבחרים. הניתוחים מבוססים על נתוני הסקר החברתי.

פרק ה מציג לראשונה ניתוח ייחודי של מגמות בשיעורי השירות הצבאי של גברים מרקע חרדי בחלוקה בין יוצאים לחרדים מבית בהתבסס על הסקר החברתי, שנוסף על יכולתו לזהות את העבר וההווה החרדיים, מאפשר לזהות שירות צבאי לפי דיווח עצמי.

לשנתון מצורף נספח מקוון ובו מילון מונחים מורחב, דיון מתודולוגי על שיטת הזיהוי בסקר החברתי ובסקר כוח אדם בשיטת דש“ת, וכן הסבר על הטעות הדגימה היחסית שלפיה הוחלט האם לפרסם נתונים או לסייגם.

  מטרת השנתון היא להנגיש את הנתונים אודות היוצאים לכל בעלות ובעלי העניין - קובעי מדיניות, חוקרים, עיתונאים, משקיעים, מעסיקים ונותני שירותים ליוצאים - ארגונים, עו"ס ומטפלים, משרדי ממשלה, מרכזי הזדמנות ועוד...  

השנתון הוא פרי מחקר מעמיק ומקיף של מחלקת המחקר של "יוצאים לשינוי".

להורדת השנתון המלא להורדת המבוא להורדת פרק א - שיטות ושיעורי יציאה להורדת פרק ב - מאפייני היוצאים להורדת פרק ג - תעסוקה לגברים להורדת פרק ד - מדדי רווחה ועמדות להורדת פרק ה - גיוס בקרב גברים מרקע חרדי נספח מתודולוגי   להורדת שנתון יוצאים עם נתונים 2022 להורדת שנתון יוצאים עם נתונים 2021

The Effects of Sociocultural Transitioning on Accessibility to Healthcare: The Case of Haredi Jews Who Leave Their Communities

Minority groups and immigrants encounter complex issues when attempting to access healthcare. This study examines factors afecting access to healthcare by a group of individuals in Israel who decided to leave their Haredi Jewish communities. We conducted 23 semi-structured interviews with individuals disafliating from Haredi communities in Israel in order to identify hurdles encountered during the process of seeking healthcare. We focused on specifc steps in this process, including recognizing the need for help, deciding to actually turn to the health system, interaction with the system, and behavior after referring to the health system. We identifed approximately 20 factors which can be either barriers or catalysts afecting healthcare access at the various stages. These were then traced to religious upbringing, hurdles of sociocultural transition, and unique characteristics of individuals reshaping their lives. The fndings can be instrumental in designing culturally adapted health programs for individuals leaving the Haredi community. Moreover, the methodology that we are proposing can serve other investigations studying access to healthcare among various groups undergoing sociocultural transitions.

 Go to the research file