מחקר וידע

מחקר זה בוחן את השתלבותם של יוצאי החברה החרדית בשוק התעסוקה בישראל. נקודת המבט המרכזית במחקר היא של היוצאים, כפי שעלתה בקבוצות מיקוד בהשתתפותם (עשרים וחמישה משתתפים, גיל ממוצע עשרים ושבע). בנוסף, המחקר מציג את נקודת מבטם של יועצי הכוון מעמותת יוצאים לשינוי, כפי שעלתה מניתוח של סיכומי מאה תהליכי הכוון תעסוקה ומקבוצת מיקוד שנערכה בהשתתפות שישה יועצים. ממצאי המחקר קוראים תיגר על ההנחה שיוצאי החברה החרדית יכולים להשתלב בשוק התעסוקה בטבעיות וללא סיוע מיוחד. הממצאים מחזקים את העמדה שלפיה יש צורך לסייע ליוצאים באופן אקטיבי, בעיקר בכל הקשור למעבר מעבודה זמנית ולא מקצועית לעבודה איכותית. תקציר מחקר תעסוקה מחקר תעסוקה 2023  

תקציר: דוח מחקר שנערך לבקשת המועצה להשכלה גבוהה כחלק מבניית מודל מיטבי לשילוב יוצאי החברה החרדית באקדמיה. במחקר נבדקו האתגרים הקיימים והמענים הדרושים בהשתלבות באקדמיה של יוצאי החברה החרדית. במסגרתו נערכו ארבע קבוצות מיקוד, בהשתתפות 21 יוצאי ויוצאות החברה החרדית מ־11 מוסדות אקדמיים שונים, שנמצאים במהלך לימודיהם, סיימו בשנה האחרונה או למדו ופרשו. בחלוקת האתגרים לפי שלבי הלימוד נמצאה מורכבות רבה בשלבי הכניסה לתואר, שבמהלכם נדרש סיוע מיוחד. מדובר בשלב ההחלטה מה והיכן ללמוד, שלבי השלמת החוסרים, תקופת הלימוד במכינה האקדמית, והשנה הראשונה בתואר. בחלוקה לאתגרים לפי סוגי הקשיים עלו האתגר הלימודי־פדגוגי – הכולל קושי במיומנויות למידה, קושי במקצועות ספציפיים, וצורך בתיווך בכניסה לאקדמיה; האתגר הכלכלי; ואתגרים חברתיים, תרבותיים ורגשיים. עוד עלה אתגר במיצוי והנגשת הזכויות ליוצאים, במוסדות שבהם קיימים זכויות כאלה. המענים המוצעים כוללים פתרונות אפשריים בכל אחד מהתחומים הללו, אשר ניתנים לאימוץ הן על ידי המועצה להשכלה גבוהה או המוסדות עצמם, והן על ידי גורמי המעטפת המעניקים סיוע ליוצאים.

סוגיית הקשר של יוצאי החברה החרדית עם משפחותיהם עולה לעיתים תכופות לדיון הציבורי, אך אין כמעט מחקרים שבדקו זאת עד כה. המחקרים המעטים שעסקו בסוגיה זו, השתמשו לרוב בשיטות איכותניות, והגיעו למסקנות שונות הן ביחס להיקף תופעת הנתק בין היוצאים. למשפחותיהם והן ביחס לגורם לנתק זה. בחוברת זו נציג ניתוח של הקשר המשפחתי אצל כלל היוצאים, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בניתוח זה, ההתמקדות היא בשביעות הרצון של היוצאים מהקשרים המשפחתיים שלהם ובמידת ההערכה שלדעתם המשפחה מפגינה כלפיהם, תוך השוואה לחרדים וליהודים שאינם חרדים. כהשלמה לניתוח זה, על בסיס סקר של עמותת יוצאים לשינוי שהופץ בין השנים 2019–2016 ,נבחן הקשר המשפחתי עם היוצאים בשנה הראשונה ליציאה, וכן כעבור שלוש שנים ויותר. הממצאיםמלמדים כי לרוב מוחלט של היוצאים יש קשר עם משפחותיהם, אך מידת הקשר מופחתת ביחס לשתי האוכלוסיות הנוספות שנבדקו. אצל רוב אלו שהיו מנותקי קשר מהוריהם בשנה הראשונה, הקשר התחדש עם הזמן. נוסף על כך, מניתוח מאפייני הקשר עולה כי רק מיעוט מן היוצאים נתמכים כלכלית על ידי המשפחה, ושהנימוק המוביל להיעדר התמיכה הכלכלית הוא היציאה. עם זאת, רוב היוצאים דיווחו שהם מוזמנים לאירועים משפחתיים.

אודות: המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון. הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני: על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים. הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים. אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט. כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו. מחבר: אסף מלחי