The Effects of Sociocultural Transitioning on Accessibility to Healthcare: The Case of Haredi Jews Who Leave Their Communities
Minority groups and immigrants encounter complex issues when attempting to
access healthcare. This study examines factors afecting access to healthcare by a
group of individuals in Israel who decided to leave their Haredi Jewish communities. We conducted 23 semi-structured interviews with individuals disafliating
from Haredi communities in Israel in order to identify hurdles encountered during the process of seeking healthcare. We focused on specifc steps in this process,
including recognizing the need for help, deciding to actually turn to the health system, interaction with the system, and behavior after referring to the health system.
We identifed approximately 20 factors which can be either barriers or catalysts
afecting healthcare access at the various stages. These were then traced to religious
upbringing, hurdles of sociocultural transition, and unique characteristics of individuals reshaping their lives. The fndings can be instrumental in designing culturally adapted health programs for individuals leaving the Haredi community. Moreover, the methodology that we are proposing can serve other investigations studying
access to healthcare among various groups undergoing sociocultural transitions.
Go to the research file
מחקרים שיכולים לעניין אותך
עמדות כלפי חרדים לשעבר - ממצאי מחקר כמותי
המחקר בוחן את המודעות לתופעת עזיבת החברה החרדית, עמדות בקרב הציבור היהודי והחרדי בנוגע ליוצאי החברה החרדית, מידת ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית והאתגרים העומדים בפניהם. מעל ל-70% מהמשיבים, חרדים ולא חרדים, מכירים מישהו שעזב את החברה החרדית, ובקרב המשיבים החרדים, מעל לשליש מדווחים על היכרות קרובה עם בן משפחה שעזב. 66% מהלא-חרדים תומכים בסיוע מהמדינה ליוצאים, לעומת 48% מהחרדים. כמעט כל המשיבים מהמגזר החרדי סבורים כי יש לשמור על קשרים משפחתיים מלאים עם מי שעזב את החברה החרדית. לעומת זאת, כשמדובר בחברים קרובים 53% סבורים שיש לשמור על קשר מלא עם היוצא כאשר הוא שומר מצוות ו36% בלבד כאשר הוא לא שומר מצוות. עצם היותו של היוצא בן משפחה הוא השיקול המשפיע ביותר על שמירת הקשר בין ההורים לילד שיצא מהחברה החרדית. בנוגע לסיוע לחרדים לשעבר, רוב מוחלט מהמשיבים החרדים היו מוכנים לסייע, אך חלקם מתנים זאת בהתייעצות עם סמכות רבנית.
מיניות של יוצאים מהחברה החרדית
המחקר עוסק בהתהוות הסובייקטיביות המינית בקרב יוצאות ויוצאים מהחברה החרדית, שעוברים מקהילה סגורה המאופיינת במערכת מגבלות מחמירה בתחום המיניות, הפרדה מגדרית, ופרקטיקות דתיות מגבילות בדגש על צניעות והיעדר חינוך מיני מוסדר, לחברה הישראלית הכללית, נושא שכמעט לא נדון במחקר.
המחקר איכותני באופיו ומתבסס על 20 ראיונות עומק עם יוצאות ויוצאים מהמגזר החרדי, והנתונים נותחו לפי ציר זמן שכולל שלושה שלבים: מיניות בחברה החרדית, מיניות בשלב היציאה, ומיניות לאורך זמן.
בחברה החרדית המיניות נבנית מתוך השתקה, מחסור במידע ודגש על איסורים וצניעות. המרואיינים, גברים ונשים, תיארו חוויות של חינוך מיני מוגבל בחברה החרדית, בה המיניות נבנית מתוך השתקה. בתקופת היציאה, הראיונות עלו מגוון התנסויות וחוויות במרחב של חוסר ידע והתנהגויות סיכוניות. בשלב שלאחר ההתאקלמות בחברה הכללית עולה מדברי המרואיינות והמרואיינים תהליך עיצוב מחדש של הסובייקטיביות המינית שלהם. שלב זה מתאפיין בשחרור הדרגתי מהשפעות חינוכיות מוקדמות ובניית שפה חדשה לתיאור הגוף והמיניות. המרואיינים הדגישו את החשיבות שבמציאת קשרים אינטימיים מבוססי אמון, לצד התמודדות עם חוויות טראומתיות והתפכחות מהנחות יסוד מוקדמות.
