המדריך ליוצא ויוצאת מהחברה החרדית
בריאות מינית
השכלה - מורה נבוכים
“ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה” – מסכת אבות.
קשה להפריז בחשיבותה של ההשכלה. לימודים גבוהים עשויים להועיל בכל תחום בחיים, הם תורמים לכושר ההשתכרות שלכם, לפיתוח האישי, להרחבת האופקים, להגדלת מעגל החברים וכמובן – יעניקו לכם שלל כלים והזדמנויות ליצירת העתיד המיטבי עבורכם. אפשר לרכוש השכלה באוניברסיטה, במכללה, בקורסים פרטיים – פרונטליים או מקוונים, ואפילו להיצמד לאיש מקצוע וללמוד ממנו. כמובן, אין להניח שערוץ השכלה מסוים טוב יותר מאחר, כל בחירה היא טובה ובתנאי שהיא מתאימה לכם: לרצונות שלכם, ליכולות שלכם, לחלומות שלכם על העתיד ולשיקולים אינדיבידואלים נוספים.
בשורות הבאות סקרנו כמה עניינים בסיסיים שכדאי שתדעו בבואכם לקבל החלטה מושכלת על סוג ההשכלה המתאים לכם.
אם תרצו להתלבט איתנו – נשמח לעזור. פנו אל יועצות ההכוון שלנו בלינק הזה.
“ללמוד פירושו להתמצא” – מלקולם דה שאזאל
ראשית, הבה נמפה את מגוון ערוצי ההשכלה בארץ. מקובל להבחין בין השכלה אקדמית – לימודים באוניברסיטה או במכללה מוכרת, ללימודים מקצועיים שאפשר לרכוש באמצעות מכונים או אנשים פרטיים. הידעתם: כל אדם (אפילו אתם) יכול להחליט שהוא מעביר קורס בתחום העיסוק והמומחיות שלו. ההבחנה המוכרת היא בין המל”ג – מוסדות להשכלה גבוהה. אלו מוסדות שבהם לומדים לימודים גבוהים ומפוקחים ע”י המועצה להשכלה גבוהה, למכונים ולקורסים שאינם מפוקחים ע”י המועצה להשכלה גבוהה. לדוגמה, מכללות פרטיות. לתשומת ליבכם, חלק ממקומות העבודה דרושים תעודה ממוסד מוכר ע”י המל”ג. אם במקצוע שבו אתם מעוניינים לעסוק תעודה מוכרת היא תנאי בסיסי, בררו עם מוסד הלימודים האם הוא מוסד בפיקוח או מוסד פרטי.“האוניברסיטאות הן מזרקות של ידע והסטודנטים הם שם כדי לשתות” – אנונימי
כדי לקבל החלטה על אפיק ההשכלה הנכון עבורכם כדאי להביא בחשבון שלימודים במכללות ובאוניברסיטאות מתפרשים על פני כמה שנים, שנה-שנתיים עבור לימודי תעודה וארבע שנים ללימודי תואר. הלימודים יסודיים ומתבססים על מחקר ומאגרי ידע שנצברו לאורך השנים. קבלת התעודה מותנית בעמידה בכל החובות האקדמיות כמו ציון עובר במבחנים, הגשת עבודות, העברת פרזנטציות (כמו חבורות בעולם הישיבות) נוכחות בשיעורים וכו’. על ההבדלים בין מכללות ואוניברסיטאות קראו כאן. תחומי הלימוד במל”ג (כזכור – מדובר במוסדות להשכלה גבוהה שבפיקוח המועצה להשכלה גבוהה) רבים ומגוונים. מקובל לחלק אותם לפקולטות: הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, הפקולטה לרפואה ועוד. כל פקולטה מאגדת כמה מחלקות וחוגים. באתר לימודים בישראל תוכלו לקרוא על כל המסלולים לכל התארים, להכיר את מוסדות הלימוד השונים, הדרישות של כל מוסד, לקבל תשובות לשאלות נפוצות, לקרוא מה חושבים הסטודנטים על מוסדות הלימוד שבהם הם לומדים ומידע חיוני נוסף. באתר זה תוכלו גם לראות מה הם תנאי הקבלה לכל מסלול ומסלול.“לא זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו” – מרקוס טוליוס קיקרו
משך זמן הלימודים, תנאי הקבלה ויכולת ההשתכרות העתידית הם שיקולים חשובים בבחירת מסלול הלימודים אך הם אינם היחידים. חשוב לזכור כי בסופו של דבר הלימודים אמורים לשמש אתכם בעתיד, לנתב אתכם לתחום עיסוק מסוים, למלא אתכם סיפוק ותחושת משמעות ולכן חשוב להביא בחשבון גם את הכישרון הטבעי שלכם והתחומים שאליהם אתם נמשכים. או בקיצור, שאלו את עצמכם: במה בא לי לעבוד בעתיד? תוכלו להיעזר בשני אתרים מצוינים: עבודאטה – האתר של משרד העבודה. באתר תענו על כמה שאלות והאלגוריתם יציע לכם תחומי עיסוק שמתאימים לתשובות שעניתם; באתר “שנהר” תוכלו לציין את תחום העיסוק שמעניין אתכם ולבדוק מה הדרישות האקדמיות לכניסה לתחום ואיפה אפשר ללמוד כדי לקבל את התעודה המבוקשת.“ידע הוא כוח” – פרנסיס בייקון
אם אתם מתלבטים בין כמה תחומים וזקוקים למידע נוסף כדי להחליט במה לבחור – הירשמו ל”יום פתוח”. כמעט כל מוסד לימודים עורך “יום פתוח” למתעניינים בלימודים. משתתפי היום הפתוח מקבלים הצצה לתחומי הלימוד שמעניינים אותם, לרבות אפשרויות התעסוקה בסים התואר ותנאי הקבלה העדכניים. על פי רוב המרצים בחוג הם אלו שמרצים ביום הפתוח כך שתוכלו גם להתרשם מהמרצה שאתם עתידים ללמוד אצלו. פעמים רבות אפשר לדבר עם המרצה ישירות לאחר ההרצאה, ולכן אנחנו ממליצים להגיע ליום הפתוח עם רשימת שאלות שמעניינות אתכם. השתתפות ביום הפתוח ושיחה אישית עם המרצה עשויות להכריע את הכף בבחירת מסלול הלימודים, כי אין כמו להתרשם ממראה עיניים. זה כדאי!“יוסיף דעת יוסיף מכאוב, ואף על פי כן יוסיף דעת” – רבי מנחם מנדל מקוצק
על החלק הראשון של המימרה הזאת אפשר להתווכח, לעומת זאת, על הסייפא אנחנו חותמים בשתי ידיים. אוהבי הוספת הדעת ודאי ישמחו לדעת שאפשר לשלב לימודים של שני מקצועות או יותר. לדוגמה, מסלול דו-חוגי שכולל לימודי מתמטיקה ופסיכולוגיה. אם מסלול דו-חוגי מעניין אתכם, קראו על כך בהרחבה כאן. בבואכם להחליט אם להירשם למסלול דו-חוגי הביאו בחשבון שמסלול כזה ידרוש מכם השקעה רבה יותר וייתכן שתתקשו לעבוד תוך כדי הלימודים. זאת הזדמנות להזכיר את קיומן של “המלגות” – מענקים כספיים לסטודנטים ולתלמידים. הרחבנו על כך כאן.“קח איתך צידה לדרך, את ניסיוני” – י.לפידות
שאלנו סטודנטים יוצאים אילו טיפים יש להם עבור יוצאים שמתלבטים איזה מסלול לימודים כדאי לבחור. הנה ששת הטיפים המוצלחים ביותר:- אל תמהרו להחליט. בדקו היטב עד שתהיו שלמים עם ההחלטה.
- אל תבחרו בהכרח מסלול לימודים פופולרי, כזה ש”כולם בוחרים”, אלא בדקו מה הכי מתאים לכם.
- אל תהססו לפנות לרכזי ההכוון של “יוצאים לשינוי”.
- אם יש לכם שאלות – חפשו בגוגל ובקרו באתרים מהימנים. רוב הסיכויים שתמצאו תשובות טובות.
- בקרו במוסדות הלימוד שבהם אתם רוצים ללמוד. התרשמות קודמת להרשמה.
- התייעצו עם סטודנטים ועם אנשים שכבר סיימו את מסלול הלימודים.
חסר לכם מידע? רוצים הכוונה פרטנית? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה! מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו כאן
למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית באקדמיה הקליקו כאן
הכנה לשירות
הכנה טובה = גיוס קל ונעים
הימים הראשונים בצבא עלולים להיות מבלבלים ומלווים בתחושה של זרות וניכור. התחושות הללו מתעוררות גם אצל נערות ונערים חילוניים, משום שהצבא הוא עולם לא מוכר, חוקיו שונים, הלבוש אחר ואפילו השפה. למשל, אתם צפויים לשמוע מילים שמעולם לא שמעתם עליהן, קיצורים וראשי תיבות לא מוכרים ועוד. כדי להבטיח לעצמכם “נחיתה רכה” בצבא, חשוב להגיע כמה שיותר מוכנים ליום הגיוס.
הכנה נפשית והכנה גופנית
כאמור, תקופת השירות בצבא לא דומה לשום דבר שמוכר לכם מהחיים האזרחיים. באופן ספציפי, תחושו עומס פיזי ומנטלי. במסלולים הקרביים החיילים רוכשים מיומנויות אלו ואחרות תוך כדי תהליך ההכשרה, אך התייצבות לשירות ללא כל הכנה פיזית ומנטלית עלולה לעכב את ההתאקלמות ביחידה ולהשפיע על יכולתכם לסיים את המסלול או אפילו להתקבל אליו מלכתחילה. יותר מכך, אם לא תגיעו מוכנים מבחינת כושר גופני אתם עלולים לסבול מפציעות ומשברי מאמץ.גוועלד! מה עושים? מתכוננים!
מסגרות רבות, ציבוריות ופרטיות, יכינו אתכם לקראת הטירונות ולקראת האימונים במסלולים המתקדמים. במסגרות אלו משלבים אימונים פיזיים שקשורים לצבא, כגון נשיאת אלונקות ומעברי מכשולים, עם אימונים שנועדו לטפח כושר מנטלי ויכולת התמדה. כמו כן תקבלו ידע וכלים מתחום התזונה והבריאות בצבא. המדריכים שלכם יהיו בעלי רקע צבאי-קרבי ותוכלו להתייעץ איתם בכל הקשור לענייני הצבא. חשוב לציין: אין הכרח להתכונן לגיוס באמצעות המסגרות, אפשר להסתפק באימון עצמי. אם בחרתם לוותר על הכנה דרך מסגרת אנו ממליצים להתייעץ עם איש מקצוע, לדוגמה מאמן כושר, כדי לבנות לעצמכם תוכנית אימונים יעילה ואינטנסיבית, אך כזו שלא תפגע בבריאותכם. החל משנת 2024 מפעיל צה"ל בשיתוף האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון והמשרד לשוויון חברתי תוכנית הכנה לגיוס ליוצאות ויוצאי החברה החרדית, התוכנית מכווינה לגיוס משמעותי, מלווה במהלך השירות ובעיקר מותאמת במיוחד עבור היוצאות והיוצאים. לחצו כאן למעבר למדריך להכנה גופנית עצמאית לקראת גיבוש בצה”ל, הכולל תוכנית אימונים בת 12 שבועות.מסגרות ההכנה לשירות קרבי:
חוגי גדנ”ע לשיפור הכושר הגופני לקראת הגיוס. השתתפות בחוגים כרוכה בתשלום סמלי לכיסוי הוצאות הביטוח. ליצירת קשר: אזור צפון – 04-9957290 אזור מרכז – 03-5126644 אזור דרום – 08-8618789 המרכז החינוכי יובל עילם יובל עילם, בעל תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני במינהל חינוך, מאמן כושר גופני מוסמך הקים מרכז הכנה לצה”ל. עילם שירת כלוחם ביחידת 669. המרכז פועל משנת 1986. בכל קבוצה משתתפים 25 חניכים בכיתות י’ עד י”ב בהנחיה של 3 מדריכים. ההכנה כוללת: אימונים פיזיים; הרצאות בנושאים שונים, למשל, הצבת מטרות, רכישת כלים להצלחה בחיים, תזונה, התמודדות עם אכזבות וכישלונות; מפגשים עם לוחמים מכל היחידות; הכנה ספציפית לכל גיבוש ומיון. עלות: 360-250 ש”ח לחודש. מיקום: הרצליה. לפרטים ולהרשמה: yuvaleilam.com עמותת אחריי! נוער מוביל שינוי יו”ר העמותה הוא אלוף במיל’ יורם יאיר; מפקח כושר גופני: ד”ר זוהר שדה. העמותה הוקמה ב-1997. בכל קבוצה משתתפים 50-15 בני נוער בגילים 18-16. ההכנה כוללת: שני מפגשים שבועיים, שעתיים וחצי כל מפגש, במשך שנתיים. בתוכנית: אימונים פיזיים, הדרכות ודיונים, התנדבות בקהילה וסדרות שטח תוך פיתוח האישיות ואימון בסימון מטרות, חתירה אליהן והתמודדות עם המשברים שבדרך. ההכנה מיועדת לבנים ולבנות המעוניינים בשירות קרבי ולא קרבי. קבוצות ההכנה פועלות ב-80 יישובים ברחבי הארץ. לפרטים ולהרשמה: aharai.org.il אקספרט כושר קרבי בראש העמותה עומדים עידן פונדק, לשעבר מפקד מדור לוחמה בטרור ביחידת דובדבן, ורועי פלד, לשעבר לוחם ומפקד ביחידת דובדבן. המדריך המקצועי הראשי של מחלקת הכושר הקרבי הוא אלון בן עמי, לשעבר קצין אימון גופני בבה”ד 8 של מכון וינגייט. בכל קבוצה משתתפים עד 20 חניכים עם מדריך אחד. ההכנה כוללת: שלושה מפגשים שבועיים, שעה-שעה וחצי כל אחד. אחת לחודש נערכים אימונים מיוחדים הכוללים הרצאות השראה, פאנל לוחמים, הדמיות גיבוש וסדנאות שטח, הבניית כושר גופני קרבי, טיפוח יכולות מנהיגות ופיקוד, בניית יכולות חברתיות ויכולות עבודה בצוות, עמידה מול קהל וערכים של נתינה ושותפות בקהילה. מיקום: מוקדים שונים ברחבי הארץ. בהם: תל אביב, חיפה, באר שבע, אשדוד, רחובות, ירושלים ותל מונד. לפרטים ולהרשמה: kosherkravi.co.il כושר קרבי בראש העמותה עומד דותן רוזנבליט, פיזיולוג של המאמץ (M.Sc) ומנחה קבוצות מטעם סמינר הקיבוצים, בעל תעודת מדריך בכיר של משרד החינוך והספורט. בכל קבוצה משתתפים 160-80 חניכים וחניכות, מדריך אחד עד חמישה מדריכים לקבוצה (תלוי במספר המשתתפים). ההכנה כוללת: שניים עד ארבעה מפגשים בשבוע, שעה וחצי עד שלוש שעות לאימון; פעילויות מיוחדות, לינה בשטח, שיחות אישיות, ניתוח מצולם של האימונים, דגש על פיתוח מיומנויות כמו תפקוד בזמן לחץ, מנהיגות, חברות, יוזמה ויצירתיות. עלות: 250 ש”ח לחודש (לנרשמים לעשרה חודשים לפחות). מיקום: תל אביב, שוהם, כפר מנחם. לפרטים ולהרשמה: kosher-kravi.com
12 שנות לימוד
קבלת אישור לימודים ותעודת 12 שנות לימוד
בוגרות ובוגרי מוסדות החינוך החרדי שהיו רשומים במשרד החינוך- זכאים לקבל אישור לימודים מהמוסד שבו למדו.
בנוסף על כך, הם זכאים לקבל "תעודת 12 שנות לימוד" ממשרד החינוך.
בכדי לקבל את אישור הלימודים או תעודת 12 שנות לימוד, יש להירשם באתר משרד החינוך.
לאחר הרישום לאתר, יש להיכנס לפורטל תלמידים ובוגרים.
בפורטל יש ללחוץ על לשונית בוגרים, לאחר מכן על לשונית אישורי השכלה תיכונית מהארץ, ובתחתית העמוד יופיע כפתור- פתיחת פנייה חדשה. לצורך הגשת הבקשה תצטרכו צילום תעודת זהות.
לאחר שבוע/ שבועיים מיום מילוי הפניה והגשת הטפסים הנדרשים, האישור יגיע לאזור האישי.
ניתן ליצור קשר טלפוני עם היחידה לאישורי השכלה תיכונית במשרד החינוך במספר הבא – 073-3934170
במידה והיחידה לאישורי השכלה לא מכירה במוסד הלימוד שלכם, מוזמנים לפנות אלינו כאן וננסה לסייע.
מי שלמד במוסדות שאינם מוכרים על ידי המדינה, כגון המוסדות של העדה החרדית, אינו זכאי לתעודה, אך ישנם מקומות רבים המכירים בשנות הלימוד במוסדות אלו כמענה לתנאי הקבלה שדורשים. במקרה זה אנו ממליצים לפנות כאן ליועצות ההכוון של יוצאים לשינוי.
מי שעזב את מוסד הלימודים לפני סיום לימודיו, זכאי לאישור על 10/11 שנות לימוד, בהתאם למשך זמן לימודיו.
תעודה זו מאפשרת קבלה ללימודי קורסים מסוימים ומשמשת בעיקר כתנאי הכרחי בקבלה למכינות הכנה ללימודים אקדמיים. היא גם יכולה לשמש תנאי קבלה עבור מקומות עבודות מסוימים.
חשוב לציין: התעודה אינה מעידה על תוכן הלימודים. על כן, אם ברצונך ללמוד באקדמיה, עליך להשלים את הידע החסר במקצועות שונים כמו מתמטיקה ואנגלית במכינות ייעודיות – על כך בפרק מכינות קדם אקדמיות.
להסבר על התהליך להשגת אישור לימודים ותעודת 12 שנות לימוד, יש להיכנס לאתר משרד החינוך:
מידעון בנושא הערכת השכלה תיכונית מהארץ ומחו”ל
האוניברסיטה העברית ועמותת אלומה איחדו כוחות ויצרו את תוכנית יסודות בה מתמקדים בהשלמת פערים במסלולי מכינה וקדם מכינה. התוכנית מתקיימת תוך מתן מעטפת הכוללת פטור משכר לימוד, מגורים במעונות, שיעורי עזר, ציוד נלווה וכן הלאה.
לפרטים והרשמה לחצו כאן
חסר לכם מידע? רוצים הכוונה פרטנית? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה! מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו כאן
מצאתם טעות בכתבה? יש לכם הערות לגביה? מוזמנים לכתוב לנו למייל: info@leshinuy.org
זכויות יוצאות ויוצאים בתעסוקה
יצאתם לשינוי? מעכשיו יש לכם זכויות גם בשילוב תעסוקתי!
מדי שנה עולה מספרם של עוזבות ועוזבי המגזר החרדי המבקשים להצטרף למשק העבודה בישראל, אך במשך שנים תכניות התעסוקה הממשלתיות היו מיועדות לחרדים וחרדיות בהווה בלבד. הודות לפעילות מאומצת של זרוע מדיניות ופיתוח ב-‘יוצאים לשינוי’ תתאפשר השתתפותם של בוגרי החינוך החרדי גם אם אינם מנהלים היום אורח חיים חרדי. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הגדיר לראשונה את אוכלוסיית עוזבי המגזר כקהל יעד נפרד ומובחן, לצד האוכלוסייה החרדית וכן הוסרו סעיפים מפלים ממענקים ממשלתיים המיועדים לשילוב תעסוקתי. הדבר מקנה לנו, היוצאים והיוצאות, אפשרויות נוספות לשילוב בשוק העבודה בישראל:
- תכנית השוברים - האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל מסלול להכשרה מקצועית באמצעות שוברים המזכים במימון של עד 90% משכר הלימוד. במסגרת התכנית, ניתן לבחור קורס להכשרה מקצועית המתאים לכישורי המועמד ולהיקלט בעבודה מקצועית. בנוסף, בוגרי הקורסים אשר משתלבים בעבודה בתחום הנלמד יהיו זכאים למענק השמה. לרשימת הקורסים ואופן המימוש באתר התכנית.
- מכינה להכשרה מקצועית ברמת 10 שנות לימוד - מטרת המכינה היא להכין את התלמידים בוגרי החינוך החרדי להשתלבות בעולם החברה, עבודה והכשרה. במסגרת המכינה נלמדים אנגלית, מתמטיקה, מחשבים, כישורי עבודה ומיומנות תעסוקתית, וכן לשון עברית. פרטים נוספים באתר המשרד.
- מענקים למעסיקים בתוכנית הכשרה בעבודה - תכנית מענקים למעסיקים שיקלטו בוגרי החינוך החרדי כעובדים חדשים מן המניין תוך התחייבות להעסקתם לחצי שנה לפחות, ולהכשירם בעבודה בעזרת חונך או חונכת ממקום העבודה (OJT – On the Job Training). העברת המענקים תיעשה על ידי חברת תפעול שתפקידה לקלוט את בקשות המעסיקים ולהעביר תשלומים (“גוף מפעיל”) באמצעות “מוקד הכשרה בעבודה”. פרטים נוספים עבור מעסיקים ואוכלוסיית יעד באתר זרוע העבודה.
- מבחני תמיכה בלימודי הנדסאים - בהגדרת קהל היעד הוסרה הרישא ומשנת תשפ”א, גם יוצאים זכאים להגיש מועמדות לתמיכות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ושל המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה”ט). פרטים נוספים בטופס הבקשה.
- מענקים למעסיקים להעסקת עובדים בתחומים נדרשים (הייטק ותעשייה) – שוברים למעסיקים לסבסוד העסקה ראשונית של עובדים חסרי ניסיון לשם שילוב מיטבי בעולם העבודה, של עובדים שיועסק בתחומים נדרשים (הייטק ותעשייה). אוכלוסיית יוצאי החברה החרדית הינה אחת מאוכלוסיות היעד שזכאיות לתוכנית. פרטים נוספים בנוהל שוברים למעסיקים כאן.
- תוכנית ההכוון “שבילים” – תוכנית ההכוון של יוצאים לשינוי. התוכנית מעניקה הכוון לימודי – תהליך ייעוץ והכוונה לקראת בחירת אופק לימודי ותעסוקתי. בנוסף ניתן לקבל בתוכנית מענים נוספים בתחום התעסוקה: עזרה בכתיבת קו”ח, הכנה לראיונות עבודה, ליווי בתהליך קבלה לעבודה וסבסוד הכשרות מקצועיות במגוון תחומים. תוכנית ההכוון נותנת מענה בירושלים, בתל אביב, בצפון ובדרום. לפרטים נוספים - תוכנית ההכוון “שבילים”.
- מקדמי תעסוקה במרכזי הזדמנות בירושלים ובתל אביב – החל משנת 2022, משרד הכלכלה מקצה תקנים למקדמי תעסוקה ליוצאים במרכזי הזדמנות בירושלים ובתל אביב. ניתן לקבל במרכזים ליווי אישי אימוני להכוונה תעסוקתית ליוצאי החברה החרדית: התמודדות עם חסמים ייחודיים ליוצאי החברה החרדית הרוצים להשתלב בשוק התעסוקה – פערי השכלה, הבדלי מנטליות, הכרת עולם העבודה. קבלת כלים פרקטיים לחיפוש עבודה – קו”ח, שיטות חיפוש עבודה, הצגה עצמית בראיון עבודה, מציאת כיוון תעסוקתי רלוונטי ועוד. בנוסף מוצעים במרכזי הזדמנות גם קורסי מחשבים, ליווי כלכלי, תוכנית להתמודדות עם לקויות למידה ובעיות קשב וריכוז ועוד. מיועד ליוצאות וליוצאים מהחברה החרדית המכוונים לשוק התעסוקה ולהכשרות מקצועיות. פרטים נוספים באתר מרכז הזדמנות ירושלים. ובאתר מרכז הזדמנות תל אביב.
- המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק – המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק הוא שותפות בין זרוע העבודה, הג’וינט והקואליציה לתעסוקת חרדים. המיזם מציע מגוון הכשרות וסדנאות לשילוב חרדים ובוגרי חינוך חרדי בתעסוקה בתחום ההייטק. פרטים נוספים באתר המיזם.
זכויות יוצאות ויוצאי החברה החרדית
צבא ושירות לאומי
לימודים והשכלה
תעסוקה
התנהלות עצמאית
ספורט ובריאות
זוגיות ומשפחה - בקרוב!
פנאי ותרבות - בקרוב!
אודות המדריך
המדריך נכתב ונאסף על ידי מתנדבים בעלי רקע בתחום עליו כתבו ומתוך רצון לסייע ליוצאות ויוצאים הנמצאים בתחילת דרכם, לעשות דרך קלה ופשוטה יותר. אין לראות בנאמר במדריך הנחיה כי אם המלצה.
עורכת המדריך
שני קפלן
