התחברות

נא הכנס את מספר הטלפון שלך למטה נא הכנס את הקוד שנשלח לטלפון שלך שלח קוד מחדש
עדיין אין לך משתמש? הרשם ליוצאים לשינוי עכשיו!

המדריך ליוצא ויוצאת מהחברה החרדית

לימודים באקדמיה

מוסדות לימוד מותאמים ליוצאי החברה החרדית

מוסדות לימוד מותאמים ליוצאי החברה החרדית

יוצאי החברה החרדית מגיעים עם מטען לימודי רב, אך הלימודים בישיבה ובסמינר אינם תואמים לדרישות הלימודים באקדמיה. לאורך השנים מי שהשתייך למגזר החרדי קיבל זכויות שונות בעולם האקדמיה, לצורך גישור על פערי ההשכלה, אך מי שיצא מהמגזר החרדי ולא הגדיר את עצמו עוד כחרדי לא זכה לאותם תנאים. עמותת “יוצאים לשינוי” נאבקה לשנות את האפליה הזאת, ובזכות הפעילות המאומצת שלנו המציאות השתנתה. כיום יוצאי החברה החרדית שלומדים באקדמיה נהנים מהזכויות הבאות:
  • ייעוץ לבחירת מקצוע לימוד
  • ליווי במהלך המכינה והתואר
  • עידוד הלומדים ומניעת נשירה
  • תמיכה כלכלית
  • ליווי וסיוע בהשמה בשוק העבודה
השירותים הניתנים כוללים שיעורי תגבור קבוצתיים ופרטניים, חונכות אישית, סיוע פסיכולוגי, אירועים חברתיים לסטודנטים יוצאי החינוך החרדי, אבחונים ללקויות למידה, סדנאות להשתלבות באקדמיה וסדנאות להשתלבות בשוק העבודה. למידע נוסף על הזכויות קראו כאן. לא כל מוסדות הלימוד יעניקו לכם את מלוא הזכויות הללו, בררו עם מזכירות מוסד הלימוד אילו זכויות מגיעות לכם כיוצאי החברה החרדית.  

מוסדות לימוד שמעניקים את כל הזכויות, ויש לכם שם כתובת אנושית הם:

 

במוסדות לימוד אלו יש מכינות קדם-אקדמיות שמותאמות ליוצאי המגזר החרדי:

  • האוניברסיטה העברית. לבירורים: 02-5881019
  • מכללת הדסה. לבירורים: 02-5310740 | *2292
  • אוניברסיטת בר-אילן. לבירורים: 03-5317000
  • הטכניון. לבירורים: 04-8295555
  • מכללת ספיר. לבירורים: 077-9802802
  • מכללת עמק יזרעאל. לבירורים: 1-800-30-3000
  • מכללת תל חי. לבירורים: 04-8181855
  • אוניברסיטת אריאל שבשומרון. לבירורים 03-9066112
  • אוניברסיטת בן גוריון בנגב. לבירורים: 08-6461111
  • המכללה האקדמית גליל המערבי. לבירורים: 04-9015100
  • המכללה האקדמית כנרת. לבירורים: 1800-20-90-20
  • המרכז האקדמי לב. לבירורים: 02-6751280
  • המכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון. לבירורים: 1-800-207-777
  • המכללה האקדמית צפת. לבירורים: 1800-344-544
  בפנייתכם למוסד הלימודים לצורך מימוש זכויותיכם כיוצאי החברה החרדית תצטרכו להצטייד באישורים מתאימים, לדוגמה, אישור על לימודים בישיבה קטנה/גדולה, אישור על לימודים בסמינר וכדומה. אם נתקלתם בקושי במימוש הזכויות, פנו אלינו ונשמח לסייע. למידע על כל ההטבות לסטודנטים ראו באתר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית.   מצאתם טעות בכתבה? יש לכם הערות לגביה? מוזמנים לכתוב לנו למייל:  info@leshinuy.org

השכלה - מורה נבוכים

השכלה - מורה נבוכים

“ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה” – מסכת אבות. קשה להפריז בחשיבותה של ההשכלה. לימודים גבוהים עשויים להועיל בכל תחום בחיים, הם תורמים לכושר ההשתכרות שלכם, לפיתוח האישי, להרחבת האופקים, להגדלת מעגל החברים וכמובן – יעניקו לכם שלל כלים והזדמנויות ליצירת העתיד המיטבי עבורכם. אפשר לרכוש השכלה באוניברסיטה, במכללה, בקורסים פרטיים – פרונטליים או מקוונים, ואפילו להיצמד לאיש מקצוע וללמוד ממנו. כמובן, אין להניח שערוץ השכלה מסוים טוב יותר מאחר, כל בחירה היא טובה ובתנאי שהיא מתאימה לכם: לרצונות שלכם, ליכולות שלכם, לחלומות שלכם על העתיד ולשיקולים אינדיבידואלים נוספים. בשורות הבאות סקרנו כמה עניינים בסיסיים שכדאי שתדעו בבואכם לקבל החלטה מושכלת על סוג ההשכלה המתאים לכם. אם תרצו להתלבט איתנו – נשמח לעזור. פנו אל יועצות ההכוון שלנו בלינק הזה.  

“ללמוד פירושו להתמצא” – מלקולם דה שאזאל

ראשית, הבה נמפה את מגוון ערוצי ההשכלה בארץ. מקובל להבחין בין השכלה אקדמית – לימודים באוניברסיטה או במכללה מוכרת, ללימודים מקצועיים שאפשר לרכוש באמצעות מכונים או אנשים פרטיים. הידעתם: כל אדם (אפילו אתם) יכול להחליט שהוא מעביר קורס בתחום העיסוק והמומחיות שלו. ההבחנה המוכרת היא בין המל”ג – מוסדות להשכלה גבוהה. אלו מוסדות שבהם לומדים לימודים גבוהים ומפוקחים ע”י המועצה להשכלה גבוהה, למכונים ולקורסים שאינם מפוקחים ע”י המועצה להשכלה גבוהה. לדוגמה, מכללות פרטיות. לתשומת ליבכם, חלק ממקומות העבודה דרושים תעודה ממוסד מוכר ע”י המל”ג. אם במקצוע שבו אתם מעוניינים לעסוק תעודה מוכרת היא תנאי בסיסי, בררו עם מוסד הלימודים האם הוא מוסד בפיקוח או מוסד פרטי.  

“האוניברסיטאות הן מזרקות של ידע והסטודנטים הם שם כדי לשתות” – אנונימי

כדי לקבל החלטה על אפיק ההשכלה הנכון עבורכם כדאי להביא בחשבון שלימודים במכללות ובאוניברסיטאות מתפרשים על פני כמה שנים, שנה-שנתיים עבור לימודי תעודה וארבע שנים ללימודי תואר. הלימודים יסודיים ומתבססים על מחקר ומאגרי ידע שנצברו לאורך השנים. קבלת התעודה מותנית בעמידה בכל החובות האקדמיות כמו ציון עובר במבחנים, הגשת עבודות, העברת פרזנטציות (כמו חבורות בעולם הישיבות) נוכחות בשיעורים וכו’. על ההבדלים בין מכללות ואוניברסיטאות קראו כאן. תחומי הלימוד במל”ג (כזכור – מדובר במוסדות להשכלה גבוהה שבפיקוח המועצה להשכלה גבוהה) רבים ומגוונים. מקובל לחלק אותם לפקולטות: הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, הפקולטה לרפואה ועוד. כל פקולטה מאגדת כמה מחלקות וחוגים. באתר לימודים בישראל תוכלו לקרוא על כל המסלולים לכל התארים, להכיר את מוסדות הלימוד השונים, הדרישות של כל מוסד, לקבל תשובות לשאלות נפוצות, לקרוא מה חושבים הסטודנטים על מוסדות הלימוד שבהם הם לומדים ומידע חיוני נוסף. באתר זה תוכלו גם לראות מה הם תנאי הקבלה לכל מסלול ומסלול.  

“לא זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו” – מרקוס טוליוס קיקרו

משך זמן הלימודים, תנאי הקבלה ויכולת ההשתכרות העתידית הם שיקולים חשובים בבחירת מסלול הלימודים אך הם אינם היחידים. חשוב לזכור כי בסופו של דבר הלימודים אמורים לשמש אתכם בעתיד, לנתב אתכם לתחום עיסוק מסוים, למלא אתכם סיפוק ותחושת משמעות ולכן חשוב להביא בחשבון גם את הכישרון הטבעי שלכם והתחומים שאליהם אתם נמשכים. או בקיצור, שאלו את עצמכם: במה בא לי לעבוד בעתיד? תוכלו להיעזר בשני אתרים מצוינים: עבודאטה – האתר של משרד העבודה. באתר תענו על כמה שאלות והאלגוריתם יציע לכם תחומי עיסוק שמתאימים לתשובות שעניתם; באתר “שנהר” תוכלו לציין את תחום העיסוק שמעניין אתכם ולבדוק מה הדרישות האקדמיות לכניסה לתחום ואיפה אפשר ללמוד כדי לקבל את התעודה המבוקשת.  

“ידע הוא כוח” – פרנסיס בייקון

אם אתם מתלבטים בין כמה תחומים וזקוקים למידע נוסף כדי להחליט במה לבחור – הירשמו ל”יום פתוח”. כמעט כל מוסד לימודים עורך “יום פתוח” למתעניינים בלימודים. משתתפי היום הפתוח מקבלים הצצה לתחומי הלימוד שמעניינים אותם, לרבות אפשרויות התעסוקה בסים התואר ותנאי הקבלה העדכניים. על פי רוב המרצים בחוג הם אלו שמרצים ביום הפתוח כך שתוכלו גם להתרשם מהמרצה שאתם עתידים ללמוד אצלו. פעמים רבות אפשר לדבר עם המרצה ישירות לאחר ההרצאה, ולכן אנחנו ממליצים להגיע ליום הפתוח עם רשימת שאלות שמעניינות אתכם. השתתפות ביום הפתוח ושיחה אישית עם המרצה עשויות להכריע את הכף בבחירת מסלול הלימודים, כי אין כמו להתרשם ממראה עיניים. זה כדאי!  

“יוסיף דעת יוסיף מכאוב, ואף על פי כן יוסיף דעת” – רבי מנחם מנדל מקוצק

על החלק הראשון של המימרה הזאת אפשר להתווכח, לעומת זאת, על הסייפא אנחנו חותמים בשתי ידיים. אוהבי הוספת הדעת ודאי ישמחו לדעת שאפשר לשלב לימודים של שני מקצועות או יותר. לדוגמה, מסלול דו-חוגי שכולל לימודי מתמטיקה ופסיכולוגיה. אם מסלול דו-חוגי מעניין אתכם, קראו על כך בהרחבה כאן. בבואכם להחליט אם להירשם למסלול דו-חוגי הביאו בחשבון שמסלול כזה ידרוש מכם השקעה רבה יותר וייתכן שתתקשו לעבוד תוך כדי הלימודים. זאת הזדמנות להזכיר את קיומן של “המלגות” – מענקים כספיים לסטודנטים ולתלמידים. הרחבנו על כך כאן.  

“קח איתך צידה לדרך, את ניסיוני” – י.לפידות

שאלנו סטודנטים יוצאים אילו טיפים יש להם עבור יוצאים שמתלבטים איזה מסלול לימודים כדאי לבחור. הנה ששת הטיפים המוצלחים ביותר:
  • אל תמהרו להחליט. בדקו היטב עד שתהיו שלמים עם ההחלטה.
  • אל תבחרו בהכרח מסלול לימודים פופולרי, כזה ש”כולם בוחרים”, אלא בדקו מה הכי מתאים לכם.
  • אל תהססו לפנות לרכזי ההכוון של “יוצאים לשינוי”.
  • אם יש לכם שאלות – חפשו בגוגל ובקרו באתרים מהימנים. רוב הסיכויים שתמצאו תשובות טובות.
  • בקרו במוסדות הלימוד שבהם אתם רוצים ללמוד. התרשמות קודמת להרשמה.
  • התייעצו עם סטודנטים ועם אנשים שכבר סיימו את מסלול הלימודים.

חסר לכם מידע? רוצים הכוונה פרטנית? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה! מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו כאן

למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית באקדמיה הקליקו כאן

 

אוניברסיטה או מכללה?

אוניברסיטה או מכללה?

השאלה היכן ללמוד מעסיקה יוצאים רבים ששוקלים לימודים גבוהים. לבחירת המוסד האקדמי שבו תלמדו תהיה השפעה גדולה על העתיד הסטודנטיאלי שלכם וגם על העתיד המקצועי שלכם. אם כבר החלטתם באיזה תחום מעניין אתכם לרכוש השכלה ואתם מתלבטים אם ללמוד באוניברסיטה או במכללה, קחו כמה דקות כדי להבין מה ההבדלים בין שני סוגי המוסדות האלה, מה אופי הלימודים בכל אחד מהם וכיצד תוכלו להחליט באיזה מוסד לימודים הכי מתאים לכם ללמוד.  

אוניברסיטה – נעים להכיר

אוניברסיטה היא מוסד ותיק, בדרך כללי, להשכלה גבוהה. הלימודים באוניברסיטה נשענים על מחקר ומידע שנצבר במשך שנים רבות. באוניברסיטה לומדים סטודנטים לתואר ראשון (B.A), לתואר שני (M.A), ודוקטורנטים הלומדים לתואר שלישי (Ph.D.). נכון לכתיבת שורות אלו יש בארץ עשר אוניברסיטאות: הטכניון – מכון טכנולוגי לישראלי. הוקם בשנת 1924 האוניברסיטה העברית בירושלים. הוקמה בשנת 1925 מכון ויצמן למדע. הוקם בשנת 1949 אוניברסיטת בר-אילן. הוקמה בשנת 1955 אוניברסיטת תל אביב. הוקמה בשנת 1956 אוניברסיטת חיפה. הוקמה בשנת 1963 אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוקמה בשנת 1969 האוניברסיטה הפתוחה. הוקמה בשנת 1976. האוניברסיטה הפתוחה שונה משאר האוניברסיטאות בארץ והלימודים בה עשויים להתאים ליוצאים שלא יכולים או לא רוצים ללמוד באוניברסיטאות או במכללות. הקדשנו לאוניברסיטה הפתוחה כתבה נפרדת. קראו כאן. אוניברסיטת אריאל בשומרון. הוקמה בשנת 1982 אוניברסיטת רייכמן “המרכז הבינתחומי הרצליה”. הוקמה בשנת 1994  

תנאי קבלה:

כדי להתקבל ללימודים באוניברסיטה יש צורך בתעודת בגרות מלאה ולעבור מבחן פסיכומטרי (במקרים מסוימים לא נדרש פסיכומטרי). הציונים שלכם בתעודת הבגרות ובמבחן הפסיכומטרי משתכללים לציון אחד (סכם) שעליו פיו ייקבע לאיזה חוג תוכלו להתקבל. החישוב משתנה מאוניברסיטה לאוניברסיטה ואפילו מחוג לחוג. אם הציון שלכם לא מספיק כדי להתקבל לחוג המבוקש, או אם אין ברשותכם תעודת בגרות מלאה – תצטרכו ללמוד במכינה קדם-אקדמית. על המכינות הקדם-אקדמיות הרחבנו בכתבה נפרדת. ראו כאן.  

פיקוח ושכר לימוד:

האוניברסיטאות הן גוף שמבוקר על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומסובסד על ידי המדינה. נכון לשנת תשפ”א, שכר הלימוד (שכ”ל) לתוכנית לתואר ראשון הוא 10,198 ש”ח, ו-13,780 ש”ח לתואר שני. שכר הלימוד זהה בכלל האוניברסיטאות. כחלק מתוכניות לימוד רבות תצטרכו לקחת קורסים משלימים. בנוסף, סטודנטים לתואר ראשון צריכים לעבור מבחן לקביעת רמת האנגלית שלהם, ובמידת הצורך, ללמוד קורסים לאנגלית אקדמית. עלות הקורסים הללו לא מחושבת בשכ”ל כיוון שהיא שונה מסטודנט לסטודנט ומתוכנית לתוכנית. סטודנטים רבים מממנים את עלות הלימודים באוניברסיטה באמצעות מלגות. קראו כאן על אפשרויות המימון המגוונות.  

מכללות – נעים להכיר

מכללה היא מוסד להשכלה גבוהה, או להכשרה מקצועית. חלק מהמכללות מוסמכות להעניק תואר ראשון ותואר שני, אבל לא תואר שלישי (תואר דוקטור). העיסוק במחקר במכללות הוא מועט יחסית לאוניברסיטה והלימודים שם מכווני תעסוקה. קשה לכמת את מספר המכללות בארץ, כיוון שגופים שונים מוסיפים לשמם את התואר “מכללה” מטעמי יוקרה ולצרכי שיווק. על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג), תשי”ח-1958, רק מוסד להשכלה גבוהה שקיבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה רשאי להשתמש בכינוי “מכללה אקדמית”. באתר המל”ג יש רשימות מפורטות של כל המוסדות להשכלה גבוהה. אם חשבתם ללמוד במכללה מסוימת, כדאי קודם כול לבדוק מה הסטטוס שלה מבחינת המל”ג. בשורות הבאות תוכלו לקבל מושג על ההבדלים בין סוגי המכללות.  

מכללות אקדמיות מתוקצבות

מכללות אלו נקראות גם “מכללות ציבוריות”. המכללות הציבוריות הוקמו בשנות ה-90 של המאה הקודמת בשל הביקוש ההולך וגובר לרכישת השכלה גבוהה ובשל היעדר מוסדות לימודים מתאימים בפריפריה. כיום תוכלו למצוא מכללות ציבוריות ברחבי הארץ, בתל אביב, בירושלים, בגליל, באשקלון, בבאר שבע, בצפת ובמקומות נוספים. הלימודים במכללות אקדמיות מתוקצבות מפוקחים ע”י המועצה להשכלה גבוהה ומסובסדים ע”י המדינה. על כן גובה השכ”ל במכללות אלו ובאוניברסיטאות זהה.  

מכללות פרטיות

מכללות אלו אינן מתוקצבות ע”י המדינה ועל כן עלות הלימודים בהן גבוהה יותר מאשר באוניברסיטה או במכללה ציבורית. כדי להצדיק את קיומן ואת כדאיותן, המכללות הפרטיות מציעות מסלולי לימוד במקצועות נחשקים כמו ניהול, מדעי המחשב, משפטים ועוד.  

מכללות אקדמיות לחינוך

מכללות ייעודיות ללימודי הוראה. הלימודים במכללות לחינוך מסובסדים ע”י המדינה. המכללות לחינוך מעניקות תואר ראשון ושני בתחומי ההוראה בלבד. גם מכללות אלו פזורות ברחבי הארץ, מדרום ועד צפון. רשימת המכללות האקדמיות לחינוך ממתינה לכם כאן.  

אז איפה עדיף ללמוד – במכללה או באוניברסיטה?

לימודים באוניברסיטה נחשבים יוקרתיים יותר מלימודים במכללה. אם אתם מתכננים להמשיך ללימודים לתואר שני או שברצונכם להתקדם ללימודים באוניברסיטה איכותית בחו”ל, תואר ראשון מאוניברסיטה יגדיל את סיכוייכם להתקבל. גם מעסיקים רבים נוטים לייחס חשיבות רבה יותר לתארים מאוניברסיטה לעומת תארים של מכללה. מנגד, אם למדתם במכללה שמתמחה בתחום לימוד מסוים, לדוגמה חינוך או עיצוב, ייתכן שהמעסיקים יראו בכם מועמדים עדיפים. לכן כדאי להבין מה נחשב יותר בתחום שאתם רוצים ללמוד, תואר מאוניברסיטה או תואר ממכללה. לשיקול על עתידכם האקדמי או המקצועי יש חשיבות גדולה, אך בבואכם לבחור היכן ללמוד עליכם להביא בחשבון פרמטרים נוספים, לפי הרשימה הבאה: תנאי קבלה: תנאי הקבלה לחוגים במכללות, בדרך כלל, נגישים וגמישים יותר מאשר תנאי הקבלה לאוניברסיטה. תנאי הקבלה הם הפרמטר הראשון שעליכם לבחון בבואכם להחליט היכן ללמוד. אם אינכם עומדים בתנאי הקבלה לחוג שבחרתם באוניברסיטה, ייתכן שתוכלו להתקבל ללימודים במכללה. אם תרצו בכל זאת ללמוד באוניברסיטה, בררו מה עליכם לעשות כדי לעמוד בתנאים. על פי רוב, תצטרכו לשפר את ציון הסכם שלכם או ללמוד במכינה קדם-אקדמית, לפני שתתחילו ללמוד בחוג המבוקש. עוד על לימודים במכינה קדם-אקדמית קראו כאן. עלויות: כאמור, עלות הלימודים באוניברסיטה ובמכללה ציבורית היא זהה. בדקו מה עלות השכ”ל העדכנית, מה עלויות הקורסים הנלווים, לרבות קורסי האנגלית. אם חשקה נפשכם ללמוד דווקא במכללה פרטית, בררו מראש מה עלות הלימודים עד סוף התואר, לא רק של השנה הראשונה, והאם יהיו תשלומים נוספים במהלך הלימודים. מיקום: למיקום מוסד הלימודים יש חשיבות גדולה. פעמים רבות סטודנטים בוחרים לעבור דירה כדי להיות קרובים יותר למוסד הלימודים. לפני שאתם נרשמים למוסד לימודים זה או אחר בררו שיש באפשרותכם להגיע לשם בקלות, בתחבורה ציבורית או באמצעים אחרים. אם מוסד הלימודים שבחרתם רחוק ממקום המגורים שלכם היום, כדאי להכיר את אופציות המגורים ב”מעונות”, דירות ייעודיות לסטודנטים ליד רוב האוניברסיטאות וליד חלק מהמכללות. בררו על האפשרות להתגורר במעונות. סגנון הלימודים: על פי רוב, הלימודים במכללות יהיו בכיתות קטנות יותר. באוניברסיטה אתם עשויים ללמוד קורסים עם עוד מאות משתתפים, בעיקר בחוגים נחשבים. שאלו את עצמכם איזה סגנון למידה מתאים לכם, בפורום רב משתתפים או בכיתה קטנה. כדאי לדעת כי כללות רבות מתגאות בכך שהן מעניקות יחס אישי לכל סטודנט. אם הפרמטר הזה חשוב לכם וחיוני להצלחתכם בלימודים, בררו באיזה מוסד לימודים תוכלו ליהנות מיחס אישי ומתחשב. האקלים הסטודנטיאלי: לאווירה באוניברסיטה או במכללה יש חשיבות גדולה להצלחה שלכם. כדאי להתייעץ עם סטודנטים שלומדים במוסד שבו אתם רוצים ללמוד ולשאול אותם מה ההווי הסטודנטיאלי בקמפוס. אם התקבלתם לכמה מוסדות לימוד תוכלו לבחור היכן ללמוד לפי ההתרשמות שלכם מהאקלים הסטודנטיאלי במקום. זכויות לבוגרי החינוך החרדי: מוסדות לימוד רבים מכירים בצרכים הספציפיים והייחודים של היוצאים, בחלקם תוכלו אפילו למצוא בעל תפקיד שאמון על מתן מענה אישי ומדויק לסטודנטים בוגרי החינוך החרדי. לקריאה על מוסדות אקדמיים שמותאמים ליוצאים לחצו כאן.  

תכל’ס – איפה ללמוד?

המענה לשאלה הזאת הוא אינדיבידואלי. ההמלצה שלנו היא לעבור על רשימת הפרמטרים ולכתוב לעצמכם נקודות חשובות לבירור. את הבירור תוכלו לעשות מול מחלקת הרישום של מוסד הלימודים. חלק מהמידע מצוי ברשת, באתר של מוסד הלימודים. חשוב לא לוותר על השתתפות ביום הפתוח, כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי ממוסד הלימודים ומהמרצים, וכמובן – לדבר עם סטודנטים שכבר לומדים במקום ולשמוע את החוויות וההמלצות שלהם.  

רגע, לפני החתימה על טופס ההרשמה!

אצל יוצאים רבים בוערת תשוקת הלימוד, לפעמים הרצון ללמוד באוניברסיטה היה הכוח המניע לצאת בשאלה. השאיפה לרכוש השכלה גבוהה מובנת ומוערכת מאוד, אבל – אנא, לפני שאתם נרשמים ודאו שאתם יודעים איך תסתדרו מבחינה כלכלית. יהיה עצוב מאוד להתחיל ללמוד ואז לפרוש מסיבה כלכלית. קראו על מלגות, דברו עם יועצי ההכוון שלנו ותכננו מראש את הצד הפיננסי. כמו כן, בררו מה מדיניות הביטולים של מוסד הלימודים. ייתכן שתתחילו ללמוד ותגלו פערים בין הציפיות שלכם למציאות ותרצו ללכת ללמוד במקום אחר. בחלק ממוסדות הלימוד מדיניות הביטולים מאפשרת תשלום יחסי אם החלטתם להפסיק את הלימודים. בדקו זאת מראש.   למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית באקדמיה הקליקו כאן

מלגות ליוצאי החברה החרדית

מלגות ליוצאי החברה החרדית

לימודים באקדמיה דרושים יכולת התמדה, משמעת עצמית וריכוז, וגם – לא מעט כסף. רוב הסטודנטים הם אנשים צעירים שמממנים את שכר הלימוד באמצעות חסכונות, סיוע מההורים ומלגות. מלגות הן למעשה מענקים כספיים, בסכומים משתנים, שניתנים לסטודנטים העומדים בתנאים מסוימים. המלגות ניתנות ע”י גופים פרטיים, עמותות וקרנות, ולכל מלגה תנאים משלה. אם תשקיעו את הזמן הנדרש לאיתור מלגות ולהגשת הבקשה למלגה, תוכלו לקבל סכומי כסף גדולים שיעזרו לכם לממן את הלימודים ואת הוצאות המחיה בתקופת הלימודים. נשמע טוב, נכון? קדימה – בואו נכיר את עולם המלגות.  

סוגי המלגות

מלגות על סמך נתונים אישיים: התנאים לקבלת מלגות מסוג זה קשורות לנתונים האישיים שלכם. למשל, יוצאי החברה החרדית יכולים להגיש בקשה למלגה מטעם עמותת “הלל”, יש מלגות שניתנות על בסיס מוצא, ומשרד החינוך מחלק מלגות לפי רמות זכאות שונות. מלגות תמורת תרומה לקהילה: בסוג זה של מלגות אתם תצטרפו לפרויקט חברתי, לדוגמה סחל”ב, פר”ח, והתנאי להעברת התשלום הוא שעות התנדבות. אם מחלקים את סכום המלגה לכמות שעות ההתנדבות הנדרשות, מגלים שהסכום המשולם לשעה גבוה יותר מהסכומים המשולמים בעבודות סטודנטיאליות, ולכן אנחנו ממליצים להירשם לפרויקטים האלה. גם תרוויחו יותר כסף, גם תיהנו מתחושת סיפוק ומשמעות הנלוות לעבודה בקהילה וגם תוכלו להוסיף את הניסיון שרכשתם בעבודת ההתנדבות במסמך קורות החיים שלכם. מלגות לחיילים משוחררים ולמסיימי השירות הלאומי: באתר האגף והקרן לחיילים משוחררים יש אזור שבו מרוכזות מלגות הניתנות למי ששירת בצבא או במסגרת השירות הלאומי. ראו כאן. בהמשך הכתבה תמצאו לינקים נוספים.   בכל סוגי המלגות תידרשו למלא שאלון ולצרף מסמכים. בטופס הגשת הבקשה יפורט אילו מסמכים עליכם להגיש. לתשומת לב: בחלק מהשאלונים תצטרכו לכתוב אם אתם מקבלים מלגות נוספות. מומלץ לומר את האמת ולא להסתבך אחר כך, אם ייוודע ששיקרתם. ייתכן שתצטרכו להחזיר את המלגה ולהיקלע למצב בהחלט לא נעים. אנחנו ממליצים להגיש כמה שיותר בקשות למלגות, כדי להגדיל את הסיכוי שתקבלו תשובות חיוביות. אם בשלב הגשת הבקשה כבר קיבלתם מלגה אחרת – ציינו זאת. אם קיבלתם מלגה ממקור אחר לאחר שכבר הגשתם את הבקשה, מומלץ לעדכן את הגורם הרלוונטי, להסביר שאומנם קיבלתם מלגה אך אתם זקוקים למלגות נוספות בשל מצב סוציו-אקונומי, בגלל שאינכם יכולים לשלב עבודה עם לימודים, או כל הסבר אחר המשקף את מצבכם. שימו לב: יש מלגות שחלק מהתנאים לקבל אותן הוא “ללא כפל מלגות”, כלומר שאינכם יכולים לקבל מלגות נוספות במקביל למלגה זו. קראו היטב את התנאים לקבלת המלגה.  

מלגות למכינה קדם-אקדמית או למכינה לבגרות

בשביל ללמוד באוניברסיטה, ובחלק מהמכללות, יש צורך בתעודת בגרות ובהשלמת שנות לימוד. כדאי לדעת: באפשרותכם לקבל מימון מלא או כמעט מלא ללימודים אלו. הגשת הבקשה למלגות תיעשה באמצעות יועצי הלימודים במוסד שבו אתם רוצים ללמוד. במקרים של קושי בהגשת הבקשה, או אם תרצו לדעת עוד על האפשרות לקבל מימון ללימודים קדם-אקדמיים, פנו אלינו כאן.  

מלגות ייעודיות ליוצאי החברה החרדית

כיוצאי החברה החרדית מגיעות לכם מלגות! בפורטל הזכויות “כל זכות” תמצאו מידע רב על כל הזכויות המגיעות לכם, וגם לינקים למלגות ייעודיות. הקליקו כאן למעבר לפורטל ובקרו בלשונית “מלגות” באזור “לימודים אקדמיים”.  

איך מוצאים מלגות?

ברשת! הנה כמה אתרים שתוכלו למצוא בהם לינקים למגוון מלגות: migapo – אתר מלגות בשיתוף אגודת הסטודנטים. האתר מציע שירות לסיוע בהגשת הבקשות – בתשלום. לשיקולכם. אתר מלגות, האתר יורם מבית וואלה! לימודים בישראל, אזור מלגות לסטודנטים באתר משרד החינוך. לימודפוןקובץ מלגות של הישגים – עשרות מלגות בחלוקה לקטגוריות. מומלץ להוריד את הקובץ ולחפש מלגות רלוונטיות. בחלק ממוסדות הלימוד מוצעות מלגות סיוע פנימיות. על פי רוב מלגות אלו אינן מפורסמות באתרי המוסד או בלוחות המודעות, לכן כדאי לברר על כך במזכירות או במדור הרישום. מלגות נוספות תוכלו למצוא כאן: המרכז האזרחיקרן רוטשילד, מלגות מפעל הפיסקרן פסיפס – מלגות למעוטי יכולת, אייסףתוכנית מושל, חיילים משוחררים: מלגת ממדים ללימודיםקרן אימפקטקרן גרוסהישג – קרן מלגות לחיילים בודדים. סטודנטים למקצועות מדעיים יכולים להגיש בקשה למלגת מנהיגי שוליך. הנדסאים – כדאי שתדעו, תוכלו לקבל מימון מלא ללימודים וגם מלגות קיום. לפרטים נוספים קראו כאן. בקבוצת הווטסאפ שלנו אנו מעדכנים על מלגות לסטודנטים. מצטרפים כאן.  

מכתב אישי

ברוב הבקשות למלגות עליכם להוסיף לטופס הבקשה מכתב אישי. המכתב נועד לאפשר לכם להציג את עצמכם באופן בלתי אמצעי, מעבר לנתונים היבשים במסמכים, ולהסביר לגורמים הרלוונטיים מדוע מגיעה לכם מלגה. אנו ממליצים להתחיל את המכתב בתיאור קצר של הרקע שלכם: המשפחה שבה גדלתם והמצב הסוציואקונומי, מוסדות הלימוד שבהם למדתם עד כה ומצבכם הכלכלי. אם אינכם זוכרים לתמיכה כלכלית של המשפחה – ציינו זאת. בפסקה הבאה התייחסו ללימודיכם, וקשרו בין קבלת המלגה לאפשרות להשקיע בזמן ובאנרגיה בלימודים. התייחסו גם לעתיד, לשאיפות שלכם, למטרות וליעדים. הפירוט הזה יוכיח שאתם רציניים ושכדאי לתת לכם מלגה.

טיפים למכתב אישי

  • בפסקה שבה אתם מספרים על הרצון שלכם ללמוד ולהשקיע כדאי לשלב את המילים: “שאיפה למצוינות”, “הצטיינות”, “הצלחה”, “הישגים”.
  • הקדישו זמן לקרוא על הגוף שאתם מבקשים ממנו מלגה ונסחו משפטים שתואמים את חזונו.
  • אין צורך לכתוב בשפה פורמלית. להפך, כדאי שהמכתב יהיה בנימה אישית.
  • כדאי לתת לאדם קרוב לקרוא את המכתב לפני שליחתו ולבקש הערות בונות.
  • השתדלו לתמצת את המכתב לעמוד אחד לכל היותר. השתמשו בגופן סטנדרטי (David או Ariel) בגודל 12.
 

קיצור תהליכים, סדר וארגון

כאמור, אנו ממליצים להגיש כמה שיותר בקשות למלגה. כדי שלא תצטרכו לאסוף את המסמכים הנדרשים שוב ושוב, כדאי לפתוח תיקייה ייעודית במחשב ולשמור בה את כל המסמכים הרלוונטיים, סרוקים או מצולמים. ליתר ביטחון, שלחו לעצמכם במייל את כל הקבצים. אלו המסמכים שבדרך כלל תצטרכו להוסיף לטופס בקשת המלגה:
  • צילום תעודת זהות
  • צילום תעודת שחרור מצה”ל/שירות לאומי
  • אישור לימודים
  • אישור גובה שכר לימוד
  • תוכנית לימודים (סילבוס)
  • ציונים (אם יש, ואם הם טובים)
  • 3 תלושי משכורת אחרונים שלכם
  • 3 תלושי משכורת של כל אחד מההורים
  • מכתב אישי
  • קורות חיים (לא חובה)
  • המלצות (לא חובה)
  • תמונת פספורט (אם מבקשים)
  • כל מסמך שמעיד על מצבכם הסוציואקונומי
  צרו במחשב תיקייה נפרדת עבור כל מלגה, והוסיפו לתיקייה את כל המסמכים הנדרשים. ההמלצה שלנו: קראו לכל תיקייה בשם המלגה + תאריך פתיחת הרישום למלגה. הוסיפו ביומן תזכורת למועדי פתיחת הרישום. לפני השליחה, ודאו שהוספתם לבקשה את כל המסמכים הנדרשים.

האוניברסיטה הפתוחה

האוניברסיטה הפתוחה

האוניברסיטה הפתוחה – שערי ההשכלה פתוחים לכולם! הלימודים באוניברסיטה הפתוחה (האו”פ) שונים מלימודים בכל מוסד לימודים אקדמי אחר. ראשית, ללימודים באו”פ אין תנאי קבלה. אתם לא צריכים תעודת בגרות, פסיכומטרי או כל רקע לימודי אחר כדי להירשם לקורסים שמציעה האו”פ. יוצאים שמעדיפים לחסוך מעצמם השלמת בגרויות או לימודים במכינה קדם אקדמית, כדאי שישקלו את אופציית הלימודים באו”פ. שוני נוסף הוא מסגרת הלימודים: באו”פ תוכנית הלימודים גמישה, כך שתוכלו לבחור כמה קורסים תלמדו בכל סמסטר. אם באוניברסיטאות האחרות הלימודים מתפרשים על פני שלוש-ארבע שנים, את הלימודים באו”פ תוכלו לפרוש על פני תקופה ארוכה יותר, אם תחליטו לעשות זאת. זהו יתרון גדול עבור סטודנטים שרוצים לשלב לימודים עם עבודה במשרה מלאה או חלקית. יתרון נוסף ללימודים באו”פ הוא שהיא מוכרת כמוסד מותאם ליוצאי החברה החרדית. קראו על כך באתר האוניברסיטה.  

מסלולי הלימוד באו”פ

האוניברסיטה הפתוחה מציעה מגוון גדול של מסלולי לימוד לתואר ראשון, לתואר שני, לימודי תעודה ולימודים ייעודים לעובדי הוראה. לפרטים נוספים בקרו באתר.  

שמעתי שקשה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה – זה נכון?

הלימודים באו”פ הם לימודים אקדמיים ורמתם גבוהה. בגלל האופי הייחודי של האוניברסיטה יהיה עליכם ללמוד את רוב החומר בעצמכם, באמצעות ספרים שתקבלו בדואר. הספרים זמינים לכם גם בפורמט דיגיטלי באתר הקורס (גישה לאתר הקורס תתאפשר לאחר הרישום וסמוך למועד פתיחת הסמסטר). האו”פ מציעה קורסים שכוללים הנחיה של מרצה, הנחייה מוגברת או הנחיה רגילה, במפגשים פרונטליים או מקוונים, לצד קורסים שהלימוד כולו הוא באמצעות הספרים וחומרי הקריאה באתר. ההמלצה שלנו: בחרו תמיד קורס שכולל הנחיה. ההנחיה אומנם לא מחליפה את הצורך בלימוד עצמי, אך היא מעניקה כלים טובים להבנת החומר ולביצוע טוב וממוקד של המטלות בקורס. בנושאים שמעניינים אתכם במיוחד, או שמבירור שעשיתם החומר הכתוב אינו פשוט להבנה – כדאי להירשם לקורס בהנחיה מוגברת. כמו כן, אנו ממליצים לבחור קורס פרונטלי, זאת כדי שיהיה לכם קל יותר ליצור מחויבות ללימוד. לאורך כל הסמסטר תצטרכו להגיש מטלות (ממ”ן), והציונים שתקבלו ישוקללו בציון הסופי שלכם בקורס לאחר המבחן המסכם או העבודה הסמינריונית. בגלל האופי הייחודי של הלימודים באו”פ, תידרשו למשמעת עצמית גבוהה. אולם משמעת עצמית, רצון עז להצליח בלימודים והקפדה על הגשת מטלות בזמן הכרחיים ללימודים בכל מוסד אקדמי. אז לא, לא קשה יותר ללמוד באו”פ, אלא רק – שונה.   אם אתם שוקלים לימודים באו”פ מומלץ בחום להתייעץ עם בעלי תארים של האו”פ ועם סטודנטים שעדיין לומדים. כך תוכלו להבין האם המסגרת הזאת מתאימה לכם. כלל אצבע: במהלך הסמסטר תצטרכו להקדיש ללימודים לפחות חמש שעות בשבוע. כמות השעות תעלה כמובן אם תירשמו ליותר מקורס אחר. חשוב לדעת: במסלולים רבים תוכלו להתחיל ללמוד באו”פ, וליהנות מהאפשרות להתקבל ללימודים ללא תעודת בגרות וללא פסיכומטרי, ובהמשך, על סמך הציונים שלכם וכמות הקורסים שצברתם, לעבור ללמוד באוניברסיטה “סטנדרטית”. עוד על האפשרות הדי-מגניבה הזאת, קראו כאן. יש לציין שהחל משנה"ל תשפ"ה הסטודנטים יידרשו להיות זכאים לתעודת בגרות בעת המעבר לאוניברסיטה ה"סטנדרטית".  

הלימודים באו”פ הם בשכר לימוד אוניברסיטאי?

לא בדיוק. גם כאן האו”פ שונה משאר האוניברסיטאות. התשלום אינו על שנת לימודים שלמה אלא עבור כל קורס בנפרד. בתחילת הדרך הקורסים הם בעלות גבוהה יותר. לאחר שתצברו 18 נ”ז (נקודות זכות) התשלום לקורסים הבאים יהיה בעלות פחותה. נקודות הזכות נצברו לאחר סיום הקורס ועמידה בכל תנאיו. פרמטרים נוספים לקביעת התשלום: מועד ההרשמה – הרשמה מאוחרת כרוכה בעלות נוספת; סוג הקורס – קורס בהנחיה מוגברת יהיה יקר יותר. על חישוב השכ”ל קראו עוד כאן. חשוב לדעת: כמו בכל מוסד אקדמי מוכר, גם באו”פ יהיה עליכם לעבור בהצלחה מבחן באנגלית. אם רמת האנגלית שלכם אינה גבוהה, תצטרכו לעבור קורס (או קורסים, תלוי בציון שלכם) אנגלית. הקורסים הללו אינם נכללים בתוכנית הלימודים לתואר, כלומר לא צוברים עליהם נ”ז, ועלותם גבוהה באופן יחסי. כאשר אתם מבררים על הלימודים באו”פ בדקו גם את עלויות הקורסים באנגלית. אם אינכם יודעים מה רמת האנגלית שלכם מומלץ לבדוק זאת. יש ברשת מבחני סיוג לרמת אנגלית בחינם. לדוגמה, באתר של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. התוצאה שתקבלו תאפשר לכם להבין היכן אתם עומדים מבחינה זו.  

איך נרשמים ללימודים באוניברסיטה הפתוחה?

האו”פ מפעילה מערך רישום יעיל במיוחד. ראשית, פנו למוקד מתעניינים. כל הפרטים ליצירת קשר נמצאים כאן. בשיחת הטלפון שלכם עם נציגי האו”פ יוצע לכם להגיע לפגישה עם יועץ לימודים. בפגישה היועץ יעזור לכם להבין איזה מסלול לימודים מתאים לכם ויבנה איתכם תוכנית לימודים. כדאי לקרוא על תוכניות הלימודים של האו”פ לפני הפגישה, כדי להגיע מוכנים. לאחר הפגישה תוכלו להירשם לקורסים לפי התוכנית שנבנתה עבורכם. ההרשמה תיעשה באתר האו”פ. מידע על מועדי ההרשמה ועל סוגי ההנחיה תוכלו למצוא כאן.  

נרשמתי – מה עכשיו?

כיממה לאחר ההרשמה תקבלו מייל אישור. אם לא קיבלתם מייל אישור פנו למוקד האו”פ. כמה שבועות לפני תחילת הלימודים יישלח אליכם מייל נוסף ובו מספר המשלוח של חבילת ערכת הלימודים שלכם. תוכלו לעקוב אחר המשלוח באתר של הדואר. כשהחבילה תגיע בדקו את תכולתה כדי לוודא שקיבלתם את כל הספרים והחוברת. אם חסר משהו פנו למוקד. בחוברת שתקבלו תהיה טבלה ובה הצעה כיצד לארגן את הלימודים בסמסטר, אילו יחידות יש ללמוד בכל שבוע ומה מועד הגשת המטלות. אנו ממליצים להיצמד להצעת הלימוד ולא לדחות את הקריאה לרגע האחרון לפני הגשת המטלה. חשוב לדעת: לכל קורס באו”פ יש אזור משלו באתר האוניברסיטה. אזור זה נקרא “אתר הקורס”. שם תוכלו למצוא מידע נוסף על הנושא שבחרתם ללמוד, לקרוא הודעות מהמנחים, להשתתף בפורום מקוון, לצפות בהרצאות מוקלטות ועוד.  

הווי סטודנטיאלי באו”פ – יש דבר כזה?

כפי שהזכרנו לא אחת, הלימודים באו”פ שונים מלימודים בכל מוסד אקדמי אחר. רוב הלימוד הוא עצמאי ולרוב הלומדים יש עיסוקים רבים, נוסף על הלימודים. עם זאת, על פי רוב, נוצר הווי מסוים בקורס. הדבר בולט בעיקר בקורסים שבהם המפגשים הם פרונטליים, אבל גם בקורסים מקוונים. אומנם התקשורת הרשמית בין הסטודנטים היא בפורום באתר הקורס או בקבוצת ווצאפ בהנהלת המנחה, אך יש גם קבוצות סגורות בפייסבוק או קבוצות לא רשמיות בווצאפ שבהן הסטודנטים מתייעצים, משתפים ונעזרים זה בזה. בקבוצות בפייסבוק יהיה בדרך כלל פירוט של כללי ההתנהגות בקבוצה והסבר על ייעודה. אם נתקלתם בקבוצה כזו מומלץ לקרוא את הכללים וההסברים לפני שלוחצים להצטרפות, כדי להבין האם הקבוצה מתאימה לצרכים שלכם.   בהצלחה!   חסר לכם מידע? רוצים הכוונה פרטנית? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה! מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו כאן

עתודה אקדמית

עתודה אקדמית

עתודה אקדמית  קודם לימודים ואחר כך צבא מסלול עתודה אקדמית הוא מסלול ייחודי. המתגייסים למסלול עתודה מתחילים את השירות הצבאי בלימודים אקדמיים, ולאחר קבלת התואר הם ישובצו לתפקידי קצונה שתואמים את הכשרתם ואת יכולותיהם. עוד על מסלול עתודה אקדמית קראו באתר מתגייסים.  

האם כדאי לנסות להתקבל למסלול עתודה אקדמית?

למסלול זה יתרונות רבים: הלימודים הם על חשבון הצבא באופן מלא כמעט, לומדים מקצוע ומקבלים תואר בגיל צעיר, צוברים ניסיון, מרוויחים משכורת מוגדלת ובמסלולים מסוימים נהנים ממלגות. השירות בצבא יהיה בתפקיד משמעותי. יתרון נוסף: בחלק מהמסלולים תוכלו להתקבל כעתודאים בתנאים מקלים יותר מאלו שנדרשים כדי להתקבל כסטודנטים מהמניין. עם זאת, כדאי לדעת שתקופת השירות שלכם תהיה ארוכה יותר בכמה שנים טובות. אם תרצו לפרוש באמצע המסלול תצטרכו להחזיר את כספי השכ”ל. בנוסף, הביאו בחשבון שתתחילו לשרת בגיל מבוגר יחסית ואתם עלולים לחוות קושי לשרת עם חיילים צעירים מכם. שאלה נוספת שאתם צריכים לשאול את עצמכם: האם אתם בטוחים שאתם רוצים להחליט עכשיו על המסלול האקדמי שלכם?.  

כן, אני רוצה להתגייס למסלול עתודה אקדמית!

הרישום למסלול הוא בין החודשים אוקטובר-פברואר. נרשמים כאן. תוכלו להגיש בקשה להירשם למסלול זה ובמקביל למסלולים נוספים. כך שאם לא תתקבלו לא תפספסו את הרישום למסלולים אחרים שאתם רוצים להתקבל אליהם. נכון לזמן כתיבת שורות אלו, תנאי סף להתקבל למסלול עתודה אקדמית הם:
  • קב”א 52 ומעלה. אם הקב”א שלכם נמוך מזה את יכולים להגיש בקשה למבחן חוזר.
  • ציון פסיכומטרי: 550 ומעלה. לכל תחום לימודים דרישת ציון משלו.
כמובן, עליכם להיבחן בבחינה הפסיכומטרית לפני שאתם מתחילים בתהליך הקבלה למסלול. אם תבחרו ללמוד קורס הכנה לפסיכומטרי, תוכלו בעתיד להגיש בקשה להחזר של התשלום – אם תתקבלו לעתודה.
  • בגרות מלאה: אנגלית – 4/5 יחידות לימוד; מתמטיקה – 4/5 יחידות לימוד; 5 יחידות לימוד במקצוע מדעי נוסף.
 

העתיד של העתודאים

בתאריך הגיוס שלכם תעברו שרשרת חיול רגילה בבק”ום ותקבלו כרטיס דח”ש (דחיית שירות). חשוב לדעת: בשונה מחיילים בסדיר, לא תוכלו לנסוע בתחבורה הציבורית בחינם. העתודאים נהנים מהנחת סטודנט בתחבורה הציבורית. תוכלו לעבוד בזמן הלימודים, בכפוף להגשת בקשה ואישורה. עתודאים שאינם שכירים צריכים לשלם ביטוח לאומי. הלימודים שלכם ישולמו בשתי פעימות, בחודשים דצמבר ואפריל. הסכום אינו עבור כל שכ”ל ולכן כדאי לברר בתוכנית ההכוון שלנו על מלגות ומענקי הצטיינות. בין שנת הלימודים הראשונה לשנייה תעברו טירונות. מדובר בטירונות רובאי 02, שאורכה 4-3 שבועות. חשוב לוודא שהמבחנים לא יתקיימו בתקופת הטירונות. כדי להמשיך במסלול יהיה עליכם לעמוד בסף ציונים מינימלי (שמשתנה בין מקצוע למקצוע). מי שלא יעמוד בדרישות יקבל אזהרה ויהיה עליו לשפר את הציון. אם לא תשפרו תעברו לשרת שירות רגיל. במקרה כזה תקופת הלימודים לא תיחשב כפז”ם צבאי, והשירות יתחיל מההתחלה. לרוב תידרשו גם להחזיר את סכומי הכסף ששולמו עבור הלימודים. בתום שנת הלימודים האחרונה תישלחו למיונים ותזומנו לראיונות לתפקידים שונים. הציונים שתקבלו בקורסים יהיו בין השיקולים לקבלה שלכם לתפקיד זה או אחר.   להרחבה בנושא קראו כאן: המדריך המלא לעתודה אקדמית בצה“ל. למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית בצה”ל הקליקו כאן

בגרויות

בגרויות

תעודת בגרות מלאה – הבסיס להשכלה גבוהה בחינת הבגרות היא בחינה ארצית-ממשלתית מטעם משרד החינוך, שמטרתה לבחון את ידיעותיהם של תלמידי בתי הספר התיכון בישראל ושל נבחנים חיצוניים. הציונים בבחינות הבגרות הם חלק מהמדדים לקבלה ללימודים גבוהים ובחלק ניכר ממקומות העבודה ישאלו אתכם אם יש לכם תעודת בגרות. בבתי ספר שבפיקוח המדינה הלימודים, כבר בחטיבה, מכוונים להצלחה בבחינות הבגרות, ומושם דגש רב על תרגול לקראת הבחינות. בוגרי החינוך החרדי שרוצים להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה נדרשים להשלים את פערי הלימוד כדי “ליישר קו” עם יתר הסטודנטים ולהגיע לאקדמיה עם ידע בסיסי נרחב. אומנם יש אפשרות להתקבל ללימודים אקדמיים ללא תעודת בגרות מלאה, לדוגמה, במסלולים של מכינה קדם-אקדמית, בלימודים באוניברסיטה הפתוחה או במסלולים ייעודים לבני 30 ומעלה. אם שקלתם את כל האפשרויות והחלטתם שהכי נכון לכם להשלים את לימודי הבגרות, לקבל תעודת בגרות מלאה ולאפשר לעצמכם מרחב בחירה גדול יותר של אפשרויות להשכלה גבוהה – השורות הבאות הן בשבילכם. נתחיל מניתוח מהיר של מרכיבי התעודה: הבחינות נערכות במקצועות החובה ובמקצועות בחירה. מקצועות החובה הם: מתמטיקה, אנגלית, עברית – הבנה, הבעה ולשון, היסטוריה, אזרחות, ספרות ותנ”ך. מקצועות הבחירה, שנקראים גם “מקצועות מורחבים”, או “מקצועות מתוגברים”, נחלקים למקצועות עיוניים ולמקצועות טכנולוגיים. הלימוד בכל אחד מהמקצועות הוא לפי יחידות לימוד. בכל מקצוע ממקצועות החובה אפשר להיבחן ב5-1 יחידות לימוד. מספר יחידות הלימוד משקף את מידת ההעמקה בחומר ורמת הקושי בבחינה. סך יחידות הלימוד (יח”ל) המינימלי הנדרש לקבלת תעודת בגרות – 21. לפי הפירוט הבא: אזרחות – 2 יח”ל, ספרות – 2 יח”ל, היסטוריה – 2 יח”ל, לשון והבעה – 2 יח”ל, תנ”ך – 2 יח”ל, אנגלית – לפחות 3 יח”ל, מתמטיקה – לפחות 3 יח”ל, מקצוע מוגבר – 5 יח”ל.

המלצה: כדי להגביר את סיכוייכם להתקבל לחוג הלימודים שברצונכם להתקבל אליו, בררו במזכירות המוסד האקדמי אם יש דרישה למספר יחידות לימוד במקצוע מסוים. במקצועות ההנדסה והמדעים, לדוגמה, תצטרכו להציג תעודת בגרות שכוללת 5 יחידות לימוד באנגלית ובמתמטיקה.

תכנון מראש של עתידכם האקדמי יחסוך לכם זמן יקר ועוגמת נפש, וגם כסף. כמות הזמן שתצטרכו להשקיע בלימודים תלויה כמובן בקצב הלימוד שלכם והידע הקודם. על פי רוב, נדרשות בין שנה לשלוש שנים של לימודים אינטנסיביים כדי להגיע לתעודת בגרות מלאה עם ממוצע ציונים מעולה. הביאו בחשבון שעליכם להשלים פערים של 12 שנות לימוד. בשורה התחתונה: התאזרו בסבלנות. היא תשתלם.  

פטור מבחינת בגרות לבוגרי החינוך החרדי

לנשים רבות יוצאות הקהילה החרדית יש תעודת הוראה, כחלק מהמסלול הקבוע שעוברת בת סמינר. אם יש לך תעודת הוראה ועברת בהצלחה מבחני סאלד (“חוצים”) – ברכות! תוכלי להתקבל ללימודים גבוהים ללא צורך בהשלמת בגרות או בלימודים במכינה קדם אקדמית. כמובן, עלייך לברר מול מוסד הלימוד שבו את רוצה ללמוד מה המדיניות הספציפית שלו בעניין קבלה על סמך תעודת הוראה ומבחני סאלד. בדרך כלל, יידרשו לימודי השלמה במקצועות מתחום המדעים המדויקים. לימודי ההשלמה יהיו במכינות ייעודיות בתוך מוסד הלימודים. גברים שברשותם תעודת הסמכה להוראה מטעם החינוך החרדי, יצטרכו להשלים לימודים. כדי לדעת אילו מקצועות בדיוק עליכם להשלים פנו למזכירות הרישום במוסד האקדמי שבו אתם מבקשים ללמוד.  

מבחן אקסטרני

כל מי שמבקש להשלים לימודי בגרות שלא במסגרת בית הספר התיכון, כמוכם למשל, נקרא “נבחן אקסטרני”. להבדיל ממי שנבחן במסגרת לימודיו בתיכון, שנקרא “נבחן אינטרני”. הבחינה היא אותה בחינה, אבל הציון של תלמידי תיכון מחושב לפי ממוצע של בחינת הבגרות והציון שהשיגו במסגרת בית הספר, ואילו הציון של נבחן אקסטרני משקף את ציון הבחינה בלבד. הציון בבחינה האקסטרנית בכל בחינה הוא שקלול של הציון שקיבלתם בכל אחת מיחידות הלימוד. במקצועות שבהם בחרתם להיבחן ביותר מ-3 יח”ל לימוד תהיו זכאים לנקודות בונוס, כך שבהחלט תוכלו להגיע למצב שממוצע הבגרות שלכם הוא מעל 100.   כדי להיבחן בבחינת בגרות אקסטרנית תצטרכו לפתוח “תיק נבחן”. הקריטריונים לפתיחת התיק הם:
  1. מי שלא סיים 12 שנות לימוד בבית ספר תיכון
  2. מי שסיים 12 שנות לימוד בבית ספר תיכון אך לא נבחן בבחינות הבגרות.
אם החלטתם לפרוש מהישיבה לפני סיום זמן הלימוד הרשמי, עליכם לבקש מהישיבה “אישור גריעה” וכן להצטייד באישור על “פטור מחינוך חובה”. כדי לקבל את האישור הזה פנו למוקד העירוני (מוקד 106), בקשו לשוחח עם נציגי מינהל החינוך בעירייה כדי שיסבירו לכם איך מנפיקים אישור כזה. לפרטים נוספים על פתיחת תיק נבחן קראו כאן.  

אתם לא לבד בסיפור הזה!

הטיפול בנבחנים אקסטרניים הוא באחריות משרד החינוך, באמצעות אגף הבחינות ששלוחותיו פועלות ברחבי הארץ. תוכלו להגיע לשלוחות אלו בשעות הקבלה, להיפגש עם היועצים במקום ולקבל הסברים מפורטים על התהליך כולו. בפגישה תקבלו מידע על מקצועות החובה לבחינה ומקצועות הבחירה, חומרי לימוד וסיסמה לכניסה ל”אזור האישי” באתר משרד החינוך. השלוחות פועלות בערים ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע. לכתובות ולשעות הקבלה לחצו כאן. בבואכם אל השלוחה הביאו איתכם את המסמכים הבאים:
  • תעודת זהות
  • תמונת פספורט
  • אם עברתם אבחון דידקטי, הביאו 2 עותקים של האבחון, ממוספרים וחתומים
  • אם למדתם במוסד לחינוך מיוחד, הביאו טופס 07
בפגישה בשלוחה תתבקשו לבחור באיזו עיר ברצונכם להיבחן. הבחינות עצמן יתקיימו בבתי הספר שמשרד החינוך מקצה לנבחנים אקסטרניים, ואתם תשובצו בהתאם לבקשה שלכם. כחודש לאחר הרישום בשלוחה תוכלו כבר להיכנס לאתר של משרד החינוך, לאזור האישי, ולראות באיזה בית ספר שובצתם לבחינות הקרובות.  

מועדי הבחינות ופרסום הציונים

המבחנים מתקיימים במועד חורף ובמועד קיץ. במועדי החורף היצע המקצועות שבהם אפשר להיבחן נמוך יותר מאשר במועדי הקיץ. אם נבחנתם באחד המועדים ואתם רוצים לשפר את הציון, תוכלו להיבחן שוב במועד קיץ הבא. הציונים מתפרסמים כחודשיים לאחר הבחינה. תוכלו לראות את הציונים שקיבלתם ב”אזור האישי” באתר האינטרנט של משרד החינוך.  

מכינה קדם אקדמית או השלמת בגרויות?

בשנים האחרונות יותר ויותר מוסדות אקדמיים פותחים את שעריהם גם למעומדים חסרי תעודת בגרות. במקרים שאין תעודת בגרות, או שהציונים אינם מספיקים להתקבל למסלול המבוקש, יש צורך ללמוד במכינה קדם-אקדמית שנמצאת בתוך מוסד הלימוד עצמו. הלימודים במכינה מחליפים למעשה את הצורך בהשלמת בגרויות. עוד על המכינות קראו כאן. כדאי לדעת: אם אתם רוצים להתקבל לחוג ספציפי, הלימודים שלכם יהיו במכינה ייעודית שמתמקדת במקצועות שקשורים לתחום הלימוד המבוקש. לדוגמה:
  • מכינות ייעודיות למדעי החברה. במכינות אלו תלמדו הבעה/אוריינות אקדמית, אזרחות, אנגלית אקדמית, סטטיסטיקה למדעי החברה.
  • מכינות ייעודיות למדעי ההנדסה והמחשב. במכינות אלו תלמדו מתמטיקה ברמה של 5 יח”ל, פיזיקה 5 יח”ל, אנגלית אקדמית ואזרחות.
  • מכינות ייעודיות לתחומי הביולוגיה והרפואה. במכינות אלו תלמדו ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, אנגלית.
כדאי לדעת: חומר הלימוד במכינה האקדמית הוא ברמה גבוהה יותר מאשר חומר הלימוד לבגרות. רוב הסטודנטים שמגיעים ללימודים במכינה הם בעלי ידע מסוים במקצועות הנלמדים. כבוגרי ישיבות חרדיות, אם אין לכם שום רקע לימודי במקצועות הנלמדים, אתם עלולים לחוות תסכול וקושי רב, גם אם תגיעו מפוצצים במוטיבציה להשקיע. זו לא אשמתכם, כמובן. חסר לכם רקע, זה הכול. מלבד זאת, הנתונים הסטטיסטיים מלמדים שכשליש מהסטודנטים במכינות לא מתקדמים ללימודים במסלול שרצו, גם כאלו שהגיעו עם ידע קודם. לכן, אם אין לכם שום רקע במקצועות שהוזכרו, כדאי לשקול את המסלול הבא: לימודים לבגרות, בחינת בגרות, המשך לימודים במכינה קדם-אקדמית. סיבה נוספת לבחור במסלול הזה היא האפשרות ללמוד בנחת. הלימודים במכינה נפרשים על פני סמסטר אחד (4 חודשים) עד 3 סמסטרים (12 חודשים), ואילו הלימודים לבגרות אורכים כשנה עד שלוש שנים. ועוד פרמטר שכדאי להביא בחשבון – אם תבחרו ללמוד במכינה קדם-אקדמית ותעברו את המבחנים בהצלחה, תוכלו להתקבל למוסד האקדמי שבו למדתם. אם תחליטו להירשם למוסד לימודים אחר ייתכן שתצטרכו לחזור וללמוד במכינה מטעם אותו מוסד. למשל, אם למדתם במכינה קדם אקדמית במכללה, לא תוכלו להתקבל על סמך לימודים אלו לאוניברסיטה ותידרשו להשלמות. אך אם תהיה לכם תעודת בגרות מלאה ותעברו את הבחינה הפסיכומטרית, תוכלו להירשם לכל מוסד אקדמי שבו תבחרו, בתנאי שתעמדו בדרישות הקבלה של החוג המבוקש. יתרון נוסף של לימודי השלמה לבגרות על פני לימודים במכינה הוא עבור אלו שעדיין מתלבטים איזה מקצוע ללמוד. הלימודים לבגרות כוללים מקצועות רבים, מגוון נושאים ותחומי עניין. אם אתם עוד לא בטוחים מה נטיית הלב שלכם תוכלו לגלות זאת במהלך הלימודים. לדוגמה, אם אתם מרגישים חיבור ועניין למקצועות מתחום החשיבה הלוגית- מתמטית, למדעי החברה או למדעי הרוח. בתקופת הלימודים לבגרות תוכלו להתייעץ עם סטודנטים ובעלי תארים במקצועות שונים ולקבל החלטה מושכלת.  

איך לומדים לבגרות?

יש מגוון דרכים ללמוד לבגרות. תוכלו ללמוד בקצב שלכם מספרי לימוד, באמצעות אתר אינטרנט לימודי, בסיוע של מתנדבי “יוצאים לשינוי” או להירשם למוסד לימודים ייעודי. בחרו מה מתאים לכם ביותר. מיקודית – האופציה הזאת כדאית עבור מי שניחנו בכושר למידה עצמית ולבעלי משמעת עצמית גבוהה. סדרת “מיקודית” היא סדרת ספרים העוסקים בחומר הלימוד לבגרות. החומר תואם למיקוד שמפרסם משרד החינוך בשנה נתונה. הספרים כוללים תקצירים של חומר הלימוד, שאלות ותשובות בדרגות קושי שונות, דוגמאות של שאלונים במתכונת בחינת הבגרות פתורים ומוסברים, וכן הנחיות והצעות לייעול הלימוד וביצוע מטלות הבחינה. כותבי הספרים הם אנשי הוראה ואקדמיה בעלי ותק רב בהכנה לבחינות הבגרות, ורוב המבחנים המופיעים בספרים הם למעשה מבחני בגרות משנים קודמות. להזמנת הספרים ולפרטים נוספים על למידה מספרים קראו באתר מיקודים (מבית רכס).
  • אתר GOOL – אתר ללימוד עצמאי באמצעות קורסים אונליין. האתר מציע גם לימודים להשלמה לבגרות ברוב המקצועות ובכל הרמות, וגם קורסים אוניברסיטאיים. תלמידים שמגיעים דרך “יוצאים לשינוי” זכאים להטבה משמעותית – גישה חופשית לכל סרטוני ההכנה לבגרות באתר ב-199 ₪ בלבד!
בדקו באתר אם המקצועות שאתם רוצים ללמוד קיימים במערכת ופנו אלינו למימוש ההטבה.
  • תוכנית יוצאים ללמוד – בין שתבחרו ללמוד מספרים, דרך האתר או בבית ספר ייעודי – פירוט על כך יבוא מייד – תוכלו להסתייע במורים מתנדבים ולקבל ליווי אישי וסיוע בתרגול ובחזרה על החומר ללא עלות. לפרטים לחצו כאן.
  • תוכנית “חרדים לעתיד” – תוכנית השלמת בגרויות למגזר החרדי מטעם משרד החינוך. התוכנית מיועדת לגברים בוגרי חינוך חרדי בגילאי 17-25. התוכנית הינה בסבסוד מלא וללא עלות. מסלול הלימוד הוא שנה אחת לבגרות מלאה – 2 סמסטרים – שבכל אחד מהם לומדים 4 מקצועות (סה”כ 8 מקצועות ו- 22 יחידות לימוד). מועדי הבחינות והבחינות עצמן הן בהתאם לכלל התלמידים בארץ. מסגרת הלימוד היא 3 פעמים בשבוע בשעות אחר הצהריים 16:00-21:00, כך שאפשר לעבוד במקביל. לפרטים נוספים ניתן לפנות למנחם – רכז התלמידים בשיחת טלפון או בהודעת ווטסאפ במספר 054-8411255
 

בתי ספר, מכונים ומכינות לבגרות

אם חשובה לכם מסגרת לימודים, אם אתם רוצים להכיר אנשים במצב דומה לשלכם ואם אתם רוצים כבר עכשיו להתנסות בלימודים בכיתה, כדאי לשקול את האפשרות של לימוד במוסד לימודים ייעודי.  

מכללת לוינסקי

המכללה מציעה לימודים לבגרויות לבני 19 ומעלה. תוכלו ללמוד מקצוע ספציפי או ללמוד את כל המקצועות הנדרשים לבגרות מלאה. באפשרותכם לבחור ללמוד בקורס בוקר או בקורס ערב. בכל סמסטר (4 חודשים) תלמדו עד 3 מקצועות. שנת הלימודים בלוינסקי כוללת 2 סמסטרים, הלומדים בסמסטר שנפתח בספטמבר ייבחנו בבחינות בחודש ינואר (מועד חורף), והלומדים בסמסטר שנפתח בפברואר ייבחנו בחודשים מאי-יולי (מועד קיץ). עלויות: שכ”ל 6,000 שקלים לסמסטר. חיילים משוחררים מקבלים מלגה ממשרד הבטחון: לוחמים או תומכי לחימה, עד 5 שנים מתום השחרור, מקבלים מלגת לימודים באופן אוטומטי; חיילים בתפקידים אחרים יכולים להגיש בקשה והיא תיבדק; חיילים בודדים מקבלים מלגת לימודים וכן מלגת קיום על סך 2,500 שקלים. בוגרי החינוך החרדי, עד גיל 26 שקיבלו פטור משירות צבאי, יכולים להגיש בקשה למלגת משרד החינוך. מלגה זו ניתנת על בסיס רקע סוציואקונומי. בררו עם נציגי המכללה כיצד להגיש בקשה למלגות. ליצירת קשר עם צוות המכללה: אתר ייעודי. טלפון: 03-6902475 דוא”ל: mechina@levinsky.ac.il  

מכינת הבוגרים באוניברסיטה העברית

מכינה לחסרי תעודת בגרות שרוצים ללמוד באוניברסיטה העברית. הרישום למכינה נפתח בחודש מאי ונמשך עד ערב פתיחת המכינה (לרוב, בחודש ספטמבר). הלימודים במכינה נפרשים על פני ארבעה סמסטרים, אורכו של כל סמסטר 3.5 חודשים. בין שני הסמסטרים הראשונים לשניים האחרונים יש חופשה, כך שהלימודים עשויים לארוך כשנתיים. הלימודים מתקיימים באוניברסיטה העברית בירושלים, בבניין פרנק סינטרה, בימים ראשון עד רביעי בין השעות 8:30-16:00. במכינה נלמדים כל מקצועת החובה לבגרות: אנגלית, מתמטיקה (ברמה של 3 יח”ל), הבעה, לשון, ספרות, ואזרחות; וכן הרחבה במקצועות גיאוגרפיה, מדעי החברה ותנ”ך. החלוקה לכיתות היא לפי רמת הידע של התלמידים. מומלץ בחום להשקיע היטב בלימודים, כיוון שממוצע הבגרות שלכם יהיה המדד לקבלתכם לפקולטות השונות באוניברסיטה העברית. במסלולים מסוימים תצטרכו גם להיבחן גם בבחינה הפסיכומטרית או להשלים לימודים במכינות השלמה. רצוי לברר על ההשלמות שלהן תידרשו סמוך לסיום לימודיכם במכינה, אז תדעו, פחות או יותר, היכן אתם עומדים מבחינת ממוצע הבגרות שלכם, ותוכלו לברר מהן האפשרויות הרלוונטיות עבורכם. אם תרצו ללמוד במוסד אקדמי אחר, שאינו האוניברסיטה העברית, בררו במזכירות המוסד מהם תנאי הקבלה לחוג המבוקש. עלויות: עלות הלימודים תלויה בכמות יח”ל שאתם מבקשים ללמוד ובמשך הלימודים. בשיחתכם עם יועצי ההרשמה בררו זאת. בוגרות ובוגרי מוסדות הלימוד החרדיים יכולים לקבל מלגה מטעם משרד החינוך. המלגה תינתן על בסיס המצב בסוציו-אקונומי של ההורים. אם אתם לא בקשר עם ההורים בקשו מעו”ס אישור על כך והוסיפו את האישור לבקשת המלגה. מי ששירת בצבא זכאי למלגה דרך משרד הביטחון. מי שהוכר כחייל בודד יקבל בנוסף מלגת קיום, כל עוד לא עברו 5 שנים ממועד השחרור. תהליך הקבלה: תהליך הקבלה מתחיל בפגישת ייעוץ. בפגישה תקבלו פרטים על התוכנית ויותאם לכם מסלול לימודים לפי הנתונים שלכם. בוגרות הסמינרים החרדיים יכולות לקבל פטור מלימודים בחלק מהמקצועות. השלב הבא הוא מבחן “מימ”ד”. המבחן יבדוק את רמת המוכנות שלכם ללמידה ובאמצעותו יהיה אפשר לאתר לקויות למידה. הרישום לבחינה הוא באחריותכם. עלות הבחינה: 180 שקלים. בפגישת הייעוץ בררו עוד על בחינה זו. מומלץ להיכנס לאתר הבחינה, להבין מה נדרש מכם ולתרגל בחנים. למעבר לאתר לחצו כאן. בהמשך תוזמנו לריאיון אישי. ייתכן שיוצע לכם אבחון כדי לקבל הקלות בבחינות. לבוגרי השירות הצבאי/הלאומי השירות מסובסד. ליצירת קשר עם צוות המכינה: טלפון: 02-5881825, 02-5882367. אתר המכינה.  

מכונים פרטיים:

הלימודים במכונים פרטיים יהיו בדרך כלל יקרים יותר מאשר לימודים במכינות המשויכות לאוניברסיטה או למכללה. אומנם הכיתות במכונים הפרטיים יהיו על פי רוב קטנות יותר אך רמת הלימוד אינה בהכרח גבוהה יותר. לפני שתבחרו באיזה מוסד לימודים תשלימו את הבגרות רצוי לערוך סקר שוק ולבחור את המוסד המתאים ביותר הן מבחינת המחיר והן מבחינת מסלול הלימודים. המכונים המובילים להשלמת בגרויות הם: HIGHQקידום, אנקורייואל גבע.  

מימון הלימודים:

חיילים משוחררים יכולים לממן את לימודיהם באמצעות כספי הפיקדון. לבירורים בנושא פנו אל מוקד הרישום של המכון. בהצלחה!  

חסר לכם מידע? רוצים הכוונה פרטנית? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה! מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו כאן

למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית באקדמיה הקליקו כאן

פסיכומטרי

פסיכומטרי

פסיכו – מה? על הבחינה הפסיכומטרית הבחינה הפסיכומטרית היא אמצעי מיון לכניסה לאוניברסיטאות ולחלק מהמכללות. בבחינה תידרשו להוכיח יכולות מנטליות וקוגניטיביות, להפגין ידע בשפה העברית, בשפה האנגלית ובמתמטיקה. מאפיין בולט של הבחינה הוא שעליכם לפתור מספר רב של שאלות בזמן קצר יחסית. רבים חוששים מהבחינה הפסיכומטרית, אך בעזרת הכנה מתאימה, משמעת עצמית גבוהה ואמונה שהדבר אפשרי – תוכלו לצלוח את הבחינה בשלום וליהנות מציון גבוה, שיפתח עבורכם שערים רבים באקדמיה. ומה אומרים במכון ההכנה EZway על תלמידים יוצאי הקהילה החרדית? “על אף שתלמידים אלו מגיעים עם רקע לימודי חלש, הכולל לעיתים ידיעה בסיסית ביותר באנגלית ובמתמטיקה, תלמידי פסיכומטרי חרדים הם תלמידים שרגילים לשינון, וכתוצאה מכך קל להם לקלוט את אוצר המילים הדרוש לפרקי האנגלית של הבחינה. היכולת שלהם להסיק מעקרונות ומחוקים, עקב לימודי גמרא, מאפשרת להם ללמוד ולהפנים היטב את הטיפים המתמטיים וליישם אותם בבחינה, ובכך להדביק פער של 12 שנות לימוד”. איזה כיף! (או EZ כיף!)  

הבחינה הפסיכומטרית – נעים להכיר

הבחינה הפסיכומטרית נערכת על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל”ו), ומטרתה להיות כלי לניבוי הצלחתם של הנבחנים בלימודים אקדמיים. רוב המוסדות להשכלה גבוהה משתמשים בציון הפסיכומטרי בשילוב ממוצע ציוני הבגרות לשם מיון המועמדים ללימודים; שילוב של שני הציונים נקרא “סכם”. חלק מהמוסדות מעניקים משקל גבוה יותר לבחינה הפסיכומטרית (70%), או לחלק מסוים בה (לדוגמה, חלק מהפקולטות להנדסה מייחסות חשיבות גדולה במיוחד לחלק הכמותי בבחינה). בדקו כיצד מחושבים ממוצע הבגרות וציוני הסכם במוסדות הבאים:   כפי שהבנתם, יש חשיבות גדולה מאוד לבחינה הפסיכומטרית בכל הקשור לסיכויי הקבלה שלכם למוסדות להשכלה גבוהה, ולכן חשוב להשקיע בלימודים ובתרגול לקראת הבחינה. יש לכם הפרעת קשב או אבחון על לקויות למידה? אתם זכאים לבחינה בתנאים מותאמים. למימוש הזכאות יש לפנות למאל”ו ולהציג את האבחון. כל הפרטים כאן.  

מבנה הבחינה

הבחינה מחולקת לשלושה חלקים: חשיבה מילולית – אוצר מילים בעברית, יכולת הסקת מסקנות מטקסט כתוב, ניתוח קטעי קריאה. חלק זה כולל 22 שאלות. בנוסף, תצטרכו לכתוב חיבור קצר. חשיבה כמותית – בדיקת היכולת שלכם להשתמש במספרים ובמונחים מתמטיים כדי לפתור שאלות כמותיות שמוצגות בתרשימים, בטבלאות וכדומה. חלק זה כולל 20 שאלות. אנגלית – אוצר מילים בשפה האנגלית והיכולת להבין טקסטים באנגלית. חלק זה כולל 22 שאלות. הבחינה היא מסוג “מבחן אמריקאי”. כלומר מתחת לכל שאלה יהיו 4 תשובות אפשרויות, ועליכם לבחור את התשובה הנכונה ביותר. אם אין לכם מושג מה התשובה הנכונה, נסו לשלול תשובות שהן בטוח לא נכונות (שיטת האלימינציה). הנקודות נצברות מתשובות נכונות, לא מורידים נקודות על תשובות שגויות, לכן חשוב לסמן תשובה כלשהי, גם אם אינכם בטוחים שהיא התשובה הנכונה. עוד על מבנה הבחינה ומרכיביה קראו כאן.  

הזמן המוקצב

לכל פרק בבחינה, וללא קשר למספר השאלות בפרק, מוקצבות 20 דקות. למטלת הכתיבה מוקצבת חצי שעה. אין אפשרות לדלג בין החלקים או הפרקים. הבחינה אורכת בסך הכול 3 שעות ו-10 דקות. המלצה שלנו: כחלק מההכנה שלכם למבחן, תרגלו פתירת מבחנים במלואם. זאת כדי שתתרגלו להיבחן במשך זמן ארוך כל כך מבלי לאבד ריכוז.  

איך מחשבים את הציון בבחינה?

הציון בבחינה נע בין ל-800-200 נקודות, והוא מורכב משקלול של התוצאות בשלושת חלקי הבחינה (מילולית, כמותית ואנגלית) ומהשוואה של התשובות שלכם לתשובות של יתר הנבחנים באותו מועד. להרחבה בנושא קראו כאן. הציון הממוצע בבחינה: 530 נקודות. הציון יופיע באזור האישי באתר מאל”ו כחודש עד 45 יום לאחר הבחינה.  

הרשמה

הבחינה הפסיכומטרית נערכת בארבעה מועדים: באפריל, ביולי, בספטמבר ובדצמבר. למועדים עדכניים לחצו כאן. כדי להירשם עליכם להצטייד בטופס הרשמה. תוכלו ליצור קשר עם מרכז הזימונים של מאל”ו ולבקש שישלחו לכם טופס הרשמה, או לגשת לאחת מחנויות “צומת ספרים” ולרכוש טופס. בעבר, נבחנים שרצו לשפר את הציון שלהם היו צריכים להמתין בין הבחינות. כיום, אם נבחנתם ואתם רוצים לשפר את הציון, תוכלו להירשם למועד העוקב או למועד אחר, לשיקולכם. חשוב לדעת: ההרשמה לבחינה כרוכה בתשלום. הרשמה מאוחרת תהיה יקרה יותר, לכן כדאי להירשם לפני מועד סיום ההרשמה הרגילה ולא לסמוך על האפשרות של הרשמה מאוחרת. פירוט עלויות הרישום מחכה לכם כאן. חיילים משוחררים שרוצים להשתמש בכספי הפיקדון האישי כדי לשלם את עלות הבחינה צריכים ליצור קשר עם הלשכה להכוונת חיילים משוחררים ולקבל הנחיות כיצד לבצע את התשלום. עוד על זכויות החיילים המשוחררים בכל הקשור לבחינה הפסיכומטרית – קראו כאן.  

איך לומדים לבחינה הפסיכומטרית?

לבחינה אפשר ללמוד לבד, באמצעות ספרים ייעודים, אפליקציות בחינם/בתשלום ופתירת מבחנים לדוגמה, או בקורס הכנה לבחינה. כיוון שציוני הפסיכומטרי ניתנים גם בהשוואה לנבחנים אחרים, יהיו מי שיגידו שהנבחנים שנעזרו בקורסי הכנה מציבים רף גבוה לשאר הנבחנים. לכל שיטת לימוד, עצמאית או בקורס, יתרונות משלה. פרשנו אותם כאן, לשיקולכם. יתרונות הלמידה העצמאית:
  • זולה יותר.
  • שליטה אבסולוטית על קצב הלימוד.
  • אפשרות להחליט באיזה תחום להעמיק יותר.
  • פיתוח יכולת לימוד אוטודידקטית, דבר חשוב מאוד כהכנה ללימודים גבוהים.
יתרונות הלמידה בקורס הכנה:
  • מסגרת לימוד קבועה ומחייבת.
  • הלימוד נעשה ע”י מדריכים שהוכשרו לכך. במכונים מסוימים מלמדים מדריכים בעלי ניסיון רב.
  • חומרי לימוד עדכניים. ברוב המכונים יש מחלקת פיתוח שתפקידה לעדכן את ספרי הלימוד, את מערכי השיעורים ואת הבחינות לדוגמה.
 

קורס הכנה – איך, מי וכמה?

קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית אורך בדרך כלל 4-3 חודשים ועלותו משתנה ממכון למכון. בתחילת הקורס תקבלו ספרי לימוד וסילבוס (תוכנית הקורס). ברוב המכונים תוכלו לבחור אם להשתתף בקורס ערב או בוקר. המפגשים בכיתה יהיו בין פעמיים לשלוש בשבוע, ובין המפגשים תצטרכו לתרגל את החומר הנלמד. כחודש עד שבועיים לפני מועד הבחינה תתחיל “תקופת מרתון”, ובה תפתרו מבחנים לדוגמה. חלק מהמבחנים חוברו על ידי מחלקת הפיתוח של המכון וחלק מהם הם מבחנים שהיו בשנים קודמות. להורדת מבחנים שהיו בשנים קודמות לחצו כאן. הנחות ומלגות: חיילים משוחררים יכולים לשלם על לימודי הפסיכומטרי באמצעות כספי הפיקדון האישי. ברוב המכונים מציעים הנחה נוספת לחיילים, ו”הנחת אחים”, הנחה לבני משפחה שנרשמים יחד. גופים שונים מציעים מלגות הן לחיילים משוחררים והן לציבור הכללי. ראו פירוט מלגות באתר “לימודים בישראל”. אם מצבכם הכלכלי לא מאפשר לכם לשלם לקורס הכנה, פנו אלינו. באפשרותנו להמליץ על קבלת מלגה באחד המכונים המובילים בארץ. קורס מסובסד! סטודנטים לרפואה הקימו מיזם בשם “רפואה לעם”, להנגשת עולם האקדמיה לכלל הציבור. בין השאר, מוצעים קורסי הכנה ברחבי הארץ במחיר מסובסד. שווה לבדוק. קורס דיגיטלי בחינם! מיזם ממשלתי שמציע קורס דיגיטלי ברמה גבוהה. ראו באתר קמפוס IL. מיזם ממשלתי נוסף מציע מסלול מתוגבר ללמידה, בעלות של כמה מאות שקלים. לפרטים קראו כאן.  

מכוני הכנה פרטיים:

יש בארץ כמה מכונים בולטים. השוני בין המכונים אינו גדול. כדאי לבחור במכון לפי המלצות של חברים ומהתרשמות שלכם מאתר האינטרנט של המכון ומהפרטים שקיבלתם בשיחת הבירור. מה לשאול בשיחת הבירור?
  • מה הוותק של המורה?
  • מה אמצעי הלמידה? ספרים בלבד או ספרים ואפליקציה ייעודית?
  • כמה תלמידים יהיו בכיתה?
  • האם מובטח לכם קורס חוזר בהנחה משמעותית במקרה שלא תקבלו את הציון שאתם שואפים לקבל?
  • מה מדיניות הביטולים?
בקשו לקבל את הסכם ההתקשרות לפני שאתם חותמים עליו ובדקו שכל הדברים שנאמרו לכם בשיחה אכן מופיעים בהסכם. קישורים: יואל גבע – מכון ותיק. המורים ביואל גבע הם בעלי ניסיון של 15 שנים ויותר. HIGH Q – מכון ותיק שמציע את מסלול הלימודים המקיף והארוך בישראל. קידום – רשת מכונים בפריסה ארצית רחבה. 800 – מכון הכנה שמכוון לציונים גבוהים במיוחד. EZway – מכון שמציע מסלול ייעודי למועמדים ללימודי רפואה, לליקויי למידה ומסלולים נוספים. אנקורי – רשת חינוך ותיקה שמציעה לימודים לבגרויות ולפסיכומטרי. זינוק – מכון הכנה שמתמחה בלימודים לנבחנים עם הפרעת קשב ולקויות למידה. אחד על אחד – פורטל שמציע לבחור מורה פרטי לפי אזור בארץ ולפי התקציב שלכם.  

למידה עצמאית – איך עושים את זה?

תוכלו לרכוש ספרים, חדשים או יד שנייה, לתרגל, לתרגל ולתרגל. חשוב לבחור ספרים שנועדו ללמידה עצמית, ולא לרכוש ספרים מנבחנים שסיימו קורס במכון פרטי. בספרים שנועדו ללמידה עצמית תמצאו הסברים רבים ומפורטים יותר מאשר בספרים שנועדו ללוות את הקורס הפרונטלי. חלק מהמכונים מציעים ספרים ללמידה עצמית. ראו רשימה מפורטת כאן. ספרים משומשים תוכלו למצוא באזור הייעודי באתר “לימודים בישראל”, בחיפוש באתר “אגורה”, ובקבוצת הפייסבוק “מועמדים לרפואה בישראל”. בהצלחה!
לשאלות, לייעוץ חינמי, להכוונה ולכל דבר ועניין פנו אלינו כאן.

ללמוד בלי תעודת בגרות

ללמוד בלי תעודת בגרות

כן, זה אפשרי! אומנם תעודת בגרות מלאה פותחת דלתות לאקדמיה, אך היא אינה המפתח היחיד לעולם זה. יש כמה אופציות ללימודים גבוהים ללא תעודת בגרות. לפניכם מגוון אפשרויות מעניינות ללימודים בשלל תחומים, ללא צורך בהשלמת בגרויות.  

תוכנית יסודות

תוכנית באוניברסיטה העברית עבור יוצאות ויוצאי החינוך החרדי שאינם עומדים בתנאי הסף ללימודים גבוהים, בעלת מסלול קדם מכינה ומסלול מכינה. בתוכנית ישנה שימת דגש על השלמת פערים ומעטפת הכוללת בתוכה פטור משכר לימוד, מגורים במעונות, שיעורי תגבור, ציוד נלווה ועוד. לפרטים נוספים לחצו כאן

האוניברסיטה הפתוחה 

האוניברסיטה הפתוחה אינה מעמידה כל תנאי לקבלה ללימודים לתואר ראשון. כל אחד יכול להתחיל ללמוד קורסים ברמת פתיחה וברמה רגילה. כשתגיעו לקורסים המתקדמים תצטרכו להוכיח רמת ידע משביעת רצון בשפה האנגלית. על חובת לימודי אנגלית בתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה קראו כאן. על שיטת הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה וטיפים ללמידה בכתבה הזאת.  

30+

אם עברתם את גיל 30 ואין לכם תעודת בגרות, תוכלו להתקבל למוסד הלימודים לאחר מסלול לימודים במכינה מתאימה. בררו במוסד הלימוד שבו אתם מבקשים ללמוד אם קיים מסלול ייעודי לבני 30 פלוס. על לימודים במכינה לאנשים מתחת לגיל 30 הרחבנו כאן.  

תרומה ניכרת לחברה

בחלק ממוסדות הלימוד תוכלו להתקבל אם תוכיחו שתרמתם תרומה ניכרת לחברה. קבלתכם ללימודים במסלול זה תלויה כמובן בשיקול הדעת של מוסד הלימודים. אם אתם חושבים שהרזומה שלכם מרשים במיוחד ואפשר להכתירו כבעל תרומה ניכרת לחברה, בררו במזכירות מוסד הלימוד על האפשרות להתקבל ללימודים על סמך הפעילות החברתית שלכם. במקרה שתתקבלו ייתכן שתתבקשו להשלים לימודים במכינה ייעודית.  

מבחן התאמה

יש מוסדות לימוד, הטכניון למשל, שפותחים את שעריהם לאנשים שרכשו בעצמם ידע בתחום ספציפי. אנשים אלו יכולים להתקבל ללימודים גם אם אין להם תעודת בגרות ולאחר מבחן התאמה שיבדוק את רמת הידע שלהם ואת כישוריהם. האפשרות הזאת נדירה אבל קיימת. אם רכשתם ידע באופן עצמאי ולדעתכם הידע שלכם מספיק כדי להתקבל ללימודים גבוהים, בררו במוסד הלימוד על האופציה להתקבל לאחר מבחן התאמה.  

לימודים לתעודת הנדסאי

במקצועות רבים מתחומי התעשייה, הניהול, התוכנה, בניין, חשמל, מים, עיצוב פנים ועוד אין צורך בלימודים לתואר כדי להתקבל לעבודה טובה. מקצועות אלו נלמדים במכללות במסגרת זמן מצומצמת יותר מלימודים לתואר ולאחר סיום מוצלח שלהם, כולל הגשת כל המטלות, תקבלו תעודת הנדסאי ממשרד התמ”ת. אומנם אין צורך בתעודת בגרות מלאה כדי להתקבל ללימודים לתעודת הנדסאי אך תצטרכו להשלים בגרויות בכמה מקצועות: מתמטיקה (2 יח”ל לפחות), אנגלית (2 יח”ל לפחות) והבעה (יח”ל אחת לפחות). את לימודי הבגרות הללו אפשר להשלים במכינה ייעודית במוסד הלימודים. לאחר שתהיה לכם תעודת הנדסאי תוכלו להתקדם ללימודים לתעודת מהנדס. לימודים לתעודת הנדסאי אורכים בדרך כלל שנתיים. השלמה מתעודת הנדסאי לתעודת מהנדס: 3 שנים. אם מסלול זה מעניין אתכם, צרו קשר עם זרוע העבודה במכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה”ט). תוכלו לברר על המכללות שבהן לומדים את התחום שמעניין אתכם ולקבל מידע על מסלולי הלימוד ועל מלגות. עוד על לימודים לתעודת הנדסאי לחצו כאן.  

למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית באקדמיה הקליקו כאן

12 שנות לימוד

12 שנות לימוד

קבלת אישור לימודים ותעודת 12 שנות לימוד בוגרות ובוגרי מוסדות החינוך החרדי שהיו רשומים במשרד החינוך- זכאים לקבל אישור לימודים מהמוסד שבו למדו. בנוסף על כך, הם זכאים לקבל "תעודת 12 שנות לימוד" ממשרד החינוך. בכדי לקבל את אישור הלימודים או תעודת 12 שנות לימוד, יש להירשם באתר משרד החינוך. לאחר הרישום לאתר, יש להיכנס לפורטל תלמידים ובוגרים. בפורטל יש ללחוץ על לשונית בוגרים, לאחר מכן על לשונית אישורי השכלה תיכונית מהארץ, ובתחתית העמוד יופיע כפתור- פתיחת פנייה חדשה. לצורך הגשת הבקשה תצטרכו צילום תעודת זהות. לאחר שבוע/ שבועיים מיום מילוי הפניה והגשת הטפסים הנדרשים, האישור יגיע לאזור האישי. ניתן ליצור קשר טלפוני עם היחידה לאישורי השכלה תיכונית במשרד החינוך במספר הבא – 073-3934170   במידה והיחידה לאישורי השכלה לא מכירה במוסד הלימוד שלכם, מוזמנים לפנות אלינו כאן וננסה לסייע. מי שלמד במוסדות שאינם מוכרים על ידי המדינה, כגון המוסדות של העדה החרדית, אינו זכאי לתעודה, אך ישנם מקומות רבים המכירים בשנות הלימוד במוסדות אלו כמענה לתנאי הקבלה שדורשים. במקרה זה אנו ממליצים לפנות כאן ליועצות ההכוון של יוצאים לשינוי.   מי שעזב את מוסד הלימודים לפני סיום לימודיו, זכאי לאישור על 10/11 שנות לימוד, בהתאם למשך זמן לימודיו. תעודה זו מאפשרת קבלה ללימודי קורסים מסוימים ומשמשת בעיקר כתנאי הכרחי בקבלה למכינות הכנה ללימודים אקדמיים. היא גם יכולה לשמש תנאי קבלה עבור מקומות עבודות מסוימים. חשוב לציין: התעודה אינה מעידה על תוכן הלימודים. על כן, אם ברצונך ללמוד באקדמיה, עליך להשלים את הידע החסר במקצועות שונים כמו מתמטיקה ואנגלית במכינות ייעודיות – על כך בפרק מכינות קדם אקדמיות. להסבר על התהליך להשגת אישור לימודים ותעודת 12 שנות לימוד, יש להיכנס לאתר משרד החינוך: מידעון בנושא הערכת השכלה תיכונית מהארץ ומחו”ל   האוניברסיטה העברית ועמותת אלומה איחדו כוחות ויצרו את תוכנית יסודות בה מתמקדים בהשלמת פערים במסלולי מכינה וקדם מכינה. התוכנית מתקיימת תוך מתן מעטפת הכוללת פטור משכר לימוד, מגורים במעונות, שיעורי עזר, ציוד נלווה וכן הלאה. לפרטים והרשמה לחצו כאן   חסר לכם מידע? רוצים הכוונה פרטנית? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה! מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו כאן מצאתם טעות בכתבה? יש לכם הערות לגביה? מוזמנים לכתוב לנו למייל: info@leshinuy.org

אודות המדריך

המדריך נכתב ונאסף על ידי מתנדבים בעלי רקע בתחום עליו כתבו ומתוך רצון לסייע ליוצאות ויוצאים הנמצאים בתחילת דרכם, לעשות דרך קלה ופשוטה יותר. אין לראות בנאמר במדריך הנחיה כי אם המלצה.
עורכת המדריך שני קפלן
דילוג לתוכן