תוכנית המנטורינג
רקע על התוכנית
תוכנית המנטורינג שלנו מלווה יוצאות ויוצאים מהחברה החרדית לקידום ופיתוח הפוטנציאל האישי והמקצועי בתחומי חיים שונים ומגוונים – הפיכת הכישרונות לקריירה מצליחה, השתלבות מיטיבה בשוק העבודה, חיזוק תחושת יכולת, השתלבות חברתית, עמידה ביעדים והתמודדות עם קשיים.
התוכנית מחברת בין יוצאות ויוצאים הנמצאים בשלבים שונים של תהליך היציאה לבין מנטוריות ומנטורים. כל צמד יוצא לדרך משותפת בת חמישה חודשים – יחד מעזים לחלום גבוה, לקדם מטרות ולצעוד בדרך שנסללת תוך כדי תנועה.
מי הם המנטורים?
מתנדבות ומתנדבים עם ניסיון חיים אישי ומקצועי שנבחרים בהתאמה אישית למטרות ואופי הליווי. הם אנשים מלאי סקרנות שמאמינים בפוטנציאל של היוצאים ושמחים לתת מזמנם וניסיונם לטובת כך.
למי התוכנית מתאימה?
ליוצאות ויוצאי החברה החרדית בשלב השני בחייהם – המעבר מהממוצע להצלחה.
נדרשת מוכנות להיכנס ולהתמסר לתהליך של קשר אישי ומסע משותף, מוטיבציה להשקיע ולעבוד כדי לקצור פירות, פתיחות לשינוי הרגלים, סבלנות לתהליך משמעותי שדורש את הזמן ורצון למצות את הפוטנציאל בהיבטים שונים בחיים – אישי, חברתי, מקצועי ומה שביניהם.
חשוב לציין כי התוכנית אינה תוכנית ייעוץ עסקי ואינה תוכנית טיפולית. מניסיוננו נראה כי לעיתים שילוב הליווי בתוכנית עם ליווי רגשי מקצועי מאפשר לקדם יותר את המטרות האישיות ומאפשר בשלות מתאימה להצלחת בתוכנית.
איך זה קורה בפועל?
התוכנית כוללת מפגש שבועי פרונטלי באורך שעה למשך 5 חודשים.
הליווי מתקיים על פני שני צירים: הציר הפרקטי והציר האישי. הציר הפרקטי עוסק בהצבת מטרות ומשימות והענקת כלים פרקטיים לעמידה ביעדים. הציר האישי נוגע בקשר הבלתי אמצעי שנרקם ונוצר בתהליך הליווי, ובתחושת השותפות לדרך והשיח בגובה עיניים שאנו שואפים שיתקיים לכל אורך הדרך.
תכל’ס
התוכנית יוצאת לדרך בשני מחזורים – מחזור חורף ומחזור אביב, כאשר בכל מחזור ישנם צמדים בכל רחבי הארץ. ניתן להתעדכן על פתיחת ההרשמה לתוכנית בקבוצות העדכונים של הקהילות בירושלים, בתל-אביב, בצפון ובדרום.
ההרשמה סגורה כעת.
הישארו מעודכנים לפתיחת המחזור הבא!
הרשמה לתוכנית
עדיין לא נרשמת?
סיפורים של בוגרי התכנית
"תכנית המנטורינג היא מתנה נפלאה שקיבלתי ואני מרגיש ממש בר מזל, ומקווה שיום אחד אצליח גם להיות מנטור בתכנית."
אני עמי, בן 30, גדלתי בחסידות בויאן בביתר עלית ויצאתי לפני כחמש שנים.
כשיצאתי הייתי בשיא ההצלחה שלי - ניהלתי אז משרד ייעוץ משכנתאות, ובדיוק קיבלתי פרויקט גדול עם 50 לקוחות. אבל הרגשתי שלא טוב לי, והחלטתי להיות נאמן לעצמי. השארתי הכל מאחור והתגייסתי לצבא.
שירתי כלוחם ומפקד בגבעתי, במשך שנתיים. במהלך התקופה הזו הורדתי את הפיאות ועברתי לעיר הגדולה תל אביב. התחלתי תקופה מאתגרת של יציאה מהחברה החרדית, ורוב האנרגיה שלי באותה תקופה התמקדה בהתמודדות עם ההשתלבות בחברה החדשה שבחרתי, לא ממש הצלחתי להתמקד בעשייה וקריירה.
פתחתי הוסטל לתיירים שמאוד הצליח, אבל המיקוד שלי בהוסטל היה בעיקר בילוי וחברה ופחות עסקי - העבודה שלי הייתה לארח תיירים מכל העולם, לעזור להם לטייל, לצאת איתם לשתות בירה ולרקוד ובין לבין גם לענות איכשהו למיילים ולשלוח מסמכים לרו"ח.
מפה לשם קורונה, ההוסטל נסגר :( ויצאתי לטיול אחרי צבא מאוחר באפריקה.
לפני שנה מצאתי את עצמי תיכף בן 30, עם חלומות ענקיים שאני נחוש ממש להגשים, בלי שמץ של מושג איך עולים על המסלול ודוהרים קדימה. באמת שניסיתי, אבל התסכול גבר על הסיפוק.
ואז, ראיתי מודעה על תוכנית המנטורינג של "יוצאים לשינוי".
בפגישה עם רכזת התוכנית לקח לי דקה וחצי להבין שקורה פה משהו מיוחד ומאוד מקצועי. סיפרתי לרכזת על האתגרים והחלומות שלי, וביחד הגדרנו מטרות לתהליך. במסגרת התוכנית ציוותו לי את אייל המנטור,
אין לי מושג איך הם עשו את זה אבל לא יכולתי לדמיין התאמה טובה יותר.
אייל עזר לי לחזור למסלול, הצלחתי לבנות שגרת יום טובה והתחלתי להגשים חלומות, כשבין היתר הקמתי סטרטאפ שהולך לעשות מהפכה בדרך בה מתכננים טיולים!
אייל הוא יזם מקצוען ברמה הכי גבוהה, עם הרבה ניסיון בעסקים ובטכנולוגיה. הוא עשה לי הרבה מאוד סדר ועזר לי להתמקד במה שמקדם אותי.
את התוכנית היינו אמורים לסיים אחרי חצי שנה. בפועל, כבר יותר משנה שאייל בתפקיד המנטור שלא מפסיק לייעץ, לכוון ולהאמין בי.
אני מרגיש הכי ממוקד שאי פעם הייתי ואני מצליח לתכנן ולהתקדם לעבר ההצלחה.
לאחרונה התחלתי סבב גיוס משקיעים לסטרטאפ ודברים מתקדמים טוב, מקווה ומאמין שבקרוב אוכל לערוך את הפוסט ולספר שהצלחתי לגייס ולהתקדם לשלב הבא.
התוכנית היא מתנה נפלאה שקיבלתי ואני מרגיש ממש בר מזל, ומקווה שיום אחד אצליח גם להיות מנטור בתכנית.
תודה אייל, תודה יוצאים לשינוי, תודה אביבה ואושר - הרמתם אותי למעלה למקפצה, הבאתם אותי לקו הזינוק ועכשיו אני מרגיש מוכן לשיגור.
"פשוט רציתי לבחור. רציתי להגשים כאן ועכשיו את החלומות שחלמתי כשהייתי ילדה ונערה."
שמי טליה בת 34, במקור מעמנואל ואז בני ברק, כיום גרה ברמת גן ועובדת כמנהלת פרויקטים בהייטק.
האמת שאני עוד מתרגלת להציג את עצמי כך, כי את החיים שלי התחלתי לגמרי במקום אחר.
כשהמורה בסמינר שאלה על החלומות שלנו, הייתי היחידה שענתה "קריירה".
כולן סביבי דיברו על אמהות ומשפחה. "כל אחת ומה שחשוב לה בחיים" אמרה לי המורה. ואני חשבתי לעצמי – "אמא, אני חייבת להיות, זה לא שיש לי ברירה. אבל קריירה אני יכולה לבחור, אז למה לא?".
בגיל 21 כשכל החברות סביבי החלו להתחתן, אני חזרתי הביתה מהעבודה משועממת.
לא התאים לי, אז החלטתי ללכת ללמוד.
בזמנו, תחומי הלימוד בקמפוסים החרדיים היו מאד מוגבלים, כשהתייעצתי עם חברות מהעבודה – אחת סיפרה שהיא לומדת תקשורת בבינתחומי ומהר מאוד הבנתי שלא אוכל להרשות לעצמי לימודים שם. האחרת למדה פסיכולוגיה בפתוחה. כשהבנתי מה זה אומר קפצתי על המציאה. זה הרגיש לי כמו פתרון מצוין עבורי. אמנם לא יכולתי לשלם על שנת לימודים מלאה, אבל על כל קורס בנפרד יכולתי. והאמת, בינינו, הייתי בטוחה שאוטוטו אני מתחתנת, כך שהתאים לי שאני לא צריכה להתחייב לתואר. ופשוט נרשמתי.
פשוט זה לא היה. לא ידעתי אפילו לכתוב פסקה כמו שצריך ובממ"ן הראשון קיבלתי 60!
הקושי הזה גרם לי להשקיע כל דקה פנויה בלימודים ובהבנה. ישבתי בשורה הראשונה בכיתה, לקחתי כל תגבור אפשרי וגם השקעתי כסף כדי ללמוד ולצמצם פערים, את הסמינריון כבר סיימתי בציון 90.
בכל הזמן הזה, לא חלמתי לצאת. לא הייתי "שבאבניקית" והעולם החילוני לא קרץ לי.
פשוט רציתי לבחור. רציתי להגשים כאן ועכשיו את החלומות שחלמתי כשהייתי ילדה ונערה.
לא הצלחתי לקבל את דחיית האושר המקובלת במגזר - " אחרי שתתחתני".
לא יכולתי לחכות לרישיון, לענוד תכשיטים, או להירשם לקורס צלילה. לא הבנתי למה אני צריכה לחכות שאתחתן כדי לעשות את כל אלו?
אני לא פחות טובה או מוצלחת אם השקט שמתחת למים עושה לי טוב.
אז יצאתי וגיליתי עולם עצום. הכרתי אנשים, ולמדתי המון.
ועדיין, בתחום התעסוקה הרגשתי פשוט מאחורי כולם.
גדלנו על הרעיון שעובדים כדי להתקיים, לא למטרות "קריירה" או התפתחות אישית.
חונכנו על נוסחת אושר אחת – חתונה וילדים. אף אחד מעולם לא הציע לי דרכים נוספות, ואני, חיפשתי את הדרך שלי להתפתחות אישית, כזו שתסב לי אושר.
הייתי צריכה ללמד את עצמי מה גורם לי אושר, להשתחרר מהתפיסה שייעדה אותי לילדים ולמטבח.
וכך מצאתי את עצמי אחרי שש שנות קריירה דיי מכובדות מאד מבולבלת.
אני אדם של עשייה. במשך השנים התקדמתי ומילאתי כמעט כל תפקיד אפשרי בתוך החברה שעבדתי בה: מניהול משרד, דרך מכירות, אופרציה, QA, ואפילו סמנכ"לות.
ועדיין לא ידעתי מה אני, טליה, רוצה לעשות. מה התשוקה שלי, מה אני באמת רוצה לעשות כשאני קמה בבוקר..
הרגשתי שהגיע הזמן לעשות שינוי.
פניתי לתוכניות מנטורינג אחרי תקופה שחיפשתי כיוונים כאלו. וכך הגעתי אל תוכנית המנטורינג של יוצאים לשינוי.
לא ידעתי שהחלומות שלי עומדים להתגשם, לא דמיינתי שאפגוש במי שתהפוך את חיי.
"ואז הגיעה שרון…" - המנטורית שלי.
חצי שנה בה איפסתי והתאפסתי על החיים.
היינו נפגשות כל שבוע, כל פעם במקום אחר. מהר מאוד הבנתי שזכיתי בלוטו והסתערתי כל כולי על ההזדמנות.
בדקנו יחד כיוונים שונים, ולאט לאט התחלתי להתמקד, פיתחתי את העמידות שלי עם עצמי ביררתי יחד עם שרון מה אני באמת רוצה ואוהבת לעשות, פירקנו יחד את קורות החיים שלי והרכבנו אותם מחדש.
שרון הכירה לי אנשי מקצוע בכירים עם ניסיון עשיר ומדויק לתחומים שהעסיקו אותי והם תווכו לי את פוטנציאל הקריירה וההתמקצעות בכל אחד מהם.
שרון הביאה מהניסיון העשיר שלה בתחומים אחרים, וככה, עם הרבה מחשבה, ניסוי וטעייה, דייקתי לעצמי את ניהול פרויקטים כיעד שלי.
תוך כדי הפגישות היינו מדברות גם על הרבה דברים אחרים. על התמודדויות הקשורות ולא קשורות ליציאה.
שרון עזרה לי להפנים מהשכל אל הלב, את ההכרה שאני טובה, שווה ויכולה יותר.
אני מנצלת גם את הבמה הזו, שרון, כדי לומר לך בפעם המיליון - בלעדייך לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי ולא הייתי ממוקדת כל כך במטרות שלי.
אז אם אתם קצת מבולבלים או מתפזרים סביב בחירת המטרה שלכם בחיים מתוך מגוון של התנסויות - רוצו להירשם, עופו על זה!
מגיע לכל אחת ואחד מכם הזדמנות שמשנה חיים.
אחת שיודעת:)
"תבינו, בחוויה האישית שלי בגלל שההורים שלי חרדים הם לא יכולים באמת להבין את העולם הפנימי שלי ואת ההתלבטויות שלי..."
שמי אלי, בן 28, גדלתי בשכונה חרדית בירושלים למשפחה בת 11 אחים ואחיות. בגיל 18, אחרי כמה שנים של התגלגלות בין ישיבות ומסגרות שלא התאימו לי, החלטתי לדאוג לעצמי לחיים חדשים. נחתתי בתל אביב, עבדתי בהרבה עבודות זמניות ולמדתי איך נראה העולם החדש שלי.
אחרי כמה חודשים הבנתי שאני לא רוצה לעבוד כל החיים בפיצריות, הרגשתי שאני מסוגל ליותר מזה. רציתי לקחת אחריות על החיים שלי, להפסיק להימרח ולהתחיל לבנות לעצמי מסלול של הצלחה. החלטתי להתגייס לצבא, חשבתי שזאת תהיה מסגרת טובה עבורי.
בצבא לא היה הכי פשוט. רציתי להיות לוחם, זאת היתה השאיפה שלי ונלחמתי כדי לממש אותה, למרות שלא באמת ידעתי מה זה אומר להיות לוחם. המשמעת הצבאית היתה לי קשה ולהיות לוחם היה מאתגר וקשה אבל שרדתי את זה כמו גדול וסיימתי את השירות כלוחם.
כשהשתחררתי, ידעתי שהצעד הבא שיביא אותי למחוז חפצי הוא צמצום פערים והשלמת לימודי ליבה - מתמטיקה, אנגלית וכל מה שאדם אחר בגילי למד שנים רבות בבתי הספר. היה לי חלום מאוד ברור, רציתי ללמוד מדעי המחשב.
ואז שוב פגשתי את המציאות. האתגר היה גדול, עזבתי את הישיבה כבר בגיל 14, היו לי רק תשע שנות לימוד והמוח שלי היה חלוד. רציתי ללמוד, רציתי להצליח, החומרים היו מול העיניים שלי אבל בעיות הקשב והריכוז הופיעו ועוד כל מיני מחשבות בסגנון של "אולי אני בעצם לא יכול..."
נלחמתי וצלחתי גם את זה. השלמתי את כל הבגרויות בהצלחה רבה, והתחלתי ללמוד מדעי המחשב.
המציאות היכתה שוב והפעם לא יכולתי יותר, זה היה יותר מדי. פרשתי מהלימודים והרגשתי שנכשלתי במשימה. לא ידעתי אם נכון לי להמשיך להילחם על זה או שאולי זה פשוט לא מתאים לי. הייתי מבולבל, מצד אחד ראיתי את עצמי כאדם בוגר בן 28 שיודע לא מעט על עצמו ועל החיים אבל מצד שני משהו בלימודים לא עובד. העסק מקרטע. מה עושים?
לצד אתגר הלימודים, היו לי גם הרבה שאלות בפן האישי לגבי מערכות יחסים וזוגיות, רציתי לשאול מישהו על הדברים האלה, להבין אם אני רואה את הדברים נכון. כל הנושא של זוגיות מאוד בער בי והרגשתי שאין לי באמת את מי לשאול בלי להתבייש.
תבינו, בחוויה האישית שלי בגלל שההורים שלי חרדים הם לא יכולים באמת להבין את העולם הפנימי שלי ואת ההתלבטויות שלי. אף פעם לא היה לי אח גדול שעבר את הדרך שלי ושיכול הזדהות איתי, מישהו שאני יכול להעלות את כל השאלות האלה של מה באמת אני רוצה ללמוד, מה כדאי לעשות, האם מה שאני חושב הוא נורמלי או לא.
לא חיפשתי פסיכולוג כדי לפרוק אצלו את הקשיים אלא חיפשתי מישהו עם ניסיון חיים, מישהו שיכול להבין את השאיפות שלי ואת השפה שלי, מישהו שיכול לתת לי טיפים וכיווני מחשבה שלא חשבתי עליהם לבד.
ואז הכרתי את תכנית המנטורינג של יוצאים לשינוי והחלטתי להירשם. צימדו אותי למנטור בשם יובל, בן 41, אדם מקסים ומשכיל.
כשהכרתי את יובל הרגשתי שפתאום יש מקום לשאלות שלי. יש לו ניסיון רב באקדמיה ובחיים, הוא סיים תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט וגם הקים סטארט-אפ מצליח. אפילו שהוא כזה מוצלח ומצליח, הוא כל הזמן הדגיש שתמיד הכל הלך לו קשה והוא היה צריך ממש להילחם בכל שלב על כל דבר שהוא עשה, הוא נלחם עד שזה הצליח.
יובל נתן לי אפשרות להזדהות איתו, הרגשתי שגם אצלי זה קורה, הכל הולך קשה. התחלתי לימודים ופרשתי והייתי צריך פשוט להתחיל מחדש. הוא סיפר על התהליך שלו שגם בו לא האמינו ולא חשבו שהוא יגיע רחוק והוא פשוט נלחם בעצמו על הדברים.
ההזדהות הזאת נתנה לי דרייב ללימודים שלי, והרבה מהשיחות שלנו היו סביב זה. גם על נושא הזוגיות דיברנו הרבה. הייתי יוצא להרבה דייטים, והוא הסביר לי מלא… מלא… מלא נקודות מבט חדשות, איך לראות את עצמי ואיך להבין מה קורה באינטראקציות שלי עם נשים.
במסגרת תכנית המנטורינג אנחנו נפגשים פעם בשבוע וזה פשוט מדהים. אני יודע שפעם בשבוע ניפגש ונדבר. זה כל כך משמעותי בשבילי לפגוש מישהו שמצליח בדברים שאתה רוצה להצליח והוא יכול לתת לך דוגמה אישית ולהתייעץ איתו.
היום אני כבר באמצע הסמסטר הראשון של התואר, החלטתי הפעם ללכת על זה ובגדול ואני מרגיש שאני בשיא השוונג, האדרנלין והלימודים וכאילו אני… אני לגמרי מרגיש שיש לי סוג של עוגן איתו תוך כדי הלימודים שלי. יש מישהו שמחזק לי את המוטיבציה ודוחף אותי להצליח.
גם בנושא הזוגיות התקדמתי. היום אני נמצא בזוגיות רצינית ויציבה כבר חמישה וחצי חודשים ויובל ממש היה איתי שם ברגעים הראשונים הכל כך מבלבלים והלא ברורים של סערת הרגשות והפרפרים.
אף פעם לא הייתה לי תחושה שיש מישהו גדול כזה, שאני מחזיק ממנו ויכול להתייעץ איתו. המפגש עם יובל עשה לי פשוט טוב.
"במהלך התוכנית גיליתי על עצמי
שאני דווקא מצליחה להשתלט על המשימות שלי כשאני בטוב.
ענת עזרה לי בעיקר לנרמל את הבלאגן,
ולהרגיש בנוח גם כשלא הכול מנוהל (טיפ טופ).
היום, אחרי סיום התהליך עם ענת,
אני ניגשת לדברים בקלות רבה יותר
זה עושה בשבילי את כל ההבדל.
"
שמי ריקי ליסיצין, אני גרה בירושלים.
עד גיל 19 גדלתי בבני ברק
ואז הגעתי לירושלים
ויצאתי לאט ובהדרגה מהחברה החרדית.
בתחילת תהליך היציאה גרתי בבית של הלל,
עשיתי שירות לאומי של שנתיים
אחריו התחלתי למעשה את החיים העצמאיים שלי.
כיום אני סטודנטית לעבודה סוציאלית,
עובדת למחייתי וגם משתתפת במחזה של יוצאים לשינוי.
לתכנית המנטורינג הגעתי כדי לקדם מטרות מאוד ברורות:
רציתי לעשות סדר בלו"ז שלי,
להפסיק לדחות מטלות ומשימות
ולהתחיל לתכנן ולנהל את החיים במקום ש"החיים ינהלו אותי".
אני גם סטודנטית וגם עובדת,
והיה לי קשה לעשות במקביל את כל הדברים
שהיו לי ברשימות אינסופיות...
קיבלתי מנטורית מדהימה בשם ענת
פיתחנו קשר ממש טוב.
את הפגישות שלנו עשינו בבתי קפה באווירה כיפית וקלילה,
בהרבה מהמפגשים שלנו פשוט רק דיברנו.
בהתחלה לא הבנתי -
למה הפגישות לא ממוקדות רק במטרות שלי?
למה אנחנו לא ישר ניגשות לתכל'ס ואיפה הטבלאות אקסל?
אחרי שהתחלנו להכיר זו את זו,
למדנו לעבוד יחד באופן המיוחד שלנו
והתחלתי לראות את השינויים.
ענת המנטורית ואני, ישבנו יחד עם רשימות של מטרות ומשימות
את חלקן עשינו יחד, וזה הקל עלי מאוד לבצע דברים
היא דרבנה אותי לעשייה ונתנה לי כוח להאמין בעצמי.
במקביל, היא נתנה לי רעיונות וטיפים לשינויים בפועל.
במהלך התוכנית גיליתי על עצמי
שאני דווקא מצליחה להשתלט על המשימות שלי כשאני בטוב.
ענת עזרה לי בעיקר לנרמל את הבלאגן,
ולהרגיש בנוח גם כשלא הכול מנוהל (טיפ טופ).
היום, אחרי סיום התהליך עם ענת,
אני ניגשת לדברים בקלות רבה יותר
זה עושה בשבילי את כל ההבדל.
במבט לאחור,
אני יכולה להגיד שבלי תכנית המנטורינג
לא הייתי עוברת את תקופת המבחנים בהצלחה.
לראשונה לא הייתי צריכה לגשת למועדי ב'.
רגע מרגש במיוחד מהליווי היה ביום ההולדת שלי.
החלטתי בפעם הראשונה לארגן לעצמי מסיבה,
ולא לגמרי ידעתי איך לגשת לזה.
ענת עזרה לי מאוד, הכנו יחד רשימת משימות,
ואפילו ביצענו כמה מהן יחד.
היא הלכה איתי לקניות בשוק, הכינה איתי אוכל למסיבה ו...
הביאה לי זר פרחים. זה ממש ריגש אותי.
אני מאוד שמחה שהכרתי את ענת,
היא תפסה מקום מאוד משמעותי בחיים שלי.
נכנסנו אחת לשנייה ללב ואנחנו עדיין שומרות על קשר.
תכנית המנטורינג עזרה לי להבין את עצמי טוב יותר
ולהיות בנחת עם עצמי ועם מי שאני.
אני ממליצה מאוד על התכנית.תלכו, לא תפסידו!
זה אמנם דורש מעט השקעה והתמדה, אבל זה באמת שווה את זה.
התכנית מתאימה לכל מטרה בחיים ולהגשמה עצמית,
יש מישהו שנמצא אתך ועוזר לך להגיע למצות את השאיפות שלך.
"הליווי היה עמוק מכל הרבדים – אני חושבת על עצמי אחרת,
מדברת לעצמי אחרת ויכולה להביא לעצמי עוד שפע והצלחות. "
שמי שושנה לייטנר, אני מתגוררת בראש פינה.
גדלתי במשפחה חרדית בקריית ספר,
השתייכתי לזרם הליטאי והייתי צדיקה למופת.
הייתי מעורבת מאוד בקהילה, ניהלתי פרויקטים,
התנדבתי בעמותות שונות ולא מעט אנשים הכירו אותי.
החיים העצמאיים הביאו איתם שאלות
שערערו על דרך התורה והאמונה
ואחרי לבטים רבים החלטתי להשאיר הכול מאחור
ויצאתי לדרך משלי בסוף שנת 2019.
הגעתי אל החברה הכללית עם פערי תרבות שעיכבו את ההשתלבות שלי.
לא ידעתי איך להציג את עצמי בעולם, אף אחד לא הכיר אותי בקהילה –
לא ניהלתי שום פרויקט ולא התנדבתי.
זה השפיע על הביטחון העצמי שלי
הייתי תקועה עם הרבה דברים שרציתי לקדם –
סיום לימודי החינוך לגיל הרך, בירוקרטיות סביב קבלת רישיון הנהיגה שלי, אפיק קריירה ועוד...
בחברה החרדית יש הרבה פוקוס על חסרונות ועל צמצום.
יש המון דברים אסורים, כל הזמן צריך לעשות תשובה
ולהתקרב לאלוהים עוד ועוד, ומי שיותר מוזנחת נחשבת ליותר צדיקה (לפחות ככה אני גדלתי).
זה השפיע עליי גם אחרי היציאה, הייתי עסוקה מאוד במה חסר לי ונשאבתי לזה.
הייתי אומרת על עצמי "שירדתי מהדרך" – תפסתי את עצמי כמישהי שעשתה משהו שהוא לא בסדר.
כשיוצאים לשינוי בישרו על ההתרחבות לצפון
שוחחתי עם ג'ינה רכזת הקהילה שהמליצה לי להירשם לתוכנית המנטורינג.
הצמידו לי מנטורית בשם טובה ונפגשנו פעם בשבוע במשך חצי שנה.
יחד כתבנו את המטרות שאני רוצה לעבוד עליהם,
כתבנו חזון, ממנו גזרנו יעדים, הצבנו דדליינים, קבענו משימות שבועיות, ודברים התחילו להיסגר.
פתאום ראיתי ששיחות טלפון בירוקרטיות הן לא סוף העולם,
הביטחון העצמי שלי התחזק, התחלתי להרים לעצמי ולהיות אסרטיבית מול העולם.
היא לימדה אותי להסתכל על החוזקות ועל השאיפות שלי במקום על החסרונות,
ופתאום, בזכות האומץ יכולתי לחלום בגדול.
תוך כדי התהליך הבנתי שאני רוצה להיות מדריכת טיולים בחו"ל.
יש לי רצון לטייל בכל העולם ולהגיע למקומות הכי נידחים ואני טובה עם שפות
והתחלתי לעבוד על הגשמת החלום הזה.
היום מרגיש די פשוט לחלום ולעשות, אבל זה בזכות המפגשים השבועיים בתוכנית.
יצאתי אחרת ממה שנכנסתי – פעם הייתי פסימית מאוד, והיום אני לא מפחדת להיות אופטימית.
התוכנית הזאת פשוט סידרה לי את החיים.
הליווי היה עמוק מכל הרבדים – אני חושבת על עצמי אחרת,
מדברת לעצמי אחרת ויכולה להביא לעצמי עוד שפע והצלחות.
נעם המקסימה, רכזת התוכנית בצפון הייתה מאחורי הקלעים
וניצחה על כל הקסם הזה ואני מודה מאוד על התהליך הזה❤️
אני רוצה להגיד לכל היוצאים והיוצאות: אל תתביישו להגיד מי אתם ומה אתם.
אל תפחדו להיות ואל תפחדו להגשים חלומות. מגיע לכם לפרוח ולפרוץ!
"ההתאמה הייתה מעולה - עמוס היה מנכ"ל במשך שנים בחברה מובילה במשק
יש לו ידע רב בתחום העסקים והכלכלה, אדם רציני מאוד.
נפגשנו במשך חצי שנה. בפגישות שלנו דיברנו על החיים ולפעמים על עסקים."
שמי אהרון (אהרל'ה) טרייטל, נולדתי למשפחה חרדית - חסידית בבני ברק,
הבן הכי קטן מבין 13 אחים ואחיות.
בגיל 15 עזבתי את העולם החרדי.
התגלגלתי לעסוק בקולנוע, בעיקר בתחום המשחק
ובאמת עבדתי הרבה שנים בתחום והתפרנסתי די טוב. לכאורה סיפור הצלחה.
אבל, הסיפור שלי מקבל תפנית קלה כשהפכתי להיות אבא לפני כשנה.
הרגשתי אז שהמקצוע שלי "שואב" אותי אליו ואני לא מספיק להיות עם הילד שלי
להיות בבית, לטייל ולמעשה אין לי זמן לחיות באמת. זה לא התאים לי.
חבר המליץ לי ללמוד יזמות נדל"ן.
הייתי בטוח שאני הולך להיות נדל"ניסט גדול שעושה עסקים,
אך עם סיום הלימודים הרגשתי ששינוי כזה קיצוני בין תחומי העיסוק
הוא מעבר גדול מידי,
ואני מרגיש קצת מבולבל עם שינוי הסטאטוס בחיים האישיים ועם שינוי המקצוע ועולמות התוכן.
שמעתי על תכנית המנטורינג של יוצאים לשינוי וזה התאים בול לצומת הדרכים בה הייתי.
הבנתי שאני יכול להיעזר ולקבל תמיכה וליווי ממישהו שיש לו ידע בעסקים.
כחלק מהקבלה לתכנית ערכו לי מגוון שיחות היכרות מעמיקות ובסיומן "שידכו" לי את עמוס כמנטור.
ההתאמה הייתה מעולה - עמוס היה מנכ"ל במשך שנים בחברה מובילה במשק
ויש לו ידע רב בתחום העסקים והכלכלה, אדם רציני מאוד.
נפגשנו במשך חצי שנה. בפגישות שלנו דיברנו על החיים ולפעמים על עסקים.
באחת הפעמים ישבנו באזור כיכר רבין וקרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, עברה לידינו.
הייתה לה היכרות קרובה עם עמוס ואני הבנתי שאני נמצא ברגע גדול ומשמעותי.
אני יושב ליד בנאדם שיש לו היכרות קרובה עם נגידת בנק ישראל לשעבר, זה שאפו ענק!
אני חושב שהתחלתי לראות את התועלת של הליווי רק אחרי כמה חודשים,
הבנתי שאני מושפע מהשיחות עם עמוס ומתפיסות העולם שנחשפתי אליהן.
למרות שיש ביננו פער גדול בגיל, היה לנו קשר טוב וחיובי
הוא עורר אצלי השראה ונתן לי כיוון פרקטי להמשך דרכי המקצועית.
התכנית עזרה לי מאוד, הליווי הרחיב לי את הדעת, נתן לי פרספקטיבות חדשות
דברים שחשבתי שאני יודע - פתאום קיבלו רובד חדש.
אני שמח במקום שאני נמצא בו היום ומתחיל לחיות את החיים באמת.
"אחות, אל תתני לרעשי רקע להשפיע עלייך.
תמיד יהיה לאנשים מה להגיד, ויש את אלו שיטילו בך ספק אבל את יודעת הכי טוב מה טוב לך.
את לא לבד עם האתגרים, נשים עוזרות לנשים. יש ממי לשאוב השראה, ללמוד, לחלום ולהגשים."
שמי חיה מושקא, אני סטודנטית למדעי המחשב באוניברסיטה העברית ועובדת כמתכנתת.
גדלתי במשפחה חרדית בת 9 נפשות בבית שמש. (אני קיבלתי את המספר 7).
בגיל 18, אחרי שהבנתי שאני לא מתחברת לתורה ולחוקים יצאתי מהחברה החרדית.
עשיתי שירות לאומי ונרשמתי ללימודים.
לכל אורך הדרך הרגשתי שחסרה לי דמות נשית לדוגמה.
גדלתי עם שישה אחים מעליי והייתי הבת היחידה בנוף.
כשיצאתי מהחברה החרדית, הייתי צריכה לפלס לעצמי דרך נשית
גם בקריירה וגם בחיי האהבה.
לא היה לי ברור מה נורמטיבי ומה לא
ואיך אני מביאה את עצמי בצורה מותאמת
בסיטואציות חברתיות ובראיונות עבודה.
בנוסף, רציתי לעבוד על היכולת שלי ליזום ולהוביל.
אני מודעת לכריזמה שיש לי אבל הרגשתי שיש לי פוטנציאל גדול והוא לא ממומש.
יש לי חלום להקים סטארט אפ בתחום הנוירוטק
וכל זה כשאני אימא לכמה שיותר ילדים (איילון מאסק, חכה לי בסיבוב).
פניתי לתוכנית המנטורינג של "יוצאים לשינוי",
שיתפתי את הרכזת בחלומות ובאתגרים והצמידו לי את תהילה,
אישה קרייריסטית שמלשבת בחייה גם את האומנות –
בימים היא מתכנתת ובלילות היא מתקלטת.
היא גרה בבית מגניב בטבע ומדריכת יוגה.
היינו נפגשות פעם בשבוע במשך חצי שנה.
תוך 5 דקות מתחילת המפגש היינו צוללות לשיחות עומק על החיים,
על רגשות ועל הגשמת חלומות.
היא גם הייתה משתפת אותי באתגרים שהיו לה בדרך
וקיבלתי את התחושה שהיא מבינה אותי
ויודעת לעזור לי לחלום בגדול ולפרוץ את הגבולות.
בתקופה שהייתי בראיונות עבודה היינו עושות סימולציות
תרגלתי יחד איתה את ההצגה העצמית שלי,
דיברנו על מה להגיד ומה לא, וזה עבד כמו קסם.
אני שואבת השראה מהדרך שלה בחיים
ומסתכלת יחד איתה על הדרך אל האופק.
יש לנו חיבור מדהים, ממש צימוד משמיים
אני רוצה להגיד ליוצאות שנמצאות בדרך אל הגשמת החלומות:
אחות, אל תתני לרעשי רקע להשפיע עלייך.
תמיד יהיה לאנשים מה להגיד, ויש את אלו שיטילו בך ספק אבל את יודעת הכי טוב מה טוב לך.
את לא לבד עם האתגרים, נשים עוזרות לנשים. יש ממי לשאוב השראה, ללמוד, לחלום ולהגשים.
הנשים מאחורי התוכנית
מספר מחזורים
בוגרי התכנית
מתנדבים
מידע נוסף
