פעם הדביקו עלי תווית שחורה
שחיזקתי כל בוקר עם עוד דבק מגע
וכתוב עליה ‘יוצאת בשאלה’
למרות שנורא לקרוא
לבריחה יציאה.
–
עכשיו מדביקים עלי תווית לבנה
שאני מקלפת כל בוקר
בבת אחת כמו שעווה חמה
וכתוב עליה ‘חוזרת בתשובה’.
אם היה לי לאן הייתי חוזרת
אבל שרפתי כל חלקה טובה.
–
והיום כל בוקר אני אומרת
מודה אני לפניך בכוונה
משתחלת לג’ינס צמוד
ומקלפת את התווית
של ה’חוזרת בתשובה’,
רק כדי לגלות מתחתיה
את התווית ההיא הישנה
זו של ה’חוזרת בשאלה’.
את זאת אני דווקא משאירה
מפחדת שאם אתלוש אותה
יצא כל התוהו
ובו ה ו א
נמצא.
קדוש קדוש קדוש.
