- שינה ומנוחה: במהלך השינה הגוף מתאושש מהפעילות היומית ובונה את עצמו לקראת היום הבא. מומלץ לישון 7-8 שעות ברציפות בלילה שלאחר האימון. שימו לב, האימון יהיה אפקטיבי פחות אם תתאמנו עייפים. שגרת אימונים תסייע לכם לישון טוב יותר. לקריאה נוספת לחצו כאן.
- תזונה נכונה: הקפדה על תזונה נכונה היא קריטית עבור אנשים שרוצים להיות בכושר. מומלץ לגשת לדיאטנית בקופת החולים, לספר על שגרת האימונים שלכם ולבקש תפריט מתאים. למידע נוסף בנושא לחצו כאן.
המדריך ליוצא ויוצאת מהחברה החרדית
בריאות גופנית
כושר גופני
כושר גופני
השקעה בכושר הגופני היא ההשקעה הטובה ביותר עבורכם. אנשים המקפידים על אימונים ושומרים על הכושר הגופני שלהם נהנים מבריאות טובה יותר, הם חזקים יותר, הלב שלהם מתפקד טוב יותר וגם הפעילות המוחית.
כדי לשמור על כושר גופני רצוי להקפיד על שלושה דברים:
שגרת אימונים - שלבו בשבוע שלכם 3 אימונים לפחות. הקדישו בין 30 דקות ל-90 דקות לאימון ושלבו אימון אירובי ואנאירובי.
אימון אירובי: הליכה, ריצה, ריקוד, רכיבה על אופניים, שחייה, קפיצות בדלגית, משחקי כדור וכדומה. אם אתם מזיעים - אתם בכיוון הנכון.
אימון אנאירובי (תרגילי כוח): מטרתם של תרגילים אלו הוא לאמץ את השרירים בעוצמה גבוהה ולפרק זמן קצר. בדרך כלל נרצה לאמן באותו אופן את אותה קבוצת שרירים, ונכלול מנוחה קצרה בין הביצועים. כל ביצוע כזה נקרא "סט", וכל סט כולל כמה חזרות. אם הגעתם למצב שהשריר מתחיל לרעוד הפסיקו את הסט כדי לא להיפצע. קחו הפסקה גדולה יותר עד הסט הבא. חשוב להקפיד על מנוחה בין סט לסט ועל מספר החזרות בכל סט.
דוגמאות לתרגילים בכל הרמות אפשר למצוא ביוטיוב. למשל, כפיפות בטן, שכיבות שמיכה, תרגילי מתח. סרטונים מומלצים נוספים: כושר בבית, כללים לאימון כושר ביתי. התחילו במעט חזרות בכל סט והעלו את המינון בהדרגה. הקשיבו לגוף שלכם, אם אתם חשים כאב - הפסיקו את האימון. אם קרה שלא התאמנתם זמן רב, חזרו לשגרת האימונים בהדרגה.
תזונה
תזונה
בשנות העשרים המוקדמות של חיינו אנו חווים חוויות משמעותיות ביותר. זו תקופה של שינויים רבים; אנו נמצאים בתהליכים של לימודים ורכישת מקצוע ועושים את הצעדים הראשונים שלנו בעולם התעסוקה. רובנו גם עוזבים את בית ההורים ויוצרים לעצמנו מסגרות חיים חדשות.
כל השינויים הללו מתעצמים אצל יוצאי החברה החרדית, שחווים במקביל מעבר משמעותי מאד מצורת חיים אחת לצורת חיים אחרת, שלעיתים גם מלווה בהתנתקות מבית ההורים.
בשנים מעצבות אלו אנחנו נדרשים גם לעצב את הרגלי התזונה שלנו. אנחנו צריכים לקנות מצרכי מזון עבור עצמנו. אנחנו צריכים להכין ארוחות בבית, אנחנו נדרשים לאכול מחוץ לבית מפאת קוצר הזמן, ואנחנו גם צריכים לעצב את תרבות הפנאי שלנו שלעיתים קרובות כוללת אכילה בחברותא.
הרגלי האכילה בתקופה זו יקבעו במידה רבה את התייחסותנו לאוכל במהלך חיינו הבוגרים. לכן, זה הזמן הנכון לרכוש הרגלים של תזונה בריאה ונכונה.
תזונה בריאה תתרום לשיפור ההרגשה, לשמירה על משקל גוף תקין ותשפיע על המצב הבריאותי עוד הרבה שנים קדימה.
בשורות הבאות נספר על כללי התזונה הבריאה, נייעץ בנושא קניית מזון בריא, ובישול בריא, נדריך במציאת אוכל רחוב בריא ובבחירת אוכל בריא במסעדה.
יש להדגיש שלא נדון בנושאים הקשורים להפרעות אכילה, בעיות של עודף משקל ורגישות למוצרי מזון. בכל המקרים הללו יש לפנות לעזרה מקצועית ייעודית.
כללי התזונה הבריאה
ברחבי הרשת תוכלו למצוא עשרות אתרים המכילים עצות לתזונה נכונה. כדאי לקרוא אתרים מהימנים כמו אלו של משרד הבריאות, קופות החולים, כמוני, ומידע מקצועי שכתבו דיאטניות / תזונאיות. אספנו למענכם כמה מהכללים הבולטים: הקפדה על תזונה מאוזנת: תזונה נכונה ובריאה מורכבת מארוחות מסודרות שכוללת את קבוצות המזון הבאות : לחם ודגנים (רצוי שיהיו מלאים), ירקות ופירות, מזונות עשירים בחלבונים (מוצרי חלב, קטניות, ביצים, דגים, עוף ובשר), ומזונות עשירים בשומן מן הצומח, (שמן זית, אבוקדו, שקדים ואגוזים). מומלץ לגוון בין קבוצות המזון ובתוך כל אחת מקבוצות המזון, כדי לקבל את כל רכיבי התזונה החיוניים לגופנו. המלצה ל"צלחת מנצחת": חצי מהצלחת ירקות, רבע חלבונים ורבע פחמימות. מגוון גדול של ירקות ופירות: ירקות ופירות עשירים בוויטמינים, במינרלים ובסיבים תזונתיים, והם מרכיב חשוב בתזונה נכונה. מומלץ לאכול לפחות 5 מנות של ירקות ופירות ביום. סיבים תזונתיים: הוסיפו לתפריט שלכם אפונה, עדשים, שעועית, גרגרי חומוס, דגנים מלאים כמו שיבולת שועל, בורגול, גריסים, קינואה, כוסמת ואורז מלא. אם אתם אוכלים לחם, העדיפו לחם שמכיל 100% דגנים מלאים (חיטה, שיפון, כוסמין), אם אתם נוהגים לאכול דגני בוקר, בחרו את הבריאים והמזינים בהם כמו ברנפלקס וגרנולה. הימנעו מאכילת מוצרי בשר מעובדים: ארגון הבריאות הבינלאומי קבע שאכילת בשר מעובד כמו נקניקיות, נקניקים והמבורגרים מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. העדיפו לאכול בשר שלא עבר עיבוד. הפחיתו את צריכת הסוכר: צריכת יתר של סוכר היא אחת הרעות החולות של החברה המערבית. הסוכר מצוי כמעט בכל מזון מעובד, כולל במזונות מלוחים! לכן מומלץ לקרוא את תוויות המזון ולבחור מוצרים שלא מכילים סוכר או מכילים מעט סוכר. כמות הסוכר המומלצת היא עד 6 כפיות ליום לנשים ו-9 כפיות לגברים. הפחיתו את צריכת המלח: נתוני משרד הבריאות מראים כי צריכת המלח היומית הממוצעת של מבוגרים בישראל עומדת על 9 גרם, ושל בני נוער על כ-12 גרם, אולם ההמלצה היא לצרוך 5-6 גרם בלבד ליום. המלח מוסף למזונות המעובדים לכן מומלץ לקרוא את תוויות המזון ולבחור מוצרים שמכילים כמה שפחות מלח (נתרן). הפחיתו את צריכת השומן הרווי והימנעו ככל האפשר מצריכת שומן טרנס: שומן רווי נמצא בעיקר במזונות שמקורם מהחי (מוצרי חלב, בשר ודגים), שומן טרנס (שנקרא גם שומן צמחי מוקשה) נמצא בעיקר במזונות מעובדים כמו: מאפים, מוצרי בצק קפואים, חטיפים ומזונות מטוגנים. העדיפו שמנים בריאים: בחרו לצרוך שמן זית, זיתים, אבוקדו, טחינה, שקדים, בוטנים ואגוזים.קניית מזון בריא
קנייה מושכלת של מוצרי מזון היא בסיס מרכזי בתזונה נכונה. אם אתם סטודנטים או עובדים - יש להניח שאתם מרכזים את הקניות שלכם והולכים לסופרמרקט אחת לכמה ימים. אולם אם יש באפשרותכם לערוך סקר שוק, הדבר רצוי ומומלץ. נסו לבדוק את השווקים באזור שלכם, את המרכולים ואת חנויות הטבע ואתרו מקומות המציעים מזון בריא במחירים נוחים. יש אפשרות גם לקנות מזון דרך האינטרנט. כך תחסכו זמן, כסף ולא תתפתו לרכישות מיותרות. מומלץ להתחיל את הסיבוב בסופר במדור הפירות והירקות. העצה המתבקשת היא להעמיס כמה שיותר, אבל למרבית הצער מחירי הפירות והירקות יקרים יחסית ולכן תצטרכו לתכנן את קנייתכם. התרכזו בפירות והירקות העונתיים, שהם זולים יותר. נסו להיות יצירתיים ובדקו ירקות פחות שגרתיים כמו קולרבי, לפת, סלק, דלעת שישמשו אתכם בהכנת מרקים ומיני תבשילים. במדף הלחמים חפשו לחמים שעשויים מ-100% דגנים מלאים. השוו בין החברות השונות ורכשו לחם זול ובריא. על אף פערי המחיר בין הלחם הבריא ללחם האחיד - הערך התזונתי המוסף והטעם המשופר מצדיקים את תוספת המחיר. עברו לאזור המזון היבש ובדקו את ההיצע בתחום הקטניות, העדשים, הקינואה, הכוסמת, הבורגול והאורז המלא. אלו מזונות בריאים ומזינים וכדאי לכם לשלב אותם בארוחות שלכם. במקרר מוצרי החלב הצטיידו במוצרים בריאים. הימנעו מרכישת מעדני חלב ויוגורטים מתוקים. הם מכילים הרבה סוכר. מומלץ לקנות יוגורט טבעי ובבית להוסיף לו פירות, דבש או סילאן. אל תגזימו בקניית הסלטים המוכנים, אלו מכילים חומרי שימור וכמויות מלח גבוהות. נסו להכין בבית חומוס וטחינה. ותרו על מוצרים מבשר מעובד, נקניקיות, נקניקים, כמו סלמי, קבנוס ופסטרמה. אלו מכילים תוספים שנמצאו כמזיקים לבריאות. באזור הקפואים חפשו עופות ודגים ללא תוספות, כמו חזה עוף פרוס שממנו תוכלו להכין שניצלים. אם אפשר, רצוי לקנות בשר, עוף ודגים טריים ללא תוספות. הימנעו מהמזונות המעובדים כמו שניצלים מוכנים מבשר מעובד, או מוצרי בצק מוכנים עשירים בשומן רווי. השתדלו להיגמל מקניית שתייה מתוקה וחטיפים. הדבר חשוב לבריאותכם וגם לכיסכם.בישול בריא
גם אם מעולם לא עסקתם בבישול, זה לא מאוחר להתחיל. בישול ואפייה יכולות להיות פעולות מהנות וחווייתיות. אם החלטתם להקדיש זמן לבישול, נסו לסגל לעצמכם הרגלי בישול נכונים מבחינה בריאותית. להלן כמה עצות: שפרו את הסלטים שלכם: סלט הירקות הוא מרכיב חשוב במטבח הישראלי. גוונו אותו על ידי תוספות של עלים קצוצים (שמיר, פטרוזיליה כוסברה), גרעינים שונים, ירקות אפויים (סלק, בטטה, דלעת) והוסיפו שמן זית וחומץ איכותי או לימון סחוט. התוצאה הטעימה לא תיפול מזו של סלטים מורכבים הנמכרים בבתי קפה ומסעדות בעשרות שקלים. התמחו במרקים: מרקים יכולים לשמש פתרון משביע, זול ובריא. חפשו מתכוני מרק המבוססים על קטניות, ירקות שורש, ודגנים מלאים, ונסו להכין אותם. אמצו תבשילים צמחונים: המטבח הצמחוני מציע שפע של מתכונים המבוססים על עדשים, קינואה, אורז מלא, בורגול וכדומה. גם אם אינכם צמחונים, כדאי שתנסו מתכונים המבוססים על מצרכים אלו. התאמנו בשניצלים: חזה עוף הוא אחד ממקורות החלבון המועדפים והוא קל להכנה. אם אתם אוהבים שניצלים, עדיף להכין אותם בבית. קנו חזה עוף פרוס והכינו ממנו שניצלים. תוכלו גם לצלות קלות את חזה העוף על מחבת (זה בריא יותר) ולשדרג אותו במגוון תוספות ומטבלים (חפשו ברשת מתכונים). הוסיפו למנה פסטה או אורז וסלט ירקות ותקבלו ארוחה מזינה וטעימה.תזונה נכונה ואוכל רחוב
הרחוב הישראלי מציע שפע של מאכלי רחוב, פלאפל, שווארמה, ופיצה ועוד. אלו מספקים פתרונות מזון מהירים וזולים יחסית. למאכלי הרחוב יצא שם של מזון לא בריא, אבל זה בהחלט לא תמיד המצב. יש מאכלים בריאים יותר ובריאים פחות ומאכלים שאינם בריאים. רצוי שתבחרו בבריאים יותר. מאכלי הרחוב הבריאים יותר: מנת פלאפל: מנת הדגל של הרחוב הישראלי היא מנה בריאה בעלת ערך תזונתי גבוה. מנת פלאפל מכילה גרגרי חומוס ומטוגנת בשמן עמוק, פעולה שגורמת למזון לספוח פחות שמן, וכוללת גם סלטים טריים, טחינה וחומוס. חזה עוף בבגט או בפיתה: בהנחה שמדובר בחזה עוף, ולא בשניצל מבשר מעובד שמרקמו עיסתי, ובהנחה שהמקום דואג לתחלופה קבועה וסדירה של השמן - מדובר במנה בריאה ומזינה. מאכלי הרחוב הבריאים פחות: שווארמה: בהנחה שמדובר בנתח בשר הודו טרי וטוב, ושהמנה מלווה בסלטים ובטחינה, מדובר במנה משביעה ומלאה בברזל. פיצה: אם קונים במקום שמשתמש בגבינה איכותית (ולא במשהו שרק מזכיר גבינה) ובבצק הנאפה במקום, מדובר במנה יחסית בריאה. הגבינה מספקת סידן וחלבון, רוטב עגבניות שנעשה מעגבניות טריות מספק ליקופן, שנחשב לנוגד חמצון יעיל, ותוספת של ירקות יכולה לשדרג עוד יותר את המנה גם מבחינה תזונתית. מאכלי הרחוב המזיקים לבריאות: המבורגר ונקניקיות לרוב מכילים אחוז שומן גבוה, ומיוצרים משאריות בשר או מבשר מעובד. לא מומלץ. בורקס: לרוב עתיר שומן ומכיל שומן צמחי מוקשה, או שומן טראנס, שנחשב כמזיק לבריאות. תוספת שתייה וצ'יפס: הימנעות מוחלטת מצ'יפס וממשקאות מתוקים היא גזרה שלא כולם יכולים לעמוד בה. אבל באלו טמונה הסכנה הבריאותית הגדולה ביותר. נסו כמיטב יכולתכם לצמצם משמעותית את הצריכה של מוצרים אלו.תזונה נכונה בזמן בילוי עם חברים
בילוי עם חברים בפאב או סביב שולחן במסעדה הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. הערך החברתי של פעילות כזאת הוא גבוה ומצדיק סטיות מתזונה בריאה. עם זאת אפשר בקלות לנווט את הבילוי לחוויות אוכל מהנות שגם טובות לבריאות. להלן כמה המלצות שיעזרו לכם: לנגב חומוס: בילוי בחומוסייה הוא זמין, זול יחסית ומהווה מקור לאוכל טוב ומזין. זוהי מנה עשירה בחלבון, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. חומוס הנמכר בחומוסיות עדיף על זה שנמכר בסופרמרקט, כיון שהוא מכיל ככל הנראה פחות חומרים משמרים. לחלוק פיצה: שבו עם החברים בפיצרייה. השתדלו לבחור פיצה עם שכבת בצק דקה, גבינה אמיתית, עמוסה במגוון ירקות ותקבלו מנה מאוזנת ועשירה. גם פסטה ברוטב עגבניות יכולה להיות אופציה טובה, בעיקר אם היא עשויה מקמח מלא. בירה עם חברים: בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים מפתיעים שטוענים שבירה יכולה לתרום בהגנה על הלב ובשיפור איזון הסוכר, אולם מובן שאין להגזים בצריכה של בירה או של כל משקה אלכוהולי. ההמלצה היא מנה אחת ביום לנשים ועד שתי מנות לגברים (מנה = כוס יין, שליש בירה, כוסית משקה חריף). לאכול סושי: בקרו בסושייה השכונתית. הדגים בסושי מספקים חלבונים ושומן מסוג אומגה 3. נסו לצרוך רטבים במתינות (סויה, מיונז, טריאקי וכו') ברוב הסושיות מוגשים גם מרקים טעימים כמו מרק מיסו וראמן. מרקים אלו יכולים להוות ארוחה משביעה המכילה את כל אבות המזון. קפה ומאפה: המאפה הנלווה בדיל "קפה ומאפה" לרוב אינו בריא, וגם החלב הרב בקפה הפוך אינו מומלץ. נסו להחליף את המאפה בכריך קטן, ואת הקפה בתה. סלט: סלט הוא אפשרות מצוינת, רק שימו לב לתוספות (קרוטונים, גבינות שמנות) ולרטבים. כדאי לבקש את הרוטב בצד ולהוסיף לבד לפי הצורך. מומלץ ובריא לתבל את הסלט בלימון ובשמן זית בלבד. אם אתם חוגגים אירוע מסוים במסעדה יוקרתית (או נמצאים באירוע שבו מוגשות מנות מפתות), נסו לזכור את כללי התזונה הבריאה, אך אל תלקו את עצמכם אם חרגתם. הרי מדובר באירועים מיוחדים וממילא לא תוכלו להרשות לעצמכם להפוך זאת להרגל. פשוט תיהנו! נסו לאמץ חלק מההמלצות כאן, הדבר ישפר משמעותית את הבריאות שלכם ויתרום גם לכיס. בתאבון ובהצלחה! מצאתם טעות בכתבה? יש לכם הערות לגביה? מוזמנים לכתוב לנו למייל: info@leshinuy.orgבריאות נפשית
בריאות הנפש- חרדה
בריאות הנפש- חרדה
חרדה היא תופעה שכולם מתנסים בה בזמן זה או אחר. זוהי אותה תחושה לא נעימה שאנו חשים כאשר אנו עומדים בפני מצבים שמדאיגים אותנו, כמו מבחן חשוב או תחרות שבה אנו משתתפים. חרדה היא מנגנון טבעי שנוצר כדי להכין את הגוף שלנו להתמודד עם קשיים וסכנות, ולגרום לנו להיות ערניים ודרוכים יותר לסכנה. עם זאת, יש מצבים שאותו מנגנון טבעי יוצא מכלל שליטה ומפריע לנו בחיי היומיום. במקרים אלו אנחנו מתחילים לדאוג ממצבים שאינם מדאיגים ממש, או מתחילים לחשוש ממצבים מדאיגים שאולי יצוצו בעתיד. במקרים כאלה הופכת החרדה הטבעית להפרעת חרדה וצריך לטפל בה. בחלק מהמקרים, אך לא תמיד, הפרעות חרדה מלוות בהתקפי חרדה, שמחריפים את המצב.
שאלו את עצמכם אם במהלך חצי השנה האחרונה חוויתם את התופעות הבאות:
- חשתם דאגה רבה לגבי מטלות או מצבים שונים;
- חשתם שקשה לכם לחדול מדאגה;
- חשתם שהפחדים שלכם מפריעם לכם בחיי היומיום.
- הייתם חסרי מנוחה והרגשתם שאתם "על הקצה";
- התעייפתם בקלות;
- התקשיתם להתרכז;
- נתפסו לכם השרירים;
- התעצבנתם בקלות;
- התקשיתם להירדם.
- כדי לדעת יותר על תסמיני חרדה, קראו את הפרק איך מזהים חרדה?
- כדי להבין יותר את התופעה, קראו את הפרק סוגי חרדות, שכולל דיון בסיבות להפרעות חרדה.
- אם אתם רוצים לדעת איך לעזור לעצמכם כשאתם בחרדה, קראו את הפרק שיטות לעזרה עצמית בחרדה.
- אם אתם רוצים לדעת איך מטפלים בצורה מקצועית בחרדה, קראו את הפרק גישות לטיפול בחרדה.
- ולבסוף, אם אתם רוצים לדעת מה עליכם לעשות כשאתם סובלים מחרדה, קראו את המדריך מה אתם יכולים לעשות.
איך מזהים חרדה?
מהם התסמינים להפרעת חרדה? התסמינים הפיזיולוגיים הם:- דופק מואץ;
- נשימות מהירות ושטוחות;
- הזעת יתר;
- תחושת רעד בשרירים;
- תחושת פרפרים בבטן.
- חוסר מנוחה או תחושת עצבנות;
- התעייפות מהירה;
- קשיי ריכוז;
- תחושה כאילו המוח "מרוקן";
- בעיות שינה המאופיינות בקשיי הירדמות או בשינה לא נינוחה.
- נתק מהמציאות;
- חוסר יכולת להירגע;
- חוסר יכולת לשלוט בפחדים;
- הימנעות מאנשים או ממקומות שעלולים ליצור חרדה חדשה;
- חוסר ביטחון הקשור לסביבה ולאנשים אחרים;
- תשומת לב מופרזת בכל הנוגע לשמירה ולדאגה לביטחון הסביבה הקרובה;
- נטייה להיבהל בקלות;
- תחושת עתיד קודר.
- כאבים בחזה, לחץ בחזה או חוסר נוחות אחר, כמו לפני התקף לב;
- קוצר נשימה או קשיי נשימה;
- הזעה בכפות הידיים;
- תחושת מחנק;
- בחילה;
- קלקול קיבה;
- רעד;
- סחרחורת וחוסר יציבות;
- תחושת חוסר ממשות או תחושת ניתוק;
- פחד מפני אובדן שליטה או שיגעון, ואפילו פחד שעומדים למות;
- חוסר תחושה או תחושת עקצוץ;
- צמרמורות או גלי חום.
סוגי חרדה
הפרעת חרדה נפוצה מאוד באוכלוסייה ונהוג לחלק אותה לארבע קבוצות עיקריות: הפרעת חרדה מוכללת - מאופיינת בדאגה ובמתח סביב נושאים שונים העוסקים בענייני היומיום. אנשים הסובלים מההפרעה מוטרדים ומודאגים כל הזמן, גם בשל אירועים שכיחים ורגילים. הם מרבים בתלונות על עייפות, בהלה ותחושת כובד. חרדה חברתית – מתבטאת בתסמיני חרדה, מתח ותחושת אי-נוחות במצבים חברתיים שונים, ולעיתים אף בהימנעות חלקית או מלאה ממצבים אלו. לדוגמה: דיבור, אכילה, כתיבה בנוכחות קהל או אנשים זרים, קניות במרכזים גדולים ועוד. פוביות – אימה משתקת ממפגש עם חפץ, בעל-חיים, סיטואציה מסוימת (לעיתים די במחשבה עליהם). דוגמאות שכיחות הן חרקים למיניהם (עכביש, מקק), גבהים (מעליות, מגדלים, טיסות), טיפולים רפואיים (זריקות, בדיקות דם, טיפול שיניים) ועוד. אחת הפוביות הנפוצות היא אגורפוביה – פחד ממקומות בלתי מוכרים ומורכבים. הסובלים מאגורפוביה ינסו להימנע מכניסה לבית קולנוע, מנסיעה בתחבורה ציבורית לבדם או מביקור בסופרמרקט, וכאשר יאלצו לעשות זאת, יחפשו תמיד דרך מילוט זמינה. הפרעת אימה (Panic disorder) - מאופיינת בהופעה חוזרת של התקפי חרדה המלווים בתסמינים גופניים כגון קוצר נשימה, תחושת מחנק, דופק מואץ, סחרחורות, כאבי ראש, הזעה, רעד או צמרמורות, גלי חום וקור, בחילות ושינויים בפעילות המעיים, וכן בתסמינים נפשיים כחוסר אונים, מצוקה, אובדן שליטה, פחד מגורם לא ידוע, מאובדן שליטה, מיציאה מהדעת. יש המכלילים בין צורות החרדה גם מצבים של הפרעות כפייתיות טורדניות (OCD). אלו מתבטאות במחשבות מטרידות בעלות תוכן מאיים או מפחיד, שהאדם לא מצליח לסלקן מתודעתו. המחשבות מעלות את רמת החרדה ומפריעות בתפקוד ובריכוז. אנשים הסובלים מהפרעה טורדנית נאלצים לעיתים לחזור ולבצע פעולות מסוימות שוב ושוב כדי להירגע, ומוצאים עצמם עסוקים זמן רב בפעולה החוזרת על עצמה, למשל, רחצה, ניקיון, סידור חפצים בסדר מסוים וכדומה. בפרק זה נתייחס בעיקר להפרעת חרדה מוכללת ונציע דרכים להתמודד איתה.מה גורם להפרעות חרדה?
קשה להצביע על סיבה אחת שגורמת להפרעות חרדה. לעיתים קרובות החרדה נובעת משילוב של כמה גורמים: גורמים ביולוגיים: שינוי במאזן ההורמונלי או במאזן מוליכים עצביים במוח; היסטוריה משפחתית: אנשים עם הפרעות חרדה מגיעים לעיתים ממשפחות שבהן התגלו בעבר מצוקות נפש. עם זאת, אין הדבר אומר שאדם שאחד מהוריו סבל מהפרעות חרדה יסבול גם הוא; מאפיינים אישיותיים: מאפייני אישיות מסוימים מגדילים את הסכנה להתעוררות הפרעות חרדה. אלו כוללים: רגישות מוגברת, התנהלות רגשנית, נטייה להתעצבן בקלות, קושי להתמודד עם תסכולים ונטייה לפרפקציוניזם; אירועים טראומתיים בחיים: אירועי חיים שונים יכולים לעורר מצבי חרדה. אלו יכולים לכלול אובדן אדם יקר, משבר ביחסים עם בן זוג, לידת תינוק, קשיים בלימודים או בעבודה, מעבר למקום חדש. למעשה, כל שינוי משמעותי באורחות החיים יוצר פחד מהחדש והלא נודע. בהקשר זה צריך להדגיש שתהליך יציאה בשאלה, על כל מורכבותו, טומן בחובו מצבים רבים שעלולים לעורר חרדה, וכדאי להיערך לכך.שיטות לעזרה עצמית
רמות מסוימות של חרדה מלוות את חיינו והן חלק טבעי מהם. עם זאת, כאשר החרדה מפריעה בחיי היומיום, אפשר להתמודד עם המצב במגוון דרכים:- הבינו את דרכי החשיבה שלכם: המחשבות שלנו משפיעות על רגשותינו ועל התנהגותנו. נסו לזהות מהן המחשבות שגורמות לכם לחרדה והיו ערים להן. הבנה של מקורות החרדה תאפשר לכם להתמודד עם המחשבות הטורדנית ולתרגל חשיבה חיובית.
- הימנעו מכשלים מחשבתיים: זהו סגנונות חשיבה אוטומטיים שמובילים לחרדות, כגון: ראיית דברים בקטגוריות של שחור-לבן (אם נכשלתי במשהו, אני כישלון), הכללת יתר (אף פעם אני לא מצליח), קפיצה למסקנות גם כשאין עובדות ברורות, הגזמה בחשיבות דברים וכו'.
- התמודדו עם הנטייה להימנעות: הרצון להימנע מכניסה למצבים שמלחיצים אתכם הוא טבעי ויכול לעזור לכם לטווח קצר. עם זאת, בטווח הארוך התנהגות כזאת יכולה להזיק לכם, שכן לא תלמדו להתייצב מול מעוררי החרדה. נסו לפתח תהליך הדרגתי של התייצבות מול החרדות שלכם. בדרך זאת תבינו שהחרדות לא תמיד מוצדקות, ושאתם מסוגלים להתמודד איתן.
- דברו על זה: דברו על המצוקות שלכם עם בני משפחה או חברים שאתם בוטחים בהם. הדבר יעזור לכם לנסח לעצמכם טוב יותר את הדברים שמטרידים אתכם, ויאפשר לכם לראות את המצב מזווית ראיה אחרת. בנוסף, התמיכה וההבנה שתקבלו מאנשים שאכפת להם מכם יקלו עליכם.
- עשו תרגילי התרגעות: רצוי ללמוד כמה תרגילי התרגעות (תרגילי נשימה, תרגילי הרפיה, תרגילי מדיטציה. הכול זמין ביוטיוב) ובצעו אותם מדי פעם. זה יעזור לכם.
- טפל בעצמכם: בריאותנו הנפשית מושפעת רבות מבריאותנו הגופנית. דאגו לעצמכם, אכלו בריא, הימנעו משתיית אלכוהול ופתחו הרגלי שינה נכונים.
- היו פעילים: העסיקו את עצמכם על ידי התמקדות בעבודה או בלימודים והקדישו זמן לפעילות גופנית. פעילות ספורטיבית קבועה מורידה משמעותית את רמת החרדה. נסו להקדיש לעניין לפחות חצי שעה ביום, שלוש פעמים בשבוע.
גישות לטיפול בחרדה
טיפול יעיל יעזור לשלוט בחרדות שלכם ולגרום לכך שהחרדות לא ישלטו בכם. צורת הטיפול תלויה מאוד בסוג החרדה וברמתה. בכל מקרה, עליכם להתייעץ בנושא עם אנשי מקצוע. אם המצב שלכם קל יחסית, ייתכן שימליצו לכם על שינויים בסגנון החיים או על סדרה של שיטת לעזרה עצמית (כמו בפרק שיטות לעזרה עצמית). אם מצבכם בינוני עד חמור, ודאי ימליצו לכם לפנות לטיפול פסיכולוגי, לטיפול תרופתי או לשילוב של שניהם. טיפול פסיכולוגי בחרדה טיפול פסיכולוגי נעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע שהתמחו בנושא - פסיכולוגים או פסיכיאטרים. טיפול פסיכולוגי יוכל לעזור לכם לשנות את דרכי החשיבה שלכם, ובכך לאפשר לכם לשלוט בחרדה ולהתגבר על מחשבות טורדניות. גישות הטיפול הפסיכולוגי הנפוצות לחרדה הן: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CTB): טיפולים מסוג זה מתמקדים בשינוי תבניות מחשבה שלילית, והם כרוכים בשיחות עם המטפל. הניסיון המצטבר בגישה זו מצביע על יעילות גבוהה. בשיחות אלו ילמדו אתכם דרכי התמודדות שונות כמו: לזהות את ההבדל בין התנהגות פרודוקטיבית לדאגות לא פרודוקטיביות, להשתחרר מדאגות, לפתור בעיות נקודתיות, לחשוב בצורה מציאותית יותר לגבי המצוקות שלכם, להשתחרר מתפיסות קטסטרופליות מיותרות וכדומה. טיפול התנהגותי: חלק מהפסיכולוגים יעדיפו לפסוח על התהליך הקוגניטיבי שמתמקד בתפיסות ובגישות, ותחת זאת ינסו לעודד אתכם להתנהגות מתגמלת שתגרום לכם תחושת סיפוק והישגיות. טיפול התנהגותי בחרדה כולל בדרך כלל גם תהליכים המכונים "חשיפה הדרגתית", שבהם חושפים את המטופל בצורה הדרגתית לדברים שמדאיגים אותו ומלמדים אותו להתנהל נקודתית מול הבעיה במקום לנסות לחמוק ממנה. שיטות טיפול שונות מתאימות לאנשים שונים. אנשי המקצוע יוכלו להמליץ לכם על הגישה המועדפת במקרה שלכם ולהפנות אתכם למטפלים המתאימים. טיפול תרופתי מחקרים מורים שהטיפול הפסיכולוגי הוא הטיפול היעיל ביותר באנשים שסובלים מחרדות. עם זאת, כאשר התסמינים חמורים מומלץ להיעזר בטיפול תרופתי שניתן על ידי פסיכיאטרים. במקרה זה ניתן להיעזר בתרופות נוגדות דיכאון, גם אם המטופלים אינם סובלים מתסמינים של דיכאון קליני. מחקרים מורים שגם במקרים של חרדה ניתן להשתמש בתרופות שמשפיעות על מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) מסוימים במוח, בדרך כלל סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין, ובכך להקל על המטופלים. כמו רוב התרופות, גם לתרופות נוגדות דיכאון עלולות להיות תופעות לוואי. תופעות אלו אינן חמורות בדרך כלל והן חולפות כעבור זמן קצר או בתום הטיפול. כדאי שתהיו ערוכים לכך, בררו עם המטפל שלכם מה יהיו תופעות הלוואי של התרופות המוצעות לכם. גישה אחרת מבוססת על טיפול בתרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים (Benzodiazepines). תרופות אלו גורמות לרוגע ולירידת מתח, ובכך מקלות את ההתמודדות עם חרדה. תרופות אלו מוצעות בדרך כלל לתקופה מוגבלת (שבועיים עד שלושה), שכן לטיפול ממושך יש תופעות לוואי לא רצויות כמו ירידה בערנות או ביכולת הקואורדינציה והן עלולות להיות ממכרות. בכל מקרה, לעולם אל תשנו את מינון התרופה שנרשמה לכם (להוריד או להעלות את מספר הכדורים שאתם לוקחים) ללא התייעצות עם המטפל שלכם. במקרים רבים שילוב של טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי יהיה יעיל וקצר יחסית.מה אתם יכולים לעשות?
להשתמש בשיטות לעזרה עצמית ראו את הפרק בנושא. לדבר עם הקרובים לכם: ספרו על הרגשתכם לחבר או בן משפחה שאתם בוטחים בו. השיחה עצמה יכולה לשפר את מצבכם. יוצאים בשאלה יכולים להיעזר בחברים שעברו חוויות דומות ויגלו הבנה רבה למצב. קבלת עזרה טלפונית או עזרה אונליין מער"ן ער"ן הוא שירות הומניטרי, המציע עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט, תוך הקפדה גמורה על סודיות ועל אנונימיות. אדם במשבר, החש בדידות, אכזבה, ייאוש, חושב על התאבדות או נמצא במצוקה נפשית מכל סיבה שהיא, ימצא בער"ן אוזן קשבת והתעניינות כנה בבעיותיו. מתנדבי ער"ן, שעברו הכשרה מיוחדת, ינסו להקל עליכם באמצעות שיחה, ויחד תחפשו דרכים לשיפור המצב. רוצים לדבר עם ער"ן? לחצו על הלינק או פנו בטלפון 1201. פניה לטיפול נפשי טיפול דרך קופת חולים: כדי לקבל טיפול נפשי בחינם או בעלות נמוכה יש לפנות תחילה לרופא המשפחה בקופת חולים. שתפו את הרופא בסימפטומים הגופניים ובמצבכם הנפשי. תארו לו באופן מפורט מה אתם מרגישים, ממתי אתם מרגישים רע ואם יש לכך סיבות חיצוניות. הרופא יחליט יחד איתכם אם יש צורך בפנייה לפסיכיאטר לשם אבחון וקבלת טיפול תרופתי, או בפנייה לפסיכולוג, כדי להתחיל טיפול פסיכולוגי, באמצעות שיחות. אם אין ביכולתכם לשלם עבור הטיפול, קופת החולים תפנה אתכם למרפאת בריאות הנפש של הקופה, למרפאת בריאות הנפש של משרד הבריאות או למרפאות אחרות העובדות עימה. אתם תקבלו הפנייה וטופס 17 (אישור שהקופה מממנת לכם את הטיפול) ואת פרטי הקשר של המרפאה. התקשרו וקבעו תור. בפגישה הראשונה אתם תאובחנו וייקבע עבורכם איזה סוג טיפול מתאים לכם. כדי לדעת עוד על טיפול דרך קופת החולים ודרך ארגונים אחרים, לחצו כאן.
בריאות הנפש- דיכאון
בריאות הנפש- דיכאון
כולנו עוברים לעיתים תקופות שבהן אנחנו מרגישים עצובים או שחוחים, נתונים למצב רוח רע, נשברים. כל זה נורמלי לחלוטין ומהווה חלק בלתי נפרד מחיינו הרגילים. עם זאת, כאשר תחושות אלו נמשכות יותר משבועיים, מפריעות לכם באופן ברור בביצוע הדברים שאתם צריכים לעשות ופוגמות ביכולת שלכם ליהנות מחייכם, יתכן שאתם סובלים מדיכאון. במקרה שאתם חושדים שמצבכם רציני, עליכם לעשות משהו בנידון.
במאמר זה ננסה לעזור לכם בכך. נתאר בפירוט את התסמינים המלווים דיכאון, נציע שיטות לעזרה עצמית, נסביר את שיטות הטיפול בדיכאון, ולבסוף - נדריך אתכם כיצד לפנות לעזרה מקצועית.
חשוב להבין שמצבי דיכאון נפוצים ביותר, ויש שיטות טובות ויעילות לטיפול.
המאמר כולל 5 פרקים:
אם אתם רוצים להבין מהו דיכאון, קראו את הפרק דברים שיש לדעת על דיכאון. אם אתם רוצים לזהות דיכאון, קראו את הפרק מהו דיכאון. אם אתם רוצים לדעת איך לעזור לעצמכם כשאתם מדוכאים, קראו את הפרק שיטות לעזרה עצמית. אם אתם רוצים לדעת איך מטפלים בדיכאון, קראו את הפרק טיפול בדיכאון. ולבסוף, אם אתם רוצים לדעת מה עליכם לעשות כשאתם סובלים מדיכאון, ראו את המדריך מה אתם יכולים לעשות. דברים שיש לדעת על דיכאון רובנו יודעים שיש להתייחס ברצינות למצוקות נפש ושצריך לטפל בהן בדרכים הנכונות. עם זאת, לגבי דיכאון קיימות כמה תפיסות מוטעות. תפיסות אלו מקשות על האנשים השרויים בדיכאון להתמודד עם הבעיה, ועל החברים שלהם להבין ולהגיש עזרה.הנה שמונה דברים שצריך לדעת על דיכאון:
- דיכאון זה יותר מסתם מצב רוח רע. כל אחד מרגיש מצוברח או עצוב מדי פעם. כשמדברים על דיכאון מדברים על משהו עמוק יותר: מדברים על מצב שבו העצב משתלט עלינו ומשבש את מהלך חיינו הרגיל. דיכאון גורם לתופעות כמו הפרעות שינה, איבוד תיאבון, קשיים בריכוז וירידה ברמת האנרגיה. אם אחת מהתופעות הללו מלוות אתכם במשך זמן ארוך משבועיים, נראה שמתרחש משהו רציני יותר מסתם עצבות.
- דיכאון יכול לתקוף כל אחד ויכול להגיע בכל זמן שהוא: נכון שדיכאון יכול להופיע אחרי משברים כמו פרידה מבן-זוג או איבוד מקום עבודה, אך לא תמיד הוא קשור למשבר. דיכאון יכול להופיע פתאום ולהיות קשור לנטייה גנטית, או לשינויים במאזן חומרים כימיים במוח, או לסיבות אחרות שאין לכם שליטה עליהן.
- אנשים לא בוחרים להיות בדיכאון: אנשים לא מחליטים יום אחד שהם רוצים להיות מדוכאים, כמו שאנשים לא בוחרים באף מחלה אחרת. לכן, אין לומר לאדם מדוכא אמירות כמו "צא מזה" או "קח את עצמך בידיים". זה לא יעזור. להפך, זה עלול להזיק. במקום זאת יש להפנות אותו לטיפול מקצועי.
- דיכאון אינו סימן לחולשה. המחשבה שדיכאון מעיד על חולשה היא שגויה ומזיקה. דיכאון יכול לתקוף אנשים רבים ושונים, גם כאלו שנחשבים לכאורה "חזקים" וחסרי דאגות. החיבור המוטעה בין חולשה ודיכאון יוצר סטיגמות שמקשות מאוד על אנשים מדוכאים. יש לשבור את התפיסה שיש קשר בין דיכאון ובין חולשה או כוח רצון נמוך.
- לאנשים מדוכאים קשה לחפש עזרה: הדרך הנכונה להתמודד עם דיכאון היא לפנות לעזרה, אבל דווקא אנשים בדיכאון מתקשים לעשות זאת, כי הם מרגישים חסרי ישע וחסרי מוטיבציה. אם אתם מזהים חבר או בן משפחה ששרויים בדיכאון, הציעו להם לדבר איתכם על זה, או עודדו אותם לדבר עם אדם שהם בוטחים בו. אם קשה להם לפנות בעצמם, בקשו את רשותם לפנות בשמם למישהו שיכול לעזור.
- יש דרכים רבות לטפל בדיכאון: ניתן לטפל בדיכאון בשיטות שונות על פי חומרת המצב. במקרים של דיכאון קל או מתון ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי. אם המצב חמור יותר, יש לפנות לרופא שירשום תרופות מתאימות. התייעצו עם רופא המשפחה שלכם והוא יעזור לכם בעצמו או יפנה אתכם לרופא פסיכיאטרי.
- יציאה מדיכאון לא מתרחשת מהיום למחר. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים לעזור לכם להחלים מדיכאון, אך צריך לקחת בחשבון שזה יכול להיות תהליך ארוך. יש גם להבין שתהליך ההחלמה יכול להיות מלווה בעליות ומורדות וצריך להתאזר בסבלנות.
- דיכאון הוא תופעה נפוצה: אנשים שסובלים מדיכאון אינם לבד. דיכאון מוגדר על ידי רבים כמגפה של המאה ה-21. ארגון בריאות בינלאומי מעריך ש-300 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מדיכאון. מחקרים מעריכים ש-8% עד 12% מהאנשים בעולם המערבי יחוו דיכאון בשלב כלשהו בחייהם. מסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה ש-8.5% ישראלים דיווחו כי היו להם סימפטומים של דיכאון.
מהו דיכאון
כולנו משתמשים מדי פעם בביטוי "דיכאון" כדי לבטא הרגשה של עצבות, מצב-רוח רע, ייאוש, עייפות או חוסר מוטיבציה. כל אלה מצבים נורמליים שמלווים את חיי היום-יום שלנו מדי פעם. אבל יש מצבים קשים יותר, והם מצריכים התייחסות רצינית יותר. אם העצבות שלכם או מצב הרוח הרע נמשכים יותר משבועיים ואינכם יודעים להגדיר מה גורם לכם להרגשה הזאת, או שאתם מזהים גורם/גורמים לדיכאון אך לא יכולים להתגבר על הרגשות הקשים, ייתכן שלקיתם בדיכאון קליני. דיכאון קליני מתייחס למצב שבו אתם חשים שהדיכאון שלכם נמשך יותר משבועיים ופוגע באופן משמעותי בהתנהלות החיים שלכם. מצב זה מצריך אבחון מדויק על ידי אנשי מקצוע וטיפול מתאים. מה גורם לדיכאון? קשה להצביע על סיבה אחת שגורמת לדיכאון. לעיתים קרובות הדיכאון נובע משילוב של כמה גורמים. אלה יכולים לכלול אירועים כמו טראומה, אובדן אדם יקר, אכזבות, שינויי משמעותי באורחות החיים - אבל גם מרכיבים בלתי תלויים כמו מבנה גנטי, שינוי במאזן ההורמונלי או במאזן מוליכים עצביים במוח. תהליכים של יציאה בשאלה מלווים לעיתים באובדן מערך התמיכה החברתית ובצורך להתמודד עם אתגרים לא מוכרים. גם אלו עלולים לעורר מצבי דיכאון. דיכאון יכול להוביל למצב של מעגל קסמים מידרדר: הדיכאון גורם לאנשים להפסיק לעשות את הדברים שהם צריכים לעשות בחיי היום-יום (כמו מטלות במסגרת הלימודים או העבודה), דבר הגורם להם להרגיש לא טוב עם עצמם, להגביר את הדיכאון שלהם, וחוזר חלילה. מהם הסימנים לדיכאון? אנשים שונים יחוו את הדיכאון שלהם בדרכים שונות, אך ישנם כמה סימנים מובהקים: מצב רוח ירוד; אובדן עניין והנאה; ירידה באנרגיה המובילה לעייפות מוגברת ולפעילות מינימלית; ירידה בריכוז ובתשומת הלב; ירידה בתחושת הביטחון העצמי; רגשות אשמה; תחושת חוסר ערך; מחשבות פסימיות על העתיד; מחשבות או פעולות לפגיעה עצמית או לאובדנות. במקרים רבים יתווספו גם שינויים גופניים-פיזיולוגיים: הפרעות שינה (שינה מוגברת או מופחתת, יקיצה מוקדמת); הפרעות אכילה (תיאבון מופחת או מוגבר); איבוד משקל; כאבי ראש; כאבי בטן. מובן שגם אנשים שאינם בדיכאון חווים חלק מהתחושות המתוארות לעיל. עם זאת, במצבי דיכאון התחושות האלה חריפות יותר, מתרחשות לעיתים תכופות יותר ואינן חולפות מעצמן.סוגי הדיכאון
דיכאון מאג'ורי (major depression): זהו סוג הדיכאון הנפוץ ביותר, וברוב המקרים כאשר מדברים על דיכאון מתייחסים אליו. דיכאון זה מתאפיין בתסמינים שתוארו לעיל, וכולל לעיתים גם מחשבות אובדניות, הוא נמשך כמה שבועות ומפריע בצורה משמעותית להתנהלות היומיומית. דיכאון מתמשך (persistent depressive disorder): התסמינים האופייניים דומים לאלו של דיכאון חמור, אלא שהם מופיעים בעוצמה קלה יותר ונמשכים למעלה משנתיים. דיכאון פסיכוטי: זהו מצב חמור יותר, שבו האדם מאבד קשר עם המציאות וחווה הזיות, שומע קולות שאינם קיימים במציאות וחש תחושות רדיפה. צורות אחרות של דיכאון כוללות דיכאון אחרי לידה, דיכאון עונתי או דיכאון חורף, והפרעות בי-פולאריות (מתאפיינות בתנודות, לעתים קיצוניות מאוד, במצב הרוח). כל ההתייחסות בפרק הזה תהיה לדיכאון מאג'ורי, שהוא הדיכאון הנפוץ יותר.שיטות לעזרה עצמית
- השיטות שנציע יכולות לעזור לכם לצאת ממעגל הדיכאון. אותו מעגל שבו ההרגשה הרעה גורמת לכם להיות אדישים ופסיביים ולא לעשות דבר, ואז אתם מרגישים עוד יותר רע עם עצמכם והופכים עוד יותר פסיביים. נסו את הדברים הבאים כדי לצאת מהמעגל.
- ערכו רשימה של מחשבותיכם: העלו על הכתב את המחשבות שעולות במוחכם וסמנו את אלו שמעציבות או מדכאות אתכם: מחשבות שליליות כמו "אני לא שווה כלום" או "לאף אחד לא אכפת ממני". העובדה שהן עלו במוחכם אינה אומרת שהן נכונות. נסו לאתגר אותן (האם באמת לאף אחד לא אכפת מכם?), להתמודד איתן.
- עשו תרגילי התרגעות: למדו כמה תרגילי התרגעות (תרגילי נשימה, תרגילי הרפייה, תרגילי מדיטציה שניתן למצוא ברשת) ובצעו אותם מדי פעם. זה יעזור לכם.
- הימנעו משתיית אלכוהול או מצריכת סמים: אם אתם שותים אלכוהול או מעשנים חשיש / קאנביס כדי להירגע, אתם למעשה מחמירים את מצבכם. שתייה ועישון עשויים לגרום להקלה מיידית, אבל מאוחר יותר תרגישו הרבה יותר גרוע.
- עשו פעילות גופנית: פעילות גופנית מעלה את רמת ההורמונים (כמו אנדורפינים) ועוזרת להרגיש טוב יותר. הגדירו יעדי פעילות מציאותיים (אל תתחילו להתאמן לתחרויות טריאתלון). למשל, אם לא יצאתם מהמיטה כמה ימים, החליטו על הליכה של 5 דקות באוויר הצח.
- בחרו לעשות דברים ששימחו אתכם: נכון, כשמצב הרוח ירוד קשה למצוא דברים שעשויים לשמח אתכם. נסו למצוא דברים שאתם יודעים שגרמו לכם שמחה בעבר ועשו אותם שוב. התמידו גם אם זה לא מיד גורם לכם שמחה. נסו כל יום משהו אחר, אולי תמצאו את הדבר הנכון.
- צרו קשר עם אחרים: כשאנו מדוכאים אנחנו מתקשים להתקשר לקרובים לנו וזה מחמיר את הרגשתנו. נסו בכל זאת לשמור על קשרים. הגדירו יעדים מציאותיים (אתם לא חייבים ללכת לפגישת מחזור רבת משתתפים). חדשו קשרים עם חברים, כתבו להם מייל או ענו למיילים שלא עניתם עליהם. אם אתם מתקשים לצאת מהבית, הזמינו חבר קרוב אליכם.
- צאו מהבית: טיילו בפארק הקרוב, צאו להליכה לאורך החוף, הוציאו את הכלב לסיבוב. התנדבו להוציא את הכלב של השכן, היחשפו לאור. כל הדברים הללו אמורים לשפר את הרגשתכם.
- פתחו הרגלי שינה נכונים: לשינה טובה יש השפעה מכרעת על בריאות הגוף והנפש. חפשו באינטרנט עצות לשיפור השינה ונסו אותן.
- למדו משהו חדש: הכינו רשימה של דברים שתמיד רציתם ללמוד אך לא יצא לכם. בחרו דבר אחד והתחילו בו.
- דברו עם מישהו שאתם בוטחים בו: ספרו לחבר טוב או לקרוב משפחה על תחושתכם. לפעמים זווית הראייה של מישהו אחר עשויה לעזור לכם להבין את מצבכם.
- הצטרפו לקבוצת תמיכה: שיחה בין אנשים שחווים את אותן התנסויות עוזרת ומנחמת. נסו למצוא קבוצת תמיכה שנראית לכם מתאימה.
- הגדירו לעצמכם מטרות קלות להשגה: כפי שנאמר קודם, אל תציבו לעצמכם מטרות גבוהות מדי. כישלון בהשגת מטרות כאלו יתסכל אתכם וירע את מצבכם. הגדירו מטרות קצרות טווח והתקדמו שלב אחרי שלב.
- כולנו יודעים שקל יותר לתת רשימת עצות מאשר לפעול על פיהן. לא כל העצות יתאימו לכל אחד. מדובר בהעדפות אישיות (לא כל אחד יבחר ביוגה כדי לשפר את מצב רוחו). בחרו מבין העצות את מה שמתאים לכם יותר ואל תהססו לנסות משהו אחר אם העצה לא עוזרת לכם.
- אם ניסיתם כמה מהשיטות ברשימה ומצב הרוח שלכם לא השתפר, פנו לבעל מקצוע או בקשו מחברים או בני משפחה לעשות זאת. פרטים בפרק מה אתם יכולים לעשות.
טיפול בדיכאון
יש לטפל בדיכאון, אין טעם לחכות שהדיכאון "יעבור מעצמו". מציאת הטיפול שמתאים לכם לא פשוטה ואתם צריכים להתייעץ עם מומחים בנושא. דיכאון יכול להיגרם על ידי שורה של גורמים ביולוגיים וסביבתיים ויכול להופיע בעוצמות שונות - מדיכאון קל לדיכאון חמור. לכן יש לתפור תוכנית טיפול מתאימה לכל אדם. טיפול בדיכאון קל יכלול הרבה מרכיבים של טיפול עצמי, כמו פעילות גופנית, בעוד שדיכאון חמור יותר יצריך טיפול פסיכולוגי משולב בטיפול תרופתי. כל זה עשוי להיות ממושך, אך בעזרת אנשי המקצוע הנכונים תוכלו לבחור תוכנית פעולה שתתאים לכם ותשפר את איכות החיים שלכם בצורה משמעותית. טיפול פסיכולוגי טיפול פסיכולוגי יכול לעזור כשהוא ניתן בשילוב עם טיפול תרופתי או ללא טיפול תרופתי. הטיפול נעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע שהתמחו בנושא - פסיכולוגים או פסיכיאטרים. גישות הטיפול הפסיכולוגי הנפוצות הן: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: זהו טיפול קצר מועד (3-6 חודשים). המרכיב הקוגניטיבי בטיפול מתמקד בדרכי חשיבה ופועל לשנות את האופן שבו אנו חווים דברים, וזאת באמצעות זיהוי מחשבות בעייתיות, שינוי הפירוש שאנו מעניקים למחשבות הללו והחלפתן במחשבות ובתובנות יעילות יותר לתפקוד. המרכיב ההתנהגותי בטיפול פועל לשינוי דפוסי התנהגות מזיקים שלנו - חיזוק של התנהגויות מועילות, הכחדה של התנהגויות שאינן משרתות אותנו, מזיקות ופוגעות באיכות החיים ובתפקוד היומיומי, והחלפתן בדפוסי התנהגות חדשים, פרודוקטיביים ומותאמים למציאות. טיפול דינמי: זהו טיפול ארוך יותר (6 חודשים ומעלה) העוסק בדינמיקה של כוחות פנימיים וחיצוניים באישיות האדם. הטיפול עוזר לאדם להכיר את עצמו, לזהות כוחות ומכשולים להתפתחותו, להבין את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו. טיפול אינטר-פרסונאלי: טיפולים אלו מתמקדים בשיפור הקשרים בין המטופל וסביבתו ומבוסס על התפיסה שיחסים בריאים עם אנשים קרובים מורידים את רמת הדיכאון ומפחיתים את החשש לחזרת התופעה. שיטות טיפול שונות מתאימות לאנשים שונים. אנשי המקצוע יוכלו להמליץ לכם על הגישה המועדפת במקרה שלכם ולהפנות אתכם למטפלים המתאימים. טיפול תרופתי קיימות היום תרופות חדשות ויעילות ביותר נגד דיכאון. רופא המשפחה שלכם או פסיכיאטר מומחה יכול לרשום לכם אותן ותוכלו לקבל אותם דרך קופת החולים שלכם. כל התרופות האנטי דיכאוניות עובדות על עיקרון דומה: ויסות רמת המוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטרים) במוח. מוליכים אלו הם השליחים הכימיים של המוח שמאפשרים העברת מסרים בין תאי העצב, ולכן הם משתתפים בתיווך פעילויות מוחיות העומדות בבסיס הרגש והמוטיבציה. רוב התרופות המקובלות היום שייכות למשפחת SSRI ופועלות להעלאת רמות הנוירוטרנסמיטר סרטונין, שהוא בעל תפקיד חשוב בבניית מצב הרוח שלנו. התרופה המוכרת ביותר במשפחה זו נקראה פרוזאק, והיא הפכה ללהיט. בהמשך יצאו לשוק תרופות נוספות מדור חדש שפעולתן דומה. שמות התרופות החדשות משתנים מיצרן ליצרן ומקופת חולים לקופת חולים. אחד השמות המוכרים יותר בציבור הוא ציפרלקס. כמו למרבית התרופות, גם לתרופות הפסיכיאטריות עלולות להיות תופעות לוואי. תופעות אלו אינן חמורות בדרך כלל והן חולפות לרוב אחרי מספר ימים. אם הן מפריעות לכם, כדאי לחזור ולהתייעץ עם הרופא. אשפוז לעיתים רחוקות, כאשר הדיכאון חמור מאוד ועלול לסכן חיים, נדרשת תמיכה צמודה יותר שכרוכה באשפוז בבית חולים. הדבר מאפשר לצוות הרפואי לעקוב מקרוב אחרי המטופלים ולנטר טוב יותר את יעילות הטיפול. הטיפול האינטנסיבי והכוללני מזרז את ההחלמה ומאפשר חזרה הדרגתית לתפקוד.מה אתם יכולים לעשות?
- להשתמש בשיטות לעזרה עצמית, ראו פרק בנושא.
- לדבר עם הקרובים לכם: מצאו חבר קרוב או בן משפחה שאתם בוטחים בו וספרו לו על הרגשתכם. השיחה עצמה יכולה לשפר את מצבכם, כמו כן חשוב מאוד שאנשים אחרים יהיו מודעים למצוקותיכם, כדי שיוכלו להפנות אתכם לעזרה מתאימה.
- יוצאים בשאלה יכולים להיעזר בחברים שעברו חוויות דומות ויכולים להבין טוב יותר את מצבם. פנייה לבני משפחה יכולה לעיתים להיות בעייתית עבור יוצאים בשאלה, אך על תוותרו על האופציה הזאת. אתרו אח או אחות שיקבלו אתכם, ואם אפשר - אל תהססו לפנות להורים.
- הטיפול במרפאה יתחיל בפגישה אחת (או שתיים) של אינטייק - כלומר, פגישת היכרות ואבחון. אז ייקבע אם עליכם לקבל טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי או שניהם.
- בדרך כלל יש תקופה של המתנה עד לתחילת הטיפול הפסיכולוגי. כאשר יגיע תורכם, תטופלו על ידי אחד מאנשי הצוות המוסמכים. הקופה נותנת אישור ל-6 פגישות טיפוליות, ובמידת הצורך יינתן אישור ל-30 פגישות נוספת. לאחר 30 פגישות נעשית הערכה אם להאריך את האישור.
- אם יש ביכולתכם לשלם כ-130 שקלים לפגישה, קופת החולים תוכל להציע פסיכותרפיה על ידי מטפלים עצמאיים. אלה פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שעובדים בקליניקה הפרטית שלהם ויש להם חוזה התקשרות עם קופת החולים.
- בקופה תוכלו לקבל רשימה של המטפלים העובדים באזורכם. היתרונות באופציה הזאת הם היכולת לבחור מטפל, הפגישה תהיה בקליניקה הפרטית ותתאפשר גמישות גדולה יותר בשעות. מטפלים אלו, כמו המטפלים במרפאות, מעבירים לקופת החולים אינפורמציה כללית על הטיפול. הטיפול מוגבל בזמן.
טיפולים בעלות נמוכה, שלא דרך קופת חולים
ישנם כמה עמותות ומכונים המספקים טיפול בעלות נמוכה. ארגון טנא – מטפלים ממקצועות טיפול שונים מציעים טיפול מוזל לקהל יעד שאינו מעוניין לפנות לקופת החולים, ומתקשה לעמוד בתעריפים הגבוהים של השוק הפרטי. לפרטים לחצו כאן. מרכז ייעוץ לאישה – טיפולים פרטניים, זוגיים, משפחתיים וקבוצתיים במגוון גישות, עם התמחות בנושאים כמו דיכאון, חרדה, פגיעה מינית, התמודדות עם סרטן השד, דימוי גוף, קריירה ועוד. מיועד לנשים בלבד. המטפלות הן עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. הטיפול אינו מוגבל בזמן. המחיר נקבע לפי יכולתה של הפונה, החל מ-160 שקלים ועד 350 שקלים לפגישה. המרכזים נמצאים בירושלים וברמת גן. יש מטפלות גם באזור השרון, תל אביב, גני תקווה, מודיעין, ופרדס חנה. טלפונים: 03-6129592/3, 02-6785210. ת.ל.מ – טיפולים פרטניים, זוגיים ומשפחתיים בתחום בריאות הנפש ובקשת רחבה של גישות ושיטות טיפוליות. הטיפולים ניתנים על ידי מתמחים ואינם מוגבלים בזמן. המחירים נעים בין 80 שקלים ל-200 שקלים לפגישה. הטיפולים המוזלים ניתנים בסניפים: קריית טבעון, הרצליה, צומת ראם, אשקלון ובאר שבע. פנייה באמצעות המייל: info@telem.org.il. פרטי ההתקשרות לסניפים השונים נמצאים באתר http://www.telem.org.il הקליניקה לייעוץ פסיכולוגי באוניברסיטת בר-אילן, רמת גן - טיפולים בגישות דינמיות וקוגניטיביות-התנהגותיות למבוגרים וילדים נזקקי שיקום (חולים ונכים, פיזית ונפשית). מיועד לקהל הרחב. הטיפול מתבצע על ידי סטודנטים לתואר שני ושלישי בפסיכולוגיה, בפיקוח סגל בכיר. משך הטיפול מוגבל לשנתיים. מחיר: 280 שקלים לחודש עבור טיפול פרטני, 320 שקלים לחודש עבור טיפול זוגי. טלפון: 03-5318541. עמותת נט"ל - טיפולים פרטניים, זוגיים וקבוצתיים במגוון גישות טיפוליות לסובלים מטראומה על רקע לאומי (מלחמה, פיגועי טרור) ובני משפחותיהם. המטפלים הם פסיכולוגים קליניים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים. הטיפול אינו מוגבל בזמן. מחיר הטיפול משתנה לפי יכולת המטופל (החל מ-20 שקלים לפגישה). טלפון: 1-800-363-363. עמותת עמך – טיפולים פרטניים ומשפחתיים במגוון גישות עבור ניצולי שואה ובני משפחותיהם. המטפלים הם עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מטפלים באומנויות, ובסניפי חיפה ותל אביב מתמחים. הטיפול אינו מוגבל בזמן. מחיר הטיפול מסובסד והוא משתנה לפי יכולת המטופל (מחיר מקסימלי: 185 שקלים). טלפון: 02-6250634 (סניף ירושלים). פרטי התקשרות לסניפים השונים נמצאים באתר.טיפול אצל פסיכולוג פרטי
טיפול אצל פסיכולוג פרטי כרוך בעלות של כ-350-600 ש"ח או יותר לפגישה. הפסיכולוגים הפרטיים אינם קשורים לקופת החולים. תוכלו לפנות ישירות אל אחד הפסיכולוגים המורשים ברשימה זו. המלצה שלנו: היוועצו בחברים או בני משפחה שהתנסו בטיפול פסיכולוגי פרטי כדי שימליצו לכם על מטפל שסייע להם.
בריאות הנפש- אובדנות
בריאות הנפש- אובדנות
אובדנות
לעיתים קרובות אנחנו חשים במצוקות נפש שמקשות עלינו את חיי היום-יום. רגשות אלו חולפים על פי רוב מאליהם. עם זאת' אנו עלולים לשקוע במצב של דיכאון או חרדה עמוקים, שמביאים אותנו להרגשה שאין דרך להתגבר על המצב ומוטב לשים קץ לחיינו. אסור להקל ראש ברגשות אלו ויש לפנות לעזרה מקצועית בהקדם הראשוני (ראו פרק משותף על עזרה) במקביל בנו לעצמכם רשת הגנה כדי להגן על עצמכם במצבים כאלו. רשת הגנה זאת בנויה מכמה פעולות פשוטות יחסית שניתן לבצע מבעוד מועד, והן יעזרו לכם ויגנו עליכם כאשר הרגשתכם תחמיר. דאגו לכך שהסביבה שלכם תהיה בטוחה: אם עולות בכם מחשבות אובדניות, אל תלכו למקומות שבהם אפשר לסיים חיים, וסלקו מהסביבה שלכם אמצעים שבהם שחשבתם להשתמש. אם יש בהישג ידכם כלי נשק שקשורים לשירות צבאי או למקום העבודה (למשל אבטחה), עשו לכם נוהג שלא להביאם הביתה. כמו כן, הקפידו לסלק מהבית אלכוהול או סמים, שכן אלו עלולים לערפל את שיקול הדעת שלכם ולהביא אתכם להחלטות מוטעות. הימנעו מלהישאר לבד (בעיקר בלילה): אם אתם גרים לבד, נסו לעבור לגור זמנית אצל בן משפחה או חבר. לחלופין, הזמינו מישהו לחלוק איתכם את הדירה שלכם. אם זה לא מתאפשר ואתם מוצאים עצמכם לבד בלילה קשה במיוחד - צלצלו למישהו שאפשר לנהל איתו שיחה ארוכה. הזכירו לעצמכם למה כדאי לחיות: הכינו לעצמם רשימה של כל הסיבות שבגללן לא כדאי לוותר על החיים. הרשימה יכולה לכלול דברים שהסבו לכם נחת בעבר, דברים שחשובים לכם ורשימת האנשים שאוהבים אתכם ושאתם אוהבים. אתגרו את מחשבותיכם: הזכירו לעצמכם שמחשבות אובדניות עשויות לחלוף מעצמן, ושאפשר לבקש עזרה כדי להיפטר מאותן המחשבות. אל תיכנעו למחשבות האובדניות שלכם. נסו לנתח אותן בצורה רציונלית: האם באמת אין מוצא אחר לבעיות שלכם? האם באמת אין טעם בחייכם? האם באמת לאיש לא אכפת מכם? כתבו את מה שאתם מרגישים: לעיתים כתיבת ביומן או כל דרך אחרת להבעת רגשות (סיפור קצר, שיר) יכולות לעזור לכם להבין את עצמכם טוב יותר ולמצוא פתרונות חיוביים למצוקה שאתם חווים. הציבו לעצמכם מטרות קטנות: החליטו על מספר משימות שאתם רוצים לבצע, בצעו אותן בימים הקרובים ובכך החזירו לעצמכם את ההרגשה שאתם שולטים בעניינים. דחו את ההחלטה לסיים את חייכם: כאשר המחשבות על התאבדות מתגברות, אתם עלולים לחשוב שיש לפעול בעניין באופן מיידי. אל תיגררו לזה. במקום זאת נסו לדחות את ההחלטה ב-24 שעות לפחות. בזמן הזה העסיקו את עצמכם בפעולות יומיומיות: צפו בטלוויזיה, עסקו בפעילות ספורטיבית, לכו לסרט, הרימו טלפון לחבר, צאו לריצה או להליכה, הקשיבו למוזיקה האהובה עליכם. חשבו על פתרונות חלופיים: אם יש לכם בעיה או קושי שנראים חסרי פתרון או שאין לכם אלטרנטיבות לפעולה (מלבד ההתאבדות), חפשו בעצמכם או עם חברים/בני משפחה, דרכים נוספות לפתרון ואפשרויות פעולה. דברו עם מישהו:- דברו על מצוקותיכם עם חברים קרובים או בני משפחה.
- פנו לעזרה מקצועית (ראו פרק "מה אתם יכולים לעשות").
- פנו לאתר סהר ברשת: Sahar.org.il
- צלצלו למוקד עזרה ראשונה נפשית: ער"ן 1201
- פנו לער"ן במסרון: 076-8844400
בריאות מינית
בריאות מינית
בריאות מינית
למה אנחנו צריכים לדון בבריאות מינית?
תהליך היציאה מהחברה החרדית הוא מהלך דתי/אמוני משמעותי בעיקרו, אך בו-בזמן הוא גם תהליך חברתי/תרבותי מורכב ביותר. המעבר מהחברה הדתית לחברה החילונית מפגיש את יוצאי החברה החרדית עם עולם חדש שפועל על פי עקרונות, חוקים ותפיסות שאליהם הוא צריך להתוודע. המפגש עם העולם החילוני כרוך גם במפגש עם התנהלות מינית שונה מאוד מזו המקובלת בעולם החרדי. היוצאים נדרשים להסתגל לחברה שבה היחס למיניות משוחרר יותר, מוגבל פחות על ידי איסורים וחוקים כובלים ומאפשר מתירנות גבוהה בהתנהלות המינית בין אנשים צעירים. העולם החילוני מקנה ליוצאים חופש רחב בבחירת דרכם המינית אך בו-בזמן מטיל עליהם אחריות לא מבוטלת הכוללת בין השאר התמודדות עם הסכנה במחלות המין. בפרקים הבאים נדון במחלות המין השונות, הסכנות הצפויות מהן והדרכים להימנע מהן בלי לוותר על החוויות הרבות שחיי המין אמורים להעניק.מהן מחלות מין?
מחלות מין מהוות קבוצה מבין המחלות המדבקות המועברות מאדם לאדם על ידי מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות. ככלל, התפשטות של מחלות מדבקות מותנית במגעים בין בני אדם ומתאפשרת על ידי הדבקה דרך מערכות הנשימה, העיכול, המין או דרך העור. מחוללי מחלות המין מנצלים את המגע ההדוק המתרחש בזמן המגע המיני, ומשתמשים בו כדי לעבור ביעילות מאדם אחד לאדם שני. מחוללי המחלה יכולים להיות חיידקים כמו חיידקי העגבת, הזיבה והכלמידיה או נגיפים כמו נגיפי הרפס, נגיפי צהבת-B, נגיפי פאפילומה שגורמים לקונדילומות ,נגיפי פאפילומה מסרטנים, כמו גם נגיפי הHIV- שגורמים לאיידס. מחלות המין שונות במידת חומרתן. מידת הנזק שהן גורמות נעה בין תופעות קלות שחולפות מעצמן (קונדילומה, הרפס), דרך מחלות שמסתבכות ללא טיפול (עגבת, זיבה, כלמידיה) וכלה במופעים של סרטן צוואר רחם ובמחלות סיסטמיות מסכנות חיים (צהבת-B, איידס). לכל אחת ממחוללי המחלה הללו מוקדש פרק נפרד באתר ואנחנו ממליצים להיכנס לקישוריות המצוינות למעלה ולקרוא אותם. דבר זה יאפשר לכם להבין לעומק את מנגנוני ההדבקה של המחוללים השונים, את מאפייני המחלות ודרכי ההתמודדות איתן. במקביל, נציג בהמשך מבט כוללני יותר על מחלות המין השונות וננסה לצייד אתכם בכלים שיאפשרו לכם להתגונן מהן.איך נדבקים במחלת מין?
מחוללי מחלות המין יכולים להימצא על פני העור של אברי המין וסביבתם (נגיפי הפאפילומה), בתוך כיבים או פצעים שהם יוצרים על פני אברי המין (הרפס ועגבת) בנוזלי הגוף כמו נוזל הזרע ונוזלים וגינאליים (זיבה וכלמידיה), או בכלי דם זעירים שנפרצים במהלך המגע המיני (נגיפי הצהבת ונגיפי האיידס). ההדבקה במחלות מתרחשת כאשר אבריו של בן הזוג הנגוע באים במגע עם אבריו של בן הזוג הבריא. ההעברה יכולה להתבצע במהלך מין וגינאלי (מגע בין אבר המין הזכרי לאבר המין הנקבי), מין אוראלי (מגע בין אבר המין הזכרי או הנקבי לפה של בן הזוג) או מין אנאלי (מגע בין אבר המין הזכרי לפי הטבעת). חשוב לזכור שהדבקה יכולה להתרחש במהל מגע מיני בין גבר לאישה, בין גבר לגבר ובין אישה לאישה. לגבי רוב המחוללים נדרש מגע מיני אקטיבי להדבקה. יוצאות מן הכלל היא ההדבקה בכלמידיה שיכולה להתרחש לעיתים גם במגע של אברי המין במשטחים מזוהמים (מגבות, אסלות), וההדבקה בנגיפי פאפילומה (מחוללי קונדילומות וסרטן) שמתרחשת לעיתים קרובות בזמן מגע ידני באברי המין של בני הזוג. שימוש נכון ועקבי בקנדום הוא עדיין אמצעי המיגון היעיל ביותר למניעת הדבקה במחלות מין.מהם התסמינים של מחלות מין ואיך מאבחנים אותן?
מחלות המועברות במגע מיני מתחלקות לשתי קבוצות: מחלות שתוקפות את אברי המין עצמם (הרפס, עגבת פאפילומה), ומחלות המועברות אמנם במהלך המגע המיני, אך הפגיעה עצמה אינה במערכת המין אלא במערכות אחרות (איידס, צהבת-B). הראשונות קלות יותר לזיהוי מיד עם הופעתן והאחרות קשות יותר לזיהוי. תסמינים המופיעים על אברי המין. חלק מהמחלות ניתנות לזיהוי על פי מופעים יחודיים המתגלים ימים מספר לאחר ההדבקה. את ההרפס ניתנת לזיהוי על פי פצעון אופייני, את מחלת העגבת, בשלב הראשון שלה, על פי כיב אופייני ואת הקונדילומה על פי יבלת עם מראה כרוביתי. חשוב להדגיש שמופעים אלו יכולים להופיע לא רק על אברי המין אלא גם בחלל הפה ובאזור פי הטבעת.. קבוצה אחרת, שגם היא קלה יחסית לזיהוי, כוללת את הזיבה והכלמידיה, שגורמות להפרשה חריגה וכואבת מאברי המין ןמופיעה ימים אחדים אחרי ההדבקה. בכל המקרים הללו התסמין הקליני לכשעצמו הוא כלי אבחון טוב לרופא ולכן חשוב להתגבר על הבושה, ולפנות לרופא. היו סמוכים ובטוחים שהוא ראה עשרות מיקרים כאלו ברוב המקרים, בנוסף לבדיקה גופנית, ייעזר הרופא בבדיקות נוספות לאישוש האבחנה. אלו יכללו בדיקה מתחת למיקרוסקופ של דגימות מהאזור הנגוע, כמו גם בדיקות דם לזיהוי חלקיקי נגיף או נוגדנים שהגוף מייצר נגד מחוללי המחלה שפלשו אליו. תסמינים סיסטמיים: הקבוצה הבעייתית יותר של מחלות הן אלו שאינן מתבטאות בתסמינים חיצוניים מובהקים. לקבוצה זאת שייכים צהבת-B ואיידס. ההדבקה במחוללים אלו מתרחשת אמנם במהלך מגעים מיניים, אך המחלות עצמן הן מחלות שפוגעות במערכות פנימיות: הכבד במקרה של צהבת-B ומערכת החיסון במקרה של איידס. צהבת-B מתאפיינת בדלקת כבד חריפה שביטוייה צהבת, בחילה ותפרחת (איפה?) שמופיעים בין 6 שבועות ל-6 חודשים אחרי ההדבקה. הסימנים הראשוניים להידבקות בנגיף האיידס אינם מובהקים וקשים לזיהוי. התסמינים האופייניים מופיעים שנתיים עד שלוש אחרי ההדבקה, כאשר המחלה פורצת במלוא עוצמתה והופכת למסכנת חיים. חשוב לציין שלמרות המופע המאוחר יחסית של התסמינים, ניתן לזהות צהבת-B ואיידס בזרם הדם מספר שבועות אחרי ההדבקה. מדובר על בדיקת מעבדה פשוטה, שמזהה חלקיקי נגיף ונוגדנים נגד הנגיף בדמו של הנדבק גילוי מוקדם של סרטן. הסרטן האופייני שנגרם על ידי נגיפי פאפילומה, מתגלה על אברי הרבייה ובעיקר על צוואר הרחם, מספר שנים אחרי ההדבקה, בשלב שהמחלה מסכנת מאוד את הנפגע. כדי להקדים רפואה למכה חשוב לנשים לבצע מדי כמה שנים בדיקות פאפ, המאפשרת לזהות שינויים טרום-סרטניים בדגימות תאים שנאספים מצוואר הרחם הרבה לפני שהם הופכים לסרטניים.מניעה וטיפול במחלות מין
ההתמודדות המיטבית עם מחלות מין מצריכה שילוב של אמצעי הגנה למניעת ההדבקה, ביחד עם אמצעי טיפול לריפוי המחלה אחרי שהיא פורצת. המחלות השונות נבדלות זו מזו ביעילות ההגנה שניתן להציב מולן, וביעילות אמצעי הטיפול בהן. מניעה על ידי שימוש בקונדום הקונדום מקנה הגנה מצוינת נגד רוב מחלות המין, וחשיבותו במניעת מגפות והצלת חיים היא עצומה. החינוך לשימוש בקונדום הוא למעשה הגורם עיקרי לבלימת מגפת האיידס העולמית ולהצלת חייהם של מיליוני בני אדם. יחד עם זאת הממצאים מורים שהקונדום יעיל פחות בהגנה בפני הידבקות בנגיפי ההרפס ובזני נגיפי פאפילומה, שגורמים לקונדילומות, וכאלו שגורמים לסרטן צוואר הרחם. למרבה המזל, הבעיה חמורה פחות כשמדובר בהגנה בפני הרפס וקונדילומות, שכן אלו מחלות קלות יחסית שאמנם גורמות לאי נעימות אך חולפות מעצמן. הבעיה חמורה יותר בהקשר של הגנה בפני סרטן צוואר הרחם ומחלות סרטן מאותה משפחה. למעשה, אמצעי המיגון היחיד במקרים אלו הוא חיסון מוקדם (ראה במאמר על נגיפי פאפילומה מסרטנים ). ריפוי באמצעות טיפול תרופתי חידקיים, בניגוד לנגיפים ניתנים להכחדה על ידי טיפול אנטיביוטי מתאים. לפיכך ניתן היום לרפא בקלות יחסית עגבת, זיבה וכלמידיה. חשוב להתחיל בטיפול מיד עם גילוי המחלה כדי למנוע סיבוכים אפשריים כמו פגיעה בפריון בגלל זיבה וכלמידיה, או פגיעה מוחית המתרחשת השלבים המתקדמים של מחלת העגבת. טיפול תרופתי מקל כאמור, מחלות הנגרמות על ידי נגיפים אינן ניתנות לריפוי באמצעות תרופות. עם זאת ניתן להקל על חומרת המחלה. במקרה של קונדילומה ניתן להסיר את היבלות על ידי צריבה, ובמקרה של הרפס ניתן לקצר את זמן ההתפרצות על ידי משחות מתאימות. הטיפול התרופתי המשמעותי ביותר קשור למחלת האיידס. ניתן היום לטפל בחולים על ידי שילוב תרופתי הנקרא “קוקטייל” (הכולל שלוש תרופות הניתנות יחד). הקוקטייל אמנם אינו מרפא את המחלה, אולם השימוש בו מאריך באופן משמעותי ביותר את תוחלת החיים של החולים והופך את המחלה ממחלה סופנית למחלה כרונית.איך תישמרו ממחלות מין
לסיום, פרק שימושי שיצייד אותכם במספר עצות ותובנות שיעזרו לכם להתמודד עם האתגרים בניהול חיי מין בריאים ומוגנים ממחלות מידבקות. זכרו שאפשר להידבק בדרכים שונות: הדבקה במחלות מין אינה ייחודית ליחסי מין וגינאליים בין בני זוג הטרוסקסואלים. אפשר להידבק בקלות במהלך קיום יחסים אנאליים או יחסי מין אוראליים שמבצע הגבר באישה או האישה בגבר. ההדבקה יכולה להתרחש הן במגעים בין גבר לאישה, גבר לגבר או אישה לאישה. שימו לב שבניגוד לאמונה הרווחת, גם יחסים לסביים מאפשרים הידבקות במגוון מחלות מין. הקפידו להשתמש בקונדום: קונדום הוא עדיין האמצעי הבטוח ביותר להגנה בפני מחלות מין. ברוב המקרים הוא יספק הגנה מלאה ובחלק המקרים הגנה חלקית אך עדיין גבוהה מאוד. אל תוותרו על קונדום גם כאשר אתם בוחרים לקיים מקיימים יחסים אנאליים או מעניקים מין אוראלי לגבר. תוכלו להפסיק להשתמש בקונדום בשלבים מתקדמים יותר של היחסים שלכם עם בני זוג קבועים. בני זוג אחראיים יקפידו להיבדק לשלילת מחלות לפני שיתחילו לקיים יחסים לא מוגנים. היו זהירים בבחירת בני הזוג שלכם: זכרו שקשה לזהות אנשים הנושאים מחלות מין: “לא רואים עליהם”. נסו לקיים יחסי המין עם פרטנרים שאתם מכירים ובוטחים בהם. הימנעו מקיום יחסי מין בתנאים שבהם אתם חסרי שליטה. לא כאשר אתם נתונים להשפעת אלכוהול או סמים, ולא כאשר אתם נמצאים בסביבה שאינה מוכרת לכם. אם תחליטו לקיים יחסי מין עם זונות או נערי ליווי הקפידו הקפדה יתרה על שימוש בקונדום. היו ערניים למה שקורה לגופכם: היו ערניים להופעת פצעונים או יבלות על אברי המין (חשד להרפס, עגבת או קונדילומה) או להופעת הפרשות חריגות (חשד לכלמידיה וזיבה). זכרו שסימנים אלו יכולים גם להופיע בחלל הפה או באזור פי הטבעת. במקרים שאתם מבחינים שמשהו חשוד פנו לרופא, ובמקביל ידעו את בן הזוג שלכם, ובקשו ממנו/ממנה להיבדק. אל תחששו לפנות לרופא: אל תהססו לפנות לרופא אם אתם חושדים שנדבקתם במחלת מין. אל תרגישו אי נעימות שכן הרפאים נתקלו בעשרות מקרים כאלו והם יתייחסו אליכם במקצועיות וברגישות. אפשר לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים. אינכם צריכים לחשוש מפגיעה בסודיות הרפואית שלכם גם אם מדובר ברופא שעובד בקהילה שלכם ומכיר את בני משפחתכם. יתכן שתרגישו נוח יותר לפנות ישירות לרופאים מקצועיים: רופא עור ומין לגברים וגינקולוג לנשים. בכל מקרה כאשר האינטראקציה עם רופא ספציפי לא נוחה לכם, אל תהססו להחליף רופא. הקפידו על ביצוע בדיקות תקופתיות לאיתור מחלות מין: לעיתים אינכם מרגישים שנדבקתם. בחלק מהמקרים תקופת הדגירה בין ההדבקה להופעת הסימנים ארוכה, וחלק מהמחלות יכולות להופיע בצורה סמויה. גילוי מוקדם יאפשר להתחיל טיפול כבר בשלבים ראשונים, ויאפשר לכם להזהיר את בני הזוג שלכם בפני האפשרות שנדבקו. כדי להתמודד עם מצבים אלו חשוב לבצע בדיקות תקופתיות לגילוי המחלה. עדיף לעשות זאת באופן שגרתי מדי חצי שנה, אך אפשר גם לעשות זאת כאשר אתם חושבים שהנסיבות מצדיקות זאת. בעיקר חשוב לעשות זאת אם אתם חוששים שקיימתם יחסים עם נשא אפשרי של נגיף האיידס. ניתן לבצע את הבדיקות בקופת חולים על פי הפניית רופא. כמו כן ניתן לפנות למרפאות ציבוריות שמבצעות בדיקות למחלות מין בעילום שם ועושות זאת בחינם אן בעלות מינימלית (קישורים) התחסנו אם אפשר: המיגון הטוב ביותר כנגד מחלות מדבקות היא התחסנות. קיים היום חיסון נגד נגיף הצהבת מסוג B וכנגד נגיף הפאפילומה. למרבה הצער אין עדיין חיסון למחלות המין האחרות. קראו על כל אחד מהחיסונים בפרקים על צהבת-B ועל סרטן שנגרם על ידי נגיפי פאפילומה. היו אחראים: מוטלת עליכם אחריות גבוהה להישמר ממחלות מין: אחריות זאת נובעת מתוך חובתכם כלפי עצמכם וכלפי הזולת. חובתכם כלפי עצמכם להיות בריאים, ליהנות מחיי מין מלאים, ולהעמיד צאצאים. חובתכם כלפי בני הזוג שלכם שלא לגרום להם חולי ועוגמת נפש, בין אם מדובר בבני זוג חולפים או בני הזוג לחיים. חובתכם כלפי הקהילה שלכם למנוע את התפשטות מחלות מין מאדם לאדם. חובתכם כלפי הדורות הבאים: רבות ממחלות המין עוברות מהאם לתינוק הנולד בתעלת הלידה וגורמות להם נזקים חמורים.לסיכום
מחלות המין עלולות להדביק כל מי שהוא פעיל מינית, אך אין להיכנס לבהלה סביר להניח שרוב האנשים איתם תבחרו כבני זוג מיניים דומים לכם בהתנהלות שלהם וברמת האחריות שהם מגלים. רב האנשים שתפגשו לא נושאים מחלות מין, אך למרות זאת אמצו את אמצעי הזהירות שפורטו פה והבטיחו לעצמכם חיי מין מהנים ובטוחים.
מחלות מין
מחלות מין
הרפס של איברי מין (Genital Herprs)
מהו הרפס? נגיף ההרפס (herpes simplex virus - HSV) מועבר על ידי מגע של עור בעור, וגורם להופעת שלפוחיות מכאיבות באזור ההדבקה. נגיפי הרפס סימפלקס כוללים שני סוגים: סוג-1 שגורם בדרך כלל לפצעים באזור הפה והפנים, והרפס סוג-2 שגורם בדרך כלל לפצעים על אברי המין. מחלת המין שנגרמת על ידי נגיף הרפס מסוג 2 מדבקת מאוד ושכיחותה גבוהה. כיצד נדבקים בהרפס? ההדבקה בהרפס מסוג-2 נעשית בעיקר במהלך קיום יחסי מין לא מוגנים, ואמצעי ההגנה היעיל ביותר הוא הקונדום. עם זאת, ההדבקה יכולה להתרחש גם כאשר בני הזוג מקיימים יחסים מוגנים. נגיף עלול להימצא גם מסביב לאיברי המין או באזורים שבהם אין כיסוי מלא על ידי אמצעי המניעה. כיוון שקונדום אינו נותן הגנה מלאה, מומלץ להיזהר ולבחור את הפרטנרים בקפידה ולא להתבייש לשאול על מחלות מין בעבר או בהווה. סיכויי ההדבקה גבוהים במיוחד בזמן של התפרצות של שלפוחיות על אברי המין ולכן רצוי להימנע מיחסים בתקופה זו. מהם התסמינים של מחלת ההרפס? הסימנים הראשונים להדבקה בנגיף הם תחושת גירוד ועקצוץ במקום הנגוע: אברי מין, שפתיים או פי הטבעת. לאחר מכן מתפתחות באזור הגרד שלפוחיות, ואלו מתפוצצות בהמשך והופכות לפצע מקומי מכאיב, שגורם לכאב ולאי נוחות בזמן מגע מיני. הפצע מתכסה בגלד ומתרפא עם הזמן (בין מספר ימים לחודש), אך הנגיף נשאר רדום בגוף תקופה ארוכה ויכול להתפרץ שוב בצורת שלפוחיות חדשות. התפרצויות חדשות תלויות במידה רבה במצבו הנפשי של האדם. תקופות של מתח נפשי עלולות לגרום להתפרצות המחלה בשנית. למרות שמחלת ההרפס אינה נעימה וגורמת לביטויים קליניים כואבים ומגבילים, אין זו מחלה מסוכנת. איך מאבחנים הרפס? אצל מרבית האנשים, אבחנת המחלה נעשית על פי התסמינים והביטוי הקליני של המחלה. לכן כאשר מופיעות שלפוחיות יש לגשת לרופא המטפל, לרופא עור או לגניקולוג. כאמור, לא מדובר במחלה מסוכנת ועדיין אין בנמצא תרופה אשר תעלים את המחלה, בכל זאת חשוב לאבחן את המחלה על מנת להבדיל אותה ממחלות מין אחרות האבחון גם חשוב כדי להתריע בפני הדבקת בני הזוג והפצת המחלה. איך מטפלים בהרפס? הטיפול בהרפס מתמקד בהקלת התסמינים באמצעות משחות אנטי-ויראליות (השמות המסחריים הםZovirax , או (Valtrex, אותן ניתן לקבל על פי מרשם בקופת חולים או לרכוש ללא מרשם בבית המרקחת. יש לציין שאותן משחות משמשות גם לטיפול בשלפוחיות הרפס מסוג-1 שאינו קשור להדבקה מינית, ולכן לא צריך לחשוש מאי נוחות בזמן רכישתן. לסיכום, זיכרו:- מחלת ההרפס אינה מסוכנת, אך היא גורמת למצוקה ולאי נוחות.
- אי אפשר לטפל בהרפס, אך ניתן להקל על התסמינים.
- הימנעו מיחסי מין בזמן התפרצות הרפס כדי שלא תדביקו את בני הזוג.
מחלות סרטן הנגרמות על ידי נגיף הפאפילומה
מהו סרטן שנגרם על ידי נגיפי פאפילומה? כ-80% מהגברים והנשים הפעילים מינית יידבקו בנגיף הפאפילומה האנושיHuman Papilloma Virus במהלך חייהם. בקרב מרבית הנדבקים יחלוף הזיהום מאליו ולא יותיר כל סימן. הדבקה בזנים מסוימים (בעיקר זנים 11 ו-6) של הנגיף עלולה להתבטא במחלת המין השכיחה קונדילומה (ראה פרק על קונדילומות). אבל זנים אחרים של נגיף הפאפילומה (בעיקר זנים 16 ו-18) עלולים לגרום לסוגי סרטן שונים, ובפרט לסרטן צוואר הרחם, לסרטן הרקטום ולסרטן הלוע. בישראל מאובחנות מדי שנה כ-2000 נשים הסובלות מנגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם, ואילו כ- 190 נשים מאובחנות מדי שנה כלוקות בסרטן צוואר הרחם עצמו. איך נדבקים בנגיף הפאפילומה? ההדבקה בזני פאפילומה בעלי פוטנציאל סרטני נעשית אך ורק במהלך יחסי מין, בין אם אלו יחסים וגינאליים אוראליים או אנאליים. חשוב להדגיש שההדבקה אפשרית גם באמצעות מגע ידני באברי המין במהלך היחסים המיניים. בניגוד להדבקה במחלות מין רבות אחרות, קונדום לא בהכרח ימנע הדבקה. למרות שבאופן מעשי לא ניתן למנוע הידבקות בנגיפי פאפילומה אצל אנשים צעירים פעילים מינית. החשש שההדבקה בזנים המסרטנים תתפתח בסופו של דבר למחלת סרטן הוא נמוך מאוד (בישראל השכיחות היא כ-5 ל 100,000 מידי שנה), למרות זאת, בגלל הקטלניות של הסרטן ובגלל השכיחות הגבוהה של ההדבקה מדובר באיום משמעותי על בריאותנו. מהם תסמיני המחלה? נגיף הפאפילומה יכול להישאר רדום בגוף האדם,ללא כל תסמינים או סימני אזהרה, כתוצאה מכך יתפתחו סרטני הפאפילומה זמן רב אחרי ההדבקה הראשונית (כ-10 שנים ומעלה). לפני הופעת הסרטן ניתן לזהות תהליכים טרום-סרטניים שניתנים לזיהוי על ידי בדיקות מתאימות (ראה בהמשך). הזנים המסרטנים של נגיף הפאפילומה גורמים גם להתפתחותם של גידולים סרטניים אחרים, הכוללים בין השאר את סרטן של אברי המין הזכריים והנקביים וסרטן הרקטום בגברים ונשים, אם כי אלה נדירים יותר מסרטן צוואר הרחם. לאחרונה דווח על עלייה מדאיגה בהופעת סרטני לוע שנגרמים על ידי נגיפי פאפילומה. סרטנים אלו מופיעים הן אצל נשים והן אצל גברים וקשורים לפעילות מינית הטרוסקסואלית והומוסקסואלית. כיצד מאבחנים ומטפלים בסרטן צוואר הרחם? עיקר המאמץ האבחוני מתרכז בגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם על ידי בדיקת פאפ. בדיקת הפאפ יעילה ומצילה חיים בכך שהיא מאבחנת גידולים ושינויים טרום סרטניים ברקמת צוואר הרחם. במהלך הבדיקה ייקח הגניקולוג דגימה מרקמות צוואר הרחם וישלח אותה לאבחון במעבדות כדי לזהות שינויים במבנה התא ושינויים ברקמות המוגדרים טרום סרטניים. במהלך הבדיקה ניתן גם להסיר את הרקמה הטרום סרטנית ובכך למנוע את התפתחותה לרקמה סרטנית. הבדיקה מומלצת לנשים באמצע החיים, באופן שגרתי, פעם בשלוש שנים. למרבה הצער לא מבוצעת היום כל בדיקה לאבחון תהליכים טרום סרטניים בחלל הפה ובחלל הרקטום. היעדר בדיקה כזאת מונע זיהוי מוקדם של סרטן באתרים אלו ופוגע בעיקר בגברים בכלל, ובקהילה ההומוסקסואלית במיוחד. הטיפול בסרטן לכשזה מתגלה מתבצע על פי פרוטוקולים מקובלים המותאמים לחומרת המחלה ולמצבו של המטופל. חיסון נגד נגיף הפאפילומה הדרך היעילה ביותר להתגוננות כנגד סרטנים שנגרמים על ידי נגיף הפאפילומה היא על ידי חיסון שמונע את ההדבקה. בשל השכיחות הגבוהה של הנגיף באוכלוסיה, ובשל העובדה שהוא יכול להסתתר בגוף בצורה רדומה למשך שנים רבות יש להתחסן לפני שמתחילים לקיים יחסי מין, או בשלבים הראשונים של ההתנסות המינית. החיסון הניתן בארץ מגן בפני הזנים האחראים ל- 70% ממקריֵ סרטן צוואר הרחם. החיסון ניתן היום בחינם, כחיסון שגרה לבנים ובנות בכיתה ח'. ההיענות לחיסון משתנה מבית ספר לבית ספר והיא נמוכה יחסית בבתי ספר של הזרם הדתי לאומי ואפסית במוסדות החינוך החרדיים. מתבגרים שלא הצליחו להתחסן בבית הספר יכולים להתחסן בלשכות הבריאות באזור מגוריהם. החיסון ניתן בחינם לצעירים בתנאי שהם בני פחות מ- 18. מצב זה יוצר בעיה מיוחדת אצל היוצאים בשאלה שהתחנכו במוסד חרדי ולא חוסנו בבית הספר ועברו את גיל 18. יוצאים השאלה בגירים שיחליטו להתחסן יידרשו לשאת בעלות החיסון שמסתכמת בכמה מאות שקלים. מצב זה גורם לעוול לקהילת היוצאים בשאלה ודורש טיפול כוללני ברמה הארצית. עד שהדבר יעשה, אנחנו מציעים לכם לפנות לרופא שלכם בקופת חולים, להסביר לו את המצב ולבקש ממנו להמליץ לחסן אתכם ללא עלות בשל היותכם בקבוצת סיכון מיוחדת. יש לציין שקיים תקדים שבו החיסון ניתן בחינם לאנשים שמוגדרים כקבוצת סיכון ועברו את גיל 18. לסיכום, זיכרו:- חלק גדול מהאנשים הפעילים מינית הם נשאים של נגיפי פאפילומה, ולמעשה אין דרך טובה למנוע הידבקות במהלך מגעים מיניים.
- במקרים נדירים יחסית גורמת ההדבקה להתפתחות סרטנים קטלניים בצוואר הרחם, אברי המין, הרקטום והלוע.
איידס (AIDS)
כמה עובדות על איידס איידס היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף ה (human immunodeficiency virus) HIV- הפוגע במערכת החיסון. הנגיף תוקף משפחת תאי דם לבנים המכונה CD4- שתפקידם להילחם בזיהומים. בעקבות ההדבקה מחוסלים התאים הללו ומספרם הולך ופוחת בהדרגה, עד לקריסה מוחלטת של מערכת החיסון. מחלת האיידס (AIDS - Acquired Immune Deficiency Syndrome) מוגדרת כשלב המתקדם של ההדבקה בנגיף, שבו מערכת החיסון חדלה לתפקד והחולה הופך פגיע למחלות זיהומיות מסכנות חיים. נגיף ה- HIV מועבר באמצעות מעבר של נוזלי גוף מאדם נגוע לאדם בריא. הדרך הנפוצה ביותר היא קיום יחסי מין בלתי מוגנים עם אדם הנגוע בנגיף. נגיף ה-HIV נתגלה במדינות המערב בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 כמגיפה שתקפה אוכלוסיית הגברים ההומוסקסואלים בצפון אמריקה. עם הזמן התברר שמדובר במגפה עולמית שתוקפת גברים ונשים כאחת. ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-76 מיליון בני אדם ברחבי העולם נדבקו ב-HIV מפרוץ המגפה ו-35 מיליון איש מתו מאיידס. על פי ההערכה, מספר הנשאים של HIV בישראל עומד על כ-10,000 נכון לשנת 2017. 70% מהנדבקים הם גברים ו- 30% הן נשים. קבוצות הסיכון הגדולות ביותר בישראל כוללות גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (25% מהנשאים), ויוצאי מדינות נגועות כמו ברית המועצות לשעבר ואפריקה (34% מהנשאים, כשמחציתם גברים ומחציתם נשים). איך נדבקים ב-HIV? ההדבקה בנגיף מתאפשרת במקרים הבאים:- יחסי מין ללא אמצעי הגנה עם אדם נגוע ב-HIV, גם לפני הופעת סימני המחלה.
- שימוש במזרקים משומשים מזוהמים.
- קעקוע ופירסינג במחטים לא סטריליות.
- קבלת מנות דם נגועות.
- העברה מאם לילוד בזמן לידה והנקה.
- הדבקה ב-HIV יכולה להתרחש במהלך יחסי מין מסוגים שונים, בעיקר מין אנאלי ווגינאלי.
- הסכנה להדבקה מיחסים וגינאליים נמוכה יותר מזו שביחסים אנאליים, אך בהחלט אינה מבוטלת.
- הסכנה לבן הזוג הנחדר גבוהה יותר מהסכנה לחודר, אך שני הצדדים מסתכנים כאשר המין אינו מוגן.
- הסיכון בהידבקות בHIV- במהלך מין אוראלי נחשב נמוך מאוד.
- למרות שהאיידס מזוהה עם יחסים אנאליים בין גברים, קיימת סכנה מוחשית להידבקות במהלך יחסים הטרוסקסואליים.
- איידס היא מחלה חשוכת מרפא, אך היום, בהינתן טיפול נכון, אפשר לחיות עם איידס שנים רבות.
- שימוש בקונדומים מונע לחלוטין הדבקה.
זיבה (גונוריאה)
מהי זיבה? זיבה היא מחלה המועברת במגע מיני ונגרמת על ידי החיידק Neisseria Gonorrhea . שיעור ההידבקות בישראל נמצא במגמת עלייה. בעשור הקודם עלתה שכיחות המחלה בישראל פי 10 ויותר. המחלה שכיחה יותר בקרב צעירים פעילים מינית בגילאי 15-25. כיצד נדבקים בזיבה? חיידק הנייסריה מצוי בנוזל הזרע או בהפרשות הנרתיקיות של אנשים הנגועים במחלה. זיבה מועברת בקלות במהלך יחסי מין בלתי מוגנים לרבות מין ואגינלי (דרך הנרתיק) מין אוראלי (דרך הפה) או אנאלי (דרך פי הטבעת). אמצעי ההגנה היעיל ביותר הוא הקונדום. מהם התסמינים של מחלת הזיבה? סימני המחלה מופיעים 2-7 ימים לאחר ההדבקה. הסימנים הראשוניים כוללים :- הפרשה חריגה מהפין או מהנרתיק.
- צריבה וכאב בעת מתן שתן.
- כאבים בזמן המגע המיני.
- דלקות וזיהומים בכל איברי מערכת המין הנשית.
- הריון חוץ רחמי.
- עקרות.
- היצרות השופכה אצל הגברים.
- הידבקויות באיברי מערכת הרבייה.
- מחלת הזיבה אינה חולפת מעצמה. חייבים לקבל טיפול.
- ללא טיפול מתאים עלולה המחלה לגרום לסיבוכים רציניים.
עגבת (Syphilis)
מהי עגבת? העגבת היא מחלת מין הנגרמת על ידי החיידק Treponema Pallidum. מחלת העגבת היתה נפוצה מאוד בעבר, ואף נחשבה כגורם מוות משמעותי. מאז המצאת התרופות האנטיביוטיות ניתן להירפא ממנה. עם זאת אין להתייחס לעגבת כמחלה שחלפה מן העולם 9. מדובר במחלה "חיה ובועטת". בשנים האחרונות מתגלים בארץ בכל שנה כ־200 מקרים חדשים, איך נדבקים בעגבת? העגבת היא מחלה מדבקת מאוד. נדבקים במהלך יחסי מין (וגינאלי, אנאלי, אוראלי) הסטטיסטיקה במדינות המערב מעלה כי 14% מהחולים נדבקו ביחסי מין אוראליים. שימוש נכון ועקבי בקונדום מעניק הגנה טובה. מהם התסמינים של מחלת העגבת? במחלת העגבת מתאפיינת בשלושה שלבים: השלב הראשון מופיע כשבועיים לאחר ההדבקה. מופיע כיב אופייני (מין פצע או כתם אדום גדול) על איבר המין. הנגע הראשוני לא כואב (אם נדבקים ממין אוראלי, הפצע האופייני עשוי להופיע בתוך הפה). אם מתעלמים ממנו, הפצע נעלם לאחר כמה שבועות גם ללא טיפול, אך לא מדובר בריפוי כי החיידק ממשיך לשכון בגוף. השלב השני מופיע כמה שבועות עד שנה לאחר שהפצע הראשוני נעלם. שלב זה בא לידי ביטוי בחום ובפריחה בהירה על הגוף (בעיקר על כפות הידיים והרגליים) והרגשה כללית רעה. ללא טיפול, המחלה נכנסת לתרדמת שיכולה להימשך עד 20 שנה לפני הופעת השלב השלישי. בשלב השלישי חיידקי המחלה כבר חדרו למוח ולאברים אחרים ויגרמו לנזקים בלתי הפיכים ללב ולמערכת העצבים (כמו בעיות בשיווי משקל עיוורון, שיתוק). כיצד מאבחנים עגבת? בשלב הראשון והשני של המחלה ניתן לאבחן את המחלה בקלות יחסית על פי התסמינים האופיינים למחלה. בשלב הראשוני ניתן לקחת דגימה מהפצע ולזהות את החיידק בבדיקה מיקרוסקופית. לאבחנה מדויקת יותר יבוצעו בדיקות דם כדי לוודא את הימצאותם של נוגדנים ספציפיים לחיידק הגורם למחלה. יש בדיקת עגבת פחות מובהקת שנקראת VDRL שמשמשת כ"בדיקת סקירה" לעגבת, אותה מומלץ לבצע מידי פעם. נהוג לבדוק נוגדני עגבת אצל האם בהריון או לפני הריון כחלק מבדיקת סקר לזיהומים מולדים, על מנת למנוע העברה לעובר. כיצד מטפלים בעגבת? טיפול אנטיביוטי בשלבים מוקדמים של המחלה יכול לרפאה כליל ולמנוע סיבוכים מאוחרים. בהיעדר טיפול ייתכנו סיבוכים, חלקם בלתי הפיכים. מקובל לטפל במחלה על ידי זריקת/זריקות פניצילין לתוך השריר. לסיכום, זיכרו:- למרות שמקובל לחשוב שמחלת העגבת שייכת לעבר, המחלה לא נעלמה.
- עגבת היא מחלת מין חמורה, אך טיפול בתחילת המחלה יכול לרפא אותה בקלות.
- חוסר טיפול מתאים עלול לגרום לאורך שנים לסיבוכים ולסיכונים רבים.
קונדילומות
מהן קונדילומות? קונדילומות הן יבלות באברי המין, הנגרמות על ידי זנים מסוימים של נגיף הפאפילומה האנושי . (HUMAN PAPILOMA VIRUS) כ- 90% מהמקרי הקונדילומה נגרמים על ידי זני הפאפילומה 6 ו-11. זנים אחרים של נגיפים ממשפחת הפאפילומה עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם (ראה פרק נגיפי פאפילומה גורמי סרטן). קונדילומות נפוצות מאוד והן יכולות להופיע בכל אדם ובכל גיל, אך מתגלות בשכיחות גבוהה יותר אצל צעירים המקיימים יחסי מין לא מוגנים. היבלות אינן גורמות בדרך כלל לכאב ואינן מהוות סכנה בריאותית. עם זאת, הן עלולות להיות מכוערות ולגרום למצוקה נפשית ולפגיעה בהנאה המינית. כיצד נדבקים בקונדילומה? יבלות עלולות להתפשט בזמן קיום יחסי מין וגינאליים אוראליים או אנאליים. אין צורך בחדירה על מנת להעביר את הזיהום, כיוון שהנגיף עובר באמצעות מגע עורי. קונדומים אינם מגנים לחלוטין מפני הזיהום כיוון שגם העור סביב אברי המין, שאינו מכוסה בקונדום, עלול להיות מזוהם. המחלה מועברת כאשר אחד מבני הזוג סובל מקונדילומה בצורה פעילה או רדומה. אם אובחנו יבלות באברי המין מומלץ להימנע מקיום יחסי מין, כדי למנוע את העברת הזיהום לבן או לבת הזוג. מהם התסמינים של קונדילומה? בקרב מרבית הנדבקים בנגיף הפאפילומה יחלוף הזיהום מאליו ללא השארת סימנים. רק ב-4%- 1% מהמקרים עלולה ההדבקה להתבטא ביבלות הדומות לכרוביות קטנות. היבלות יכולות להופיע בגדלים שונים והופעתן לרוב אינה מלווה בכאב, אם כי עלולה לגרום לגרד ולאי נוחות. אצל נשים עלולות היבלות להופיע בנרתיק, באזור הערווה ובצוואר הרחם. אצל גברים היבלות עשויות להופיע על איבר המין ועל שק האשכים. גם בגברים וגם בנשים יכולות היבלות להופיע בפי הטבעת ובחלל הפה. היבלות נעלמות בדרך כלל תוך מספר חודשים. אם זאת, ייתכן שהווירוס יישאר רדום בגוף ויתפרץ בעקבות ירידה במערכת החיסונית, הריון, לחצים ומתחים נפשיים ועוד. כיצד מאבחנים קונדילומות? המחלה מאובחנת על ידי התסמינים הקליניים האופיינים. כאשר קיים חשד להופעת יבלות מומלץ לגשת לבדיקה אצל גניקולוג או לרופא עור לאבחון מקצועי. כיצד מטפלים בקונדילומות ? למי שמוטרד מהיבלות מוצעים כיום טיפולים להסרת הגידולים באחת הדרכים הבאות:- טיפולי לייזר.
- צריבה במחט.
- צריבה בלולאה חשמלית.
- טיפול בחנקן קר להסרת היבלות.
- מחלת הקונדילומה אינה מסוכנת, אך היא גורמת למצוקה ולבושה.
- המחלה נפוצה מאוד והחשש שאנשים פעילים מינית יידבקו גבוה.
- המיגון על ידי קונדום הוא חלקי בלבד.
אודות המדריך
המדריך נכתב ונאסף על ידי מתנדבים בעלי רקע בתחום עליו כתבו ומתוך רצון לסייע ליוצאות ויוצאים הנמצאים בתחילת דרכם, לעשות דרך קלה ופשוטה יותר. אין לראות בנאמר במדריך הנחיה כי אם המלצה.
עורכת המדריך
שני קפלן
