הָמוֹן אָדָם גּוֹעֵשׁ
טּוֹבֵעַ בְּיָם טֶסְטוֹסְטֵרוֹן
מְחַבֵּק וּמְנַשֵּׁק
מַּתִּיז זֵיעָה מַסְרִיחָה בְּרֵיחַ גּוּף גַּבְרִי
רוֹקֵד בִּדְבֵקוּת נוֹאֶשֶׁת
לְאַהֲבָה אֱנוֹשִׁית פְּשׁוּטָה
שָׁתוּי אוֹ מִתְחַזֶּה
בְּאַהֲבַת בָּנִים מִכָּל הַבָּא לַיָּד
נְעָרִים מְפֻוּצָּצִים בְּהוֹרְמוֹנִים לֹא מְמֻוּמָּשִׁים שֶׁיָבְשׁוּ כָּל הַשָּׁנִים
אֲשֶׁר בְּלַהַט הַיּוֹם וְהַשְּׁתִיָּה
בְּפֶתַע נֵעוֹרוּ לְחַיִּים וּמִסְתַּחְרְרִים
בְּרֶגַע שֶׁל שִׁחְרוּר לִתְשׁוּקָה אֵרוֹטִית
מְעֻוּרְטָלִים מִגִּינּוּנֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ
מוּטָלִים שִׁיכּוֹרִים בּוֹכִיִּים
כְּמֵהִים לְמַגַּע יָד עֲנֻוּגָּה
מִתְיַפְּחִים מְעֻוּרְטָלִים לְרֶגַע
מִגַּבְהוּת לֵב בְּחִירֵי הַיְּקוּם
וְצִימָּאוֹן לְשִׂיחַת נֶפֶשׁ
בְּנֶפֶשׁ קְרוֹבָה עֲצוּבָה וּמִתְגַּעְגַּעַת
מוּדָעִים עַד כְּאֵב
לְפִסְפוּס יוֹפִי הַנְּעוּרִים הַמוּחְרָם
עוֹטִים מַסֵכַת חִיּוּךְ מְאֻוּלָּץ שֶׁל מִפְתָּן
בְּהִתְדַּפְּקוּת עֲלוּבָה וּמְאֻוּמֶּצֶת
עַל דַּלְתוֹת בּוֹגְרֵי יְשִׁיבָה חֲמוּצִים וְאַבְרֵכִיּוֹת כְּנוּעוֹת
וַעֲשָׂרָה שְׁקָלִים לַתַּתִּי”ם
וְגִילּוּי שִׂמְחָה לֹא רְצוֹנִית
אֵצֶל נְדִיבִים שְׁמֵנִים
וְעַקְרוֹת בַּיִת נוֹעָזוֹת
וְלֹא פָּחוֹת מֵאֶלֶף
וְתִּזְכּוּ לְמִצְווֹת וּפוּרִים שָׂמֵחַ
הציור: סעודת פורים, 1873, מוריץ דניאל אופנהיים