יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַיִךְ מַגֵּפַת הַכֶּתֶר
שֶׁלֹּא תִּקְרְבִי לְרָעָה וְלֹא תִּפְגְּעִי חָלִילָה
בְּאֵי מִי מֵהָאֲנוּסִים וְהַנֶּאֱלָצִים לִחְיוֹת חַיִּים כְּפוּלִים.
שֶׁלֹּא יִבְעוּ מַצְפּוּנֵיהֶם, לֹא תִּגָּלֶה עֶרְוָתָם וְלֹא יֵצֵא קְלוֹנָם בָּרַבִּים.
פָּן יִוָּדַע כִּי לֹא הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה לָהֶם,
בִּדְרִישׁוֹת הַקָּהָל לֹא עָמְדוּ וּבְמוֹשַׁב בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא יָשְׁבוּ.
כִּי אִם בְּתוֹרַת הַשֵּׂכֶל חֶפְצָם וּבְדִבְרֵי כְּפִירָה יֶהְגּוּ.
וְאִם בִּהְיוֹתָם סְמוּכִים עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים לֹא נִמְנְעוּ מִלְּהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים וּלְהִתְעַדֵּן בְּעִדּוּנִים
וְאַף הִתְעָרְבוּ בִּמְחוֹלוֹת מְשַׂחֲקִים,
הַלֹּא שׁוֹאָה תְּמִיטֵם [תְּמוּטֵם קְרִי].
מֵי יִתֵּן וְתֵעָצֵר הַמַּגֵּפָה וְלֹא נֵדַע עוֹד בֶּהָלָה.
