ירושלים של מעלה

בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה

כְּתֹנֶת פַּסִים צְחוֹרָה לְגוּפִי

הִינוּמָא עַל פְּנֵי נִשְׁמָתִי וְקֹאלְפִּיק

מִפַּרְוַת שׁוֹאֲלִים אַיֵּה – עֲטֶרֶת לְרֹאשִׁי

שָׁם בִּשְׂדֵה הַתַּפּוּחִים רוּחִי מְרַקֶּדֶת

עִם בְּנֵי הֵיכָלָא דִכְסִיפִין

וּבַת קוֹל יוֹצֵאת וּמְלַטֶּפֶת

יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים בְּנִי אַתָּה הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ

כִּי תַּעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אֲנִי וּלֶהָבָה תִּבְעַר בְּךָ

בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה

מַצְלֵמָה עֲנוּדָה עַל לִבִּי

וְהָעוֹר בּוֹ אֲנִי חַי מַחֲלִיף שִׂמְלוֹתָיו

מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ לְעֵינַי וְפָּפִּיּוֹן עַל צַוָּארִי

וְכִנּוֹר שֶׁל יַיִן אַדְמוֹנִי מְנַגֵּן מֵעַל מִטָּתִי

הַמְּבֻשֶּׂמֶת בְּמַזְמוּטֵי בְּשָׂרִים וְלִחְלוּחֵי יִזְעַם

וּבַת יֶלֶד יוֹצֵאת וּמְבַקֶּשֶׁת

וְיִהְיוּ נָא רַחֲמַיִךְ מִתְגּוֹלְלִים

עַל נְשָׁמוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת בְּקֶלַע עַצְמָן

מְגֻלְגָּלוֹת וְגוֹעֲשׁוֹת מֵעֵבֶר גְּבוּל אִישִׁיּוּתָם

יֶהְמוּ נָא רַחֲמַיִךְ

מַטְרוֹנִיתָא בְּתוּלַת עֵינַיִם

עַל הַהוֹמִים אֶל לֵב הָעוֹלָם לְלֹא הֵד חוֹזֵר.

ציור: נעמי דויטש