תָּמִיד בַּחַגִּים קָשֶׁה יוֹתֵר
זִכְרוֹן צַלַּחַת מְנֻפֶּצֶת
שׁוֹפָר גָּדוֹל שֶׁל סוֹף קוֹרֵעַ לֵב סָדוּק
שִׁירִים שֶׁפַּעַם שַׁרְנוּ מוּל שֻׁלְחָן
וְאָדוֹן סְלִיחוֹת אֶחָד
שֶׁהִבִּיט..
וְשָׁתַק.
הַכָּל בְּחַגִּים בּוֹעֵר יוֹתֵר
הַמִּזְוָדָה הַקְּטַנָּה הַהִיא, שֶׁלָּקַחְתִּי לְכָל מָקוֹם
הַצְּעָקוֹת הַשְּׁקֵטוֹת בַּלֵּילוֹת הַקָּרִים
תְּפִלּוֹת שֶׁנִּלְחֲשׁוּ מוּל כֹּתֶל אָטוּם
וַאֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת
שֶׁהִבִּיט..
וְשָׁתַק.
בְּכָל חַג זֶה צוֹבֵט יוֹתֵר
הָרֵיחַ..
הַכִּיּוֻן שֶׁל הָרוּחַ
כָּל מָה שֶׁהָיָה וְלֹא יַחֲזֹר
כָּל מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר
וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה –
הַסִּימָנִים כְּבָר צְרוּבִים עַל הַלֵּב.
כָּל אֶחָד, תִּקְוָה שֶׁפָּרְחָה
כָּלְתָה הִיא, בִּמְקוֹם הָאוֹיְבִים
וַאֲנַחְנוּ,
מְלֵאֵי צַלָּקוֹת כְּרִמּוֹן
לִקַּקְנוּ פְּצָעִים בִּמְקוֹם דְּבַשׁ
וְאָכַלְנוּ תָּמַר, לְזֵכֶר הַתְּמִימוּת הַמְּעֻשֶּׁנֶת
כַּרְתִּי – כִּי נִכְרְתוּ הַיְּסוֹדוֹת
וּמִזְּמַן הִסְתַּלְּקָה גַּם הָרוּחַ
הַתַּפּוּחַ עֲדַיִן מֻרְעָל
וְכָל דְּבַשׁ לֹא יַמְתִּיק
וְכָל טְבִילָה לֹא תְּטַהֵר
וְכָל תְּפִלָּה עֲדַיִן לֹא עוֹלָהּ
וֶאֱלוֹהִים
עֲדַיִן מַבִּיט..
וְשׁוֹתֵק.