לפני כשבע שנים, בזמן לימודיי לתואר ראשון, עבדתי במשרה חלקית כיועץ לימודים (ובשתי עבודות נוספות שהצליחו להשתלב זו בזו, ושלושתן עם מערכת השעות של הלימודים). העבודה הייתה במשרד קטן של פסיכולוג תעסוקתי שפיתח שאלון אישיות מפורט להתאמת מסלול לימודים. בשלב מסוים מילאתי בעצמי את השאלון, כדי לשמוע את חוות דעתו של הפסיכולוג על הבחירות שלי. אני לא זוכר באילו מילים ספציפיות הוא השתמש, אבל הרעיון הכללי היה שאין לי בשום צורה – נכון לאותו זמן – אורך רוח, שלווה, ריכוז ועוד אי אלו מטענים נפשיים שאמורים לאפשר לי לשקוד כראוי וכיאות על תלמודי.
סיימתי את התואר הראשון, ומאז ועד היום הספקתי לעבור מגוון קורסים וסדנאות, המשכתי לתואר שני ובמקביל התמקמתי תעסוקתית יותר ויותר בעולם הכתיבה והעריכה. ככל הנראה, גם היום, אם אמלא את אותו שאלון, או כל שאלון אחר, התוצאה תשקף מצב נפשי זהה; קופצני וחסר מנוחה, מצב שלא בהכרח אמור להוביל לעצירה או השהיית לימודים אלו או אחרים, אבל משקף את מסלול החיים שלי ושל עוד רבות ורבים, יוצאות ויוצאים. מסלול לא קונבנציונלי שדורש נשימה עמוקה ואורך רוח, שמצריך יכולת “מולטי־טסקינג” גמישה במיוחד, ושמפתח עם הזמן את היכולת המנטלית להתבלבל, לעשות שטויות וללמוד מחדש תוך כדי תנועה.
משחק החיים
הסיפור שלי אינו יוצא דופן, בטח שלא בעולם היוצאות והיוצאים שבו הלא־שגרתי הוא השגרה הקבועה. אני מסתכל ימינה ושמאלה, רואה יוצאות ויוצאים במסלולי חיים שונים, ומבין שסוגיית התעסוקה היא סיפור גדול, מגוון, נטול קווים ברורים אבל מושפע ומשפיע על כל הדילמות הלא־שגרתיות האחרות.
בסודוקו למתקדמים שנקרא: “יצאתי. מה הלאה?” – הכול קשור להכול. החוויה הרגשית המטלטלת של הסיטואציה החדשה, שפוגשת פערי ידע ותרבות שלא נשלמים לא ביום ולא ביומיים, ותהליך בניית הזהות האישית והמקצועית שפוגש בעל כורחו צורך מיידי ודוחק להתקיים ולהתפרנס.
המושג “תעסוקה” יכול להישמע כעניין פרקטי; הרי צריך לעסוק במשהו, הרי אם אין קמח אין תורה, אלא שהאתגר התעסוקתי מגלם מניפה רחבה וסבוכה בהרבה של רצונות, צרכים ושאיפות. בקרב היוצאות והיוצאים, שלל האתגרים התעסוקתיים נפגשים לא פעם עם דפוסי חשיבה מושרשים, שלעיתים גורמים לתהליך ההתגבשות מחדש להיות מורכב בהרבה. בחלק מהמקרים, השאלה שאולי לא נשאלה לפני כן ברצינות: “מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול?” מתעוררת לפתע לחיים בגיל 20 או 25 או 30, והתשובה לה נכתבת ומשתכתבת שוב ושוב לאורך המסע. כמובן, כל יוצאת והאתגרים הספציפיים שלה, כל יוצא וה”חורים בעלילה” הייחודים לו, פערים שעליו להשלים; יש תשובות מורכבות יותר ומורכבות פחות, אבל כל תשובה שתתקבל תידרש לעבור מסלול לא פשוט, של סימון מטרות ויעדים, נטול קיום של מודלים מוכרים שביכולתם לעזור לעצב תמונה כללית של דרך וחזון. כך נוצרים חלומות גדולים, חמושים בשאפתנות ובתשוקה, ובדחף להוכיח את עצמך ולהצדיק את הבחירה לצאת מהחברה החרדית, המסלילה.
חלומות פוגשים מציאות
אבל! גם לתשוקה יש מציאות וגם ליכולת למקבל משימות והתמודדויות יש תקרת זכוכית. וכך, לא פעם, יצר ההגשמה העצמית והחלומות הגדולים שדחקו והכריעו את היציאה להתרחש ולהתממש, נהדפים הצידה אל מול החיים עצמם. הנתונים היבשים ממחישים יותר מכול את צוואר הבקבוק שאליו נקלעים היוצאות והיוצאים המבקשים למקסם את הרצונות, הכישורים והשאיפות שלהם. למי שמספרים מעייפים אותו, זו השורה התחתונה: מבין קבוצות האוכלוסייה בישראל, בקרב היוצאים התגלה הפער הגדול ביותר בין שיעורי התעסוקה בפועל (הגבוהים) לשיעורי ההשכלה (הנמוכים), ממוצע השכר (הנמוך) ואופי התעסוקה, שבחלק גדול מהמקרים רחוק ממיצוי הפוטנציאל האישי.
ובפירוט:
על פי נתוני מחלקת המחקר של “יוצאים לשינוי” (מתוך שנתון ‘יוצאים עם נתונים’ 2022), אחוז העובדים בקרב גברים יוצאי החברה החרדית (81%) קרוב מאוד לשיעור העובדים באוכלוסייה הכללית (90%), זאת לעומת 48% בקרב החרדים מבית ובהווה. אבל, שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה של היוצאים נמוך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ודומה יותר לחרדים. בקרב הגברים, 15% מהיוצאים הם בעלי השכלה אקדמית, בהשוואה ל-7% מהחרדים מבית ובהווה, ולעומת 42% בקרב האוכלוסייה הכללית.
פערי ההשכלה מתכתבים באופן מובהק עם ממוצע השכר ועם אופי התעסוקה. 62% מהיוצאים המועסקים עובדים במקצועות שלהם נדרשות מיומנויות נמוכות וממוצעי השכר בהם נמוכים (שכר חודשי של פחות מ-10 אלף שקלים בשנת 2019), בהשוואה ל-34% מהאוכלוסייה הכללית, ו-32% מהחרדים המועסקים. הדוגמה הבולטת ביותר לאתגר התעסוקה של היוצאים היא שיעורם הנמוך בקרב עובדי ההייטק.
בואו נדבר ביזנס
בחודשים הקרובים נפנה זרקור אל תחום התעסוקה; במסגרת פרויקט “אֱהֹבו אֶת הַמְּלָאכָה” נסקור במגזין “התקופה” את מכלול האתגרים שפוגשים חלק מהיוצאות והיוצאים בדרך זו או אחרת. ננסה למפות את התמונה הכוללת, מתיקוף ופירוט הקשיים והחסמים ובחינה שלהם משלל זוויות, סקירת המחקרים שנעשו בתחום, פירוט המענים הקיימים לשילוב מיטבי באקדמיה ובתעסוקה, ועד הצעות לטיפים והמלצות מיוצאים ותיקים ומאנשי מקצוע, לצד שיתופים וראיונות עם דמויות מפתח ויוצאים שעברו ועוברים מסלולי תעסוקה מעוררי השראה ויכולים ללמד את כולנו דבר או שניים.
יגעת ומצאת – תאמין!
רגע לפני שנתחיל לנסות לפשט את המבוך התעסוקתי שמתחיל ברגע היציאה (וכנראה שעוד לפני) אבל ממשיך ומסתבך עוד הרבה אחרי, חשוב לי להדגיש: מטרת הפרויקט אינה רק ליצור מעין “ויקיפדיה” לתחום או לכתוב מדריך מעשי לזיהוי אתגרי תעסוקה; המטרה היא גם לראות ולהראות איך דווקא “כורח הנסיבות” יכול לייצר תוצאות ייחודיות, מספקות ומפתיעות. ולא פחות חשוב, ברצוני להמחיש כי אין מסלול אחד ויחיד, חקוק בסלע, להצלחה, ושחלק ממרכיביה של ההצלחה כבר נמצאים בכל אחד מאיתנו, מחכים לבקיעה בדרך למימוש החזון: אֱהֹבו אֶת הַמְּלָאכָה.
