מאמרים על ידי שני קפלן
ירושלים
שני קפלן
לרות אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב לָךְ עַל יְרוּשָׁלַיִם.אֲנִי יוֹדַעַת, שְׁתֵּינוּ יוֹדְעוֹת אוֹתָהּאֶת שְׁעָרֶיהָ הַקְּרוּעִים בָּנוּ לִרְוָחָהוּמִתְכַּוְּצִים לְשֶׁמַע סִירֵנוֹת אַזְעָקָה,בְּכָל קְרִיאַת חֲדָשׁוֹת אוֹ מַבָּט בַּמַּרְאָה. אֲנִי יוֹדַעַת, אֲנַחְנוּ בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,וְיָדֵינוּ עֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים שֶׁל זֶלְדָּהאֲשֶׁר מִתְכַּוְּנִים רַק כְּלַפֵּי מַעְלָהוְכַוָּנָתָם תְּמִימָה וְשׁוֹתֶקֶת. וְהַחוֹמוֹת הָעַתִּיקוֹת שֶׁהָרוּחַ טוֹפַחַת עֲלֵיהֶןבְּקוֹלוֹת מְשֻׁנִּים, וּבוֹרוֹת הַמַּיִםשֶׁהַקַּיִץ לוֹגֵם מֵהֶם וְעוֹשֶׂה אוֹרוְ תַ הֲ ל וּ כ וֹ ת הָ אֲ נָ שִׁ י ם אֲשֶׁרבָּאִים וּבָאִיםמִי כְּעוֹלֶה לָרֶגֶל וּמִי כְּעוֹלֶה עוֹלָה רוּת, תֵּל אָבִיב מְכִינָה לָנוּ גַּנֵּי שׁוֹשַׁנִּים לְבֹשֶׂםוּמִגְדָּלוֹת רָמִים לְשִׁכְחָהוּשְׂדֵרוֹת שֶׁמֶשׁ לְיֹפִי.אֲנַחְנוּ הוֹלְכוֹת בָּהּ וְשׁוֹתוֹת אֶת צְחוֹקָהּ הַמָּתוֹק. אֲבָל, וְזֶה מָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב לָךְ -כְּשֶׁאַתְּ נָעָה אֲנִי רוֹאָה בָּךְ גַּם אֶתצִלְלֵי הַבְּרוֹשִׁים, אֶת תַּהֲלוּכַת הָעֲלִיָּה,אֶת הַשְּׁעָרִים,וְלֹא שׁוֹכַחַת.