מאויב לאוהב - איך מתגברים על הפחד מכלבים?
חני ליפש
כלב הוא חברו הטוב של האדם? תלוי את מי שואלים. בחברה החרדית לא חושבים כך ואף נרתעים מרעיון גידול חיית המחמד האהובה. רוב הילדים החרדים מחונכים לפחד מכלבים, והיוצאים, שמעוניינים להשתלב בחברה הכללית, נאלצים להתמודד עם החשש שהוטמע בהם ולהתרגל לחיות בתרבות שמחשיבה כלבים כבני משפחה.
"העדפתי שיעמוד מולי מחבל עם קלצ'ניקוב ולא כלב"
ריקי (30) נגמלה מהפחד מכלבים לפני כ-4 שנים. "בילדותי גרנו בבני ברק, ולעיתים קרובות ביקרנו בפארקים ברמת גן. בכל פעם שכלב התקרב לאימא שלי היא צרחה. זו כנראה הסיבה לפחד העמוק שלי מכלבים. מפגש עם כלב היה הסיוט הגדול ביותר שלי".
לימים עברה ריקי לפנימייה בעיר חילונית. באותו זמן לא הייתה מסוגלת להסתובב ברחוב ללא ליווי, שמא יקרה כלב בדרכה. "כלב, מבחינתי, היה דבר כל כך מפחיד ומסוכן. אני זוכרת את עצמי אומרת שאני מעדיפה שיעמוד מולי מחבל עם קלצ'ניקוב, ולא כלב. כי עם מחבל אפשר לדבר והוא אולי יבין אותי וירחם עליי, אבל מול כלב – מה אני יכולה לעשות? כשהכרתי את בן הזוג הראשון שלי הוא סיפר לי בהתלהבות על הכלב שלו. מצידי, זו הייתה עילה לפרידה. לבסוף סיכמנו שבזמן שאני אצלו הכלב יהיה קשור. הסידור הזה נמשך שלוש שנים. לא הצלחתי להפסיק לפחד".
ריקי התקשתה להסביר לחבריה שאינם יוצאים מה פשר הרתיעה המופגנת שלה מכלבים. "ביקרתי אצל חברה, והיה שם כלב קטן-קטן, מעט יותר גדול מאפרוח. ברגע שראיתי אותו קפצתי מהספה והתחלתי לברוח. הכלב חשב שאני משחקת איתו, והתחיל לרוץ אחריי ולנבוח בהתלהבות. זה היה נורא, אני צורחת, והוא רץ ומשתובב, וכולם מסתכלים וצוחקים מהסיטואציה, כלב ננסי שמצליח להפחיד אישה בוגרת. זה היה משפיל. הרגשתי שאף אחד לא מבין את הפחד שלי".
עם זאת, החשיפה לכלבים היא שסייעה לריקי, בסופו של דבר, להפסיק לפחד. "להורים של בן הזוג הנוכחי שלי יש שני כלבים ענקיים. בפעם הראשונה שהגעתי אליהם וראיתי את הכלבים קפאתי במקום. אחר כך ניסיתי להסתתר מאחורי בן הזוג שלי. התביישתי להגיד מפחדת. לאט לאט הצלחתי להתקרב אליהם, בליטוף, נגיעה ושהות משותפת, עד שנהיינו חברים ממש טובים. היום אני מאוהבת בהם. בזמן שההורים של בן הזוג נסעו לחו"ל לעשרה ימים, שמרתי על החברים החדשים שלי".
ריקי היא דוגמה מייצגת לקושי של אלפי יוצאות ויוצאים, שלא הורגלו לחיות בסביבת בעלי חיים. "בדרך כלל אנחנו מפחדים מהבלתי מוכר", מסבירה הילה אליאב, מטפלת בחרדות ומתמחה בטיפול בפחד מכלבים. "החרדים לא מגדלים כלבים מטעמי תרבות, דת, כלכלה ועוד, ולכן, חשיפה לכלבים היא אתגר למוח. נוסף על כך, פחד מכלבים יכול לנבוע מטראומה של מפגש לא מוצלח עם כלב, וכן בשל העברה בינ-דורית, ילד שראה שאימו נבהלת מכלב מסיק שכלב הוא דבר מסוכן".
"אף אחד לא הבין אותי, זלזלו בפחד שלי"
לאה ליכטנשטיין, מאפרת מקצועית, נאלצה לוותר על עבודות בגלל הפחד מכלבים. "כשהייתי מגיעה לבתים ומגלה שיש שם כלב, הייתי חייבת לבקש מהלקוחות לסגור את הכלב בחדר אחר, משום שלא הייתי מסוגלת לעבוד – רק מהפחד. כשהייתי ילדה ראיתי כמה אימא שלי נבהלת מכלבים, וזה חלחל אליי. אני לא זוכרת את עצמי לא מפחדת מכלבים. זו פוביה אמיתית, לא משהו שאפשר להסביר. פחדתי ממגע של כלב, חששתי שינבח או ינשך.
המגבלה האמיתית הייתה בעבודה, הפסקתי ללכת לבתים שיש שם כלבים בגלל שאף אחד לא הבין אותי. זלזלו בפחד שלי. שמעתי משפטים כמו 'מה את מפחדת? זה כולה כלב קטן', 'תירגעי, הוא לא יעשה לך כלום'. פעם הגעתי לחברה שלי, והיה לה דובי ענק על המיטה. חשבתי שזה כלב ומייד ברחתי מהחדר. החברה לא הבינה מה קרה. אמרתי לה שאני מפחדת מכלבים, והיא אמרה שאין לה כלב, אלא רק דובי מפרווה סינטטית. זה היה מצחיק, אבל גם מביך מאוד. הבנתי שאני צריכה לטפל בחרדה העצומה הזאת".
לאה התמודדה עם הפחד באמצעות חשיפה, והחרדה כמעט נעלמה. "לא האמנתי שאוכל לשבת בחברת כלבים, אבל אחרי טיפול שארך כארבעה חודשים כבר אין לי בעיה אפילו להיות איתם לבד. אני עדיין מרגישה חסומה פה ושם, אולם את הפחד העיקרי שלי מכלבים ניצחתי. הניצחון הזה מאפשר לי להיות בן אדם חופשי ופחות מוגבל וכבול, ואני מאוד שמחה על כך".
גם הילה אליאב נתקלה בסיפורים על פגיעה בפרנסה ובאיכות החיים בשל הפחד מכלבים. "הגיעה אליי מטופלת מבני ברק שעובדת בכפר סבא, היא פחדה לרדת מהאוטובוס, שמא תפגוש כלב. מטופלת אחרת חששה ללכת לים בגלל החרדה ממפגש עם כלב. טיפלתי באישה שפחדה להגיע לקוסמטיקאית שלה, אחרי שזו אימצה כלב. יש גם גברים ונשים ששוללים על הסף קשרים רומנטיים, בגלל כלבים."
"איך אפשר לפחד מבן משפחה?"
חוסר הקבלה וההכלה לפחד מכלבים בולט בסיפוריהן של ריקי ולאה. לדברי הילה, הדבר נובע מהתפיסה המקובלת שכלבים הם בני משפחה. "לאנשים קל יותר להתחבר לפחד מנחש, לא מכלב. כלבים נתפסים כחלק מהחברה ומהמשפחה. הקרבה הזאת יוצרת אנטגוניזם לפחד מכלבים, כי אנשים לא מבינים איך אפשר לפחד מבן משפחה שלהם".
אז מה עושים?
במענה לשאלה, כיצד בפועל מטפלים בחרדה מכלבים, הילה מפרטת: "הטיפול נעשה באמצעות שילוב של כלים קוגניטיביים ועבודה התנהגותית. לומדים מהי חרדה ומה המשמעות שלה מבחינה הישרדותית. לומדים מה זה כלב, איך הוא חושב ומתנהג, וגם מה לעשות כשפוגשים כלב. כך מאפשרים יצירה של חוויה חדשה במפגש הפיזי עם כלבים ויוצרים מעין חיווט עדכני במוח. החשיפה עצמה נעשית בהדרגה. התוצאות של הטיפול – מדהימות. החרדה פשוט עוברת. כמי שהתגברה על החרדה מכלבים, אני שמחה שיש לי יכולת לעזור לאחרים להתגבר ולהשתחרר מהמצוקה הזאת".
