חג העצמאות הראשון שלי
אלי ריינר
שנה שעברה אפילו לא ראיתי את הזיקוקים - נזהרתי שלא ללכת בחוקות הגויים.
השנה לבי עולה על גדותיו בגאווה לאומית ואושר אמיתי.
אני מתרגש מאד.
התרגשתי אתמול בטקסים למרות שהבנתי שזה במתכונת מצומצמת (אין לי מושג איך זה אמור להיות).
ירדו לי דמעות כשראיתי את האנשים הגדולים האלו מציגים את עצמם ואת פועלם האדיר.
והצטמררתי כשהם סיימו "לתפארת מדינת ישראל" והדליקו את האש.
(שאגב אני אשמח אם תסבירו לי מה הרעיון של להדליק משואות).
התרגשתי הבוקר במטס הפייפרים למרות שידעתי שזה אפילו לא דומה למה שקורה כל שנה.
שנה שעברה המטס הגדול היה שלהם.
השנה מטס הפייפרים הוא שלי, של המדינה שלי, של העם שלי.
שנה שעברה הייתי נזר הבריאה בן לעם הנבחר.
השנה אני אזרח ישראלי ויהודי גאה גם בלי להיות נבחר.
אני גאה בלאום שלי ובעם העתיק והמיוחד שלי - אני שמח בשמחתו ואבל באבלו.
אני גאה בעם המוצלח שלי וגאה עד דמעות -
מְאֻושר נורא להיות חלק ממנו סוף סוף.
שנה שעברה הייתי הבן שהוציא את עצמו מן הכלל ושאלתי מה העבודה הזאת לכם.
השנה אני שואל בצימאון מה העדות והחוקים ורוצה לדעת גם למה אין מפטירין.
אחרי שנים רבות שלא בכיתי, פלגי מים ירדו עיני בימים האחרונים, בכיתי בעצב על הצעירים שנפלו כדי שאוכל להתפלפל לי במזגן הישיבתי.
ובכיתי באושר כשהרהרתי בלב פועם על כמה נפלא העם שלנו ועל תקומת ישראל.
שנה שעברה הייתי לחוץ מאד לקראת מתן תורה.
השנה אני שמח מאד בשבעים ושתיים שנה.
שנה שעברה שימחתי אלוהים ואדם.
השנה אני שמח בשמחת העם.
מה אומר לכם-
רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של אלוהיו וחברו.
לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ--כִּי-קָדוֹשׁ הַיּוֹם לעמנו וְאַל-תֵּעָצֵבוּ, כִּי-חֶדְוַת עצמאותנו הִיא מָעֻזנו
חג עצמאות שמח לעם ישראל וחג עצמאות פרטי שמח לבוחרים מחדש.
אני כולי צמרמורת.
