התחברות

נא הכנס את מספר הטלפון שלך למטה נא הכנס את הקוד שנשלח לטלפון שלך שלח קוד מחדש
עדיין אין לך משתמש? הרשם ליוצאים לשינוי עכשיו!

עשתה את זה

Yozim Leshinuy

כמי שעד לפני שנתיים פגשה צבע חאקי רק מרחוק, לא ידעתי או הבנתי מהו טופס מנילה ומה כדאי שאכתוב בו.

שמי אסנת, בת 22 מתל אביב.
עד גיל 17 גדלתי בבני ברק במשפחה חרדית ליטאית.
בגיל 18 החלטתי ללכת אחרי הקול הבלתי פוסק שהדהד לי שוב ושוב “את לא משלנו”.
יצאתי מהחברה החרדית והתחלתי בהשלמת בגרויות. ובתוך שנה סיימתי בגרות מורחבת והתכוונתי להמשיך במסלול אקדמי מסודר במדעים מדויקים והנדסה.
המחשבה כי דרך השירות הצבאי אוכל להכיר לעומק את החברה הישראלית ולהיות שייכת, הובילה אותי להחלטה לעצור הכול ולהתגייס.
הייתי אז קצת אחרי גיל 20.
כמי שעד לפני שנתיים פגשה צבע חאקי רק מרחוק, לא ידעתי או הבנתי מהו טופס מנילה (שאלון העדפות) ומה כדאי שאכתוב בו.
אחיי ואחיותיי לא יכלו לייעץ לי בנושא ובטח שלא דמיינתי שיש תכנית מיוחדת עבור בוגרי החינוך החרדי שכל מטרתה ללוות במסלול השירות ולהפוך את הדרך בצבא לסלולה יותר.
וכך גויסתי לתפקיד משקית משא”ן (משאבי אנוש).
תוך כדי השירות כפקידה, נחשפתי לגיליון אקסל לראשונה בחיי.
אל תשאלו אותי איך, אבל מפה לשם גיליתי את עולם התכנות והתאהבתי בו.
החלטתי להילחם עבור עתידי אבל ידעתי שזה ייקח זמן.
בינתיים, פעלתי (לבדי) כדי להצליח לעבור לתפקיד חלומותיי: מדא”גית (מדריכת אימון גופני).
הצלחתי לעבור לפלוגה האדומה. להכשרת חיילות לדימוי אויב שמספר הבנות בה הוא הגדול ביותר בצה”ל.
במקביל לימדתי את עצמי תכנות, פניתי לתוכנית “הישגים להייטק” אשר דרכה קיבלתי גם מלגה.
לגמרי במקרה הכרתי את מוטי רכז התוכנית “יוצאים לצבא” והוא סיפר לי שאני זכאית להשלמת לימודים בזמן הצבא במסגרת שנת מעו”ף
הבנתי שזו יכולה להיות עבורי מקפצה אדירה לחיים.
להפתעתי, התברר לי שהתוכנית קיימת לחיילים ממין זכר בלבד.
כשסיפרתי זאת למוטי הוא הבין מיד שדרוש כאן תיקון, נכנס לתמונה ופעל בעניין.
5 חודשי עבודה עיקשת של צוותי “יוצאים לשינוי” ועבודה משותפת מול גורמים בצה”ל מיגרו את האפליה, ובאוקטובר האחרון יצאתי ללימודים וקיבלתי את התואר “החיילת הראשונה שיצאה לשנת מעו”ף”.
אבל העבודה לא הסתיימה.
על פי הנוהל הייתי אמורה לקבל עוד 4 חודשי שס”ן (שירות סדיר נוסף) כדי להשלים את הלימודים. פניתי לממונים בצה”ל והדבר לא התקדם. אז פניתי שוב למוטי שמיד נכנס לעניינים.
הוא הפעיל את כל מי שרק אפשר, בכירים בצבא, דובר צה”ל ואת התקשורת, וברגע האחרון, במקום לגזור חוגר אושרה לי הארכת השירות להמשך הלימודים במסגרת שנת מעו”ף.
לא ידעתי שיש מי שיכול לתת לי כתף ולשאת איתי יחד את המשא הכבד של תנאים והתאמות בצבא.
שכוייח מוטי
דילוג לתוכן