שמי תום, אני בן 25, יצאתי לשינוי מהחברה החרדית ללא השכלה בסיסית והיום אני סטודנט לתואר ראשון למדעי המחשב. גדלתי במשפחה בת שבעה ילדים וכמו בכל משפחה חרדית יש ציפיות גדולות מהבן הגדול שיתווה את הדרך לאחיו הקטנים שילכו בדרך התורה, ובקיצור.. שלא יסטו חלילה מהמסלול.
כגודל הציפיות כך גודל האכזבה (שלהם), בגיל 17 החלטתי להתגייס, הרגשתי שאני פשוט “לא שם”. אני לא מוביל את עצמי אלא מובל על ידי מה שרוצים שאעשה בכל שלב, ובטח בהחלטות המשמעותיות בחיים. התגובה של המשפחה הייתה: “אין סיכוי. זה לא קורה. ישראל אתה פוגע בכולם” (כן… קראו לי אז ישראל, אל תצפו לפגוש תום בבני ברק).
כשהבנתי כמה זה מורכב ומתוך רצון לא לפגוע נתתי למשפחה זמן לעכל, והזמן הזה בהחלט היה ארוך ומייגע. שנתיים של מלחמה מצידי מול כל גורם אפשרי במגזר החרדי שניסה להשאיר אותי חרדי עם הצעות כאלה ואחרות, ללא הועיל. לאחר מחשבות ולבטים רבים, החלטתי לצאת מהחברה החרדית, להתגייס לצה”ל לתפקיד קרבי ולבסוף גם להפוך לקצין.
אחרי שנה וחצי סיימתי את הבגרויות. והשנה, התחלתי ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב באונ’ הפתוחה. וזה הסמסטר הראשון שלי. רק רציתי להגיד המון תודה לארגון ולמתנדבים שנכנסים מתחת לאלונקה.
