הם מתבגרים, הם מבולבלים והם יוצאים למרד קטן של גיל הנעורים. עד מהרה הסמינר מעיף אותם הביתה, הבית הופך לרחוב, והנה עוד אחד שנבלע ונעלם מהחברה. להיכן נמוגה הסלחנות והאכפתיות? טלי פרקש חושבת שהכרטיס בכיוון אחד שמקבל חוזר בשאלה הוא טרגדיה
לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן
תגיות: תופעת יציאה
תאריך הכתבה: יוני 2007
התמודדות של ההורים החרדים עם יציאת ילדיהם בשאלה
כבר חודשיים שהמדינה סוערת ואני שותקת. לא לוקחת חלק בוויכוחים פוליטיים, לא יוצאת לרחוב ולא מתנצחת ברשתות החברתיות. זה לא כי אין לי דעה, כוח לצאת לרחוב או מה להגיד, זה כי אני מבקשת להימנע מלקיחת צד במלחמת האחים. כי הדבר הכי גרוע שקורה לנו בימים הללו הוא הקיטוב המשסע אותנו.
