לפני מספר חודשים יצאנו עם הסקר השנתי ליוצאות ויוצאים בשאלה על מנת לחזק ולדייק את המענים שמביאים לשינוי.
סגרנו את הסקר עם כ-1,500 תגובות!
בשבוע האחרון נערכה ההגרלה בין העונות והעונים, 10 מתוכם קיבלו שובר ע"ס 750 שקלים.
אנו מעריכים את כל מי שהקדישו מזמנם כדי לענות על הסקר, כל תגובה חשובה, ומחלקת המחקר שלנו בעיצומה של העבודה על תשובותיכם כדי להפיק מהן את מיטב הלקחים.
שכוייח!
* ההגרלה בוצעה בנוכחות עורך דין ובהתאם לתקנון
"יוצאים עם נתונים" 2023 - השנתון המחקרי של תנועת היציאה
31/03/2024
בקרוב - שנתון הנתונים של תנועת היציאה אצלכם במייל
14/01/2024
זה נתון לשינוי!
09/01/2024
מחקר חדש בתחום המשפחה!
27/07/2023
השאלה הנפוצה ביותר (ולעיתים השחוקה, כפי שכל מי שיוצא ודאי יודע...) שמופנית ליוצאים היא: ואיך הגיבה המשפחה?
במחקר זה צביקה דויטש ושני קפלן נותנים על כך תשובה מחקרית.
סוגיית הקשר של יוצאות ויוצאי החברה החרדית עם בני משפחותיהם עולה מדי פעם לכותרות, לרוב בהקשרים שליליים. לרגל 'יום המשפחה', מחלקת המחקר של עמותת 'יוצאים לשינוי' בדקה מה הנתונים מספרים והממצאים מפתיעים.
המחקר נערך על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ותשאולים של מאות יוצאים
נתק מהמשפחות? לא מה שחשבתם.
בהכללה, יוצאות ויוצאי החברה החרדית, מרוצים מהקשר עם בני משפחתם החרדיים.
בנוסף, רוב היוצאים שחוו נתק מהמשפחה תארו אותו כנתק שארע במהלך השנה הראשונה ליציאה, אך ככל שחלף הזמן, הקשר חודש.
אז איפה האתגר?
אמנם, כאמור, יוצאות ויוצאי החברה החרדית מרוצים מהקשר עם בני משפחתם החרדיים, אך זה רחוק מלהיות פשוט.
במדד שביעות הרצון מהקשר עם המשפחה, אנו רואים פער בין חרדים ויהודים שאינם חרדים ליוצאים. כאשר שביעות הרצון של היוצאות והיוצאים מהקשר המשפחתי פחות טובה מהמקבילים.
בנוסף, רבע מהיוצאים שהשיבו על סקר 'יוצאים לשינוי' סיפרו כי חוו נתק מהמשפחה בשנה הראשונה ליציאה. יודגש, כי ככל שעבר הזמן רובם חידשו את הקשר, ובכל זאת, אין להקל ראש בנתון.
מהו אופי הקשר?
כאמור, מרבית היוצאות והיוצאים, שומרים על קשר עם בני משפחותיהם, אך אופי הקשר ייחודי ומורכב, כאשר מחד, רוב היוצאים מוזמנים לאירועים משפחתיים ולהתארח בשבתות ובחגים (לרוב, בתנאי שישמרו שבת). מאידך - רק מיעוטם מקבלים מהמשפחה גב כלכלי וסיוע במהלך מסעם ליציאה מהחברה החרדית.
להורדת המחקר הקליקו פה
"בעולם מתוקן לא היינו צריכים לבקש סיוע פרטני"
19/03/2023
"בעולם מתוקן, שבו המדינה מסייעת לכלל בוגרי החינוך החרדי, לא היינו צריכים לבקש סיוע פרטני ליוצאים".
לקראת חשיפת "יוצאים עם מספרים 2022" התראיין משה שנפלד, ממייסדי העמותה וחבר בצוות המחקר, אצל מנדי ביתאן ב-כאן מורשת.
שנפלד סיפר כי למרות האפליה מטעם מוסדות מדינה בשילוב היוצאות והיוצאים וצמצום הפערים, מנתוני המחקר עולה כי אוכלוסיית היוצאים מהווה כוח עבודה בולט ואקטיבי ביחס לאחיהם החרדים, שלהם, בניגוד ליוצאים, המדינה בהחלט מסייעת בשילוב ובהשלמת פערים. לנתונים המלאים
"בעוד המדינה פורשת שטיח אדום בפני החברה החרדית, עם מסלולים ייעודיים בצבא, באקדמיה ובתעסוקה, היוצאים בשאלה נשכחו בצד". כך כותבת מירב ארלוזורוב ב"דה מרקר" בעקבות נתוני שנתון 2022 שפורסמו על ידי יוצאים לשינוי.
"מאבק ארוך שנים של עמותות היוצאים בשאלה הביא לכך שבשנים האחרונות החל הצבא להעניק להם את אותם הזכויות שהוא מעניק לחיילים חרדים, לרבות ההכרה בהם כחיילים בודדים בלי בית לגור בו; וגם האקדמיה החלה לפתח מכינות קדם־אקדמיות עבור יוצאים בשאלה. ועדיין, רמת המכינות גבוהה מדי עבור הרוב הגדול של היוצאים בשאלה — שלא צריכים רק להשלים בגרות, אלא להשלים 12 שנות לימוד — ללא מלגות קיום". לכתבה המלאה
כמה יוצאות ויוצאים עזבו את המגזר החרדי בשנת 2022, באלו מקצועות הם עוסקים, עד כמה הם אופטימיים ביחס למצבם הכלכלי בעתיד וכמה מכלל היוצאות והיוצאים שירתו שירות צבאי או אזרחי - שנתון ”יוצאים עם נתונים“ מציג נתונים מעודכנים וכוללים על מאפייני אוכלוסיית היוצאות והיוצאים.
הנתונים המוצגים מספרים סיפור מורכב על יוצאות ויוצאי החברה החרדית. מחד גיסא, הנתונים מלמדים על הפוטנציאל, התקווה וההישגים, ומאידך גיסא על הקשיים, החסמים והאתגים העומדים בדרכם. לנתונים המלאים
"90% מהמשפחות החרדיות מתחזקות קשר עם הבן שחזר בשאלה"
17/03/2023
ניכור משפחתי בין חרדים ליוצאים, כבר לא נורמה - מחקר שנערך על ידי יוצאים לשינוי מלמד על קפיצת דרך משמעותית בכל מה שנוגע לשמירת קשר בין היוצאות והיוצאים למשפחות החרדיות שלהן. גם על פי הנתונים המעודדים יש הרבה מקום לשיפור, למשל מבחינת התמיכה הכלכלית או איכות הקשר, וכמובן - עדיין חשוב לא לשכוח את אלה שמשפחתם עדיין אינה בקשר איתם.
מתוך הכתבה ב"ישראל היום" שפורסמה לרגל יום המשפחה 2023: "החוקרים גילו שתופעת הניתוק המלא פותחת עם הזמן: אלה שיצאו בשאלה לפני שלוש שנים דיווחו שהקשר עם בני משפחותיהם חודש, בעוד אלה שיצאו בשאלה לפני כעשור דיווחו על טווח זמן ארוך יותר עד חידוש הקשר. המשמעות: הנתק של המשפחה החרדית מהיוצא בשאלה היה נפוץ יותר בעבר.עוד נמצא ש-84% מהיוצאים בשאלה הוזמנו לאירועים משפחתיים, 77% דיווחו שהם גם מוזמנים להתארח בשבתות ובחגים, אך מנגד דיווחו 82% מהנשאלים כי הם לא נתמכים כלכלית על ידי המשפחה - עקב היציאה בשאלה או בשל קושי כלכלי של ההורים". לכתבה המלאה
מתוך המחקר שנכתב על ידי צביקה דויטש ושני קפלן: "מן הנתונים עולה כי %27 מהמשיבים דיווחו על נתק מוחלט מהוריהם בשנה הראשונה ליציאה, ואילו %25 דיווחו על קשר טוב; בעת המענה על הסקר – כעבור 3 שנים ויותר מהיציאה – השיעור שהיו בנתק מוחלט ירד ל-%11 ,ואילו השיעור שהיו בקשר טוב עלה ל-%47. כמו כן, הרוב דיווחו שהם מוזמנים לאירועים משפחתיים )%84 )ושהם מוזמנים להתארח בשבתות ובחגים
)%77 ".
להורדת תקציר המחקר הקליקו כאןלהורדת סיכום המחקר הקליקו כאןלהורדת המחקר המלא הקליקו כאן
כנס EXIT 2022
06/03/2023
12% מהחרדים עוזבים מידי שנה את הדת ואת הקהילה הסגורה בה הם נולדו וחיו, ויוצאים לעולם חדש, מוכר ולעיתים קרובות אף מנוכר. אותם אנשים, לרוב נערים וצעירים, יוצאים מהחברה החרדית ולמעשה מתחילים את חייהם מאפס. כנס EXIT שנערך בשבוע שעבר (רביעי) באוניברסיטת תל אביב ביקש להעלות לדיון ציבורי את הקשיים, האתגרים וגם את ההצלחות של היוצאות והיוצאים מהחברה החרדית.
הכנס, בשיתוף עמותת "יוצאים לשינוי" ו"יום הבחירה", כלל שלושה פאנלים ושני מושבים, שהציגו תמונה פנורמית על תופעת היציאה מהחברה החרדית. בכנס השתתפו אנשי תקשורת, חברי כנסת ופעילים חברתיים, כולם הסכימו כי היציאה מהחברה החרדית היא תופעה הולכת ומתרחבת, שזקוקה למענה ולתמיכה משמעותיים יותר מצד המדינה והרשויות.
כנס הוצגו שני מחקרים - מהמקיפים ביותר שנערכו בשנים האחרונות - על יוצאי החברה החרדית. ד"ר הילה בראל, מנהלת מחלקת המחקר בעמותת "יוצאים לשינוי" והחוקר הראשי של העמותה צביקה דויטש, הציגו נתונים של מחקר שפורסם לאחרונה על אוכלוסיית היוצאים בפרספקטיבה של עשרים שנים.
"אחד ההבדלים המרכזיים בין העוזבים את העולם החרדי לבין העוזבים את העולם הדתי-לאומי הם לימודי הליבה", הסבירה ד"ר הראל. "להיעדר לימודי ליבה יש השפעה רבה על ההשתלבות, והוא מעמיק את הפערים התרבותיים והכלכליים. המשותף לשתי אוכלוסיות אלו היא העובדה שמדובר בעזיבה סוציולוגית ולא תיאולוגית. העוזבים את הקהילה הדתית, לא עושים זאת בגלל שהפסיקו להאמין באלוהים, הם אפילו מרשים לעצמם להישאר מחוברים לדת ומגדירים את עצמם מסורתיים".
נתון מרכזי שעלה מתוך המחקר, כפי שהראה דויטש, הצביע על העובדה שהגברים היוצאים מהחברה החרדית הם בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לגידול שיעור המועסקים, אך 62% מהם עובדים במקצועות בעלי פריון נמוך כגון מכירות ועבודות כפיים.
ד"ר יוסי דוד מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון ואסתרינה טרכטנברג, דוקטורנטית למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, הציגו את מחקרם המקיף בקרב יוצאי החברה החרדית. אחד הנתונים המעניינים בסקר נוגע לחוסן ולרווחה הנפשית בקרב אוכלוסיית היוצאים. "המחקר הראה כי בשנים הראשונות אחרי היציאה, רמת הרווחה הנפשית היא הנמוכה ביותר. נתון מעודד הצביע על כך שרמת הרווחה הנפשית עולה עם הגיל, והיא תלויה בשני משתנים עיקריים – עלייה בהשכלה ובהכנסה ומתן תמיכה לאחר".
בפאנל שעסק באתגרי ההשכלה והתעסוקה, הסכימו המשתתפים כי עבור היוצאים והיוצאות מהחברה החרדית אתגר ההשתלבות הוא כפול. "היוצאים משלמים פעמיים - גם אין להם תמיכה מהמשפחה והם גם בפערים חינוכיים. הם מהגרים לכל דבר", טענה הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
"מי שבוחר לצאת מהחברה החרדית נפלט מהקהילה, בלי היכרות עם התרבות הכללית. הוא מגיע לעולם שונה ואנחנו כממשלה צריכים לתת מענה. עד היום זה לא נעשה, כי הרצון של משרדי הממשלה ליצור אמון עם החברה החרדית הוביל לשיתוק", הסביר מנכל המשרד לשוויון חברתי, מאיר בינג, והוסיף כי בשנה האחרונה היו שתי פריצות דרך משמעותיות בכל הנוגע לתמיכה ביוצאים – הקצאת תקן באוניברסיטאות לסיוע ליוצאים בשאלה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, והתוכנית לשילוב מותאם בצה"ל ליוצאי החברה החרדית.
בפאנל הפוליטי אותו הנחה כתב כאן חדשות, משה שטיינמץ, התארחו חברי הכנסת משה טור פז ממפלגת יש עתיד, מיכל רוזין ממפלגת מרץ ואלכס קושניר ממפלגת ישראל ביתנו. השלושה הסכימו כי תופעת היציאה בשאלה בכלל והיציאה מהחברה החרדית בפרט לא מטופלת כראוי. אחד הנושאים החשובים שיש לקדם על מנת להבטיח רווחה אישית וכלכלית לאוכלוסיית החרדים, טענו משתתפי הפאנל, הם לימודי הליבה. "מדינת ישראל לא צריכה לממן מוסד חינוך שאין בו לימודי ליבה. יש היום ציבור שלם שלא יכול להשתתף בכלכלה כי אין לו כלים להשתלב בשוק העבודה", טען ח"כ קושניר.
חברי הכנסת נשאלו באילו צעדים הם ינקטו על מנת לשפר את הסיוע והתמיכה ליוצאי החברה החרדית. ח"כ רוזין ציינה כי בשנה האחרונה קידמה את נושא המלגות ליוצאים בשאלה. "יש היום מלגות ליוצאי החינוך החרדי, ומשום מה בוחנים אם מקבלי המלגה הם חרדים גם היום. אנחנו הצלחנו לשנות את הקריטריון הזה".
ח"כ קושניר הציע להחיל סל קליטה ודמי הסתגלות ליוצאים מהחברה החרדית. "הרצון לסייע ליוצאים בשאלה לא באה ממקום של מחויבות, אלא כי זה טוב למדינה. זה יגדיל את התוצר ויאפשר לאוכלוסייה הזו לחיות בכבוד".
ח"כ טור פז, שהיה בין מקדמי תיקון החוק לשילוב מותאם בצה"ל ליוצאי החברה החרדית שעבר בכנסת בשנה שעברה אמר: "יש עוד הרבה מה לעשות, כי עדיין באופן מעוות היוצאים בשאלה מופלים לרעה מהחרדים שבוחרים להתגייס".
בפאנל השלישי והאחרון בכנס שוחחה הסופרת ואשת התקשורת שפרה קורנפלד עם ארבעה יוצאי ויוצאות החברה החרדית שהצליחו לנצח את הסטטיסטיקות, לגשר על הפערים ולחולל שינוי חברתי ותרבותי: ג'וש רוזנטל, שייסד את שיטת האכילה האינטגרטיבית, עיתונאית 'הארץ' שירה אלק, משהשנפלד ממייסדי 'יוצאים לשינוי', והפעיל החברתי יוסי סעידוב.
בסוף הכנס הגיש יו"ר עמותת יוצאים לשינוי, ד"ר שמוליק הס, את פרס "יוצאים לשינוי" לשתי דמויות מעוררות השראה: כוכבת הרשת אסתי סגל, שבגיל 16 עברה כריתת רגל ו"הפכה מופת להתגברות ולמימוש יכולת הבחירה", לדברי השופטים; והעיתונאית שירה אלק, שהובילה בשנתיים האחרונות שני תחקירים חשובים ומעוררי הדים על פגיעות מיניות בחברה החרדית.
"כולכם מתמודדים עם אתגרים יומיומיים שלכאורה נראים לנו כפשוטים", אמר שר הרווחה והביטחון הכלכלי, מאיר כהן, בדבריו בכנס. "צמצמום הפערים של כל אחד ואחת מכם הוא יעד חשוב. אנחנו מלווים כיום כארבעת אלפים יוצאים בשאלה וכל אחד ואחת הוא עבורנו סיפור אישי עם פוטנציאל, שאנחנו מחכים שיגיע להצלחה ולמימוש עצמי".
יוצאים לאור: המספרים האמיתיים מאחורי החרדים-לשעבר
10/05/2018
בשנים האחרונות התרחבה תופעת היציאה בשאלה ב-20% - וכיום מדובר בלמעלה מאלף איש בכל שנה. 250 משפחות עזבו את הקהילה בשלמותן, והסיבות לתופעה מגוונות. מחקר מקיף ראשון מסוגו חושף את המניעים, הסיבות והקשיים המגוונים. הכתבה המלאה - מחר ב"ידיעות אחרונות", מוסף "7 ימים"
לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן
