השאלה הנפוצה ביותר (ולעיתים השחוקה, כפי שכל מי שיוצא ודאי יודע…) שמופנית ליוצאים היא: ואיך הגיבה המשפחה?
במחקר זה צביקה דויטש ושני קפלן נותנים על כך תשובה מחקרית.
סוגיית הקשר של יוצאות ויוצאי החברה החרדית עם בני משפחותיהם עולה מדי פעם לכותרות, לרוב בהקשרים שליליים. לרגל ‘יום המשפחה’, מחלקת המחקר של עמותת ‘יוצאים לשינוי’ בדקה מה הנתונים מספרים והממצאים מפתיעים.
המחקר נערך על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ותשאולים של מאות יוצאים
נתק מהמשפחות? לא מה שחשבתם.
בהכללה, יוצאות ויוצאי החברה החרדית, מרוצים מהקשר עם בני משפחתם החרדיים.
בנוסף, רוב היוצאים שחוו נתק מהמשפחה תארו אותו כנתק שארע במהלך השנה הראשונה ליציאה, אך ככל שחלף הזמן, הקשר חודש.
אז איפה האתגר?
אמנם, כאמור, יוצאות ויוצאי החברה החרדית מרוצים מהקשר עם בני משפחתם החרדיים, אך זה רחוק מלהיות פשוט.
במדד שביעות הרצון מהקשר עם המשפחה, אנו רואים פער בין חרדים ויהודים שאינם חרדים ליוצאים. כאשר שביעות הרצון של היוצאות והיוצאים מהקשר המשפחתי פחות טובה מהמקבילים.
בנוסף, רבע מהיוצאים שהשיבו על סקר ‘יוצאים לשינוי’ סיפרו כי חוו נתק מהמשפחה בשנה הראשונה ליציאה. יודגש, כי ככל שעבר הזמן רובם חידשו את הקשר, ובכל זאת, אין להקל ראש בנתון.
מהו אופי הקשר?
כאמור, מרבית היוצאות והיוצאים, שומרים על קשר עם בני משפחותיהם, אך אופי הקשר ייחודי ומורכב, כאשר מחד, רוב היוצאים מוזמנים לאירועים משפחתיים ולהתארח בשבתות ובחגים (לרוב, בתנאי שישמרו שבת). מאידך – רק מיעוטם מקבלים מהמשפחה גב כלכלי וסיוע במהלך מסעם ליציאה מהחברה החרדית.
