יש הטוענים שלימודי הקודש בישיבה ובסמינר מחדדים את המוח, ומאפשרים להשלים בגרויות בקלות.

בין אם זה נכון ובין אם לא, מה שבטוח שלהתפלסף על שור שנגח את הפרה או על דיני בורר בשבת, את זה לא חסכו מאיתנו.

מוזמנות ומוזמנים לנקות את האבק מהמגירות הישנות במוח, להיזכר בשיעורי המחשבה ובצורת החשיבה שהאכילו אותנו, ולהשתמש בכל המידע הזה כדי להעשיר ולחשוב מחדש, על פילוסופיה, יהדות ומה שביניהם.

מפגשי פילוסופיה, יהדות ומה שביניהם

עם יצחק ברקמן, דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה. ומרצה במיטב המוסדות האקדמיים בארץ.

המפגשים ישלבו

~ הרצאה בנושא פילוסופי ספציפי בכל מפגש.

~ דיון והחלפת דעות בין המשתתפים במפגש.

~ קריאה בספרי הפילוסופיה מהתקופה המוקדמת ומהעת המודרנית.

~ צפייה בקטעים מתוך סרטים המספקים נקודות מבט שונות לנושא המפגש. 

המפגש האחד עשר – יום חמישי 8.2

מהי חירות?

האם זוהי החירות מכפייה, מהיכולת של מישהו להרע לי?

או אולי משהו אחר לחלוטין, החירות להיות אדון לעצמי, בעל הבחירה.

ומה בכלל ההבדל בין ההגדרות הללו? זה לא פשוט דרכים שונות לומר את אותו הדבר?

מיציאת מצרים ועד לדמוקרטיה, מהגלות אל הגאולה, החירות לאורך ההיסטוריה.

נקרא: ספר שמות, ארבע מסות של חירויות.

נצפה בקטעים מהסרט: חומות של תקווה.

מועדי המפגשים: ימי חמישי בין השעות 19:30-18:00, למשך שניים עשר מפגשים. המפגש האחד עשר יתקיים בתאריך 8.2.

מיקום: הסלון התל אביבי, רחוב שטרוק 21.

• הכניסה ללא עלות, אך נדרשת הרשמה מראש.
• המפגשים מתאימים גם ללא ידע מקדים בפילוסופיה.
• ההרשמה לכל מפגש היא בנפרד, ניתן להירשם גם למפגשים בודדים.

נרשמים למטה ⬇️⬇️

מדריך קטן לפילוסופיה למי שרוצה להכיר קצת מי נגד מי:

יש את השלישייה סוקרטס, אפלטון ואריסטו, שחייו לפני המון זמן, כזה 300-400 שנה לפנה”ס, או שנקרא לזה תקופת בית המקדש השני לפני החשמונאים.

אחרי זה יש המון שנים שיש כל מיני פילוסופים ואסכולות שונות (אסכולה = שיטה), אבל אין כאלה שמפורסמים כל כך.

ואז יש את דקארט, ההוא שאמר “אני חושב, משמע אני קיים”. מהתקופה שלו לפני 450 שנה בערך, מתחילה הפילוסופיה של העת החדשה.

אחרי זה נהיה קצת בלגן, יש את הפילוסופיה הרציונליסטית מול הפילוסופיה האמפיריציסטית (הסבר ארוך, נשאיר למפגשים). ואז יש איחוד ביניהם של קאנט, ומתחיל עידן הנאורות, או בשם שכנראה יותר מוכר (לפחות ליוצאים כנראה), “תקופת ההשכלה”.

בינתיים מתפתחת גם הפילוסופיה הפוליטית (שהביאה לעולם את הדמוקרטיה), ואחרי זה יש גם את הפילוסופיה האנליטית, ואת הפילוסופיה הקונטיננטלית, ועוד הרבה כאלה ואחרים, וזהו הגענו לתקופה שלנו.