אחרי שנים בהן חשבתי שאני לבד בתהליך היציאה, שמעתי במקרה על “יוצאים לשינוי”. יצרתי קשר עם העמותה ובר בכר המקסימה חזרה אליי. דיברנו וקבענו להיפגש בסלון בתל אביב לפגישת הכוון. ישבנו ודיברנו במשך יותר משעה על הסיפור האישי שלי, על החיים ומה אני עדיין מרגישה שחסר לי.
בר גילתה רגישות גבוהה, ענתה לי על המון שאלות ופתחה עבורי דלתות שלא ידעתי על קיומן ביניהן ההחלטה האפשרית בהחלט לחזור ללמוד בגיל 27. לאחר שנה בבצלאל ובמכללות חרדיות, ולאור מה שעברתי, היו לי חששות כבדים.
בסיום הפגישה, בר הזמינה אותי להישאר למפגש שהתקיים באותו הערב בסלון. הכרתי אנשים חדשים, עם סיפורים דומים ושונים משלי. היה מפתיע ומהנה ממש. המשכנו לעוד מספר פגישות, בהן בר עזרה לי להבין מה מתאים ונכון לי. עשינו “מחקר” על הכיוונים שמתאימים לי מבחינה לימודית ותעסוקתית ובסופו של דבר החלטתי ללמוד באוניברסיטת חיפה “תואר ראשון דו חוגי בתקשורת ובתיאטרון”.
כשהתחלתי ללמוד, בר חיברה אותי לNoam Sabag רכז המלגות ביוצאים לשינוי. נועם יצר איתי קשר ונפגשנו כדי שאכיר את כל המלגות אליהן אני יכולה לפנות וגם לקבל. בהמשך גם השתתפתי במפגש המלגות האדיר שארגנו “יוצאים לשינוי” בהנחיית בר, נעם ונציגים מקרנות ומלגות שהסבירו למי מתאימות המלגות ואיך ניתן להירשם.
בין המלגות, סימנתי לי את מלגת שגרירי רוטשילד שגם נעם לוקח בה חלק. למלגה הזאת לא קל להתקבל מה שהלחיץ אותי מעט, אבל נעם הציע מיד לעזור, הסביר למה עליי לצפות, ובכך הוריד ממני סלע לחץ משמעותי מהלב, מה שעזר לי לבסוף גם לעבור שלב.
אני רוצה להודות לבר ולנעם על כל העזרה עד כה. אני יודעת שיש לי עוד דרך ארוכה לעבור ושזה לא נגמר כאן אבל הידיעה שתמיד יהיה לי לאן לפנות ממש לא מובנת מאליה.
אז תודה רבה רבה
מעריכה המון,
לירז זוהר.
