מצאתי את עצמי לראשונה בגיל 22 מתחילה להכיר משהו שונה.
זה היה ביום הראשון באוניברסיטה,
חיפשתי את מבטה של המנהלת ישירות לאורכה של החצאית שלי, אך זה לא קרה.
חיפשתי את כללי התקנות שיקבעו לי איך יראה אחר הצהריים שלי, אך זה לא היה.
חיפשתי את השעה בתחילת היום שבו אני מתפללת להצלחתי, אך זה התאדה.
חיפשתי את הכינוסים הסתמיים של עוד יומולדת לאדמו”ר שלא הכרתי, אך זה הוחלף במסיבה מגניבה.
חיפשתי להוכיח שהגרביים שלי הם 70 דייניר, אך השארתי אותם בבית.
חיפשתי את המוכר, אך הוא לא דפק בדלת… וגם לא בחלון.
וגם לא הגיע בשבוע לאחר מכן, אז נשארתי בשונה והתחלתי ללמוד עליו וממנו.
אז בסוף הסמסטר הזה ולקראת תקופת המבחנים אני מגיעה עם שוני
אבל עם חלום ענק לצמצם את הפערים וללמוד גם מהשונה, מהלימודים החילוניים.
בתמונה: Cyber Horse 2016, אוניברסיטת תל אביב
צילום: דבורה עמית
מדהימה שאת! אני מזדהה איתך כל כך!