שו”ת סאטירי בשאלת סיבת קיומו של עולם הטומאה
יום ב’ לסדר “השוכן איתם בכל טומאתם” תש”פ לפ”ק
לכבוד אהובי ורעי, כש”ת, מורנו… שליט”א
אחדשה”ט, מכתבך הגיעני, ומה מאוד שמחתי לשמוע שכבודו עושה חיל בלימודיו, ופניני אמרי תורתך נעמו מאוד לחכי.
על דבר ששאלת בענייני ההשקפה הטהורה, על מה ולמה ראה הבורא לברוא בעולמו עניין הפארנאגראפי”ע שר”י ועפ”ל, שלכאורה, הרי כל מה שברא הקב”ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו, והוא יתברך לא ברא דבר אחד לבטלה, ואפילו דברים שאתם רואים בעולם מיותרין, כגון זבובין פרעושים ויתושים אף הן בכלל בריתו של עולם. (מדרש ויקרא רבה פכ”ב ב’).
ולכאורה, מאי תועלת איתא בהאי מילתא בישא, הגורמת רח”ל לעבור על עבירות החמורות בתורה, חטאת נעורים ופגם הברית, בחדא מחתא עם פגם העיניים רחמנא לשיזבן.
ויפה שאלת בני. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך. הרי רשכבה”ג הרה”ק ר’ אלימלך מליז’ענסק דיבר בקדשו ב”צעטיל קטן” שלו, “לְסַפֵּר בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי הַמוֹרֶה לוֹ דֶרֶךְ הַשֵׁם וַאֲפִילוּ לִפְנֵי חָבֵר נֶאֱמָן כָּל הַמַחְשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים אֲשֶׁר הֵם נֶגֶד תּוֹרָתֵינוּ הַקְדוֹשָׁה אֲשֶׁר הַיֵצֶר הָרָע מַעֲלָה אוֹתָן עַל מוֹחוֹ וְלִבּוֹ הֵן בִּשְׁעַת תּוֹרָה וּתְּפִלָה הֵן בְּשָׁכְבוֹ עַל מִטָתוֹ וְהֵן בְּאֶמְצַע הַיוֹם וְלֹא יַעֲלִים שׁוּם דָבָר מַחְמַת הַבּוּשָׁה, וְנִמְצָא עַל יְדֵי סִיפּוּר הַדְבָרִים שֶׁמוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעֵל מְשַׁבֵּר אֶת כֹּחַ הַיֵצֶר הָרָע שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְגַבֵּר עָלָיו כָּל כַּךְ בְּפַּעַם אַחֶרֶת חוּץ עֵצָה הַטוֹבָה אֲשֶׁר יוּכַל לְקַבֵּל מֵחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא דֶרֶךְ הַשֵׁם וְהוּא סְגוּלָה נִפְלָאָה.” ודפח”ח.
ובריך רחמנא שכיוונת להקשות כדברי קדמונים. הרי גם הרה”ק רבי משה-לייב מסאסוב זיעוכי”א זצוקללה”ה דיבר בקדשו בעניין זה בעת שיחת חולין של ת”ח, כששאל אותו אחד מחבריא קדישא המתאבקים בעפר רגליו, איזו תועלת בעבודת ה’ יש ממידת האפיקורסות רח”ל, הגורמת אבדון לנפשות ישראל, והשיבו מרן נבג”מ במתק לשונו, שכשבא אליך עני ומבקש צדקה, אל תיאזר בפתע פתאום באמונה וביטחון, ואל תהיה שוטה לפני המקום אפילו שעה אחת, לאמר, בטח בה’, ומי שאמר לשמן וידליק וכו’, אלא אדרבא ואדרבא, עליך להשתמש במידת הכפירה, לחשוב שאין לעני הזה מושיע אלא אתה, ובידך לעזור לו ככל יכולתך.
ונראה לענ”ד בעניין זה, שהתשובה לעניין זה רמוז בשאלתך. ממה ששמעתי מאנשי מעשה הנזקקים למרשתת הטמאה רח”ל לצורך פרנסתם, שבמקום התועבה הלזו יש “וועבסייט” עוד יותר טמא רח”ל בשם “וויקיפעדי”ע”, שמלא בדברי הגויים והחפשיים בכל מיני ענייני עולם הזה שטותיים, באיצטלא של אמת נמרץ וידוע. עוד שמעתי מאנ”ש הנ”ל, שמקום זה מיוחד במינות רח”ל, וכל באיה לא ישובון מגודל הטומאה הנשפכת במקום זה, ה”י.
לכן נראה לענ”ד דקוב”ה ופמליא דיליה הקדימו רפואה למכה, והשפילו כבודם עד למאוד, למטה מעשרה טפחים, והוא יתברך עשה, יצר, בר”א והאציל מכס”א כבודו בריאה מיוחדת וטמאה בשם “פארנאגראפי”ע”, כדי שצעירי הצאן חלושי הדעת יפלו לעבירות אלו גרידא, (אחרי שילבשו שחורים ויתעטפו שחורים), על אף שרעתם מרובה, העיקר שלא יגיעו ולא יפלו רח”ל לרשתות הכפירה, המינות והציונות רח”ל, שכל באיהן לא ישובון, ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, עת לעשות להוי”ה הפרו תורתיך.
ולא זו אף זו, הנ”ל אתי שפיר לשיטת רבי דסבר ניחא ליה לחבר דליעבד איסורא קלילא, ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה, כפתור ופרח. ודי בזה, וק”ל.
דבר זה נגלה אלי בחלום הלילה, בעת שזכיתי לבחינת עליית נשמה, ויש בזה סוד גדול עד למאוד. ודי לחכימא ברמיזא.
כה דברי אחיך השוכן פק”ק פאלעסטי”ן תחת גלות הערב רב ה”י, הדורש שלומך הטוב כל הימים ומצפה לרחמי שמים מרובין, הק’ משה אלצ-ווייסער
